הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
- הוסף לסימניות
- #1
הטור מוקדש לידידי חפץ חיים שפרסם טור ראשון שלו כאן בפרוג ואף אחד כמעט לא טרח להגיב או לעודד אותו.
תתביישו כולכם! ישר לדודה נחמה הייתי שולח אתכם, לסדרת חינוך מקיפה.
כמו כן תודה רבה מקרב לב לניק החפץ בעילום שמו שנחשף לקוקי, סייע בעריכת הטור הנוכחי ולטענתו "תיקן והציל את הטור שהיה מפוסק בצורה מזעזעת" פחחחחחח. נגיד. נגיד.
בנוסף הטור מוקדש לעילוי נשמת משאל העם הקטלוני, וכן להצלחת הצדקת הדגולה שהצילה חתולים רבים מחרפת רעב- סיליביה המתקנת מראש העין.
הטור היה אמור לעלות מחר בערב, אך לאחר שמר חיים דיקמן הכריז מלחמה עלינו באותיות שחורות על רקע צהוב מלחיץ בראש הפורום- הטור עולה עכשיו!
ואחרי כל ההקדמות- הגיעה זמנה של קוקי---
קוראים לי קוקי ואני לא משקרת, וזה הסיפור שלי:
הכל התחיל מאז שקוזליק קנה אותי ביחד עם כולן ורצה לעשות קופה יפה ואז הכל התפשל לו ואני מודה - כן, גם קצת בגללי.
טוב, האמת שהיו עוד הרבה גורמים לכשלון ואחד מהם קוראים לו קוזליק, אבל אני חושבת שהכי טוב להתחיל מההתחלה, בשביל מי שלא מכיר את קוזליק (שם אמיתי לאיש בדוי).
אז עכשיו אני מתחילה מההתחלה לטובת מי שרק עכשיו מצטרף.
קוראים לי קוקי ואני תרנגולת, חייתי עד לא מזמן ב'משק קרניאלצ'יק' במושב בגליל העליון אבל זה לא ממש מעניין. היה שם מאוד צפוף וחוץ מכמה גנבים בדואים של תרנגולות לא היה שום דבר מעניין.
עד שיום אחד שמעתי הרבה התרגשות והלכתי לראות מה קורה, אפילו שממש הייתי צריכה לדחוף את כולן הצידה כי אין מקום בכלל לזוז בלול, למי שלא יודע.
טוב, איפה היינו? אה, כן. הלכתי לראות מה ההתרגשות.
ואז ראיתי את האדון קרניאלצ'יק בעצמו עומד ליד הלול, אני כל החיים שלי אזכור את זה כי הוא עמד ממש ליד היציאה של השוחטים וכולנו רצינו לברוח משמה, ורק השמנות באמת שכבר בכלל לא יכולת לזוז נתקעו אחרונות.
אני מסתכלת ואני רואה שהוא לא לבד, ויש לידו עוד גבר כזה שכל הזמן הפאות שלו קופצות הצידה והוא מדבר ממש ממש מהר.
לפי מה שהבנתי אז קוראים לו קוזליק והוא חסיד מילצ'וב (אני לא כזאת'י בלשית, שלא תחשבו, אבל פשוט הוא אמר את-זה כל איזה עשר שניות) והוא קונה תרנגולות לכפרות לכל החצר שלהם, והוא מנסה להסביר לאדון שלנו שהוא רוצה רק 10 תרנגולות אבל שיעשה לו מחיר נוח כי סבא שלו היה פעם חסיד מילצ'וב, אבל האדון קרנילאצ'יק לא פראייר (כמו שגילתה דיצה שפעם ניסתה לברוח וגמרה באותו יום במשחטה) ואמר לקוזליק שמילצ'וב זאת 'חצר וירטואלית ופיקטיבית' בלי שורשים ובלי עתיד ולכן גם בלי חסידים ולכן גם 2 תרנגולות יספיקו, אבל קוזליק לא התרגש ובסוף נתן לו מעטפה וגם קמע מהרבי שלו שבאמת באמת אחרי שקוזליק הלך האדון שמר את זה בצד בלי שום זלזול וממש בכבוד. אז בסוף קוזליק ניצח וקיבל את כל מה שהוא רצה.
פתאום קוזליק נכנס ותפס אותי בכנפיים (איהההה!!!) ושם אותי בכלוב כזה עם ריח של שוק כפרות של בני ברק, ביחד עם עוד 11 תרנגולות. כן, הוא לקח 11 ולא 10 ובאמת קרניאלצ'יק ראה את זה אבל אמר לו שלא צריך להחזיר, וזה על חשבון הרפת, ולכבוד זה שעכשיו הפכו את הסבא שלו מציוני חלוץ כופר לחסיד מילצ'וב. וזה בהחלט מצדיק תרנגולת לכפרות ואחר כך לעוף של המרק של ליל החג הראשון של סוכות, בבית של הרבי ממילצ'וב, עם הבצל שהרבנית שמה שם בפנים.
נסענו בטנדר שמאוד מאוד קפץ והיה ממש צפוף וחם, וכל כמה דקות נהיה לנו חושך בעיניים כי נפלו עלינו ערימות ערימות של ספרים, והבנתי שזה כל המהדורה החדשה של ספרי מילצ'וב שקוזליק רוצה למכור.
אבל אם הוא היה שואל אותי הייתי אומרת לו שגם ככה הספרים של מילצ'וב לא להיט, ובטח שלא עם הריח שלי ושל החברות מהלול.
(אני ממש לא בלשית פשוט על כל ספר הייתה מדבקה "מבצע מחולק בחצי מחיר לזיכוי הרבים לאחר תשלום על תרנגולת לכפרות")
בקיצור, תוך כדי השמש שקעה ואז לא רק שנהיה לנו חושך נהיה לנו גם קר, כי היה ממש קר.
ופתאום שמענו זאפטה גדולה והיה רעש ממש מוזר והתגלגלנו החוצה מהטנדר והכלוב נפתח וכולן ברחו חוץ ממני שהלכתי לראות מה קרה שם.
ראיתי קודם כל את הנהג קוזליק מסתכל בחוצה של הטנדר ורואה שהטנדר ממש נעצר מילימטר אחד לפני איזה יהודי מוזר כזה, והוא שם יד על הלב ואומר: וואו היה לי פה ממש נס שלא דרסתי אותך, והיהודי שכמעט נדרס רק אמר:
ברוך השם, זה בזכות שאני הולך להתבודדות (עם כאלו מגפיים כל אחד היה רוצה ללכת להתבודדות בחורף, רק אומרת) והקדוש ברוך הוא שומר עליי במיוחד, אז באנ'ה אחי רק תיק'ח אותי לשדה ותעשה לי טרמפ ואני יסלח לך שכמעט עשית לי צ'ק אאוט. אה, וקוראים לי זנוויל.
ככה הוא אמר כן באמת אתם יכולים להאמין לי קוראים לי קוקי ואני לא משקרת אף פעם.
ואז בגלל שהתעכבתי - קוזליק ראה אותי והרים אותי בכנפיים (איההה!!!) ושם אותי בידיים של הזנוויל וככה נסענו כמה דקות, וירדנו מהטנדר וזנוויל אמר:
עכשיו יצאנו פיטים! תודה על הטרמפ! ולמה הבאת לי את התרנגולת הזאתי? מה אני אעשה איתה בהתבודדות? היא מקרקרת ובא לי לתת לה נגחה כזאת'י שהיא תהיה כפרות על כל החברות שלה שברחו לך. (ככה הוא אמר, אני לא משקרת. קוראים לי קוקי ואני לא משקרת)
קוזליק אמר לו מתי שהוא עמד בחוצה של הטנדר: שניה אחת אני עונה לך, ופתאום הוא פשוט ברח עם הטנדר ובלי אני ובלי זנוויל.
אז זנוויל אמר: הוא בטח מפחד שאני אתבע אותו, ואין לו מה לעשות עם תרנגולת אחת מסכנה (לא נעלבתי אני יודעת שתרנגולת אחת זה לא הרבה אפילו לחצר קטנה כמו מילצ'וב, קוראים לי קוקי ואני לא נעלבתי).
זנוויל פתאום שם אותי על הדשא לידה העצים ואמר: גם לי אין מה לעשות איתך, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, ה' יצליח דרכך! תלכי לך לאן שאת רוצה ואל תבואי לי בחלום, מחול לך! מחול לך! מחול לך!
אז פשוט הלכתי משם וככה זה נגמר מה שרציתי לספר לכם. אחרי שאתם כבר יודעים שקוראים לי קוקי ואני לא משקרת ואתם גם יודעים שזנוויל קם בחצות להתבודד - אתם יודעים הכל, אז שלום.
ואני קוראים לי קוקי ואני לא משקרת!!
תתביישו כולכם! ישר לדודה נחמה הייתי שולח אתכם, לסדרת חינוך מקיפה.
כמו כן תודה רבה מקרב לב לניק החפץ בעילום שמו שנחשף לקוקי, סייע בעריכת הטור הנוכחי ולטענתו "תיקן והציל את הטור שהיה מפוסק בצורה מזעזעת" פחחחחחח. נגיד. נגיד.
בנוסף הטור מוקדש לעילוי נשמת משאל העם הקטלוני, וכן להצלחת הצדקת הדגולה שהצילה חתולים רבים מחרפת רעב- סיליביה המתקנת מראש העין.
הטור היה אמור לעלות מחר בערב, אך לאחר שמר חיים דיקמן הכריז מלחמה עלינו באותיות שחורות על רקע צהוב מלחיץ בראש הפורום- הטור עולה עכשיו!
ואחרי כל ההקדמות- הגיעה זמנה של קוקי---
קוראים לי קוקי ואני לא משקרת, וזה הסיפור שלי:
הכל התחיל מאז שקוזליק קנה אותי ביחד עם כולן ורצה לעשות קופה יפה ואז הכל התפשל לו ואני מודה - כן, גם קצת בגללי.
טוב, האמת שהיו עוד הרבה גורמים לכשלון ואחד מהם קוראים לו קוזליק, אבל אני חושבת שהכי טוב להתחיל מההתחלה, בשביל מי שלא מכיר את קוזליק (שם אמיתי לאיש בדוי).
אז עכשיו אני מתחילה מההתחלה לטובת מי שרק עכשיו מצטרף.
קוראים לי קוקי ואני תרנגולת, חייתי עד לא מזמן ב'משק קרניאלצ'יק' במושב בגליל העליון אבל זה לא ממש מעניין. היה שם מאוד צפוף וחוץ מכמה גנבים בדואים של תרנגולות לא היה שום דבר מעניין.
עד שיום אחד שמעתי הרבה התרגשות והלכתי לראות מה קורה, אפילו שממש הייתי צריכה לדחוף את כולן הצידה כי אין מקום בכלל לזוז בלול, למי שלא יודע.
טוב, איפה היינו? אה, כן. הלכתי לראות מה ההתרגשות.
ואז ראיתי את האדון קרניאלצ'יק בעצמו עומד ליד הלול, אני כל החיים שלי אזכור את זה כי הוא עמד ממש ליד היציאה של השוחטים וכולנו רצינו לברוח משמה, ורק השמנות באמת שכבר בכלל לא יכולת לזוז נתקעו אחרונות.
אני מסתכלת ואני רואה שהוא לא לבד, ויש לידו עוד גבר כזה שכל הזמן הפאות שלו קופצות הצידה והוא מדבר ממש ממש מהר.
לפי מה שהבנתי אז קוראים לו קוזליק והוא חסיד מילצ'וב (אני לא כזאת'י בלשית, שלא תחשבו, אבל פשוט הוא אמר את-זה כל איזה עשר שניות) והוא קונה תרנגולות לכפרות לכל החצר שלהם, והוא מנסה להסביר לאדון שלנו שהוא רוצה רק 10 תרנגולות אבל שיעשה לו מחיר נוח כי סבא שלו היה פעם חסיד מילצ'וב, אבל האדון קרנילאצ'יק לא פראייר (כמו שגילתה דיצה שפעם ניסתה לברוח וגמרה באותו יום במשחטה) ואמר לקוזליק שמילצ'וב זאת 'חצר וירטואלית ופיקטיבית' בלי שורשים ובלי עתיד ולכן גם בלי חסידים ולכן גם 2 תרנגולות יספיקו, אבל קוזליק לא התרגש ובסוף נתן לו מעטפה וגם קמע מהרבי שלו שבאמת באמת אחרי שקוזליק הלך האדון שמר את זה בצד בלי שום זלזול וממש בכבוד. אז בסוף קוזליק ניצח וקיבל את כל מה שהוא רצה.
פתאום קוזליק נכנס ותפס אותי בכנפיים (איהההה!!!) ושם אותי בכלוב כזה עם ריח של שוק כפרות של בני ברק, ביחד עם עוד 11 תרנגולות. כן, הוא לקח 11 ולא 10 ובאמת קרניאלצ'יק ראה את זה אבל אמר לו שלא צריך להחזיר, וזה על חשבון הרפת, ולכבוד זה שעכשיו הפכו את הסבא שלו מציוני חלוץ כופר לחסיד מילצ'וב. וזה בהחלט מצדיק תרנגולת לכפרות ואחר כך לעוף של המרק של ליל החג הראשון של סוכות, בבית של הרבי ממילצ'וב, עם הבצל שהרבנית שמה שם בפנים.
נסענו בטנדר שמאוד מאוד קפץ והיה ממש צפוף וחם, וכל כמה דקות נהיה לנו חושך בעיניים כי נפלו עלינו ערימות ערימות של ספרים, והבנתי שזה כל המהדורה החדשה של ספרי מילצ'וב שקוזליק רוצה למכור.
אבל אם הוא היה שואל אותי הייתי אומרת לו שגם ככה הספרים של מילצ'וב לא להיט, ובטח שלא עם הריח שלי ושל החברות מהלול.
(אני ממש לא בלשית פשוט על כל ספר הייתה מדבקה "מבצע מחולק בחצי מחיר לזיכוי הרבים לאחר תשלום על תרנגולת לכפרות")
בקיצור, תוך כדי השמש שקעה ואז לא רק שנהיה לנו חושך נהיה לנו גם קר, כי היה ממש קר.
ופתאום שמענו זאפטה גדולה והיה רעש ממש מוזר והתגלגלנו החוצה מהטנדר והכלוב נפתח וכולן ברחו חוץ ממני שהלכתי לראות מה קרה שם.
ראיתי קודם כל את הנהג קוזליק מסתכל בחוצה של הטנדר ורואה שהטנדר ממש נעצר מילימטר אחד לפני איזה יהודי מוזר כזה, והוא שם יד על הלב ואומר: וואו היה לי פה ממש נס שלא דרסתי אותך, והיהודי שכמעט נדרס רק אמר:
ברוך השם, זה בזכות שאני הולך להתבודדות (עם כאלו מגפיים כל אחד היה רוצה ללכת להתבודדות בחורף, רק אומרת) והקדוש ברוך הוא שומר עליי במיוחד, אז באנ'ה אחי רק תיק'ח אותי לשדה ותעשה לי טרמפ ואני יסלח לך שכמעט עשית לי צ'ק אאוט. אה, וקוראים לי זנוויל.
ככה הוא אמר כן באמת אתם יכולים להאמין לי קוראים לי קוקי ואני לא משקרת אף פעם.
ואז בגלל שהתעכבתי - קוזליק ראה אותי והרים אותי בכנפיים (איההה!!!) ושם אותי בידיים של הזנוויל וככה נסענו כמה דקות, וירדנו מהטנדר וזנוויל אמר:
עכשיו יצאנו פיטים! תודה על הטרמפ! ולמה הבאת לי את התרנגולת הזאתי? מה אני אעשה איתה בהתבודדות? היא מקרקרת ובא לי לתת לה נגחה כזאת'י שהיא תהיה כפרות על כל החברות שלה שברחו לך. (ככה הוא אמר, אני לא משקרת. קוראים לי קוקי ואני לא משקרת)
קוזליק אמר לו מתי שהוא עמד בחוצה של הטנדר: שניה אחת אני עונה לך, ופתאום הוא פשוט ברח עם הטנדר ובלי אני ובלי זנוויל.
אז זנוויל אמר: הוא בטח מפחד שאני אתבע אותו, ואין לו מה לעשות עם תרנגולת אחת מסכנה (לא נעלבתי אני יודעת שתרנגולת אחת זה לא הרבה אפילו לחצר קטנה כמו מילצ'וב, קוראים לי קוקי ואני לא נעלבתי).
זנוויל פתאום שם אותי על הדשא לידה העצים ואמר: גם לי אין מה לעשות איתך, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, ה' יצליח דרכך! תלכי לך לאן שאת רוצה ואל תבואי לי בחלום, מחול לך! מחול לך! מחול לך!
אז פשוט הלכתי משם וככה זה נגמר מה שרציתי לספר לכם. אחרי שאתם כבר יודעים שקוראים לי קוקי ואני לא משקרת ואתם גם יודעים שזנוויל קם בחצות להתבודד - אתם יודעים הכל, אז שלום.
ואני קוראים לי קוקי ואני לא משקרת!!
נערך לאחרונה ב:
