הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מצאתי ברשת את הפנינה הבאה:
http://theoatmeal.com/comics/design_hell
תירגמתי באופן חופשי. מהיעדר זמן, לא הכנסתי את התרגום לקומיקס עצמו. אולי בהזדמנות.
כמו כן, בחלק מהמקומות השמטתי חלק מהטקסט או שיניתי מעט במתכוון כדי להתאים לרוח "פרוג".
תהנו מהסתכלות הומוריסטית על יחסי מעצב-לקוח.
-------------
פריים 1:
הכל בסדר בהתחלה.
הלקוח מתאר את הצרכים שלו.
אתם מתאמים ציפיות.
התלהבות והתרגשות שולטים בכל.
הלקוח: האתר החדש יהיה מעולה!
המעצב: מעולה?! הוא יהיה מדהים! הוא ימריא כמו נשר בחלל החיצון!
פריים 2:
הלקוח מראה לך את האתר הנוכחי שלו.
שניכם צוחקים על כמה שהוא גרוע.
הלקוח: הא הא, איזה עיצוב מזעזע! המעצב האחרון שלנו היה אידיוט!
המעצב: לגמרי! איך זה קרה?! האתר הזה הוא פשע נגד האנושות!
פריים 3:
אתה מעצב מחדש את האתר.
הוא נראה נחמד ועובד טוב.
זהו רגע השיא של תהליך העיצוב.
המעצב: טדאם!
הלקוח: אני אוהב את זה! נראה מדהים! אבל...
פריים 4:
רק כמה שינויים "קטנים"...
הלקוח (חושב): אז העיצוב הזה מושלם, אבל אני המנכ"ל אז אני מרגיש חובה לעשות כמה שינויים כדי שארגיש שעשיתי את עבודתי כמו שצריך. חוץ מזה, אני אשתמש בביטויים כמו "חווית משתמש" ו"המרה מכוונת" כדי להישמע חכם, אפילו שאני בקושי יודע איך מפעילים מחשב...
הלקוח (למעצב): אתה יכול לעשות שהעיצוב "יקפוץ" יותר? הוא צריך להיות יותר עצבני. זה עדיין לא מרגיש נכון*.
* = הערת המחבר: לקוחות אשכרה אמרו לי את כל הדברים האלו. עד עכשיו אני עדיין לא יודע מה זה "עיצוב שקופץ" או "עיצוב עצבני" בהתייחס לעיצוב אתרים. אני גם לא יודע לעצב אתרים בהתבסס על רגשות של מישהו אחר.
פריים 5:
הלקוח מערב אנשים אחרים.
"נראה נהדר, אבל אני רוצה לקבל פידבק מהחברים, שותפים לעבודה, חיית המחמד שלי וכו'"
הלקוח: הכנסתי את אמא שלי לשיחה. היא עיצבה פלאייר למכירת מאפים ב-1982 אז אפשר לומר שיש לה "עין" טובה לעיצוב*.
אמא של הלקוח: העיצוב שעשית צריך להיות בצבעים יותר זוהרים. הוא נראה קודר מדי. אולי מעט ורוד? תכניס פנימה גם גור חתולים. כולם אוהבים גורי חתולים!"
* = הערת המחבר: אשכרה היו לי לקוחות שעירבו את אמא שלהם בתהליך העיצוב כדי שתיתן פידבק וביקורת.
פריים 6:
אבדה כל תקווה.
אתה מתחיל לפנטז על קריירות אחרות, כמו להיות חופר תעלות או מישהו שרוחץ זקנים בבתי אבות.
הלקוח: אוקיי, אז הכלב שלי מיפלס הוא הדבר שהכי חשוב לי בעולם. אני רוצה שתוסיף "זרם של תודעה" לאתר, ששם כאילו מיפלס מדבר עם הגולשים. אני אשלח לך כמה עמודים של הדברים שמיפלס בטח חושב עליהם, כמו "אני אוהב פינוקים טעימים!" ו"שלום! ברוך הבא לאתר שלי! אני כלב ואתה צריך ללחוץ את רגלי! חחחחח*"
* = הערת המחבר: לא המצאתי את זה. לקוח באמת ביקש את זה.
פריים 7:
אתה כבר לא מעצב אתרים.
אתה עכשיו סמן עכבר שהלקוח יכול לשלוט בו ע"י דיבור, שליחת אימיילים ומסרונים.
הלקוח: הא הא הא גם אני יכול לעצב אתרים! מוהאהאהאהא*....
* = הערת המחבר: פעם היה לי לקוח שלקח את העיצוב שלי והתחיל לעבד אותו בעצמו בפוטושופ. ואז הוא שלח לי גרסאות של איך הוא היה רוצה שהעיצוב ייראה. אחרי הגירסה ה-13 פיטרתי אותו.
פריים 8:
שיקוץ נולד.
הלקוח לגמרי שכח שהוא שכר אותך, המעצב, ליצור לו מוצר מדהים.
אם היית מעצב תעשייתי של טורבינות של מטוסים, האם הלקוח היה מתערב אז, אני תוהה?
הלקוח: עכשיו יש כאן עיצוב שקופץ!
המעצב: בבקשה, לא עוד...
http://theoatmeal.com/comics/design_hell
תירגמתי באופן חופשי. מהיעדר זמן, לא הכנסתי את התרגום לקומיקס עצמו. אולי בהזדמנות.
כמו כן, בחלק מהמקומות השמטתי חלק מהטקסט או שיניתי מעט במתכוון כדי להתאים לרוח "פרוג".
תהנו מהסתכלות הומוריסטית על יחסי מעצב-לקוח.
-------------
פריים 1:
הכל בסדר בהתחלה.
הלקוח מתאר את הצרכים שלו.
אתם מתאמים ציפיות.
התלהבות והתרגשות שולטים בכל.
הלקוח: האתר החדש יהיה מעולה!
המעצב: מעולה?! הוא יהיה מדהים! הוא ימריא כמו נשר בחלל החיצון!
פריים 2:
הלקוח מראה לך את האתר הנוכחי שלו.
שניכם צוחקים על כמה שהוא גרוע.
הלקוח: הא הא, איזה עיצוב מזעזע! המעצב האחרון שלנו היה אידיוט!
המעצב: לגמרי! איך זה קרה?! האתר הזה הוא פשע נגד האנושות!
פריים 3:
אתה מעצב מחדש את האתר.
הוא נראה נחמד ועובד טוב.
זהו רגע השיא של תהליך העיצוב.
המעצב: טדאם!
הלקוח: אני אוהב את זה! נראה מדהים! אבל...
פריים 4:
רק כמה שינויים "קטנים"...
הלקוח (חושב): אז העיצוב הזה מושלם, אבל אני המנכ"ל אז אני מרגיש חובה לעשות כמה שינויים כדי שארגיש שעשיתי את עבודתי כמו שצריך. חוץ מזה, אני אשתמש בביטויים כמו "חווית משתמש" ו"המרה מכוונת" כדי להישמע חכם, אפילו שאני בקושי יודע איך מפעילים מחשב...
הלקוח (למעצב): אתה יכול לעשות שהעיצוב "יקפוץ" יותר? הוא צריך להיות יותר עצבני. זה עדיין לא מרגיש נכון*.
* = הערת המחבר: לקוחות אשכרה אמרו לי את כל הדברים האלו. עד עכשיו אני עדיין לא יודע מה זה "עיצוב שקופץ" או "עיצוב עצבני" בהתייחס לעיצוב אתרים. אני גם לא יודע לעצב אתרים בהתבסס על רגשות של מישהו אחר.
פריים 5:
הלקוח מערב אנשים אחרים.
"נראה נהדר, אבל אני רוצה לקבל פידבק מהחברים, שותפים לעבודה, חיית המחמד שלי וכו'"
הלקוח: הכנסתי את אמא שלי לשיחה. היא עיצבה פלאייר למכירת מאפים ב-1982 אז אפשר לומר שיש לה "עין" טובה לעיצוב*.
אמא של הלקוח: העיצוב שעשית צריך להיות בצבעים יותר זוהרים. הוא נראה קודר מדי. אולי מעט ורוד? תכניס פנימה גם גור חתולים. כולם אוהבים גורי חתולים!"
* = הערת המחבר: אשכרה היו לי לקוחות שעירבו את אמא שלהם בתהליך העיצוב כדי שתיתן פידבק וביקורת.
פריים 6:
אבדה כל תקווה.
אתה מתחיל לפנטז על קריירות אחרות, כמו להיות חופר תעלות או מישהו שרוחץ זקנים בבתי אבות.
הלקוח: אוקיי, אז הכלב שלי מיפלס הוא הדבר שהכי חשוב לי בעולם. אני רוצה שתוסיף "זרם של תודעה" לאתר, ששם כאילו מיפלס מדבר עם הגולשים. אני אשלח לך כמה עמודים של הדברים שמיפלס בטח חושב עליהם, כמו "אני אוהב פינוקים טעימים!" ו"שלום! ברוך הבא לאתר שלי! אני כלב ואתה צריך ללחוץ את רגלי! חחחחח*"
* = הערת המחבר: לא המצאתי את זה. לקוח באמת ביקש את זה.
פריים 7:
אתה כבר לא מעצב אתרים.
אתה עכשיו סמן עכבר שהלקוח יכול לשלוט בו ע"י דיבור, שליחת אימיילים ומסרונים.
הלקוח: הא הא הא גם אני יכול לעצב אתרים! מוהאהאהאהא*....
* = הערת המחבר: פעם היה לי לקוח שלקח את העיצוב שלי והתחיל לעבד אותו בעצמו בפוטושופ. ואז הוא שלח לי גרסאות של איך הוא היה רוצה שהעיצוב ייראה. אחרי הגירסה ה-13 פיטרתי אותו.
פריים 8:
שיקוץ נולד.
הלקוח לגמרי שכח שהוא שכר אותך, המעצב, ליצור לו מוצר מדהים.
אם היית מעצב תעשייתי של טורבינות של מטוסים, האם הלקוח היה מתערב אז, אני תוהה?
הלקוח: עכשיו יש כאן עיצוב שקופץ!
המעצב: בבקשה, לא עוד...
