דרוש מידע צריך להפסיק את החרם על אנג'ל?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
היום שמעתי על מישהו שנכנס לחנות מאפים, ראה שהחנות ריקה, איכשהו נזכר שסיפור ששמע שיש חרם, שאל את המוכר אם זה באמת שייך לאנג'ל והרווחים ילכו אליה, וכששמע שכן – אז הוא לא קנה שם.
לפי התאור שלו – החנות היתה ריקה, המוכר היה חרדי, נראה בלי עבודה, עצוב.
קצת כאב לי התיאור וחשבתי לעצמי למה צריך את החרם המטופש הזה?
בגלל כמה פעילי רשת?
הרב עצמו אמר לא לעשות חרם!
פתאום איכפת לנו מכבוד התורה?
אז אם כן – כל הכבוד! אפשר למחות בצורה אחרת.
למשל: לפתוח ישיבה מול משרדי הדירקטוריון, או מול ביתו של עומר בר לב, שקול לימוד התורה יגיע עד אליהם, לא חסרות מחאות מכובדות.
הקטע הזה סתם נראה מלחמה של אגו.
מבחינתי החרם צריך להיפסק ואפשר להחליט להרבות אור בעולם בדרך אחרת.
ולכל אלו שיקומו ויכריזו שמדובר בכבוד התורה...
אז אותה תורה כתבה שצריך לפרנס את האחים שלנו (הכוונה לחרדים שעובדים שם)
ואותה תורה כתבה 'ואהבת לרעך כמוך'.
ואותה תורה כתבה שצריך לכבד את רצונם של תלמידי חכמים, ואם הרב עצמו לא מעוניין בחרם אז מי אנחנו שנפעל נגד רצונו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני הבנתי שהחנויות רשת לא מוכרות דווקא מאפים של אנג'ל, אלא רק הלחמים שם מאנג'ל.
כך שאפשר לקנות שם בשופי ולפרנס חרדים.
והערבים של אנג'ל יעברו לעבוד בברמן, לא יקרה להם כלום.

אני לא יודעת כבוד התורה אהין אהר, לי קשה מאד לקנות שם עכשיו אחרי שהאחיין של אנג'ל ובעל המניות שם שלח אותי לאכול מילה שמפאת כבוד הציבור לא הוזכרה באתרי החדשות המסוננים. ואפילו פייסבוק מחקו את הפוסט הזה כי הוא לא עמד בתקנון.
למה שאני אפרנס את ה*** האלו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בהתחלה חשבתי שיאללה יום- יומיים של קצת אקשן, ושנראה להם ביום שישי שהחרדים שווים להם וכו'
אבל אני מצטרפת לקודמי שאחרי שקראתי את הפוסט המדובר הבנתי שלא עוד!!!
יותר מזה, הקראתי אותו למישהי שאף פעם לא מתרגשת מסיפורים כאלו והיא הזדעזעה עד עמקי נשמתה.


אני באמת מרחמת ומאד!! על המוכר בחנות וצריך לחשוב איך מסייעים לו בצורה אחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני לא קוראת לזה חרם.
יש לי בעיה לרכוש מוצרים של אנג'ל ברמה האישית אחרי מה שהיה.
כמו שאני משתדלת לא ללכת למקום שמחלל שבת, במיוחד אם יש מקום לידו ששומר שבת,
אני לא חושבת שאני דופקת אותו, ואפילו לא שהוא מפסיד בגללי, פשוט בקטע עקרוני לא בא לי לתת יד לדבר הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הגאון רבי דב לנדו הורה לא לקנות שם
כל הישיבות ביטלו את התקשרויותיהם איתם

תבינו, שבעצם עומר בר לב היה רוצה לירוק על כאו"א מאיתנו
אבל מה לעשות שאין לו מיליון יריקות, אז הוא בחר לירוק יריקה שמנה על הרב שמייצג אותנו ומורה דרכנו


יש דת שבה נאמר שכשמישהו מכה אותך בלחי אחת, תגיש לו את הלחי השניה...
היהדות לא מכירה בזה
אני לא מעוניין להוציא כסף ולפרנס את מי שיורק עלי

אבל אצל זכיין פרטי אין טעם לא לקנות, הוא לא אשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אנחנו לא מחרימים,
פשוט מאוד לא נותנים פרנסה למי שפוגע בנו.
יתכן ומלכתחילה לא היינו צריכים להתחיל את התהליך,
אבל עכשיו ברור ששאר החברות במשק מסתכלות ובודקות אותנו.
אם נשבר באמצע הדרך זו עלולה להיות בכיה לדורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הרב עצמו אמר לא לעשות חרם!
באמת? מנין לך?

לפי התאור שלו – החנות היתה ריקה, המוכר היה חרדי, נראה בלי עבודה, עצוב.
קצת כאב לי התיאור וחשבתי לעצמי למה צריך את החרם המטופש הזה?
מה כזה עצוב למוכר בזה שאין לקוחות? מילא אם הוא היה מרוויח מהרכישות. אבל סתם זה שאין לו עומס בחנות זה עצוב?

וכעת - אחרי שהחברה לא רואה צורך להוציא אפילו חצי תגובה - למרות שיש ציבור גדול שפגוע ממנה (בצדק או שלא, זה לא משנה),
אחרי שבן משפחתה אמר את שאמר - שאפילו חברת מטא ראתה את דבריו כבלתי לגיטימיים,
עכשיו?? עכשיו להפסיק את החרם?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מה זה אומר מוכר חרדי?
הוא זכיין? אם כן ודאי שצריך לקנות אצלו,
אם לא -הוא שכיר - למה שיהיה עצוב?
לא הבנתי.
האם הכוונה שיש לחוש שאנג'ל תקרוס ויפסידו מזה השכירים החרדים שלה?
זה לא רחוק מדי??
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
קצת כאב לי התיאור וחשבתי לעצמי למה צריך את החרם המטופש הזה?
בגלל כמה פעילי רשת?
הרב עצמו אמר לא לעשות חרם!
פתאום איכפת לנו מכבוד התורה?
אמר לי אתמול נהג חלוקה של אנג'ל (יהודי דתי) שנשלח לטפל במשאית במוסך למרות שלא הגיע זמן הטיפול..
שההרגשה שלו כרגע ממה שנעשה היא "תמות נפשי עם פלישתים"
הוא עובד בקו חלוקה באיזור חרדי מובהק
והמנהל שלו אמר לו:
1. אין למי לחלק היום לחם בקו שלך (יום א')
2. עדיף להמתין כמה ימים כי חמומי מוח עלולים לפגוע במשאית עם הכיתוב "אנג'ל" עליה

זה רק לתשומת לב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא מסוגל לאכול אנג’ל מעורר בחילה!!!

גם אם יתנצלו אחרי פוסט כזה של הנכד אני מרגיש שבלחם שלהם יש נבילות וטריפות כמו שהנכד כתב ויכול ליהות שהתכון לזה שאוכלים את הלחם שלהם!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני לא חושב!,
אבל האחרי שיצא מי שיצא להפגין נגד הראש הישיבה הבחילה התחילה אוטומטית וזה עוד יותר התחזק אחרי הפוסט המחזק של הנכד היקר והמזלזל!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
למה צריך את החרם המטופש הזה?
לדעתי הוא לא מטופש
פתאום איכפת לנו מכבוד התורה?
תמיד היה אכפת לנו מכבוד התורה
אז אם כן – כל הכבוד! אפשר למחות בצורה אחרת.
אתה מוזמן למחות בדרך אחרת כי נראה לי שהם לא קלטו את המסר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה