קופסת ביקורת לאמבטיה בחדר הורים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו יודע אם בנוסף לתעלת הניקוז של אזור המקלחון, אני צריכה להוסיף קופסת ביקורת, מחסום תריס וכו'.
או שהתעלה יכולה לשמש כק.ב.?
די דחוף - - תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
התעלה בנוי בצורה שמאד קשה לפרק אותה.
במידה ויש סתימה ורוצים לפתוח רק בשביל למשוך כמה שערות שנתקעו, הפרוק של התעלה הוא יותר רציני מהרמת פקק.
כן ממליצה לעשות ק.ב. נוספת (במקום מוצנע!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
צריך קופסת ביקורת בנוסף לניקוז, לא משנה אם זה חור ניקוז או תעלה...
זה שבדיעבד לפעמים ממירים קופסא לניקוז- זה לא רצוי
תמצאי מקום יחסית נסתר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 279
    • נ
    שיח עם הורים - האם וכיצד?
  • נתי פוגל //
    • שיחה שלא נענתה...
    ​
    שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

    הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

    אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

    אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

    השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

    השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

    אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

    מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

    ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

    יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

    עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

    וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

    זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

    היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: שלוחא דרבנן, ברוך ר, דף גמרא ועוד 9 משתמשים12 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חיי אושר
    אוי, הספוילר הזה! מצוין... תמצאו בבקשה דרך עדין ומועיל להזהיר ולהסביר בבקשה למלמד של יענקי וכל...
  • 636
    • ל
    ביקורת ספרות יש גבול לצפון/ביקורת
  • ליליאן //
    • @מיכל פרץ יהודה את פה?
    בואי בואי,
    את חייבת לשמוע איזה ספר קראתי!

    פעם פעם,
    כשלנעה היתה רק תינוקת,
    היא הסתובבה בטבריה,
    בין קברי צדיקים לבתי כנסיות,
    ובקשה מרחל אשתו של ר' עקיבא
    למצוא איש שלא מפחד מכלום.

    טייםקאט, 5 שנים קדימה,
    היא בקרית שמונה של מעלה,
    קונה קישואים אצל עזיזה,
    מלמדת יהדות את אורנה זית,
    מקטרת לשירה
    וסופגת בגבורה את השקיות של רחלי.
    וגם, כן,
    מגדלת עם הצדיק מהנגריה,
    שאמר לה 'בואי לא נפחד',
    את פצפצת, פלפלון, רביבו ומרגרינה.

    הענין של הפחד שלא מקרי.
    לכאורה
    ספר שמדבר על נישואים שניים,
    על סודות,
    על בריחה ועיקופים ותצפיות על הגן,
    ועל אשה עם חרדות יום יומיות שמדוברות ונוכחות,
    אמור להיות ספר מלחיץ, מטריד, דרוך.
    כבד.

    לא מצאתי מי שאומר על הספר הזה שהוא כבד.
    הוא מצחיק, הוא מענין, הוא מסקרן והוא אמיתי ועממי,
    והרוחות של הצפון מביאות איתן סוג של רוגע, של נחת.


    אז איך באמת?
    האם זה באמת בגלל איתמר,
    שמיצב את כל המשפחה,
    נרתם לכל מבצע עבור כולם וכלום לא קשה לו מדי?
    או שזו רוחה של הסופרת, שהרוגע שהיא כותבת בו?

    ויותר לעומק.
    בקריאה שניה ושלישית שמים לב
    שכל מה שנעה פוחדת ממנו
    מגיע לתוך החיים שלה. ממש הביתה.
    אם זה רביבו התוכי שנקרא על שם הבת ששרטה את נפשה אולי לנצח,
    אם זו סבתא של אפרת שנעה עזבה בטבריה, אבל היא פתאום מפטרלת בקרית שמונה בחנות ירקות ובגן ואיפה לא,
    אם זה פחד מהנסיעות המסוכנות - ודווקא השותף בנגריה מנקב כרטיסיה בקברי צדיקים,
    ואם זה הרתיעה מהגיסה הלא הגיינית, שנוחתת לה בבית לתקופה לא מוגדרת,
    ובעיקר, אחרי הבית שנשבר, שוב קורים דברים מתחת לאפה, מאחורי גבה, בסוד,
    ועל ידי שתי הנפשות הקרובות והתומכות של חייה.

    וכל חשיפה כזאת בונה בה משהו, ומקדמת אותה עוד שלב בהתמודדות.
    ממש טיפול CBT בחשיפות.
    זה תמיד מתחיל בהסטריה,
    ממשיך באיתמר שמסרב לברוח ומזכיר את מי ואת מה אנחנו עובדים,
    (ואולי לכן הסעיף נאחרון כ"כ קשה)
    מלווה בחברה שכל אשה צריכה,
    ונגמר ממש בסדר. ממש בהצלחה רבתי.

    לכן, לא יודעת,
    כתוב שיש לנעה חרדות.
    אני לא חווה אותה חרדתית.
    אולי נבהלת בקלות.
    כן, היא נבהלת.
    אבל היא מתמודדת נפלא עם כל מה שמגיע אל פתחה

    או שהסופרת ב"ה לא יודעת איך חרדה נחוות...

    חוץ מזה נשארה לי עוד תמיהה אחת:
    למה לאיתמר סגרון, בחור בריא ובנפשו ובגופו,
    חכם איכותי ובלי ילדים (גרוש? רווק? לא כתוב),
    לקחת גרושה עם ילדה וחרדות?
    חייבת להגיד שקשה מאוד לא לאהוב את הדמות של איתמר.
    אפילו רק על הצורה שהוא מדבר, מחנך ומגדל את הילדה שלו שנולדה לאב אחר.

    ועוד משהו שאהבתי:
    זה הספר היחיד שמדבר על הקושי העצום של אמהות בתחילתם של הסדרי ראיה
    לתת למי שפגע בי מגע עם הילדים שלי,
    לא רק לאפשר - להביא ולהסיע ולתווך ולפעמים גם לשכנע.
    ולאפשר את הפגישה הזאת -- בלי שאני נוכחת שם, לשמור.

    אבל די אמרנו לא ספר כבד.
    קליל, מרגש, זורם, מלא אויר ואוירה.
    ויראת שמים אמיתית פנימית בלתי מתפשרת.

    בין לבין יהיו סליחות,
    תוכים וקרוקודיל.
    גיטרה סלטים וילקוט,
    טקס ביכורים בקיבוץ,
    נדנדה בחצר,
    וסיום ענק בסלון


    זה סיפור על סיפורי חיים לא פשוטים,
    ועל חיים פשוטים בכל היופי שלהם.
    על .פירוק בית
    ועל בית יציב כל כך.
    הורים רחוקים,
    גיסות קרובות מדי,
    וחברה קרובה בדיוק במידה הנכונה


    לגבי השם של הספר:
    יש הסבר בכריכה האחורית.
    לא יכולה להגיד לירדתי לסוף דעתה של הכותבת.
    למה דווקא השם הזה.
    איך דווקא הוא הא מדבר על נעה. על כל מה שהיא עוברת, ברוגע אופיני (למרות ועל אף)
    אם הסופרת תגיע לפה,
    אנ אשמח להרחבה על זה.

    לגבי הכריכה:
    נדירה.
    האיורים, הצבעים, המרקמים.
    המפה!
    כרגע הכי טובה שראיתי בשנה האחרונה.

    ואיך שכחתי:
    לפני כל פרק יש שיר קטן.
    חמשיר.
    שירים משובחים מקצועית,
    נוגעים בנשמה,
    מעוררי מחשבה.
    עם פאנצ'ים חזקים :)
    ממש חבל שהספר לא לידי לכתוב אחד לדוגמא.

    עוד לא קראתם?
    רוצו.
    מיכל תודה על הספר הזה.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, תהילהמור, מרשימה ועוד 47 משתמשים50 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    ספר יפהפה.
    הצטרפות לקבוצת אדריכלות ועיצוב פנים של פרוג ←
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה