הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
תודה רבה לכל המגיבים!
אהבתי את השימוש בקונטרס, אמנם במסך שלי הציור נראה באמת קצת טו מאטצ', אז חשבתי אולי על משהו בין לבין... אבל הקונטרס בעיני הוא רעיון נפלא!
אהבתי גם את ההקטנה של העין, והעבודה סביב הפה יפה.
אני ממש שמחה שהעליתי לפה את הציור, כי ביקורת אמתית ובונה כזו מקדמת מאוד!!!
יש כאלה שראו את הציורים השלמים בהגשה, או אפילו בתהליך היצירה שלהם... ואני כל כך נהנית לקרוא את המחמאות. אבל על הציורים האלו יש לי תוכניות וחלומות... כך שלעת עתה גנזתי אותם לעצמי...
לגבי השאלה של מר שאול יצחק, אני חושבת שאם היית רואה את הסטטוס שלי עד לא מזמן עומד על מקצוע: תיכנות, אולי היית מתפלא יותר. ואולי אולי זה היה פותר לך חלק מהתהיה?
אמנות זה משהו שבנשמה. ועד לא מזמן הנשמה הזו הייתה תפוסה בבניית מודלים למערכות בנקאיות...
אצבע אלוקים ונכנסתי לקורס איור ממוחשב של פרוג.
היה לי רקע קודם רציני באומנות וציור שרכשתי בגיל הבחרות, לכן אחרי תקופה כל כך ארוכה של שורות קוד, ולולאות אינסופיות, הרגשתי כמו דג שהחזירו אותו למים. לא שהרגשתי כל כך אלופה בין כל הכרישים שהכרתי בקורס... אבל שתבינו, שדג, גם אם הוא לא כריש - נהנה לשחות...
הלמידה בקורס בפרוג קידמה אותי מאוד מבחינה מקצועית, נגעה בנקודות חשובות, העירה סנפירים רדומים, ופתחה לי את האופציה להגיע רחוק. למדתי הרבה דברים חדשים, אם כי הדבר החשוב ביותר שלמדתי בקורס זה כמה אני צריכה עוד ללמוד.
יצא שבמשך כשנה הייתי בחברה כזו, שהן מבחינה רמה אומנותית, והן מבחינת האווירה שכללה עידוד ופידבקים, קידמה המון! ואין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה...
ואני אזכיר שנים מהמאסטרים הגדולים שהדריכו אותי שם: מוטי הלר ודבורה קוטובסקי, הם השקיעו מנשמתם שאתקדם. לפעמים אפילו על חשבון זמנם האישי. הם היו הסוללות של הקורס, המסמר, המכה בפטיש.
היה עוד משהו שאני מרגישה שקידם אותי וזה אשכול ההשראות הנפלא שנפתח פה, וגם ציורים להשראה שקיבלנו בקורס, או תמונות וציורים אחרים שמצאתי, כל אלו הציבו יעדים ורף גבוה לשאוף אליו. אני יכולה להסתכל על ציור שעותתתתת....וכמובן לדלות ממנו טכניקות ורעיונות חדשים.
אי אפשר להתעלם מהמון ה-מ-ו-ן ה-מ-ו-ן ה-מ-ו-ן שעות של עבודה ותרגול עד כדי איבוד התחושה בידיים.
אפשר לקרוא לזה השקעה, אפשר לקרוא לזה עקשנות...
ומעל הכל, ופה זה מתחיל ופה זה גם נגמר - יד ה' - סיעתא דשמיא!!!
רק בעזרתו יתברך יהיה לי את היכולת להתקדם יותר ויותר, להשתפר ולהצליח.
כי לבד מה אני מול דף ריק?
אמנות בנשמה, קורס, השראה, שאיפות, עקשנות, סיעתא דשמיא....
זהו? גיליתי את סוד ההתקדמות על רגל אחת?
אהבתי את השימוש בקונטרס, אמנם במסך שלי הציור נראה באמת קצת טו מאטצ', אז חשבתי אולי על משהו בין לבין... אבל הקונטרס בעיני הוא רעיון נפלא!
אהבתי גם את ההקטנה של העין, והעבודה סביב הפה יפה.
אני ממש שמחה שהעליתי לפה את הציור, כי ביקורת אמתית ובונה כזו מקדמת מאוד!!!
יש כאלה שראו את הציורים השלמים בהגשה, או אפילו בתהליך היצירה שלהם... ואני כל כך נהנית לקרוא את המחמאות. אבל על הציורים האלו יש לי תוכניות וחלומות... כך שלעת עתה גנזתי אותם לעצמי...
לגבי השאלה של מר שאול יצחק, אני חושבת שאם היית רואה את הסטטוס שלי עד לא מזמן עומד על מקצוע: תיכנות, אולי היית מתפלא יותר. ואולי אולי זה היה פותר לך חלק מהתהיה?
אמנות זה משהו שבנשמה. ועד לא מזמן הנשמה הזו הייתה תפוסה בבניית מודלים למערכות בנקאיות...
אצבע אלוקים ונכנסתי לקורס איור ממוחשב של פרוג.
היה לי רקע קודם רציני באומנות וציור שרכשתי בגיל הבחרות, לכן אחרי תקופה כל כך ארוכה של שורות קוד, ולולאות אינסופיות, הרגשתי כמו דג שהחזירו אותו למים. לא שהרגשתי כל כך אלופה בין כל הכרישים שהכרתי בקורס... אבל שתבינו, שדג, גם אם הוא לא כריש - נהנה לשחות...
הלמידה בקורס בפרוג קידמה אותי מאוד מבחינה מקצועית, נגעה בנקודות חשובות, העירה סנפירים רדומים, ופתחה לי את האופציה להגיע רחוק. למדתי הרבה דברים חדשים, אם כי הדבר החשוב ביותר שלמדתי בקורס זה כמה אני צריכה עוד ללמוד.
יצא שבמשך כשנה הייתי בחברה כזו, שהן מבחינה רמה אומנותית, והן מבחינת האווירה שכללה עידוד ופידבקים, קידמה המון! ואין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה...
ואני אזכיר שנים מהמאסטרים הגדולים שהדריכו אותי שם: מוטי הלר ודבורה קוטובסקי, הם השקיעו מנשמתם שאתקדם. לפעמים אפילו על חשבון זמנם האישי. הם היו הסוללות של הקורס, המסמר, המכה בפטיש.
היה עוד משהו שאני מרגישה שקידם אותי וזה אשכול ההשראות הנפלא שנפתח פה, וגם ציורים להשראה שקיבלנו בקורס, או תמונות וציורים אחרים שמצאתי, כל אלו הציבו יעדים ורף גבוה לשאוף אליו. אני יכולה להסתכל על ציור שעותתתתת....וכמובן לדלות ממנו טכניקות ורעיונות חדשים.
אי אפשר להתעלם מהמון ה-מ-ו-ן ה-מ-ו-ן ה-מ-ו-ן שעות של עבודה ותרגול עד כדי איבוד התחושה בידיים.
אפשר לקרוא לזה השקעה, אפשר לקרוא לזה עקשנות...
ומעל הכל, ופה זה מתחיל ופה זה גם נגמר - יד ה' - סיעתא דשמיא!!!
רק בעזרתו יתברך יהיה לי את היכולת להתקדם יותר ויותר, להשתפר ולהצליח.
כי לבד מה אני מול דף ריק?
אמנות בנשמה, קורס, השראה, שאיפות, עקשנות, סיעתא דשמיא....
זהו? גיליתי את סוד ההתקדמות על רגל אחת?
