דרוש מידע קושי בויסות החושי למבוגרים-איך מטפלים ?דחוף

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני חווה קושי משמעותי בוויסות חושי שהולך ומקצין עם הזמן.
זה כבר לא רק חוש אחד – זו תחושה של הצפה כללית בכל החושים בו-זמנית, וזה מתיש ומקשה על היום-יום.
אני פונה אליכם כדי לשמוע רק מבעלי ניסיון אישי:
מה עוד עוזר? אני כבר מכירה את עולם הריפוי בעיסוק והכלים הבסיסיים. האם יש טיפולים אחרים, גישות או אפילו שינויי תזונה/אורח חיים שעזרו לכם באופן מוחשי כשהמצב החמיר?
ריפוי בעיסוק למבוגרים שונה מהריפוי בעיסוק לילדים?--בעניין הויסות החושי
האם מישהו חווה תהליך דומה של החמרה עם השנים? אשמח לשמוע איך התמודדתם עם זה.
תודה לכל מי שיכול לשתף מהניסיון שלו."
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
רק מעירה כי בד"כ אין החמרה בויסות החושי, אלא יתכן שיש מרכיבים רגשיים שגורמים להרגשה של הצפה/חרדה/חוסר אונים ויכולים להחמיר את התגובה לגירויים חושיים ויכול להיות שזה אמור להיות הכיוון של הטיפול
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני חווה קושי משמעותי בוויסות חושי שהולך ומקצין עם הזמן.
זה כבר לא רק חוש אחד – זו תחושה של הצפה כללית בכל החושים בו-זמנית, וזה מתיש ומקשה על היום-יום.
אני פונה אליכם כדי לשמוע רק מבעלי ניסיון אישי:
מה עוד עוזר? אני כבר מכירה את עולם הריפוי בעיסוק והכלים הבסיסיים. האם יש טיפולים אחרים, גישות או אפילו שינויי תזונה/אורח חיים שעזרו לכם באופן מוחשי כשהמצב החמיר?
ריפוי בעיסוק למבוגרים שונה מהריפוי בעיסוק לילדים?--בעניין הויסות החושי
האם מישהו חווה תהליך דומה של החמרה עם השנים? אשמח לשמוע איך התמודדתם עם זה.
תודה לכל מי שיכול לשתף מהניסיון שלו."
אולי תפרטו קצת יותר- באיזה תחום החוסר וויסות מפריע לכם? האם זה גורם לכם להמנעות בתחום מסוים? האם זה משהו כללי? האם יש חוש אחד יותר מחוש אחר? ככה נוכל להבין יותר מה קורה ולהבין בדיוק מאיפה נובע החוסר וויסות חושי הנ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
רק מעירה כי בד"כ אין החמרה בויסות החושי, אלא יתכן שיש מרכיבים רגשיים שגורמים להרגשה של הצפה/חרדה/חוסר אונים ויכולים להחמיר את התגובה לגירויים חושיים ויכול להיות שזה אמור להיות הכיוון של הטיפול
חשוב לי להבהיר שאני מדברת על חוויה פיזיולוגית וחושית. לא כל דבר הוא 'רגשי', ולפעמים הקושי בוויסות הוא המקור ולא התוצאה. מי שלא חווה את הסבל הפיזי הזה של הצפה חושית בכל הגוף, יתקשה להבין עד כמה זה פשוט... פיזי.

אולי תפרטו קצת יותר- באיזה תחום החוסר וויסות מפריע לכם? האם זה גורם לכם להמנעות בתחום מסוים? האם זה משהו כללי? האם יש חוש אחד יותר מחוש אחר? ככה נוכל להבין יותר מה קורה ולהבין בדיוק מאיפה נובע החוסר וויסות חושי הנ"ל
נראה לי שזה נוגע כמעט בכל החושים.. :)

שמיעה: אני חווה רגישות קיצונית לקולות רקע שרוב האנשים בכלל לא שומעים!!. אני יכולה להתחרפן מיונה הומה, טפטוף של ברז, או אפילו הזמזום השקט של מטען בשקע. בקיצור, כל רעש "לבן" הופך למטרד בלתי נסבל.
ריח: חוש הריח שלי מפותח יתר על המידה. אני מריחה הכל בעוצמה גבוהה, ומסוגלת ממש להיחנק מריחות רעים שסביבי.
מגע (מישוש): כאן זה הכי מורגש. כל דבר קטן במגע עם העור מוציא אותי מאיזון. טיקטים בבגדים (עד שאני לא פורמת את הדף הקטן מתפר האוברלוק אני לא נרגעת), תפרים של גרביים שחייבים להיות במיקום מדויק, ובגדים שחייבים להיות רכים, בלי רוכסנים או אפליקציות. ואני לא מסוגלת שילטפו אותי, אפילו לא הבת שלי :(
ראייה: רגישות גבוהה לאור (פוטופוביה). כשאני מדברת עם בעלי בבית או בחוץ, אני חייבת שיסתירו לי או יכבו מנורות שמפריעות לי בעיניים – כן, כולל האור הצהוב שאמור להיות רך.

זו רק טעימה קטנה מאלף ואחת דוגמאות. וזה משפיע עלי ומוציא ממני "שדים" פשוט כי אני בהצפה מתמדת.


אשמח להמלצה לטיפול חושי ולא רגשי -כי זה ממש לא קשור לפי דעתי
תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
וואו! באמת לא נשמע שיש קשר רגשי אלא יותר נוירולוגי..
סתם שאלה, תרופות כמו ריטלין יכולות לעזור להפחית את העוצמה של ההצפה? לסנן גירויים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא ניסתי אז אני לא יודעת
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש מרפאה בעיסוק למבוגרים בשם חוליה זלצמן מקצועית מאד ונקראת ממש " מתווה דרך" בקרב המרפאות בעיסוק
אבל מניסיון של שנים רבות, כואבות ומאתגרות א"א "לטפל" אלא להקל, ללמוד איך להתמודד במצב של הצפה, טכניקות שיגרמו לנו "לסבול" את העולם ש"מתנפל עלינו"
לי כואב קפל בסדין מתחתי(!) כואב ממש! מפריע לי עד שאני בודקת מה כואב לי כ"כ ומגלה קפל בסדין...
יש לי כמה דברים לעזור, את יכולה לפנות אלי באישי
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חשוב לי להבהיר שאני מדברת על חוויה פיזיולוגית וחושית. לא כל דבר הוא 'רגשי', ולפעמים הקושי בוויסות הוא המקור ולא התוצאה. מי שלא חווה את הסבל הפיזי הזה של הצפה חושית בכל הגוף, יתקשה להבין עד כמה זה פשוט... פיזי.


נראה לי שזה נוגע כמעט בכל החושים.. :)

שמיעה: אני חווה רגישות קיצונית לקולות רקע שרוב האנשים בכלל לא שומעים!!. אני יכולה להתחרפן מיונה הומה, טפטוף של ברז, או אפילו הזמזום השקט של מטען בשקע. בקיצור, כל רעש "לבן" הופך למטרד בלתי נסבל.
ריח: חוש הריח שלי מפותח יתר על המידה. אני מריחה הכל בעוצמה גבוהה, ומסוגלת ממש להיחנק מריחות רעים שסביבי.
מגע (מישוש): כאן זה הכי מורגש. כל דבר קטן במגע עם העור מוציא אותי מאיזון. טיקטים בבגדים (עד שאני לא פורמת את הדף הקטן מתפר האוברלוק אני לא נרגעת), תפרים של גרביים שחייבים להיות במיקום מדויק, ובגדים שחייבים להיות רכים, בלי רוכסנים או אפליקציות. ואני לא מסוגלת שילטפו אותי, אפילו לא הבת שלי :(
ראייה: רגישות גבוהה לאור (פוטופוביה). כשאני מדברת עם בעלי בבית או בחוץ, אני חייבת שיסתירו לי או יכבו מנורות שמפריעות לי בעיניים – כן, כולל האור הצהוב שאמור להיות רך.

זו רק טעימה קטנה מאלף ואחת דוגמאות. וזה משפיע עלי ומוציא ממני "שדים" פשוט כי אני בהצפה מתמדת.


אשמח להמלצה לטיפול חושי ולא רגשי -כי זה ממש לא קשור לפי דעתי
תודה רבה
זה בהחלט נשמע שהצד הפיזיולוגי פה הוא עוצמתי מאוד- לאחר חקירה קצרה על הנושא ריפוי בעיסוק יעזור לאמן מחדש את המערכת לדברים שאתם חווים "לכאורה" אני גם מבין שבגלל שבמציאות אתם רואים שזה ענין פיזיולוגי אתם לא רואים את כתובת העזרה בעולם הרגשי, מכיוון שבמציאות מדובר במציאות פיזיולוגית בתכלס.
אבל צריך לדעת את האמת שהנפש והגוף הם מערכות שמגיבות זו לזו, ומהדהדות זו את זו, זאת אומרת שגם אם השורש הוא באמת רק פיזיולוגי יש גם תוספת שהיא יכולה להיות תוספת לא קטנה ואפילו משמעותית מאוד לסבל משני מצד הנפש זאת אומרת שכל התעוררות שלילית פיזיולוגית היא בעצם "שינוי" בחיים של האדם, כשאדם רואה דבר כזה שהוא למעשה חוסר שליטה מבהיל בחיים שלו, מטריד מאוד ומעצבן שיכול להוציא אותו מדעתו, הוא קודם כל נבהל מכל שינוי קטן, הוא לא מוכן לקבל אותו והוא בורח ממנו, רוצה להשתיק אותו כבר, עכשיו ברור שהשורש הוא לא נפשי, אבל הנפש פה היא מרכיב קריטי ב"ווליום" של כל אירוע חושי -----> תחשבו על זה ככה מבחינה מתמטית- אם כל אירוע פיזיולוגי הוא X לדוגמא שמיעה של רעש לבן מסוג מסוים הוא X ואז יש עוד X של רעש אחר, וגם יש את הטיקט המעצבן מהחולצה, וכו' עוד X עכשיו כל X מצטרף לחבירו אז יכול להיות מלא אירועים שמציפים את הנפש אז נגיד יש לנו עכשיו 4*X מספיק סבל נכון? יופי עכשיו יש את הסבל הנפשי שהוא Y= עצבים זעם חוסר סבלנות להתמודד עם זה, חוסר קבלה נפשית של המציאות, זה גורם למשוואה להיות X*4*4*Y (כי האירוע הוא כפול, גם הנפש קורה לה כל אירוע ואירוע) ואני לא מדבר על זה שY יכול גם להתחלק לכל מיני סוגי תחושות שהם בעצם הופכות כל אירוע פיזיולוגי לפצצה.
מה הפתרון? גם וגם, גם למצוא ריפוי בעיסוק מתאים לתופעה הזו כדי לעזור לפן הפיזיולוגי אבל ומאוד חשוב- להפחית סבל כמה שיותר מהר ולקבל את המציאות הזו כי אי קבלה= העצמת כל אירוע ואירוע... אז ברור שהטיפול פה הוא לא נפשי אבל שיפור הפן הנפשי יכול להפוך את כל ההפרעה למשהו שהרבה יותר קל להתמודד איתו, ובמקביל בשימוש של ריפוי בעיסק, בס"ד יהיה פה הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש מרפאה בעיסוק למבוגרים בשם חוליה זלצמן מקצועית מאד ונקראת ממש " מתווה דרך" בקרב המרפאות בעיסוק
אבל מניסיון של שנים רבות, כואבות ומאתגרות א"א "לטפל" אלא להקל, ללמוד איך להתמודד במצב של הצפה, טכניקות שיגרמו לנו "לסבול" את העולם ש"מתנפל עלינו"
לי כואב קפל בסדין מתחתי(!) כואב ממש! מפריע לי עד שאני בודקת מה כואב לי כ"כ ומגלה קפל בסדין...
יש לי כמה דברים לעזור, את יכולה לפנות אלי באישי
בהצלחה
אין לי אופציה של אישי
אשמח לשמוע מה יש לך להוסיף אולי יעזור לי HENNY5751 @ GMAIL.COM
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה עם הורמונים?
אני אחרי לידה וממש התחלתי להרגיש את הטיקטים שעד עכשיו לא הפריעו לי, לרוב הבגדים הורדתי את הטיקטים, אבל אלה שלא הפריעו עד עכשיו פתאום התחילו להציק. ותפרים בגרביים תמיד מציקים לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הגיוני שההורמונים מוסיפים עוד
הרי יש נשים שלפני לידה חוש הריח מתחזק
אני בכללי ככה בלי קשר להורמונים :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חשוב לי להבהיר שאני מדברת על חוויה פיזיולוגית וחושית. לא כל דבר הוא 'רגשי', ולפעמים הקושי בוויסות הוא המקור ולא התוצאה. מי שלא חווה את הסבל הפיזי הזה של הצפה חושית בכל הגוף, יתקשה להבין עד כמה זה פשוט... פיזי.
לא הבנת אותי
ברור שהחוויה היא פיזיולוגית חושית אין כאן שאלה וזה מוכר לי באופן אישית
וכשכותבים רגשי לא הכוונה שצריך ללכת לפסיכולוג, ממש לא!
אלא שתקופות עמוסות או מאתגרות יותר מכל מיני בחינות, שינויים, מערכות יחסים, מאורעות מלחיצים(מלחמה עם איראן למשל) בקיצור: דברים שכל אדם עובר בחייו, יכולים להשפיע אצל חלק מהאנשים באופן דרמטי על החויה החושית ועל האופן שבו המערכות קולטות את העולם
אגב, גם עייפות קיצונית יכולה להשפיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה בהחלט נשמע שהצד הפיזיולוגי פה הוא עוצמתי מאוד- לאחר חקירה קצרה על הנושא ריפוי בעיסוק יעזור לאמן מחדש את המערכת לדברים שאתם חווים "לכאורה" אני גם מבין שבגלל שבמציאות אתם רואים שזה ענין פיזיולוגי אתם לא רואים את כתובת העזרה בעולם הרגשי, מכיוון שבמציאות מדובר במציאות פיזיולוגית בתכלס.
אבל צריך לדעת את האמת שהנפש והגוף הם מערכות שמגיבות זו לזו, ומהדהדות זו את זו, זאת אומרת שגם אם השורש הוא באמת רק פיזיולוגי יש גם תוספת שהיא יכולה להיות תוספת לא קטנה ואפילו משמעותית מאוד לסבל משני מצד הנפש זאת אומרת שכל התעוררות שלילית פיזיולוגית היא בעצם "שינוי" בחיים של האדם, כשאדם רואה דבר כזה שהוא למעשה חוסר שליטה מבהיל בחיים שלו, מטריד מאוד ומעצבן שיכול להוציא אותו מדעתו, הוא קודם כל נבהל מכל שינוי קטן, הוא לא מוכן לקבל אותו והוא בורח ממנו, רוצה להשתיק אותו כבר, עכשיו ברור שהשורש הוא לא נפשי, אבל הנפש פה היא מרכיב קריטי ב"ווליום" של כל אירוע חושי -----> תחשבו על זה ככה מבחינה מתמטית- אם כל אירוע פיזיולוגי הוא X לדוגמא שמיעה של רעש לבן מסוג מסוים הוא X ואז יש עוד X של רעש אחר, וגם יש את הטיקט המעצבן מהחולצה, וכו' עוד X עכשיו כל X מצטרף לחבירו אז יכול להיות מלא אירועים שמציפים את הנפש אז נגיד יש לנו עכשיו 4*X מספיק סבל נכון? יופי עכשיו יש את הסבל הנפשי שהוא Y= עצבים זעם חוסר סבלנות להתמודד עם זה, חוסר קבלה נפשית של המציאות, זה גורם למשוואה להיות X*4*4*Y (כי האירוע הוא כפול, גם הנפש קורה לה כל אירוע ואירוע) ואני לא מדבר על זה שY יכול גם להתחלק לכל מיני סוגי תחושות שהם בעצם הופכות כל אירוע פיזיולוגי לפצצה.
מה הפתרון? גם וגם, גם למצוא ריפוי בעיסוק מתאים לתופעה הזו כדי לעזור לפן הפיזיולוגי אבל ומאוד חשוב- להפחית סבל כמה שיותר מהר ולקבל את המציאות הזו כי אי קבלה= העצמת כל אירוע ואירוע... אז ברור שהטיפול פה הוא לא נפשי אבל שיפור הפן הנפשי יכול להפוך את כל ההפרעה למשהו שהרבה יותר קל להתמודד איתו, ובמקביל בשימוש של ריפוי בעיסק, בס"ד יהיה פה הצלחה
אכן, מנסיון חיים שלי, כל קושי פיזיולוגי, ובייחוד נוירולוגיים ועצביים- מושפעים מאד מטריגרים רגשיים שמחמירים את המצב הפיזיולוגי, וזה דבר ידוע. כאשר לומדים להתמודד למשל עם מתחים וסטרס, ממילא גם יש פחות טריגרים שגורמים להחמרת התופעות. לכן טיפול רגשי תומך זה תמיד חשוב ויעיל, וכמובן זה כטיפול תומך ולא עיקרי וברור שצריך גם ריפוי בעיסוק. פעמים רבות מתגלה גם בטיפול שהסטרס או הקושי הרגשי הוא לא רק הטריגר אלא גם הגורם. זה כמובן לא מחוייב המציאות אבל לא כדאי לזלזל בפן הזה. הגוף והנפש הם יחידה אחת.
דבר נוסף- זה לא מנסיון אבל שמעתי על כך רבות, כדאי לבדוק גם את הכיוון הזה- ביו פידבק. לא נוירו פידבק אלא ביו פידבק. הטיפול הזה קיים גם בבתי חולים, הוא בעצם עובד בצורה נפלאה על מערכת העצבים שהיא זו שאחראית בעצם על הוויסות החושי. בשורות טובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש מרפאה בעיסוק למבוגרים בשם חוליה זלצמן מקצועית מאד ונקראת ממש " מתווה דרך" בקרב המרפאות בעיסוק
אבל מניסיון של שנים רבות, כואבות ומאתגרות א"א "לטפל" אלא להקל, ללמוד איך להתמודד במצב של הצפה, טכניקות שיגרמו לנו "לסבול" את העולם ש"מתנפל עלינו"
לי כואב קפל בסדין מתחתי(!) כואב ממש! מפריע לי עד שאני בודקת מה כואב לי כ"כ ומגלה קפל בסדין...
יש לי כמה דברים לעזור, את יכולה לפנות אלי באישי
בהצלחה
אשמח לקבל פרטים

וכן המלצות נוספות על מרפאה בעיסוק למבוגרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני חווה קושי משמעותי בוויסות חושי שהולך ומקצין עם הזמן.
זה כבר לא רק חוש אחד – זו תחושה של הצפה כללית בכל החושים בו-זמנית, וזה מתיש ומקשה על היום-יום.
אני פונה אליכם כדי לשמוע רק מבעלי ניסיון אישי:
מה עוד עוזר? אני כבר מכירה את עולם הריפוי בעיסוק והכלים הבסיסיים. האם יש טיפולים אחרים, גישות או אפילו שינויי תזונה/אורח חיים שעזרו לכם באופן מוחשי כשהמצב החמיר?
ריפוי בעיסוק למבוגרים שונה מהריפוי בעיסוק לילדים?--בעניין הויסות החושי
האם מישהו חווה תהליך דומה של החמרה עם השנים? אשמח לשמוע איך התמודדתם עם זה.
תודה לכל מי שיכול לשתף מהניסיון שלו."
מתמודדת המון עם קשיי ויסות, אבל לא רק אז לא בטוחה שיהיה רלוונטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כעזרה ראשונה, אם את יכולה לקבל זריקה של B12 - מרגיע ממש את המערכת העצבית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה