צלמות איך אתן שורדות??

[במבי.]

אחרי אין סוף חפירות רכשתי את המצלמה DSLR (SX640 (
יצאתי אתמול עם האחינים לפארק - לצילומים
שלושה בנים בגילאי ה6,4,2,
וחזרנו מותשים עם בקושי 3-4 תמונות מושלמות,
כל תמונה -זה מסתכל על האופנוע שחלף וזה נוגע האף , וזה מחיייך וזה לא ,
איך אתן עושות את זה? קסמים? רטלין ? ים של סבלנות? חיתוך של כמה תמונות לתמונה משפחתית אחת?

 

[Michal Photography]

התשובה העיקרית היא המון המון סבלנות.
ועריכה זה החלק השולי - רק לשדרג את התמונה לא לשנות מקצה לקצה.
(כמובן שלפעמים אין ברירה וצריך לשתול פרצופים מתמונה לתמונה)

 

[קופצנית]

אולי יצאת לבד איתם?
תמיד כדאי שאת רק מצלמת צלמת
והשניה הבייביסיטר, המשקה ומאכילה
המנגבת פרצופים וכו...

 

[שירו]

לא, אין לי ניסיון בשטח, (אני רק מעבדת את מה שאחרים צילמו)
אבל נראה לי שקפצת גבוה - הכי קשה זה צילומי ילדים !! (נוף לא רץ ולא מוציא לשון, ועוגות וסלטים לא בורחים מהמקום ולא מתעסקים עם הציוד שהבאת...)

 

[במבי.]

יצאתי עם אמא שלהם,
אני לא הולכת לבחור בזה כמקצוע סתם תחביב צדדי , תמונות נוף יש לי המון,
ניסיתי להיות גם דודה נחמדה, ויצאנו די מאוכזבות,
עכשיו אני חושבת עם יש לי מה לצאת עם אחותי ילד בן שנתים שאף אחד לא יגיד לו מה לעשות ותינוק בן חצי שנה- שתנסי לומר לו לחייך,

 

[chani svei]

טיפ: בצילומי ילדים לנסות כמה שפחות לביים. צריך לתפוס ת'רגע, את הטבעי.
מה שכן אם רוצים שהם יחייכו, יצחקו יסתכלו על משו, צריך לגרות אותם, לספר בדיחה, לצחוק ולצ'פר.....והמון!

 

[רותי המניק]

א. לא נראה שהדגם שלך זה DSLR
ב. צילום זה אכן עבודה קשה ומתישה
ג. כמה עצות מעשיות

אני שולחת מראש הדרכה להורים איך להתנהג בשעת הצילום
אם ההורים רגועים ומשתפים פעולה הצילומים מצליחים
אם ההורים משדרים לחץ הילדים לחוצים.

- כלל בסיס להגיע עם ילדים בשעות שהילד ניחוח רגוע ערני שמח ושבע
- להסביר להורים לעמוד תמיד מאחוריך ממש מעל המצלמה
- כדי להסיט את המבט של הילד למצלמה ולא הצידה (או לחילופין כמובן למקום שאת רוצה שהוא יביט)
- תני לילדים שחרור משחק ריצה להעיף עלים ותוך כדי אפשר לקרוא להם בפתאומיות
- לעשות איזה קול מפתיע והילד מרים ראש ומסתכל
וכמובן לנסות לחייך אותם (לעשות לי קרניים / לעשות הצגה/ לשיר שיר מהגן /
והגדיל הילד לעשות אצלי שמה שהצחיק אותו זה לשפוך עלי מים אז גם שנגמרו המים שפכנו על כאילו)

כמובן שאם נמצאים במקומות עם הרבה בלגן ותנועה אז זה מפריע לרכז את הילד
לכן כדאי להביא קצת כמה פיתויים שהילד יהיה מרוכז בהם (מכונית / דובי/ או כל אביזר אחר שלא יפריע לתמונה מידי)

לגבי נגיעות כדאי לשמור על ידיים במקום מסוים ככה לא יגלשו לאף
(לשלב / לתת יד / ללחוש סוד / לשים על ברך / להחביא מאחורי הגב / להחביא בכיס)
כמובן שלא כל הילדים עושים מה שאומרים להם לכן צריך להיכנס לראש של הילד
למשל בא נראה איך את ה מצליח.. תחביא לנו מהר את הידים.. איך עושים בגן...
וכו' וכו'..

כמובן כמובן צריך ים סבלנות לא להראות לילדים שמתרגשים מהם
ולזרום אם ילד לא מסכים משהו לא להתעקש איתו ולעבור לדבר הבא.

ואני מאמינה שהיה לך קשה כי זה אחיינים שלא מתרגשים ממך
בדרך כלל לילדים זרים יש יותר יראת כבוד לצלמת מאשר לדודה.

לגבי השתלות וחיבור תמונות אני לא דוגלת בזה
מקיסמום אחד לסט אם רוצים מושלם
אני חושבת שרואים את הטבעיות בתמונות לא כולם חייבים להיות מוששלמים.

וכמובן שיש ילדים חלקים יותר ויש מאתגרים יותר

בהצלחה

 

[הני מושקוביץ]

אגב, מזון הוא בין הדברים הקשים ביותר לצילום....

 

[הני מושקוביץ]

משום שעל מנת ליצור תחושה של עומק במזון ותאורה שתשווה למזון תחושה שבה עולה הריר למתבונן וכן זווית הצילום וכו' זה לא כמו ילדים שבעצם הם שובבים וזה טבעי.
כשאשה מצלמת אצלי ילד והיא מתלוננת שהוא לא מחייך למשל, אני מרגיעה אותה שתמונה יפה לא חייבת להיות מחויכת, גם ברצינות ניתן למצוא את החן ולפעמים התמונה הרצינית יפה פי מליון מהתמונה עם הילד המחייך.
בכל מקרה, ילד, איך שהוא יצטלם, הוא תמיד (כמעט, מסייגת עצמי, בכל אופן, דמעות נזלת ורוק בתמונה אחת זה יותר מידי...) יהיה חינני ושובה.

מה שצלמת צריכה לשים לב בתמונות ילדים, בחוץ, במקרה הזה, הוא על תאורה ומעט סטיילינג ולתת להם להשתובב, זה כל היופי.

 

[הני מושקוביץ]

ועוד דבר, העמדות מאולצות-ניכרות בתמונות, לתשומת לב.

 

[הדודה מלכי]

כל מה שרותי כתבה, ועוד דבר אני אוסיף שתמונות משפחתיות הן תמיד קשות יותר.
ומניסיון בטח כשזה אחיינים שלך.