דרוש מידע קול נהי ויגון, שנשמע כמו קול שמחה...

  • הוסף לסימניות
  • #1
כמה שורות שכתב חבר, והמילים מדברים בעד עצמם

ישבתי שם, בסלון בדירה הבני ברקית, עם מנין מצומצם מבני המשפחה, בדמדומי חמה של יום ל"ב בעומר.

הלב השבור של כולנו, נשבר שוב, הפצע נפתח מחדש, כי זה היה היארצייט סעודה הראשון לקרוב משפחתינו, שפתיל חייו נגדע באיבו בשיא פריחתו אך ורק פני 13 חודש.

באמצע ישב האבא, יהודי ת"ח חשוב שחייו נהרסה עליו בפתע פתאון, מנסה בכל כוחו לעצור בעד הדמעות, וגם אנחנו ניסינו כאילו להיראות רגיל, לא יודע למה, אולי בגלל הנימוס?

חילקו שם געפילטע פיש וקוגל, אכלנו באונס, בעוד הגוש הקשה הזה עולה שוב בגרון, אחד סיים את הש"ס, האבא נעמד לומר קדיש, קדיש אחר בן, ילד שעשועים שעדיו היה לגדולות, אבל לא זכה לכך בגזירת עליון, משמים, שאין אנחנו יכולים להבין.

ופתאום...

פתאום, מבעד החלון מבחוץ נשמע יללה מצמררת, ומזוויע שאי אפשר לתאר.

זה לא היה קול בכי, לא קול אזעקה, גם לא קול סירנה, זה היה תזמורת של הבית הכנסת ליד שהתחיל לנגן בקולי קולות, "בר יוחאי" "ואמרתם כה לחי", אותם ניגונים כל כך קדושים, אבל לצערינו מעוררים להמון אנשים כל כך כאב וצער.

אי אפשר לתאר מה עבר עלינו אז, פרץ הדמעות מן העיניים של האבא כבר לא יכלו לעצור, המבוכה ששרתה בינינו היה כל כך קשה שאין לתארו במילים...
ואני שואל, אולי באמת מותר קצת להתחשב ברגשות אותם חברים וידידים, שעולמם חרב בעדם, ואולי מותר קצת להחליש את המוזיקה והאווירה החגיגית ברחובות עיר?
הרי אפשר לקיים ההילולא הקדושה במירון, וגם במקומות סגורים?

אני רק שואל
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כמה שורות שכתב חבר, והמילים מדברים בעד עצמם


ואני שואל, אולי באמת מותר קצת להתחשב ברגשות אותם חברים וידידים, שעולמם חרב בעדם, ואולי מותר קצת להחליש את המוזיקה והאווירה החגיגית ברחובות עיר?
הרי אפשר לקיים ההילולא הקדושה במירון, וגם במקומות סגורים?

אני רק שואל
שאלה קשה. לא בטוח בכלל שיש לה תשובה.
זה צף שנה שעברה להרבה מאד אנשים שעמדו ליד מדורות ודמעו מול השירים. ועדיין, לא בטוח שזה מה שמצופה מאיתנו.
הכאב נוראי. לכולנו. בוודאי ובוודאי שלמשפחות השכולות. אך לבטל מנהג זה לא פשוט כלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה בכל צרה וצרה
יש אנשים שהם להם ילדים וכל שמחה ברית חתונה בר מצווה בורחים
ויש אנשים שאין להם כסף שנכנסים לחניות בגדים ואוכל ורואים אנשים שממלאים עגלות ממלאים את המסעדות ויוצא להם העיינים
יש שכנים אם ילדים מסכנים שמקנאים בשכנים אם הילדים הטובים
המסקנה כל אחד והצרה שלו צריך למצוא את הנוסחה להסתדר
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ל"ג בעומר מלפני שנתיים הוא יום עצוב!
נהרגו בו בבת אחת 45 אנשים!!!
זה בלתי נתפס.
קשה לי לשמוע את ניגוני מירון בל שיאחז בי כאב,
אבל בחטאינו עדיין לא זכינו להגאל והיום הזה הוא יום שמח.
ולכן הרגשות בתוכינו בערבוביה, מצד אחד צריך לשמוח מצד שני זה יום השנה ל 45 נשמות זכות.
צריך ללכת בין הטיפות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ל"ג בעומר מלפני שנתיים הוא יום עצוב!
נהרגו בו בבת אחת 45 אנשים!!!
זה בלתי נתפס.
קשה לי לשמוע את ניגוני מירון בל שיאחז בי כאב,
אבל בחטאינו עדיין לא זכינו להגאל והיום הזה הוא יום שמח.
ולכן הרגשות בתוכינו בערבוביה, מצד אחד צריך לשמוח מצד שני זה יום השנה ל 45 נשמות זכות.
צריך ללכת בין הטיפות...
מה שאת אומרת זה עלינו שלא שיכלנו - אבל התחושה שזה אסון של הכלל ולכן יש צביטה בלב ששמועים את הניגונים.
אבל שחושבים על משפחה ששיכלה ובאותו יום זה יום אבלם, ומן הדין אסור להם מוזיקה וכו' (ככה נראה לי לא מתיימר להיות פוסק ) אז קשה להם להלך בין הטיפות, ויש להם יותר טיפות של דמעות ויגון מטיפות של זיעה מריקודי השמחה.

באמת ?! אין פיתרון אבל זה מחשבה והרגש שכדאי לשים לב אליו
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כמה שורות שכתב חבר, והמילים מדברים בעד עצמם


ואני שואל, אולי באמת מותר קצת להתחשב ברגשות אותם חברים וידידים, שעולמם חרב בעדם, ואולי מותר קצת להחליש את המוזיקה והאווירה החגיגית ברחובות עיר?
הרי אפשר לקיים ההילולא הקדושה במירון, וגם במקומות סגורים?

אני רק שואל
מעניין אתי מאוד
האם מי מאחורי הסיפור הזה , משפחה שכולה או סתם אדם שמנסה להכנס לרגשות ולנחש מה הם היו אומרים!?
שכן שלי בבנין איבד את בנו בן 13 באסון מירון
והוא אמר לי
שהוא משתוקק להגיע לרשב"י בל"ג
ומאז שבנו הלך.....
הוא מרגיש איזהו שליחות וקרבה למקום שבנו נפטר
כנראה שיש עוד פן למשפחות שכולות אנשים שכן
בוחרים לשמוח ביום הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מעניין אתי מאוד
האם מי מאחורי הסיפור הזה , משפחה שכולה או סתם אדם שמנסה להכנס לרגשות ולנחש מה הם היו אומרים!?
שכן שלי בבנין איבד את בנו בן 13 באסון מירון
והוא אמר לי
שהוא משתוקק להגיע לרשב"י בל"ג
ומאז שבנו הלך.....
הוא מרגיש איזהו שליחות וקרבה למקום שבנו נפטר
כנראה שיש עוד פן למשפחות שכולות אנשים שכן
בוחרים לשמוח ביום הזה
סיפור אמיתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כמה שורות שכתב חבר, והמילים מדברים בעד עצמם


ואני שואל, אולי באמת מותר קצת להתחשב ברגשות אותם חברים וידידים, שעולמם חרב בעדם, ואולי מותר קצת להחליש את המוזיקה והאווירה החגיגית ברחובות עיר?
הרי אפשר לקיים ההילולא הקדושה במירון, וגם במקומות סגורים?

אני רק שואל
לא נראה לי שזה מה שהמשפחות השכולות רוצות
בן דוד שלי ז"ל הוא חלק מה45 הקדושים
וכל המשפחה שלו עלתה למירון שנה שעברה וכך גם יהיה השנה בעז"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כל ארוע יכול לצער מישהו
וכי לא נלך לתחנה כי היה פיגוע בתחנה?
וכי לא נצעד ברחובות בני ברק כי היה שם פיגוע?
וכי לא נרקוד בחתונה כי בחתונת וורסאי הרצפה קרסה?
כל יום בימות השנה, זה יום אבל של משפחה אחרת בעם ישראל...

מה שצריך הוא - להתפלל שה' יתן כח לכואבים, להמשיך ולשמוח בחיים למרות הכאב!
וגם אם יש צביטה בלב, לא עוצרים את החים ולא עוצרים את השמחה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מה שאת אומרת זה עלינו שלא שיכלנו - אבל התחושה שזה אסון של הכלל ולכן יש צביטה בלב ששמועים את הניגונים.
אבל שחושבים על משפחה ששיכלה ובאותו יום זה יום אבלם, ומן הדין אסור להם מוזיקה וכו' (ככה נראה לי לא מתיימר להיות פוסק ) אז קשה להם להלך בין הטיפות, ויש להם יותר טיפות של דמעות ויגון מטיפות של זיעה מריקודי השמחה.

באמת ?! אין פיתרון אבל זה מחשבה והרגש שכדאי לשים לב אליו
גם למי שנוהג שאסור לשמוע מוזיקה, מוזיקה ששומעים מהרחוב זה לא בעיה.
אני לא מדברת על העניין של הרגש וההתחשבות, רק על ההלכה.
(אני זוכרת שבערך שלושה שבועות אחרי שהבן שלי נפטר, נכנסתי למכולת והשמיעו שם מוזיקה מאוד מקפיצה. מבחינה הלכתית לא הייתי חייבת לבקש שיכבו את זה אבל רגשית היה לי מאוד קשה עם זה ובגלל שהכרתי את המוכרת והיא ידעה שאנחנו עדיין בתוך השלושים אני כן ביקשתי. היא התנצלה ומיד כיבתה את זה, והערכתי את זה מאוד.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בתור אחת מ"משפחות אסון מירון" (קרבה ראשונה) רציתי להביע את דעתי בעניין,
אין ספק של"ג בעומר הוא יום משמעותי עבורי, ואפשר לומר שהוא עצוב עצוב מאוד! וקשה, אבל יחד עם זאת המסורת שלנו היא של"ג בעומר הוא יום שמח!
כן, גם השנה נערוך יארצייט בלילה - לימוד וחיזוק וסעודה, ומייד אח"כ הדלקת מדורה עם תזמורת לכבודו של התנא האלוקי רשב"י (ואולי גם לכבוד יקירנו)
וכן בבוקר נעלה לבין העלמין ומייד אח"כ ניסע לאתרא קדישא מירון...

ככה זה יהודי , נדרש לתמרן בין ה"כובעים" ובין מצבי הרוח ולעשות מה שנכון לאותו הרגע

נ.ב. כדאי מאוד לברר את רצון המשפחות לפני שמבקשים בשמם דברים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מעניין.
בחצרות חסידים היארצייט הוא תאריך של אירוע לכל דבר, כולל סיום מסכת, סעודת מרעים ומוזיקה...
אצלנו גם לא נוהגים לשמוע מוזיקה ביום היארצייט.
וכן יש סעודה, סיום מסכת וכו'.
אולי שרים כמה שירים, אבל אין מוזיקה ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כל התגובות כאן כאלה טכניות...
מה שהוא רצה להגיד זה רק שאנשים יקבלו קצת רגישות לקושי העצום של האחרים, ולא יטחנו שכלית האם מותר/אסור.
זה באמת הזוי שלפני שנתיים(!) נהרגו 45 באסון, והשנה כבר עולים 200,000 איש כאילו שום דבר...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה