ציור - מולד או נרכש?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לשמוע מהניסיון של הציירים כאן,
ציור זה משהו שנולדים איתו?
או שניתן ללמוד אותו גם אם אין כישרון,
איך בכלל יודעים אם יש כישרון
(כמובן שאני מבינה שגם אם נולדים איתו מחזקים את הכשרון ע"י לימודים)

תודה לעונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני חושב שכל תחום דומה לסולם יש שנולדים כמה שלבים מעל ואחרים פחות .. ואולי לא על הסולם בכלל
אבל לכולם ניתנת האפשרות לעלות בה

אמנם התנאי ההרכחי הוא לאהוב את זה ... וממילא תבא ההשקעה והכשרון

בדרך כלל אדם עם כשרון לדבר מסויים נאמר ציור יאהב יותר לצייר ומתוך כך מצייר יותר ומצליח יותר

אדם עם פחות כשרון , לא מתחבר לזה .. כי לא יוצא לו , אז לא מצייר ולא מתקדם

וכך זה בכל תחום ....

לענ״ד
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
למעשה על זה נאמר יגעתי ולא מצאתי ... אל תאמין
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מסכימה עם כל הנאמר, למרות שיש בהחלט כשורים שנולדים אתם כמו חוש מרחבי(שרואים ילדים שמצירים עם פרספקטיבה בלי שאף אחד לימד אותם) חוש דמיון מפותח, זכרון חזותי וכו' (כמו שאמרת, הם נולדו כמה שלבים בסולם...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני עדין מתלבטת בשאלה זו,

תארוטית לדעתי [כמעט] כל אחד יכול ללמוד לצייר,

אם ישקיע מספיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה תודה על התשובות!
ואני שואלת שוב, איך בכלל ניתן לדעת אם יש כישרון.
(מעלים ציור לפורום ושואלים את המומחים? :) )
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה משהו שיקח זמן, עם כל ציור יש השתפרות,
כדאי לצייר כמות מסוימת של ציורים - נאמר 10 ציורים, אם אחרי הציור ה10 לא מתייאשים יש על מה לדבר... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י ראש_יהודי;897040:
תודה תודה על התשובות!
ואני שואלת שוב, איך בכלל ניתן לדעת אם יש כישרון.
(מעלים ציור לפורום ושואלים את המומחים? :) )

לא מבין את השאלה ...

מציירים - יצא יפה - יש כשרון

יצא לא יפה/לא מתחברת/אחרי העיגול מה עושים?/איזה שיעמום/ וכהנה רבות - כנראה שיש פחות כשרון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י Danbarlev;896903:
אני חושב שכל תחום דומה לסולם יש שנולדים כמה שלבים מעל ואחרים פחות .. ואולי לא על הסולם בכלל
אבל לכולם ניתנת האפשרות לעלות בה

אמנם התנאי ההרכחי הוא לאהוב את זה ... וממילא תבא ההשקעה והכשרון

בדרך כלל אדם עם כשרון לדבר מסויים נאמר ציור יאהב יותר לצייר ומתוך כך מצייר יותר ומצליח יותר

אדם עם פחות כשרון , לא מתחבר לזה .. כי לא יוצא לו , אז לא מצייר ולא מתקדם

וכך זה בכל תחום ....

לענ״ד

לא ייאמן!
אלו מילותי אחת לאחת בכל פעם שמישהו שואל אותי
את השאלה הזו - מלבד משל הסולם,
השוואה מצויינת:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בדומה למשפחת ברלב, גם כל 4 ילדי משפחת וינר-שם משפחתי הקודם- היו(ועודם) מוכשרים לציור
אבל מתוכם רק אני(הבכורה) עוסקת בזה...
היתר עסוקים בדברים אחרים.
אבל זה עובר חבל"ז בתורשה
אצל שלושתנו האחיות-לכולן יש ילדים מוכשרים(מי יותר ומי פחות)בציור
אצל אחי הקטן הילד עוד קטנטן...אבל יש חזון למועד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני מאמין שזה דבר מולד שמתפתח לאן שתקח את זה.
אף פעם לא למדתי ציור ולא "רכשתי" את זה חוץ מקורס בפרוג של ציור בפוטושופ. שלא לימדו שם ציור אלא פוטושופ.
יש כאלה שלא נולדו עם זה והם למדו לצייר. אני חושב שהם למדו להעתיק מציאות לנייר ולא יותר. כי להמציא ולדמיין הם לא יכולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אומר את האמת - תמיד חשבתי שכל אחד יוכל ללמוד לצייר. כנראה שכשלחייט יש חליפה הוא חושב שכל אחד יכול לרכוש אותה:)...
אבל נפגשתי עם כל כך הרבה אנשים בימי חיי, שממש התחבטו מול העפרון ולא הצליחו להוציא קו אל קו, עד שהבנתי שלא לכל אחד יש את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לפני שעונים על שאלה כזאת, צריך לברר האם כשרונות כלשהם, הם מולדים או מתפתחים, או כתוצאה מלמידה סביבתית.
ילד שרואה איך מציירים, אבא שלו, אמא שלו ואחיו, מציירים במשך כל היום על כל דבר שזז, הוא גדל עם תפיסה מפותחת לנושא הציור, הוא יודע בגיל 3 את כל הצבעים על תתי הגוונים שלהם, הוא מכיר את המילה 'פרספקטיבה' ואט אט הוא גם קולט מה זה, ואיך עושים את זה, הוא גם מקבל הערכה גדולה ועניין סביב הציורים שהוא מביא מהגן, הבנתם את הכיוון?
אני אחד הקטנים במשפחה שהרבה בה מציירים ברמה גבוהה למדי, לא כולנו ציירנו בגיל קטן, אני כן, אחיותי למדו ציור והן מוציאות תוצאות לא רעות, לאחת מהם יש כבר תואר שני בתחום, אחי מתחתי קלט לפני שנה שנתים שהוא יודע לצייר, ומאז הוא מצייר כמטורף ללא הפסקה, ובאמת הוא לא צריך להשלים חסכים של עשרים שנה, אלא מיד נכנס לעניינים, בגלל ההשפעה הסביבתית.
אני מקווה שהבנתי נכון את השאלה, והכוונה למיומניות ציור בלבד, ולא לחוש אמנותי מפותח, שהוא תלוי אישיות ומושפע לחלוטין מהסביבה, אני לא פסיכולוג/ גנטיקאי/ או משהו דומה, אבל ככה נראה לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
טכנית, כל אחד עשוי ללמוד כל דבר. פרט למקרה של "דיסלקציה" בתחום.
בדיוק כמו שכל ילד יכול לרכוש את יכולת הקרוא והכתוב.

ברוסיה למשל, יש חינוך לציור ונגינה
כך שכל תלמיד שני יוצא שילוב של מוצארט-רמברנדנט
כך התרשמתי בכל אופן.

אבל, כמו שכבר הגדיר במדוייק דן ברלב, צריך גם לאהוב את זה.
אחרת, אין סיכוי להתקדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י קקטוס;897313:
לפני שעונים על שאלה כזאת, צריך לברר האם כשרונות כלשהם, הם מולדים או מתפתחים, או כתוצאה מלמידה סביבתית.
ילד שרואה איך מציירים, אבא שלו, אמא שלו ואחיו, מציירים במשך כל היום על כל דבר שזז, הוא גדל עם תפיסה מפותחת לנושא הציור, הוא יודע בגיל 3 את כל הצבעים על תתי הגוונים שלהם, הוא מכיר את המילה 'פרספקטיבה' ואט אט הוא גם קולט מה זה, ואיך עושים את זה, הוא גם מקבל הערכה גדולה ועניין סביב הציורים שהוא מביא מהגן, הבנתם את הכיוון?
אני אחד הקטנים במשפחה שהרבה בה מציירים ברמה גבוהה למדי, לא כולנו ציירנו בגיל קטן, אני כן, אחיותי למדו ציור והן מוציאות תוצאות לא רעות, לאחת מהם יש כבר תואר שני בתחום, אחי מתחתי קלט לפני שנה שנתים שהוא יודע לצייר, ומאז הוא מצייר כמטורף ללא הפסקה, ובאמת הוא לא צריך להשלים חסכים של עשרים שנה, אלא מיד נכנס לעניינים, בגלל ההשפעה הסביבתית.
אני מקווה שהבנתי נכון את השאלה, והכוונה למיומניות ציור בלבד, ולא לחוש אמנותי מפותח, שהוא תלוי אישיות ומושפע לחלוטין מהסביבה, אני לא פסיכולוג/ גנטיקאי/ או משהו דומה, אבל ככה נראה לי.
אני חושב שזה אמנם מאוד מקדם אך לא נחוץ
אישית לא היתה השפעה חברתית אני הראשון שהתחיל צייר , אמנם כל האחים ואחיות עם כשרון לציור, אבל לא ההורים.. אני מתכוון לא במיוחד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אמנם ציור זה סוג של כשרון
הכולל גם אמנות פיסול או כתיבה ועיצוב
כמובן שהדבר מתבטא טוב יותר לאחר למידה ותירגול

אך רוב ככל הציירים (למיטב ידיעתי)
הם כאלו שבילדותם לא היו ילדי רחוב (שמרבים לשחק בחוץ - לא במובן השלילי)
אלא על פי רוב לאחר לימודיהם היו שוכנים יותר בבתיהם מאשר בחוץ (מכל סיבה שהיא)
זה מה שנתן להם את ההתמקדות והיכולת להפיג את השעמום בציור וכדו'

אינני צייר
אבל מכיר אני זאת מקרוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י מאיר14;897441:
אך רוב ככל הציירים (למיטב ידיעתי)
הם כאלו שבילדותם לא היו ילדי רחוב (שמרבים לשחק בחוץ - לא במובן השלילי)
אלא על פי רוב לאחר לימודיהם היו שוכנים יותר בבתיהם מאשר בחוץ (מכל סיבה שהיא)
זה מה שנתן להם את ההתמקדות והיכולת להפיג את השעמום בציור וכדו'

אינני צייר
אבל מכיר אני זאת מקרוב

תאוריה חלשה...
אני מכירה כאלו ציירים, ציירים שובבים שובבים,
ואת כשרון הציור פיתחו פשוט בזמן השיעורים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י mig;897451:
תאוריה חלשה...
אני מכירה כאלו ציירים, ציירים שובבים שובבים,
ואת כשרון הציור פיתחו פשוט בזמן השיעורים...

אני מכיר זאת מקרוב במציאות (לא אצל אחד וגם לא שתיים) לא מתאוריה

מלבד זאת
זה שמציירים בעת שיעור וכדו'
אינו שולל כלל את המציאות שגם בבית דוגרים ומציירים
להיפך
בבית יש את הריכוז היותר גבוה מאשר באמצע שיעור
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י מאיר14;897465:
אני מכיר זאת מקרוב במציאות (לא אצל אחד וגם לא שתיים) לא מתאוריה

מלבד זאת
זה שמציירים בעת שיעור וכדו'
אינו שולל כלל את המציאות שגם בבית דוגרים ומציירים
להיפך
בבית יש את הריכוז היותר גבוה מאשר באמצע שיעור

לגמרי מסכים!
לפעמים האהבה לציור או לכל פעילות אישית יותר מתעצמת בהיותו טיפוס בייתי ומופנם יותר

ודבר שאוהבים לעשות עושים גם בשיעור או בכל זמן אחר..

ואהבה פרושה כשרון!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה