שיתוף - לביקורת קטע קצרצר. או שמא תקראו לזה- דרך טובה יותר ללמוד היסטוריה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אחרי הזדמנויות רבות בהם יצא לי לכתוב המון לפני מבחנים, קטעים שאמנם יצאו יפהפיים בחלקם אבל בעיקר גרמו לי להגיע למבחן חסרת אונים באופן נואש, החלטתי לנסות להפוך את זה לטובתי, ולו במקצוע אחד- היסטוריה.
הגעתי למסקנה שלכתוב סיפור מנקודת מבט מעניינת על אירועים היסטוריים שונים יכול להפוך את הלמידה לחוויתית, כיפית, מעניינת, ובעיקר מלמדת ומחדירה את החומר היטב..
אז החלטתי לנסות את זה.
והתוצאה ההתחלתית לפניכם, ניסיון לראות האם זה באמת יכול לעזור.
אשמח שתחוו את דעתכם.
ואם יש כאן תלמידות נוספות שמתחברות לרעיון- אשמח לקרוא קטעים שלכן ולשמוע את חוות דעתכן ועצותיכן על דרך הלמידה הנלוזה הזו....
אולי,יום אחד נוכל להפוך את זה אפילו לאתר בו יוצעו סיפורים מדהימים ללמידת היסטוריה ותו"י בדרך חוויתי.... אבל זה כבר דמיונות שלי.....


לראות את ההורים שלך ואת שני האחיות הקטנות שלך נרצחים מול העיניים זה לא משהו שלא מותיר חותם על הנפש. והמראות המזעזעים האלו עולים מולי בלילות כמו בימים, מייסרים את הגוף והנשמה ולא מניחים לי לרגע.

חבריי למסע- שני נערים בני גילי, ילדה קטנה ושלושה גברים מבוגרים, שותקים כולם, כל הזמן. וגם אני.

הדרך לפולין ארוכה ורצופת מכשולים, ואני תוהה כמה עוד נצטרך לעבור, והאם נשרוד את כל זה.

"אנחנו לא נשרוד את זה", מסנן אברהם אשר, המבוגר שבינינו, כאילו קורא את מחשבותיי.

"אנחנו נשרוד את זה, אברהם אשר, אנחנו נשרוד. וכשנגיע לפולין גדול או ללובלין או לווהלין או לכל קהילה יהודית אחרת- יקבלו אותנו בזרועות פתוחות, ונוכל שוב לשבת וללמוד, כמו בימים הטובים מפעם....", אני לא יודע למה אני אומר לו את זה, כשאני בעצמי לא מאמין במה שאני אומר.

הוא מרים אליי עיניים זקנות, שבעות ימים, שותק את כל מה שיש לו לומר. ואני נבהל לגלות כמה דומות העיניים האלו לעיניים של הילדה הקטנה שצועדת איתנו ברגליים רזות, כושלות. וההבדל ביניהם, למרבה החרדה, הוא למעלה מ40 שנה.

"שמעתי שרבי שלמה לוריא הוציא ספר", נשמע פתאום קולו הצרוד משתיקה של ישראל מאיר.

"מה?" אני מסתובב אליו, לא מבין מאיפה זה בא לו פתאום.

"רבי שלמה לוריא. בן דוד של אמא שלי. הוא הוציא ספר על... לא יודע. אבל זה חייב להיות משהו גאוני ממש, לא? הוא גדול עולם", העיניים של ישראל מאיר לא ממוקדות, ואני תוהה כמה הוא יודע על מה שהוא מדבר.

"הוא באמת הוציא ספר", אומר אברהם אשר, ניצוץ קטן של קורת רוח נדלק בו, נכבה כמעט מייד.

"באמת?!" הוא מצליח להלהיב גם אותי, קצת.

"כן. וזה ספר מדהים! וגם רבי משה איסרליש בתהליכי כתיבת ספר, אני יודע", ישראל מאיר מתעורר לחיים, מתאר, בלחיים שהופכות ורדרדות, איך הוא שמע על כך לפני שהגיעו גלים נוספים של פרעות שלקחו איתם את ארבעת אחיו ואחיותיו הנותרים.

"חייב להיות שהוא כבר גמר את הספר, לא?", שואל חיימק'ה, פעם אברך משי, היום משהו שדומה לשבר כלי.

"הלוואי", אני ממלמל, מביט על הדרך הבלתי סלולה בה אנחנו צועדים כבר ימים על גבי ימים, מורעבים, מותשים, צמאים ומשוועים למעט חום של קהילה יהודית וקצת מרק, אם אפשר.

"מה הלוואי?" מתיז פתאום יהושע, קטן ממני בחודשיים בלבד, ועבר לא פחות ממני. "מה יעזור לך ספר אם הראש שלך לא פתוח ללמוד! לא ראיתי גמרא כבר לאיודע כמה זמן, בסדר? ועכשיו אתה רוצה לפתוח ספר שגדול עולם כתב, ועוד להבין, מה?" הלעג שלו מסווה מרירות ועצבות אינסופית, ואני רוצה לבכות בשבילו. בשביל כולנו.

המשך הדרך לא פחות קשה.

אנחנו לא מדברים עוד על הספרים של גדולי העולם שבדור, כן מהרהרים בעתידנו.

"אתה חושב שיש לנו סיכוי באמת להצליח ללמוד משהו עוד?" שואל אותי יהושע בקול אבוד.

"אני לא יודע", אני לוחש בכאב, לוחץ את ידו בפרץ של רגש שלא ברור לי מספיק. "אני לא יודע".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מגניבב, תכלס זה באמת עוזר לזכור.
במיוחד שיש לך לאן לברוח יום לפני המבחן 😝
ואם יש כאן תלמידות נוספות שמתחברות לרעיון- אשמח לקרוא קטעים שלכן ולשמוע את חוות דעתכן ועצותיכן על דרך הלמידה הנלוזה הזו....
אולי,יום אחד נוכל להפוך את זה אפילו לאתר בו יוצעו סיפורים מדהימים ללמידת היסטוריה ותו"י בדרך חוויתי.... אבל זה כבר דמיונות שלי.....
אני הייתי אוהבת לכתוב את הקטעים בחרוזים כמה מפתיע..
כשהקושי הוא לא לעוות את הסיפור המקורי, השתדלתי באמת להכניס כל פרט.
יש פה מתמצאות שיוכיחו את אמיתות חרוזיי? 😜

קטע על בוריס ילצ'ין (זוכרות את השאלות הקצרות?)
ילצ'ין הוא נשיאה של ברית המועצות הנעלה, היה זה לאחר שגורבצ'וב כביכול חלה.
המהפכה הקומוניסטית את המצב ניצלה, וטענה שהממשלה בתפקידה מעלה.
לבצע שינוי היא ייחלה, להחליף את הקיים בנשיא משלה.
אך אז הפגנת נגד התחילה, למרות האיסורים שברית המועצות הטילה,
ילצ'ין על טנק עלה, ואת יוקרתו של גורבצ'וב העלה.
ולבסוף פעילותו את שלה פעלה, כי המהפכה בוטלה.
גורבצ'וב חוזר ובעם צהלה, אך לאחר תקופה הוא יורד וילצ'ין עלה,
לכן הוא מחליט להתפטר מהמזכ"ל והממשלה, וילצ'ין ברוב קולות הועלה.
ואז תקופת השינוי התחילה, ברית המועצות התפרקה והלכה לה,
כל מדינה שביקשה עצמאות קיבלה, ומהר מאד את הקומניזם מפילה.
רוסיה הלכה ונהיתה אומללה, וכעת פעולותיו של ילצ'ין כבר אינן 'הצלה',
לכן הוא מתפטר ומעלה את פוטין לגדולה, כשאת כל בעיותיה של רוסיה- עליו תלה.
ועד היום רוסיה מתבוססת בבזיון והשפלה, מייחלת שיבוא מישהו ויוציאה מגלות לגאולה

כתבתי עוד כמה קטעים, אני חושבת על קרב ברברוסה, ומבצע ארי הים 🤔
צריך לחפש את זה...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני הייתי אוהבת לכתוב את הקטעים בחרוזים כמה מפתיע..
כשהקושי הוא לא לעוות את הסיפור המקורי, השתדלתי באמת להכניס כל פרט.
זה מדהים, הקטע הזה, ואני אוהבת את החרוזים שלך!
אשמח לראות עוד קטעים מהסוג, בכל צורת כתיבה שהיא
בנוסף אשמח לשמוע חוות דעת נוספות-
האם נראה לכם זה עוזר באמת להכניס את החומר לראש?
יש לכם נקודות לשיפור?
ועוד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה מדהים, הקטע הזה, ואני אוהבת את החרוזים שלך!
אשמח לראות עוד קטעים מהסוג, בכל צורת כתיבה שהיא
בנוסף אשמח לשמוע חוות דעת נוספות-
האם נראה לכם זה עוזר באמת להכניס את החומר לראש?
יש לכם נקודות לשיפור?
ועוד....
ברור שזה עוזר לשיפור, אין לי ספק בכלל.
אולי אבל קצת פחות להאריך בתיאורים, שלא תזכרי בטעות באיזה צבע היו העיניים שלו במקום איך קוראים לו :)
יש לי פה עוד קטע אחד...

מבצע ארי הים
גרמניה הנאלחה,
שאת כל אירופה ניצחה,
החליטה להגדיל עוד את שטחה,
ואת בריטניה לספח לה בביטחה.
לכן על תוכנית גאונית היא נסמכה,
תכנית שלבים שתסתיים בהצלחה.
ראשית להפציץ את האבטחה,
ואח"כ בבליץ את מות האזרחים מבטיחה,
ורק לבסוף תיכנס בשמחה.
ואז מלחמת היחיד של בריטניה נפתחה,
ההפצצות השאירוה מופצצת ונבוכה,
גרמניה הראתה לה מהו כוחה.
אך אז, את המצב להציל הצליחה,
ואת בתי החרושת לנשק לצפון הבריחה,
כך טילים, מטוסים ופצצות לגרמנים שלחה,
ואת המצב כולו הפכה.
עד שלבסוף לגרמניה לא נותרה ברירה והיא ברחה,
בריטניה ניצחה כשידה על העליונה, כשאת גבה לזקיפות מתחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת דרך חשוכה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה