צ'מעו סיפור

  • הוסף לסימניות
  • #1
הבוקר, לפני שעתיים אני מקבל לכתובת המייל הישנה שלי דואר מאחד בשם ניר (מי שירצה פרטים יותר מדוייקים, באישי) שעיסוקו הוא השכרת רכבי פאר בכל העולם, והוא מבקש שאשלח לו חומר מקצועי בתחום עיסוקי - בחינם.

הנה הציטוט מהמייל שקיבלתי:

היי שמואל
מה המצב?
ראיתי שכתבת באוגוסט למיכל שאתה יכול לשלוח לה דוגמאות לאפיון אתר - היום אני רוצה לאפיין את האתר שלי בצורה מקצועית
רוצה להבין איך לכתוב את זה נכון - אז אשמח אם תוכל לשלוח לי את החומר
תודה,
ניר

לא כל כך הבנתי מה הוא רוצה, והשבתי לו במייל חוזר שאני לא מכיר אותו, ואם הוא רוצה חומר מקצועי או עבודה, זה בתשלום. לגיטימי, לא?!

מי אתה? מי זו מיכל? מהיכן אתה מכיר אותי? מאיפה קיבלת את כתובת המייל שלי?
ובכלל, אני מתפרנס מהתחום הזה, מהאפיון, מהפיתוח ומהדרכה בתחום הזה. ואתה בטח מבין, שלא יתכן לעבוד או לחלק חומר מקצועי - בחינם. אני כורת את הענף שעליו אני יושב...
במידה ואתה מעוניין שאעשה לך איזו עבודה, או הדרכה בתחום, אני מזמין אותך לפרט קצת יותר, ואשלח לך הצעת מחיר הוגנת.
יום טוב
שמואל

בינתיים, ערכתי חיפוש קצר בפורום, והתברר שהצעתי לפני כשנה את עזרתי, לסטודנטית שלמדה את התחום בפרוג, (כדאי שתקראו היטב את תגובתי, כי גם שם לא זרקתי חומר מקצועי לאוויר - סתם כך), ומגיע בן אדם ומנסה פשוט לנצל את טוב הלב. הנה קישור לאשכול המדובר.

והרגע קיבלתי ממנו מייל חוזר. לא שיניתי כלום.

תודה אבל לא תודה
אתה טיפוס שלילי, ולא בא לי בטוב
שיהיה לך בהצלחה בהמשך


אני עדיין קצת בהלם מהבוטות ומהנבזות. אגב, מדובר באדם שמשתייך לציבור הכללי, (ראיתי את הסטטוס שלו בגוגל+). וכל זה בעידן בו התקשורת והממשלה פועלים בליבוי יצרים נגד הצבור החרדי שחי על חשבון הצבור הכללי. אז הנה לכם, מי הנצלן, העלוקה והטפיל. מי חי על חשבון מי.

באופן אישי לא הגבתי לו. התגובה היחידה שלי לתכתובת הזו, זה כאן בפורום. לשתף. לכאוב אתכם ביחד את המצב, ולשמוח שלא שם חלקנו כמותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני הייתי מגיבה: "היכן ראית שאני יכול לשלוח דוגמאות לאפיון? חומרי ההדרכה שלי הם בתשלום, אשמח אם תמקד אותי בעזרה שאתה צריך, ואם אוכל - אעזור בשמחה".

לא צריך להתקיף, להתנצל ולהתעצבן כ"כ, הוא הרי ראה שהצעת עזרה, וביקש אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
היי ניר
מה המצב?
ראיתי שכתבת באתר שאתה יכול להשכיר רכבי פאר - היום אני רוצה לנהוג ברכב פאר
אז אשמח אם תוכל לשלוח לי את הרכב
תודה,
שמואל
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
למה להיות כאלו ציניים?
אפשר לענות עניינית, כי באמת נראה שהבנאדם לא הבין מה העזרה שהצעת באשכול ההוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני חושבת שהוא באמת ביקש בתום לב, ואתה ענית לו תשובה קצת מתקיפה.

כאילו מי אתה ומה אתה רוצה ממני בכלל, ואיך העזת לפנות אליי?
אם אתה רוצה יחס, תשלם..

אני חושבת שלו היה מדובר בי, הייתי מגייסת כוחות רבים כדי להתאפק שלא להגיב יותר בעוקצנות...

אתה הצעת למיכל שתשלח חומרים, והוא כנראה חיכה עם זה כי לא היה בטוח, ועכשיו הוא ביקש את מה שהצעת.

הוא לא חשב שתעבוד לו בחינם.

מלכתחילה הייתי כותבת לו:
אשמח לשלוח לך חומרים. הייתי רוצה לשבת קודם מסודר מה אתה צריך, וכן לתת לך הצעת מחיר כדי שהכל יהיה מסודר וברור.
בהצלחה, ואשמח לעבוד אתך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני היחידה שלא מבינה איפה הוא כתב תשובה צינית?:confused:

הוא שאל ענינית כדי לקבל פרטים והתשובה שהוא קבל בסוף היתה, אממממ.... איך נאמר? לא נעימה כל כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אנשים שמחוץ לתחום לא תמיד מבינים מה כולל מה.
כמו שאני יכול להתקשר לטכנאי ולשאול אותו שיגיד מה עושים למאוורר במקרר שמרעיש..
אנשים חושבים שמשלמים רק על דברים מסובכים ולא מבינים שכל דבר הוא מסובך ודורש השקעה ומאמץ.
ולא שאין אנשים נצלנים אבל לפעמים אנשים פשוט לא מבינים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה קצת מזכיר לי את האשכול שפתחת על ההוא שניצל אותך על עבודת ניסיון.
זה טוב שאתה מעלה את זה כדי שאנשים יידעו לעמוד על שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לדעתי כל האי הבנה הזאת נוצרה כי לא קישרת בין העזרה שהצעת למיכל בפורום, לבין ההודעה של ניר.

תוכל לענות לו תשובה במייל שאחרי חיפוש שעשית מצאת את האשכול בפרוג, ועכשיו הבנת למה הוא פנה אליך בכלל...
ואפשר שוב להסביר ולהבהיר, מה היא עזרה שתוכל לתת סתם כ"עזרה" ומה כבר כרוך בתשלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
חבר'ה, אתם באמת חושבים שזכרתי מי זו מיכל?!

לדעתי, כשאדם שפונה למישהו שהוא לא מכיר, הנימוס מחייב שהוא יציג את עצמו קודם. הוא לא עשה את זה. הגעתי למידע שהגעתי, בעקבות החתימה שלו, וחיפוש בגוגל.

הדבר הראשון שעשיתי זה חיפוש במיילים מהתקופה האמורה. נאדה. מי חשב בכלל על פרוג. הדבר השני שעשיתי זה לבדוק את האתר שלו והסטטוס שלו בגוגל+. ועוד קצת חיפוש ברשת. מהחברים שלו הבנתי, שאני לא מכיר אותו בכלל, והוא שייך לסוג הלקוחות שאני בכלל לא בקשרי עסקים אתם. וד"ל.

אז כאן התעוררה השאלה, "מי אתה בכלל? ומאיפה אתה מכיר אותי? ומה פתאום שאתן לך חומר מקצועי בחינם?"

אז שאלתי.


חוץ מזה, אני עוזר לכולם במידת האפשר, ובמגבלות שהצבתי לעצמי, כמו שראיתם. כתובת המייל הזו הינה אישית, כתובת המייל העסקי שלי שונה (כבר יותר מחצי שנה). הייתה כאן איזושהי חדירה למקום אישי, שלא אמור להיות. גם זה קצת גרם אולי לתגובה הישירה שלי.

אבל, וזה חשוב מאד. כפי שנוכחתם לראות, מדובר באדם וולגרי וחסר נימוס מינימלי. הוא לא חשב לרגע לשלם. הוא הצליח כנראה להגיע לאשכול ההוא, מתוך חיפוש על אפיון אתרים בגוגל. ואז הוא שלח לי הודעה למייל, שבחוסר זהירות פרסמתי בפורום.

התובנה שאותה רציתי לשתף אתכם, זה: בואו תראו מי חי על חשבון מי!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הסיפור הזוי
אבל לומר מי חי על חשבון מי לא נראה לי מתאים
כי אם חילוני אחד מתנהג בוולגריות
זה לא אומר כלום על כל השאר
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם הייתי מקבל מייל חוזר כמו ששלחת גם הייתי אומר שאתה אדם שלילי.
יש לי לכתוב תגובה קצת לא נעימה אבל אני אשמור אותה אצלי, בגדול לא כך מדברים לבני אדם.
ואני מאוד מקווה שהאשכול הזה לא יגרום ללגיטימציה לדבר כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הי, כדאי שתקראי את שתי השורות הראשונות שכתבתי. עסק של רכבי פאר. אלה עם הדלתות המתרוממות. וגם כאלה באורך של אוטובוס עם סלון ובר-משקאות בפנים. ולפי האתר שלו, יש לו סניפים גם בדובאי, שזה כבר אומר הרבה יותר ממשהו. האתר שלו מתורגם ל-8 שפות ביניהם ערבית וסינית.

לא מדובר בדלפון. אבל מדובר באדם נהנתן שמהחברים שלו הוא לא יכול לקבל כלום בחינם, אפי' לא שוקולד, אבל בפורום של מעצבים חרדיים הוא מסתובב, ואם אפשר לנצל, אז למה לא.

פראיירים קיימים בעולם רק בשבילו. אחרת אין להם זכות קיום בכלל.



ואם את רוצה עוד אנקדוטה, אז בבקשה.

אני גר בעיר מעורבת. מול ביתי יש מינימרקט. בעל המכולת ביקש וקיבל ממני מספר פעמים את רכבי בשביל סיבוב קטן של משלוחים (כי לא משתלם לו להזיז את המשאית שלו בשביל זה).

אבל לפני חודש הוא הודיע לי, שהוא מפסיק לרשום לי (להקיף). למרות שכל תחילת חודש פרעתי את כל חובותי. ולמה?! כי לא משתלם לו לרשום לי רק על לחם וחלב (וגם גבינה צהובה לפעמים וירקות, ופסטה , שימורים או נקניקיות כשצריך משהו דחוף).

רגע, שכחתי לספר לך שהוא אפי' לא שילם על הדלק.



מה שמעניין, שהציבור האמון על שמירת התורה - יודע לתת. הציבור האחר - יודע רק לקחת.

וזה לא איזה מזל רע שלי, שגרם לי להתנגש עם כאלה טיפוסים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י trew;1306865:
אם הייתי מקבל מייל חוזר כמו ששלחת גם הייתי אומר שאתה אדם שלילי.
יש לי לכתוב תגובה קצת לא נעימה אבל אני אשמור אותה אצלי, בגדול לא כך מדברים לבני אדם.
ואני מאוד מקווה שהאשכול הזה לא יגרום ללגיטימציה לדבר כך.


עזוב אותך.

תבין מי עומד מאחורי המייל הזה.

וחוץ מזה, תאר לעצמך שאתה מקבל מייל מאחד בשם נמרוד, ושם הוא כותב לך, לפני שנתיים אמרת לאביגדור שתסכים להנפיש לו איזה קליפ קצר של 3 דקות.

אז אני מצרף כאן תרשימים ותמונות, ואני אשמח מאד מאד אם תוכל לעשות את זה עד סוף השבוע.


אתה לא מכיר אותו. לא יודע מי זה. ויותר מכך, אתה בכלל לא רוצה לעבוד אתו. (רימון בדרגה הכי נמוכה חוסם הרבה תמונות באתר שלו. זה מספיק?!)

כסף אתה בכלל לא רוצה ממנו. אתה לא יודע מי הוא. ות'אמת, גם הוא לא סופר אותך. אבל תעשה טובה, תשלח לי את החומר. בסדר?!


החוצפה. החוצפה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בני אדם מדברים בצורה של דו שיח אתה לא רוצה משהו אתה יכול להגיד יפה אני לא רוצה, לא מעוניין וכו'.
אבל לא, אתה בחרת בדרך של ההתלהמות שאגב אני מבין שהיא עדין לא נרגעה, מסיק מסקנות שלא קשורות לכלום העיקר להגיד מי הנצלן וחוצפה חוצפה חוצפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
גם אם הסיפורים [כולל של המכולת] יגיע לפריים טיים בערוץ חדשות אף אחד בציבור כללי לא יתרגש ויתחיל לחשוב אחרת על ציבור שלם שכל היום מוסת ומורעל נגדו ומשה דיין אמר רק חמור לא משנה את דעתו כנראה שזה המצב מחוץ לד אמות שלנו וממחר נכוין יותר בכוונה בברוך הוא אלקינו שבראונו לכבודו והבדילנו מן התועים

לעצם הענין הגישה של שמואל צודקת בן אדם שנכנס לך דרך החלון [ראתי שלפני שנה וחצי הצעת למשיהו משהו בחינם] ולא דרך נקישה בדלת [היי שמואל ראיתי שאתה מתמקצע בבנית אתרים הייתי שמח לראות איך אתה יכול לעזור] מקבל תגובה המתאימה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י trew;1306882:
בני אדם מדברים בצורה של דו שיח אתה לא רוצה משהו אתה יכול להגיד יפה אני לא רוצה, לא מעוניין וכו'.
אבל לא, אתה בחרת בדרך של ההתלהמות שאגב אני מבין שהיא עדין לא נרגעה, מסיק מסקנות שלא קשורות לכלום העיקר להגיד מי הנצלן וחוצפה חוצפה חוצפה.



תקרא את זה בטון נמוך, במנגינה איטית. אני לא מכיר את עצמי כאדם מתלהם, ואני חי עם עצמי מספיק שנים בשביל להכיר אותו (את עצמי). יודע מה, טוב, אולי אני צריך ללכת לבית ספר לנימוסים והליכות. יתכן.


אבל אני מקבל טלפון (בסדר, מייל), מעבר לקו עומד בן אדם ושואל אותי "היי שמואל, זה ניר, מה המצב אתך"...

סליחה, מי אתה. אולי תציג את עצמך לפני שאתה מבקש ממני משהו. וכתבתי למיכל. איפה כתבתי לה? מי זו?


תקשיב. הייתי בהלם. מאיפה זה נופל עלי. ואם כתבתי, אולי יש כאן איזו התחייבות, שאם לא אעמוד בה אמצא את עצמי מול תביעה משפטית. וזה בן אדם שיש לו את היכולות. אוהו יש לו.

תאמין לי שאם לא הייתי מפחד הייתי מפרסם את השם שלו כאן, וכל המידע שהצלחתי להוציא עליו ברבע שעה ברשת.



תחשוב שמתקשרת אליך המזכירה של קרלוס סלים (לא שמעת עליו?!) ומבקשת ממך קצת חומר שיוכל להעשיר את המצגת של ההרצאה שהיא מכינה לבוס שלה למחר. ראיתי שהתחייבת לעזור.

לא שמעת על הברנש הזה מימיך. אני מאחל לך שגם לא תכיר אותו. ולא הבאתי אותו סתם כדוגמא. אלא כמשל לאנטיפאט שיש לו יותר כסף ממה שניתן לבזבז, והוא לא מוכן להשקיע אפי' 5 דולר, אם הוא יכול לקבל בחינם. שלא לדבר על פילנטרופיה.

אחד מהשניים, או שתתחיל לגמגם. או שתעיף אותה לכל הרוחות. תקשיבי גברת, אני לא הכתובת.



אני, אגב, הייתי קצת יותר עדין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מי אתה שמואל גרינשטיין?
מה אתה רוצה?
מישהו חייב אותך למשהו?

(תקרא את זה בטון נמוך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
שמואל, אני חושב שזו דוגמה לבעיה של תקשורת, יותר ממה שזה מוכיח דברים כמו תכונות האופי הנלוזות של זה שפנה אליך, או דברים מרחיקי לכת כמו יחסי חרדים-חילונים.

פעם היה לי בלוג עיצוב גרפי, עד היום אני מקבל מידי פעם פניות במייל עם בקשות שונות (שלפעמים חורגות מגבול הטעם הטוב) של אנשים שמעוניינים שאשלח להם חומרים כאלה ואחרים או אעזור להם בבעיות שונות. בדרך כלל אני לא טורח להגיב, אבל אם אני מגיב, אני משתדל לעשות את זה בנימוס.

כשקראתי את התגובה ששלחת לו בתגובה לבקשה לעזרה, אני מודה שהרגשתי אי נוחות מהנימה ומהניסוח שלך. אכן הבקשה שלו אולי לא במקומה, ואין לצפות שתיתן לו חומר מקצועי חינם, אבל אם היית כותב לו קצת יותר יפה, ייתכן מאוד שהוא היה מבין ואולי אפילו מחליט להשתמש בשירותיך המקצועיים.

נניח משהו בנוסח:

שלום וברכה מר ###.
אני מנהל סטודיו גישה לעיצוב ובניית אתרים, אנחנו מציעים מגוון שירותי אפיון, ייעוץ, עיצוב ופיתוח אתרי אינטרנט מקצועיים. קבל בזאת את ברכת הדרך לרגל החלטתך להקים אתר אינטרנט עבור חברת השכרת הרכב שבבעלותך, נשמח לעמוד לשירותך בכל תהליכי התכנון וההקמה.
איננו נוהגים לספק חומרים מקצועיים או ייעוץ חינם, אך במידה ואתה מעוניין, ניתן לתאם פגישת ייעוץ ו/או לקבל הצעת מחיר מסודרת לביצוע הפרויקט.
בכבוד רב,
שמואל גרינשטיין,
סטודיו גישה.


אני בטוח שאתה יכול לראות שתגובה כזאת היא קודם כל מקצועית, עניינית ובעיקר מכירתית יותר מהתגובה התוקפנית שכתבת. גם התוצאות שהיית מקבל היו מן הסתם חיוביות יותר.
במילים אחרות, זה לא תמיד עניין של מה אומרים, אלא בעיקר, איך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

עוד שלושה ימים יש לי יומולדת
של חמש שנים בפרוג.
זה ציון דרך משמעותי, בואו.
לא לזלזל.
מי שרוצה לשלוח לי מתנה אישית או זר פרחים -
בכיף, בכיף.
אני ממש בעד.

תכלס,
למה אני מבלבלת לכם בשכל ביום סגרירי שכזה?

כי רציתי לשאול אתכם:
מישהו כאן?
מישהו קורא אותי?
הלו?? מישהו בבית????
יש פה איזה קול או עונה, שאני ככה צועקת פה במרחבים?

לא יודעת.
משו פה לא נשמע לי.
הקהילה הזאת שוקטת ושוממה כמו שדה הקברות של סבא רבה רבה של סבה רבה רבה שלי.
מה זה צריך להיות? מה זה השקט הזה?
יא אללה, נכנסתי וחטפתי אבק!
הודעה אחרונה ביום רביעי, אתם יודעים מתי היה כאן יום רביעי? אה? לפני איזה אלפיים הודעות היה יום רביעי!!!

חמש שנים אני בפרוג, נעזרתי מלאן בפג"מ,
אבל בשנים האחרונות אני לא מתעסקת בפרינט בכלל, אלא דיגיטל אונלי (הריעו לדיגיטל יאפ יאפ הריעו לדיגיטל),
ואני רוצה להחיות את קהילת הדיגיטל פה בחזרה.
אני רוצה קהילת דיגיטל שוקקת חיים,
שיהיה לנו כאן במה לאנשי דיגיטל,
שיהיה לנו מקום,
חממה,
בית,
פורום,
יאללה תקראו לזה איך שבא לכם העיקר הבנתם את הכוונה.

מישהו איתי?
יש כאן עוד אנשים שהיו רוצים קהילת דיגיטל ענפה??
בטח שיש. הנה הנה, אני שומעת את הקולות, הברקים באופק, טאדה טאדה.

ולכן אני יוצאת היום בקריאה נרגשת:
מי להשם אליי!!!
אנשי דיגיטל שנמצאים פה - הרימו את קולכם! כולכם! היום!
צעקו כאן בחרון: אני פה! אני כאן! אני לדיגיטל!
ידעתם שיש דבר כזה - מפעל לייצור חמוצים?
אני אף פעם לא ידעתי.
תקראו לי בורה, תקראו לי נאיבית, תקראו לי סתם סתומה, איך שמתחשק לכם לא משנה הסדר.
אני בבורותי עמדתי: חמוצים זה דבר שסבתא כובשת בבית, ככה לאט ובאהבה בתוך צנצנת זכוכית מגניבה כזאת עם מכסה ירוק,
או לחילופין - חמוצים מייצרים במפעלי ענק כאלה שמריצים סטוקים ענקיים של קופסאות שימורים משימורים שונים.
לא כך?

כך חשבתי, ובטעות טראגית כזאת גדלתי כל חיי,
ועוד הייתי עתידה לגדול ולצמוח עוד עד מאה ועשרים שנה, כשחיי מבוססים על טעות שכזאת.

עד שבאישון בוקר נעים וצח (טוב, האמת שזה היה ערב קריר וגשום),
התקשר אליי דוד גלוק ובפיו בשורה:
"היי יאמי, יש לי מפעל לייצור חמוצים ואני צריך אתר".

- יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי כמו סתומה.
- חמוצים, חמוצים. פיקלס, השיב גלוק בעליזות אופיינית.
- אני חושבת שלא שמעתי טוב. יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי שוב, לא כמו אלא ממש-ממש.

וכך התברר לי שיש במעלה אדומים מפעל, חמוד ומגניב ומרתק לגמרי,
שבו אשכרה עומדים אנשים ומייצרים חמוצים, פיקלס, מכל הבא ליד. חריף, חמוץ-מתוק, חמוצים בטעם של פעם, חמוצים סתם סטנדרטיים, מיקסים של ירקות וכל מיני כאלה.
פעם הבאה שאתם במעלה אדומים, תרימו טלפון לגלוק ותתאמו סיור. זה מגניב, תזכרו אני המלצתי.

בקיצור - (שימו לב למה הכנסתי את עצמי: כאן בעצם הבטחתי לקצר. אהיייי!! מה עשיתי לעצמי, למה אני מבטיחה דברים שאין בכוחות נפשי לקיים?!)
בקיצור,
השלב הראשון של האתר היה להיפגש, ולדבר על מה אנחנו רוצים לעשות.
מה צריך להיות באתר הזה? מה צריך לא להיות? מה המטרה של האתר?
כל המידע הרגיל שצריך לדעת בשביל לעשות איפיון נכון.

עכשיו צ'מעו קטע מגניב.
במהלך השיחה, אני שואלת את גלוק את שאלת השאלות,
השאלה הקריטית,
החיונית ביותר,
הדרמטית,
ההיסטרית:
למה בכלל אתה צריך אתר?
שזאת, בעיניי, שאלה מאוד-מאוד חשובה. אני רוצה לדעת למה הלקוח החליט לבוא אליי ביום קייצי שכזה ולשלם לי הרבה כסף (מיליונים, ממש) - בשביל מה הוא צריך את כל זה? מה הוא רוצה להשיג?
כשאני יודעת מה התשובה, אני יכולה לדעת מה המטרה הכי חשובה שאני צריכה להשיג באתר הזה.
מה אני חייבת לעשות בו, כדי שאני אוכל לקרוא לו פרויקט הצלחה. מה אנחנו מנסים בעצם להשיג?

בדרך כלל אני רגילה לשמוע תשובות כמו:
“אני צריכה שיוכלו ליצור איתי קשר בצורה רשמית”
“אני רוצה מקום שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי בצורה יפה”
“אני צריך מקום למכור את המוצרים שלי באופן אוטומטי”.
הנה, הנה, תפסיקו לצעוק, אני מקצרת. אני מגיעה לפואנטה! תהיו בשקט ותנו לי לדבר, נו באמת!

הלקוח הזה לא ענה לי שום דבר מעין זה.
הוא גיחך קצת,
ואז אמר:
ת’אמת?
אני בכלל לא צריך אתר.
אני מסתדר יופי בלי זה.
הלקוחות מכירים אותי, הספקים מכירים אותי, החנויות מכירות אותי,
הכל טוב.

נו????
עיניי יוצאות מחוריהן,
אז מה אתה משגע לי ת’שכל?
קח את הכסף, קח ת’בריף, לך חזרה הביתה ונסיים כידידים! למה לבנות לך אתר???
ואז הוא מגחך עוד קצת, ואומר:
פשוט, אנחנו בשנת 2025. ואני חושב שבשנת 2025 עסק שמכבד את עצמו צריך אתר. ואני עסק שמכבד את עצמי.
ככה שלמרות שאין שום מטרה ספציפית לאתר הזה,
ואין לי שום כאב שאני צריך לפתור,
ושום פסיכולוג לא אמר לי להקים אתר,
ואישתי לא מצמידה לי אקדח לרקה שתהיה מפורסמת,
אני צריך אתר.
כי עסק ב2025 צריך שיהיה לו אתר.

טרילילייי. הוא קנה אותי, חד וקנה. יאייי! עסק שמכבד את עצמו צריך אתר!!! שמעתם את זה, אנשים טובים והגונים? שמעתם??
הוא לא צריך את זה, אבל הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
אז למרות שאין שום מטרה לאתר הזה,
הוא משקיע כמה אלפים בלבנות אותו,
כי הוא רוצה תדמית, הוא רוצה כרטיס ביקור, הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.


בקיצור,
הנה הנה, אנחנו מתקדמים! אנחנו אוחזים כבר בשלב השני!!!
השלב השני היה האפיון.
החלטנו שהאתר כולו יהיה בעברית, מכיוון שזוהי השפה של מרבית קהל היעד,
אבל בגלל שחלק מאוד גדול של הלקוחות שלו אמריקאי ורוצה לראות אזכור לזה שהוא אמריקאי, נכניס גם את כל הכותרות באנגלית, וחוץ מזה גם את טקסט האודות כולו באנגלית ובעברית.
משוגעת על התוצאה, חושבת שזה יצא פרפקטו.
להלן הוויירפריים למול עיניכם, שתחזו עיניכם בעבודת המחשבת הזאת.
וויירפריים.png

השלב הבא היה כמובן העיצוב,
שעליו אני לא צריכה בכלל לדבר, מספיק פשוט להראות לכם.
תראו! תראו איזה יופי!!!
עיצוב.png

על הפונט המשוגע הזה אחראית, אגב, הממתגת שלו - חיה אסתר גולדמן האדירה.


וזהו. והשלב האחרון היה כמובן הפיתוח, וורפדרס פלוס אלמנטור, אפס מוחלט של תוספים כדי שיהיה מהיר ועדכני - כל מה שהיה צריך לקסטם עשיתי בקוד,
וזהו. ויש לנו אתר.

אם תלחצו חזק חזק על הלינק הזה, אולי אפילו תזכו לראות אותו.
טאדה. טאדה.

תודה, תודה,
אני אוהבת כשאתם מתלהבים ומחמיאים ומפדבקים ככה בקול, זה ממש גורם לי לעלוז.
זה אפילו לא מסובך. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לגלול קצת למטה, לכתוב שמה בתיבה הזאתי כמה התלהבתם על האתר ואיך שהוא מהמם, וללחוץ "פרסם תגובה". זהו, לא מסובך בכלל.
שלום וברכה אני באמצע לכתוב ספר מתח ואני מאוד מעוניין בביקורת.

פרולוג

טיסה 1142, ישראל – דובאי.


זאת לא הייתה הפעם הראשונה שניר הטיס מטוס בנתיב הזה, מעל כל המדינות הערביות, אך הפעם תחושה עמומה בליבו לא נתנה לו מנוח.

עיניו שטו מעצמן בין כל הנורות, רובם דלוקות בירוק, מצביעות על כך שהכל כשורה. כרגע.

הוא הביט בטייס המשנה שבדק את מכשירי הניווט, ושם לב למבט מהורהר על פניו.

"שגיב" ניר פנה אליו, "הכל בסדר?"

"הכל מצוין, רק שצפויים מספר משקעים בהמשך הנתיב שעלולים להגביל את הראייה שלנו, לפי דעתי כדאי להסיט קצת את מסלול המטוס".

חוסר ראות בטיסה הוא אחד הדברים המסוכנים ביותר, אשר בגללו מבטלים טיסות בקלות, וודאי שמשנים עבורו מסלול.

"דווח למגדל" אמר ניר, מתחיל לראות מרחוק את המשקעים, מרגיש בליבו שוב את התחושה העמומה.

שגיב הרים את מכשיר הקשר, ודיבר לפומית.

"אל-על 1142 למגדל פיקוח, צפויים משקעים מולנו בנתיב".

"מגדל פיקוח ל1142, יש אפשרות לחצות?".

"עדיף שלא, מבקש אישור לנטות צפונה".

"קיבלנו, מבצעים בדיקה, המתן לאישור".

שגיב המשיך לתפוס את הפומית, ממתין.

"מגדל פיקוח ל1142 יש אישור לשינוי נתיב צפונה במשך כחמישה קילומטרים".

"קיבלנו".

שגיב התיישב ליד ניר, מתעסק עם המכשירים, וביטל את פעולת הטייס האוטומטי.

שני הטייסים הסיטו את המטוס מאזור המשקעים. הכל נראה תחת שליטה.

"קחח... קחח..." קרקושים משונים נשמעו בקשר, קול מתכתי מקוטע.

"שגיב, תבדוק את הקשר. אני בינתיים מפעיל מחדש טייס אוטומטי".

שגיב הושיט את היד... ובאותו רגע חושך מוחלט. כל האורות כבו.

ניר זינק במהירות, תופס חזרה את ההגאים שעזב עם הפעלת הטייס האוטומטי. בלי חשמל הטייס האוטומטי לא עובד.

"מה קורה שם?" הוא הביט בתמיהה על המסכים הנורות והמכשירים. כולם שבקו חיים ללא התראה.

"לא יודע, שום דבר לא מגיב" פאניקה נשמעה בקולו של שגיב, מנסה להפעיל מספר מכשירים.

"שגיב, תתעשת עכשיו!!! תפעיל את מערכת הגיבוי!" קולו של ניר היה לחוץ, דחוף. התחושה העמומה מזכירה את קיומה.

שגיב משך בכמה ידיות יודע שבמעשיו הוא שולף טורבינה שניזונות מהדלק ואמורה לספק חשמל חלופי.

דבר לא קרה.

הוא משך שוב ושוב, בפראות, ללא הועיל.

"הטורבינה נשלפה?" עכשיו גם ניר הגיב בלחץ.

"אין לי שום יכולת לדעת", שגיב נשמע אבוד. "כל המכשירים לא עובדים!".

"אם הטורבינה לא עובדת, אז אנחנו בבעיה קשה, כי זה אומר שיכול להיות שיש שיבושים גם במנועים. וזו בעיה קצת יותר גדולה מהפסקת חשמל" שגם זו לא בעיה קטנה בכלל. הרהר ניר.

דפיקות נשמעו על דלת תא הטייס.

הנעילה של הדלת, שפועלת על חשמל לא עבדה, והדלת נפתחה בעוצמה, הדייל הראשי עמד בפתח.

"מה קורה?" שאל בקול מבוהל, "הנוסעים מתחילים להיכנס לפאניקה". קולו מוכיח בבירור שהנוסעים הם לא היחידים שנמצאים בפאניקה. "למה החשמל כבה? הכל בסדר בטיסה? למה לא מודיעים לנו כלום?"

"אין לי מושג", ניר אפילו לא הסתובב, שקוע ראשו ורובו בתוך המכשירים, "תגיד שזו תקלה זמנית, ושבינתיים יחבשו את מסיכות החמצן" הגיב בתמצות, טרוד מכדי להסביר יותר מזה.

הדייל סב לאחוריו. מבין את הסיטואציה.

"יש קשר עם המגדל?" ניר שאל בתקווה.

"אין", שגיב הגיב בקצרה "כל דבר שפועל על חשמל לא עובד", הוא לקח נשימה עמוקה, והמשיך. "בלי קשר ובלי ניווט יש סכנה גדולה שנתנגש במטוסים אחרים". אמר את מה ששניהם ידעו. היסטריה מדברת מגרונו.

"נכון, אתה צודק, אז תנסה להירגע ולבוא לעזור לי", ניר ניסה להגיב בקול רגוע, אך הלחץ נשמע היטב. "אנחנו נעלה את המטוס לגובה חמישים וחמש אלף רגל, גובה שמטוסים בדרך כלל לא טסים בו" הוא ניסה להרגיע את שגיב. לא רק שהוא מתמודד עם תקלה במטוס, הוא גם צריך להתמודד עם טייס משנה היסטרי. הרהר בתסכול.

שגיב התיישב ידיו רועדות, אבל בכל אופן עזר לניר בהעלאת המטוס.

"נראה שהמנועים מגיבים בסדר" אמר ניר בהקלה.

אך שגיב לא התייחס לדבריו, שרוי בהיסטריה. "בגובה כזה החמצן מתדלדל, ואין חשמל שיזרים אותו בצורה נכונה" הוא התנשף, "ובכלל איך אתה רוצה שננחת בלי קשר עם המגדל?"

"בדיוק לכן אמרתי לכולם ללבוש מסיכות חמצן" ניר לא נתן ללחץ ולבלבול להשפיע על פעולותיו. "ולגבי הנחיתה, כשנגיע לגשר, נעבור אותו".

שגיב בלע את רוקו, "לא נשרוד הרבה זמן בלי קשר ובלי ניווט, וגם החמצן לא יספיק ליותר מדי".

"אנחנו לא צריכים הרבה זמן, רק עד שהחושך יחליט שנמאס לו". הגיב ניר בציניות, "וכשהחמצן יגמר נרד שוב, בינתיים אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים".

הבזק של אור, ניר מצמץ, שומע עשרות צפצופי אזהרה מתנגנים באזניו כמו ציפורי שיר. איך זה קרה? חלפה מחשבה בראשו.

הוא הביט בכל המכשירים, שחזרו לפתע לפעול, מציגים התראות בקולות צפצוף חזקים.

"מגדל פיקוח ל1142 הכל בסדר? איבדנו איתכם קשר".

שגיב קרס על הכיסא, "הייתה לנו הפסקת חשמל כללית, עכשיו הכל נראה בסדר". נשף בהקלה.

ניר חייך חצי חיוך. "אמרתי לך, תמיד יש סוף טוב, רק צריך לדאוג שנשאר בחיים עד שהוא יגיע".

אבל הפעם החיוך של ניר היה חיצוני בלבד, התחושה הפנימית המשיכה להעיק עליו.

זאת לא הייתה תקלה רגילה.

בכלל לא.

...

הבזק של אור לא צפוי סימא את עיני כולם. הנוסעים המבוהלים מצמצו בבלבול, תוהים לעצמם מה קרה עכשיו.

האמיצים שבהם הורידו את מסיכות החמצן מפניהם, מנסים להרגיע את ליבם שפעם בעוצמה ובמהירות. לאט לאט כל הנוסעים הורידו את מסיכות החמצן באישור הדיילים, מבינים שהזמן שבו שהו בחשש על חייהם נגמר, משאיר אותם במערבולת רגשות.

החוויה שחוו עכשיו היא לא חוויה שתשכח מהרה. הם לעולם יזכרו את ריח המוות הנישא באוויר ואת הפחד המוחשי כל כך שבעוד רגעים ספורים הם יצטרפו לחלקי מטוס בוערים בדרכם למטה.

לחשושים נשמעו בכל רחבי המטוס והם רק התגברו והלכו, אנשים המנסים לפרוק את עוצמת הרגשות שחוו עכשיו, ברגעים המבעיתים ביותר בחייהם.

אבל המהומה הגדולה ביותר התרחשה בקצה המטוס, דייל רחב ממדים דהר לכיוון מסוים כאשר בידו דפיברילטור גדול, בכיוון שאליו דהר היה דייל אחר שרכן מעל נוסע מבוגר וביצע פעולות החייאה בצורה מקצועית.

"לזוז! מה זוזו כולם!" הדייל הרחב חיבר במהירות את המכשיר לגופו של הנוסע שהתמוטט במהלך התקלה, והפעיל אותו.

גופו של המבוגר נרעד בעווית פתאומית, אך שום דבר לא יותר מזה.

הוא הפעיל שוב, שולח פולס חשמל גבוה יותר, אך ללא הועיל.

הדייל השני רכן שוב וביצע הנשמה במהירות, אבל שניהם ידעו, שלנוסע המסכן אין יותר מדי סיכויים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה