כללי קינה לאישה

  • הוסף לסימניות
  • #2
נראה מענין...
רק קטן ולא ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י lmaof;616151:
נראה מענין...
רק קטן ולא ברור.
מורידים למחשב ומגדילים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הייתי מציעה לכותבת ברוכת הכשרון לשנות את השם לצורך הקטע ל:"לאה שלימייזל"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
:)
מוצלח!
(באמת! אבל אם זה היה בפורום כתיבה הייתי גם קצת מבקרת...)

ו-איפה זה התפרסם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בדיוק בתשעת הימים?

לא הצלחתי להתאפק וצחקתי!!! ל"ע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;616163:
בדיוק בתשעת הימים?

לא הצלחתי להתאפק וצחקתי!!! ל"ע.
מה הבעיה, הרי זאת קינה לא? :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מאיזה ארכיון העליתם את זה? זה עתיק יומין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י נוי;616155:
"לאה שלימייזל"...
אוח, אוח, איפה היית כשפ. חובב היה צריך אותך? יותר חזק מזה הוא לא היה יכול לחלום אפילו...:D:D
נכתב ע"י אושר;616161:
:)
איפה זה התפרסם?
משפחה.
נכתב ע"י עפרה;616292:
מאיזה ארכיון העליתם את זה? זה עתיק יומין...
בזמנו הלך על זה קרבות מרים בין שומרי הצביון לבין החרדים החדשים....:cool:
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
חזק ביותר!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
סליחה אבל זה רדוד בלי שום מסר.
אולי המסר היחיד שעולה מזה, היא העובדה שהיהדות חונקת אותך מכל פינה, ואם ככה בן אדם מסתכל על היהדות זה מראה קצת פזילה לחרדים החדשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י יערי;617039:
סליחה אבל זה רדוד בלי שום מסר.
אולי המסר היחיד שעולה מזה, היא העובדה שהיהדות חונקת אותך מכל פינה, ואם ככה בן אדם מסתכל על היהדות זה מראה קצת פזילה לחרדים החדשים.
יש בזה משהו,
אבל לי (לפחות ההתחלה) זה קצת הזכיר את הספור עם הזקן שהלך בדרך עם חמור והקשיב לכל הערה שהיה לאנשים לומר, מה שקרה בסוף שהוא נשא את החמור על גבו...
ההמשך קשור לשיר של האבן עזרא, ובאמת יש כאן שני מסרים שונים בשיר אחד,
אלא שלא זה המקום להתפלסף על יצירה ספרותית (כבר כתבתי:rolleyes:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י יערי;617039:
סליחה אבל זה רדוד בלי שום מסר.
אולי המסר היחיד שעולה מזה, היא העובדה שהיהדות חונקת אותך מכל פינה, ואם ככה בן אדם מסתכל על היהדות זה מראה קצת פזילה לחרדים החדשים.
בזמנו, זה היה קינה צינית על השינויים שנעשו במערך ההשתלמויות. בקיצור, זו הייתה תגובה למציאות באותם ימים (לפני מליון ושתיים שנה).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הַלֵּב - קָפוּא
עֲרִיסָה חַמָּה
אֲרִי - לִיהָּ שׁוֹכְבִים בִּדְמָמָה.

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ אֲדוֹנַי
קוֹל בִּכְיָה עוֹלֶה בְּלַיְלָה מַר,
שְׁנֵי פָּעוֹטוֹת נִקְטְפוּ בְּיוֹם נִמְהָר.

אֲרִי הוּא בַּמִּסְתָּרִים,
חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ לַסּוֹבְבִים.
יָדַיִם זְעִירוֹת מְבַקְּשׁוֹת עוֹד,
קוֹלוֹ נָדַם בְּרִגְעֵי הוֹד.

לִיהָּ – זֹךְ לֵב אֲצִילוּת נְשָׁמָה.
כִּמְעַט שֶׁלֹּא הֵחֵל אוֹרָה
וּכְבָר נֶאֱסַף אֶל רִגְבֵי אֲדָמָה.

אָב וָאֵם עוֹמְדִים דּוֹמְמִים
מַצְדִּיקִים אֶת הַדִּין – הַכֹּל רַחֲמִים.
גַּעֲגוּעַ וְעֶצֶב מְנַת חֶלְקֵנוּ?
מָה טוֹב וָרָם הוּא מַלְכֵּנוּ!

צוֹעֲקִים וְאֵין קוֹל,
כָּל יוֹם וָרֶגַע שׁוֹנֶה כִּבְמִכְחוֹל.
אֶחָד הוֹלֵךְ הַשֵּׁנִי מִצְטָרֵף,
נִשְׁמָתֵנוּ נִתְּנָה בְּשִׁנֵּי טֶרֶף?

מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה
תְּמֵהִים מִשְׁתּוֹמְמִים,
הֶהָיָה כָּזֶה?

מְבַקְּשִׁים מִתְחַנְּנִים לְאֵל אָיוֹם
אָנָּא! תְּנָה פִּדְיוֹן.
חֲתֹר חֲתִירָה תַּחַת כִּסֵּא
סְתֹם וֲחַתֹם מַשְׂטִין הַמִּתְנַשֵּׂא.

זוֹכְרָהּ לְעֵדָה סֹעֲרָה וּנְגוּעָה
מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ תּוֹשִׁיעַ מְהֵרָה.
חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ,
אֱמֹר לְיִנּוֹן בּוֹא וְיִמָשֵׁחַ!
אֵיכָה… אֵיכָה נֶחְרַב הַלֵּב,
כָּל יוֹם בְּשׂוֹרָה — וְכָל בְּשׂוֹרָה חֶרֶב.
כָּל יוֹם דְּמָעָה נוֹסֶפֶת,
וְכָל דְּמָעָה — מַעְמִיקָה אֶת הַסֶּדֶק.
עַל תִּינוֹקוֹת… עַל טְהוֹרִים,
שֶׁעֲדַיִן לֹא אָמְרוּ “אַבָּא”, לֹא קָרְאוּ “אִמָּא”,
רַק נָשְׁמוּ — וְזֶה הָיָה כָּל שִׁירָם,
וּבְרֶגַע… נִדְמַם הַשִּׁיר.
אֵיכָה חֶדֶר שֶׁמָּלֵא הָיָה מַבָּט,
נִמְלָא עַכְשָׁיו שְׁתִיקָה.
עֲרִיסָה שֶׁהָיְתָה “בְּרֵאשִׁית” —
נֶהְפְּכָה לִ“סוֹף” בְּלִי הַרְגָּשָׁה.

הוֹסִיפוּ עוֹד דֶּמֶע עַל הַדֶּמֶע:
דְּרִיסַת יֶלֶד בְּיָמִים שֶׁהַלֵּב מִמֵּילָא רָצוּץ.
כְּבִישׁ קַר, בַּרְזֶל קָשֶׁה,
וְיֶלֶד רַךְ… שֶׁנִּשְׁבַּר.
אֵיכָה יֶלֶד שֶׁיָּצָא לַחַיִּים,
נִקְטַף בְּלֹא עֵת — בְּלֹא סִימָן.
וְהַבֵּית צוֹעֵק: “מִי יַחֲזִיר?”
וְאֵין מַשִּׁיב.

וְעַל בָּחוּר… בָּחוּר שֶׁנָּפַל בַּהֲמוֹן,
בֵּין רַגְלַיִם וּבֵין דְּחִיקוֹת,
בֵּין זַעֲקַת דּוֹר לְגְזֵרָתוֹ,
וְהוּא — בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ… וְנִשְׁמַט.
אֵיכָה סֵפֶר שֶׁנִּשְׁאַר פָּתוּחַ,
וְהַדַּף עוֹד לַח — מִדִּמְעוֹת.
אֵיכָה בָּחוּר שֶׁכֻּלּוֹ תְּפִלָּה,
נֶעֱשָׂה “כּוֹתֶרֶת” — וְהַלֵּב נִקְרָע.

וְהִנֵּה… יֵשׁ צַעַר שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לַצַּעַר,
כְּשֶׁדָּם נְקִי נִשְׁפָּךְ בַּדְּרָכִים —
מִי רָץ? מִי מִתְרַעֵם? מִי נִזְעָק?
אֵיכָה יֵשׁ מֵתִים שֶׁאֵין לָהֶם דּוֹבֵר,
וְתְאוֹנוֹת שֶׁכְּאִלּוּ נֶאֱמְרוּ עֲלֵיהֶן: “כָּךְ הַחַיִּים”…
וְהָרְשׁוּיוֹת מַבִּיטוֹת — וּמַמְשִׁיכוֹת,
כְּאִלּוּ יֶלֶד שֶׁנִּדְרַס — הוּא רַק מִסְפָּר בַּדּוּ"חַ.
אֵיכָה נוֹפֵל יֶלֶד — וְאֵין רַעַשׁ,
אֵיכָה נִשְׁפָּךְ דָּם — וְאֵין מַנְהִיג קָם,
אֵיכָה יֵשׁ אֵם שֶׁקּוֹבֶרֶת,
וְאֵין אַף אֶחָד שֶׁנוֹשֵׂא עִמָּהּ.

וּמִנֶּגֶד… כְּשֶׁתִּינוֹקוֹת נִפְטָרִים בִּגְזֵרַת שָׁמַיִם,
דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁאֵין לָאָדָם הַשֵּׂג,
אָז הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר בְּפֶתַע פִּתְאוֹם,
וְהַקּוֹלוֹת נִשְׁמָעִים בִּלְשׁוֹן חַדָּה כְּסַכִּין.
אֵיכָה דָּמֵנוּ מִתְנַפֵּחַ בְּכֹתֶרֶת,
רַק כִּי שְׁמֵנוּ “חֲרֵדִים”…
אֵיכָה דִּמְעָתֵנוּ נַעֲשֵׂית נִסּוּי לַצִּבּוּר,
וְהַצַּעַר הַטָּהוֹר — נִמְכָּר בְּשׁוּק.
אֵיכָה מַגְדִּילִים אֶת הַשּׁוֹנִי,
מַנְפִּיחִים אֶת הָרָעָשׁ,
לֹא מִפְּנֵי שֶׁאִכְפַּת לָהֶם מִתִּינוֹק,
אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִכְפַּת לָהֶם מִי אֲנַחְנוּ.
וְאָנוּ — בֵּין הַקְּבוּרוֹת לַכּוֹתֶרֶת,
בֵּין הַשְּׁבָרִים לַפִּרְשָׁנוּת,
אוֹחֲזִים בַּאֱמוּנָה,
וְכֹבְשִׁים דְּמָעוֹת שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף.

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם…
שְׁמַע קוֹלֵנוּ הַנִּשְׁבָּר.
אֲנַחְנוּ לֹא מְבַקְשִׁים כָּבוֹד,
לֹא מְבַקְשִׁים נִצָּחוֹן,
רַק שֶׁיּוּרַד הַצַּעַר מֵעַל עַמְּךָ.

וְאִם זֶה גְּזֵרָה — חוּס עָלֵינוּ,
וְאִם זֶה נִסָּיוֹן — תֵּן כֹּחַ,
וְהָפֵךְ לָנוּ אֶת הָאֵבֶל לְשִׂמְחָה,
וְאֶת הַצַּעַר הַזֶּה — לִגְאֻלָּה בִּמְהֵרָה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה