שיתוף - לביקורת צמה.

[%תמר%]

ורציתי לקלוע
את חיי
לצמה
והיה לי פזור
הכל
כי הפכתי לפרא
שערי נשזר
בכל גדרות התיל
ואולי יום אחד
אקח לי סכין
ואחתוך את כל הקשרים
ואולי יום אחד
אאסוף את חיי
מבין כל השברים
ושערות ראשי
יצמחו מחדש
יחליקו בנחת
על כתף
וכך גם אוכל
לאסוף לצמה
להספיג את דמי
שנוטף
רציתי נורא
לאסוף את חיי
פיסות
פיסות
לקלוע לצמה
ארוכה
לשזור שושנים אדומות
בחיי
שלא יכולתי
כי הפכתי לחיה
אדם בתוכי נרדם
ושערי התארך
ועצמי נדם
עצר
באמצע שומקום
הבטתי עליו
ברחמים
ליטפתי
ובהשלמה
אספתי
את שערי
לקוקו אחד
ארוך
ושושנה אחת
לבנה
קטפתי
ליפפתי סביב גומיה
וטיפת דמי
אחת נשרה
צבעה עלה כותרת
והיה לי נאה
הקוקו הזה
נאה יותר
מן הצמה
והיה לי יפה
חיי מלאים
אסופים לתוך
גומייה
.

---
תמר.
---

אשמח לביקורת.

 

[צביה ר.]

אין. דברים. כאלה!
תמר, אי אפשר להגדיר במילים כמה זה מיוחד.
החל באנלוגיה הלא שגרתית, כלה בכתיבה המופלאה, ועוד הרבה ביניהן...

 

[דיונון]

כתיבה יפה מאד. אמנותית.
ההקבלה בין חיים מסודרים וכאלו שלא, לשיער אסוף כצמה מפוארת וכקוקו פשוט - נפלאה עד גאונית.
הערה אחת - האורך...
רעיון כ"כ חד ומלא משמעו(יו)ת - הייתי משתדל לדחוס לתוך 10 שורות. או לכל הפחות מפצל את השיר בצורה כזו שלא יסתכל עלי במבט מאיים ובלתי נגמר גם כשגוללים אותו
חוצמזה - מדהים באופן ספציפי, ובאופן כללי כל השירים מיוחדים ממש.

 

[%תמר%]

אין. דברים. כאלה!
תמר, אי אפשר להגדיר במילים כמה זה מיוחד.
החל באנלוגיה הלא שגרתית, כלה בכתיבה המופלאה, ועוד הרבה ביניהן...

וואו. חיממת לי ת'לב. תודה!

כתיבה יפה מאד. אמנותית.
ההקבלה בין חיים מסודרים וכאלו שלא, לשיער אסוף כצמה מפוארת וכקוקו פשוט - נפלאה עד גאונית.
הערה אחת - האורך...
רעיון כ"כ חד ומלא משמעו(יו)ת - הייתי משתדל לדחוס לתוך 10 שורות. או לכל הפחות מפצל את השיר בצורה כזו שלא יסתכל עלי במבט מאיים ובלתי נגמר גם כשגוללים אותו
חוצמזה - מדהים באופן ספציפי, ובאופן כללי כל השירים מיוחדים ממש.

יש לך רעיון מה אפשר להוריד?
כי אני לא מצליחה לוותר על שום מילה...
אולי אם אני אוסיף רווחים בין הפסקאות זה יעזור? או שזה רק יגרע?

 

[דיונון]

יש לך רעיון מה אפשר להוריד?
כי אני לא מצליחה לוותר על שום מילה...

חלילה לי.
הכתיבה שלך כל כך שלימה, אוי למי שיעז לחתוך ממנה.
היא בשלה, בוגרת, ייחודית, ועם סגנון - אין טעם לחתוך או להוסיף בצורה משמעותית בפרט שהכותבת לא מצליחה לוותר על אף מילה.
הייתי שמח לקחת אנלוגיה מקורית כזו כאתגר כתיבת שיר. וכך כל כותב מפרה את הבסיס הרעיוני בסגנון הכתיבה האישי שלו.
מה שכן אולי כדאי לצמצם שורות קצרות מסוימות (מילים בודדות שיכולות לקבל את מקומן בהבלטה אחרת) לשורה אחת.
הנטייה האישית לשורות קצרות למשל היא נכונה בכתיבה תרפית, אבל בכתיבה שפוגשת קוראים ואמורה לגעת בהם - אין טעם להתכנסות והכרזה 'זה אני, קבלו את הגולם כפי שהוא' - חבל, הקוראים הפוטנציאליים או לפחות חלקם יעברו הלאה בלי להשקיע התבוננות בפרי רוח הכותב. זה לא אומר לשנות, זה כן אומר לתווך ולהנגיש. בוודאי כשמדובר בסך הכל בפרזנטציה ויזואלית.

 

[%תמר%]

תודה.
קניתי כל מילה.
יש בך מן החכמה.