דרוש מידע צ'יטוס בסתם יום של חול

  • הוסף לסימניות
  • #22
מעניין אותי מה קורה אצל אחרים בעניין -

הלכתי היום ברחוב עם ילדונת בת שנתיים בעגלה - בוכה ומייללת.
פתאום ניגשה אליה אישה והציעה לה חבילת צ'יטוס,
אני ממש לא רציתי את זה, בגלל כל מיני סיבות - ואמרתי לה ש'תודה, אבל לא'.
היא הסתכלה עלי במין מבט מסוים והלכה.

מעניין אותי אם אני חריגה בנוף או שיש עוד אמהות שאומרות לא לאנשים טובים ברחוב...
(וסתם ככה, נראה לי שאני האמא והיא אמורה לשאול אותי לפני שהיא מציעה משהו לילדתי...)
זה הזמן ללמד את הילד שלא משנה מה כל ממתק או דבר טוב שמקבלים ממישהו זר צריך לשאול תחילה את אמא (מוגנות!)
ואותה אישה - לא נשמעת על הקו

(וגם אם זה חריג, לא מתכוונת כרגע לשנות את דעתי בעניין...)
את לא חריגה. המשיכי כך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אפשר לחלק את זה לשתי נושאים
א. האם זה נכון להציע/לתת לילד באוטובוס (למשל) סוכריה וכדו'
ב. שצריך קודם לברר עם ההורים.
ג. שאלה כללית על ממתקים שזה סוג של תופעה שעל כל דבר/ וכדו' נותנים ממתקים ודומיו,
האם זה נכון לתת או לא.

לגבי א. זה בסדר יש אנשים טובים באמת טובים שאצלם זה נובע גם ממקום של טוב לב
לדוגמא כשהאיש המבוגר מגיע לבית הכנסת עם סוכריות וכל הילדים סביבו לקחת סוכריה אף אחד לא רואה בזה בעיה.
אלא שכאן נכנס הנקודה השניה.
לגבי ה-ב. חובה קודם לשאול את ההורים בלי שום פשרות ילד אינו רשות הרבים, וללא קשר עם יש הלרגיה או אין הלרגיה
לגבי ה-ג. עצם הנושא של חטיפים היד נהייתה קלה על ההדק הורים שולחים ויש הרבה מדברים שראיתי ששולחים במכוון או שלא במכוון לכיתה עם חטיף, בתור ארוחת בוקר בטענה שהילד לא אוכל אז לפחות זה
ובנינו הילדים רואים את זה כדוגמא אישית מהמבוגרים (אחים גדולים הורים סבא סבתא דודים שכנים וכו')
שהם אוכלים מתי שמתחשק להם ומתי שבא להם כפיצוי (רגשי וכדו') וכהנה א"כ למה שהילד לא ירצה ממתקים לרוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בלת"ק חלקי
אפשר הסבר לגבי השאלה איפה הבעיה בזה שהציעו ציטוס (ממתק)?בזה שהתערבו? בזה שנתנו לילדה ולא לאמא יש פה הרבה נקודות שלא הבנתי על מה השאלה אשמח להסבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בלת"ק חלקי
אפשר הסבר לגבי השאלה איפה הבעיה בזה שהציעו ציטוס (ממתק)?בזה שהתערבו? בזה שנתנו לילדה ולא לאמא יש פה הרבה נקודות שלא הבנתי על מה השאלה אשמח להסבר
יש מלא בעיות בתיאור הסיטואציה של פותחת האשכול
השאלה שלה הייתה באופן ספציפי האם אנשים נותנים לילדים שלהם חטיפים על ימין ועל שמאל
אנשים העירו גם על הנושא של מוגנות / אלרגיה כי זה התבקש מהסיטואציה
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כל הכבוד לך על העמידה על המשמר
זה חשוב שהילדה תלמד שלא לוקחים שום דבר מאף אחד ברחוב שלא מכירים...
ואין כמו דוגמא אישית
הייתי מפצה את הילדה בבית עם משהו קטן כדי שזה ישאר לה כחוויה טובה
ולהסביר לה כפי הבנתה למה לא כדאי קשר עם אנשים זרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
אני לא מבינה את זה שתוקעים לילדים ממתקים על ימין ועל שמאל,
ונכון שזאת הגדולה שלי, ועוד קצת וזה כבר לא ממש יהיה בשליטתי הנושא הזה, לצערי.
ואני לא באה לחנך אנשים, למרות שזה משפיע בסוף על כולם.
מה שרציתי לדעת בסקר הקטן שלי פה -
האם יש עוד נשים שאומרות לא לחטיפים ודומיהם, גם אם הילד שלהם בוכה וזה אולי מה שיכול לעצור את זה?
או שזה משהו חריג בנוף.

(וגם אם זה חריג, לא מתכוונת כרגע לשנות את דעתי בעניין...)




ויכול להיות עוד סיבות למה אמא לא מרשה לילדה שלה עכשיו צ'יטוס, לא רק אלרגיה.
במקרה שלי, היינו בדרך הביתה לפני ארוחת ערב,
ועוד סיבה, היא החליטה שהיא רוצה לצאת מהעגלה, וזה לא התאים לי, לכן היא בכתה, לא חשבתי שמגיע לה צ'ופר על הבכי שלה.
אני חושבת שגם אם חטיף יכול לעצור בכי למה צריך לתת?
כמו שכתבת הילדה לא צריכה פרס על הבכי ומותר לבכות אם מתעצבנים על משהו ולא חייב להשתיק את הבכי
נכון זה לא הכי נעים ללכת ברחוב עם ילדה בוכיה
אבל משום מה התרגלו בציבור שצריך להשתיק בכי של ילדים, אני לא הייתי מביאה גם פרס מהכל בשקל, למרות שתכלס אני מבינה את החוסר נעימות והקושי ללכת ברחוב עם ילדה צורחת וכל המבטים מסביב את מריגשה האמא הכי רעה ומזניחה אבל זה ממש לא נכון!! הכל בסדר ילדה יכולה לבכות קצת לא יקרה כלום, היא תלמד דחיית סיפוקים ועוד דברים חשובים בצורה הזאת
אני מצדיעה לך שלא הסכמת לקחת ממנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני חושבת שגם אם חטיף יכול לעצור בכי למה צריך לתת?
כמו שכתבת הילדה לא צריכה פרס על הבכי ומותר לבכות אם מתעצבנים על משהו ולא חייב להשתיק את הבכי
נכון זה לא הכי נעים ללכת ברחוב עם ילדה בוכיה
אבל משום מה התרגלו בציבור שצריך להשתיק בכי של ילדים, אני לא הייתי מביאה גם פרס מהכל בשקל, למרות שתכלס אני מבינה את החוסר נעימות והקושי ללכת ברחוב עם ילדה צורחת וכל המבטים מסביב את מריגשה האמא הכי רעה ומזניחה אבל זה ממש לא נכון!! הכל בסדר ילדה יכולה לבכות קצת לא יקרה כלום, היא תלמד דחיית סיפוקים ועוד דברים חשובים בצורה הזאת
אני מצדיעה לך שלא הסכמת לקחת ממנה
נכון
היה לנו כזה סיפור באוטובוס חילוני וכולם הסתכלו עלינו כעבמי"ם
צחקנו בלב עליהם שהם לא מכירים את התענוג הזה של לגדל ילדים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש מלא בעיות בתיאור הסיטואציה של פותחת האשכול
השאלה שלה הייתה באופן ספציפי האם אנשים נותנים לילדים שלהם חטיפים על ימין ועל שמאל
אנשים העירו גם על הנושא של מוגנות / אלרגיה כי זה התבקש מהסיטואציה
אז אני חושבת שיש הבדל גדול בין לתת לילד ממתקים גם ביום חול לבין לתת בשביל להרגיע הבדל ענק
ברור שכדאי כמה שפחות מכל סיבה שהיא אבל התרבות היום של הילדים בגנים כבר מאד שונה והם יותר צורכים ממתקים אז נאלצים לזרום לפעמים אבל בשביל להרגיע זה לא נכון חינוכית בכלל יש מקרים שאין מה לעשות מותרים על עקרונות כמובן כי כל מיני סיבות.........
בהצלחה לכולם 🤗
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא ברור לי למה ילד שבוכה אמור לקבל ממתק.
ואצלי אין כמעט חטיפים באמצע שבוע. די נדיר, קונה לשבת, באמצע שבוע מנשנשים בסקויטים וכו' אבל לא חטיפים.
ומה שהם מקבלים מהגן- זה כבר הרבה מידי לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני יודעת שאני חריגה בנוף ובמחשבה,
לילד שבוכה- אולי לא מגיע ממתק
זה מגיע לי, כאמא שרוצה ללכת עם הילדים שלה בכיף ברחוב, והם בוכים לפעמים מכל מיני סיבות
רוצה לגדל אותם בכיף, בחיוך ובנחת- בכי לא נותן לי אף אחד מהשלישיה הזו.
מלחיץ אותי, מלחיץ אותם שאני לחוצה
לא מצליחה להרגיע ולחייך לילד בוכה כשאני ברחוב עם האחים שלו, צריכה לעבור כביש ולדאוג שכולם איתי.
אז כן, הביסקויט, ופל, צ'יטוס שאני נותנת לילד בוכה, זה פרס בשבילי,
כדי שפעם הבאה- לא אשאר איתו בבית רק כי אין לי כח ללכת עם ילדים בוכיים ברחוב
מאז שהגעתי למסקנה הזו, אני יוצאת מלכתחילה להביא את הילדים מהגנים, עם איגלו בתיק, ביסקוויט או מה שלא יהיה למקרה שיבכו....

וכן, אם לא היה לי, והבת שלי היתה בוכה, הייתי מודה למי שהיה עוזר לי בעניין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני חושבת שגם אם חטיף יכול לעצור בכי למה צריך לתת?
כמו שכתבת הילדה לא צריכה פרס על הבכי ומותר לבכות אם מתעצבנים על משהו ולא חייב להשתיק את הבכי
נכון זה לא הכי נעים ללכת ברחוב עם ילדה בוכיה
אבל משום מה התרגלו בציבור שצריך להשתיק בכי של ילדים, אני לא הייתי מביאה גם פרס מהכל בשקל, למרות שתכלס אני מבינה את החוסר נעימות והקושי ללכת ברחוב עם ילדה צורחת וכל המבטים מסביב את מריגשה האמא הכי רעה ומזניחה אבל זה ממש לא נכון!! הכל בסדר ילדה יכולה לבכות קצת לא יקרה כלום, היא תלמד דחיית סיפוקים ועוד דברים חשובים בצורה הזאת
אני מצדיעה לך שלא הסכמת לקחת ממנה
נכון
היה לנו כזה סיפור באוטובוס חילוני וכולם הסתכלו עלינו כעבמי"ם
צחקנו בלב עליהם שהם לא מכירים את התענוג הזה של לגדל ילדים..
ילד לא צריך פרס ע"כ שהוא החליט לעשות לאמא שלו בושות ברחוב
לא ברור לי למה ילד שבוכה אמור לקבל ממתק.
ואצלי אין כמעט חטיפים באמצע שבוע. די נדיר, קונה לשבת, באמצע שבוע מנשנשים בסקויטים וכו' אבל לא חטיפים.
ומה שהם מקבלים מהגן- זה כבר הרבה מידי לדעתי.
מסכימה עם כל אלה שכתבו שאין סיבה לתגמל ילד שהחליט לעשות בושות ולא יקרה כלום אם הוא יבכה והכל
מסכימה אבל....
את החינוך תשמרו למקום שאתם הסובלים היחידים מהבכי ומהשלכות החינוך הנוכחי
אני כממתינה בתחנה כנוסעת באוטובוס כקונה בחנות לא אמורה לסבול את העובדה שעכשיו הילד שלכם החליט משהו ואתם החלטתם מכל הסיבות הטובות שבעולם לחנך אותו
אתם אמורים לדאוג לכך שהבכי לא יפריע לי לנוח באוטובוס במידה וזה הצורך (או כל תינוק אחר) או לשמוע בטלפון את המצרך החסר הספציפי
זוהי דעתי בענין ניתן לחלוק עליה כמובן....
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
צודקת.
אם יש לי משהו בריא יותר, כמובן שאעדיף
אם לא, מעדיפה את הרוגע הנפשי שלי ושל ילדי
מאשר העיקרון המקודש שלא
אוכלים ממתקים ביום חול
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מסכימה עם כל אלה שכתבו שאין סיבה לתגמל ילד שהחליט לעשות בושות ולא יקרה כלום אם הוא יבכה והכל
מסכימה אבל....
את החינוך תשמרו למקום שאתם הסובלים היחידים מהבכי ומהשלכות החינוך הנוכחי
אני כממתינה בתחנה כנוסעת באוטובוס כקונה בחנות לא אמורה לסבול את העובדה שעכשיו הילד שלכם החליט משהו ואתם החלטתם מכל הסיבות הטובות שבעולם לחנך אותו
אתם אמורים לדאוג לכך שהבכי לא יפריע לי לנוח באוטובוס במידה וזה הצורך (או כל תינוק אחר) או לשמוע בטלפון את המצרך החסר הספציפי
זוהי דעתי בענין ניתן לחלוק עליה כמובן....
ממש לא מסכימה, האוטובוס הוא לא החדר שינה שלך.
ברור שצריך לנסות להרגיע, אבל באותו סגנון- למה שאני אוותר על עיקרון חינוכי בשביל שתוכלי לנוח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
צודקת.
אם יש לי משהו בריא יותר, כמובן שאעדיף
אם לא, מעדיפה את הרוגע הנפשי שלי ושל ילדי
מאשר העיקרון המקודש שלא
אוכלים ממתקים ביום חול
אני לא מסתובבת עם חטיפים.
אם יש לי יכן שאתן, אבל למה שיהיה? ולא, אני לא אשמח שיציעו (אא"כ כמובן זו סיטואציה ספציפית יותר) ובאוטובוס זה באמת פחות נעים מברחוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
מסכימה עם כל אלה שכתבו שאין סיבה לתגמל ילד שהחליט לעשות בושות ולא יקרה כלום אם הוא יבכה והכל
מסכימה אבל....
את החינוך תשמרו למקום שאתם הסובלים היחידים מהבכי ומהשלכות החינוך הנוכחי
אני כממתינה בתחנה כנוסעת באוטובוס כקונה בחנות לא אמורה לסבול את העובדה שעכשיו הילד שלכם החליט משהו ואתם החלטתם מכל הסיבות הטובות שבעולם לחנך אותו
אתם אמורים לדאוג לכך שהבכי לא יפריע לי לנוח באוטובוס במידה וזה הצורך (או כל תינוק אחר) או לשמוע בטלפון את המצרך החסר הספציפי
זוהי דעתי בענין ניתן לחלוק עליה כמובן....
הילדים שלך מלאכים שא"פ לא בוכים מחוץ לבית נכון?
וילד שבוכה לא תמיד מרגיע אותו שתיה /ממתק /מוצץ וכ
אני פעם נסעתי באוטובוס עם תינוק שצרח כל הדרך נראה לך שהיה לי נעים ? לא
אבל כלום לא הרגיע אותו לא הנקה לו מוצץ לא שוקולד ולא חטיף ולא שירים
מה שהרגיע אותי היה ששתי נשים אמרו לי שוואו איזה קשה זה וגם להם זה קרה ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ברור שצריך לנסות להרגיע, אבל באותו סגנון- למה שאני אוותר על עיקרון חינוכי בשביל שתוכלי לנוח?
בין אדם לחברו.
עולה אישה עייפה אחרי יום עבודה לאוטובוס
חוזרת הביתה לילדים עם מגרנה כי התינוק שלך צרח נסיעה שלמה
לא הוגן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה