שיר קוּמִי אוֹרִי

[tmr]

כַּמָּה תִּרְאִי אֶת הָאוֹר
בְּתוֹךְ הַסִּנְווּר הַזֶּה שֶׁהִקַּפְתְּ אֶת עַצְמֵךְ
עֵמֶק הַבָּכָא הָאַכְזָב שֶׁשּׂוֹחָה בּוֹ
אֵיךְ תִּרְאִי אֶת הָאוֹר

יְלָדִים וִילָדוֹת
מְשַׂחֲקִים בְּפִתּוּלֵי לִבֵּךְ
צְחוֹק אַדִּיר מְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל
הַכֹּל אוֹר
הַכֹּל לָבָן וְקֶשֶׁת צְבָעִים
אֵיךְ תּוּכְלִי לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר

כַּמָּה תִּרְאִי אֶת הָאוֹר
כַּמָּה תַּכִּירִי בּוֹ
עַד שֶׁתַּעֲשִׂי צַעַד אֶחָד אֶל עֵבֶר הַחֹשֶׁךְ
גַּם בּוֹ יֵשׁ מִן הַטֹּהַר
הַפַּשְׁטוּת וְהַכֵּנוּת
הֶסְכֵּם שָׁלוֹם אִתּוֹ יָבִיא לָךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מְ
סִנְווּר שֶׁל שְׁנֵיכֶם

קוּמִי
מִן הַחֹשֶׁךְ
הָאוֹר הַזֶּה שֶׁלָּךְ
הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם
הוֹלֵךְ וּמֵאִיר כָּל פִּתּוּל שֶׁהִנַּחְתְּ לוֹ לִטְעֹם
מִן הַחֹשֶׁךְ
וְכַמָּה אוֹר

קוּמִי
הִנֵּה בָּא אֹרֶךְ
הִנֵּה כְּבוֹדוֹ
עָלַיִךְ זֶרַח

 

[צביה ר.]

כמה קלישאתי, אבל -
אין. מילים.
כמה גאונות ויופי בכל שורה, בכל מילה, בכל תו.

 

[ליבי מושקוביץ]

מהמם!!!