דרוש מידע קמח שנטחן לפני פסח

[מצליחנות]

יש לכם מידע על אפשרות להשיג קמח יבש ??
מעוניינים לקנות כדי שיהיה לאחריי פסח במה להשתמש

 

[חגי פאהן]

וכי יש קמח שאינו יבש?
אם קמח היה חמץ לא היו עושים ממנו מצות.
מובא קישור לתשובת הרב יוסף זריצקי שסתם קמח מותר לשמור בארון לאחרי פסח.

https://www.hidabroot.org/article/219554

 

[מתייעצת]

אני משתמשת בקמח כוסמין, לבן או מלא. כוסמין אף פעם לא נשטף במים, ולכן הקמח יבש. כך לפי דברי אחד הרבנים במענה הטלפוני של בד"ץ העדה החרדית.

וכי יש קמח שאינו יבש?
אם קמח היה חמץ לא היו עושים ממנו מצות.
מובא קישור לתשובת הרב יוסף זריצקי שסתם קמח מותר לשמור בארון לאחרי פסח.

https://www.hidabroot.org/article/219554

קמח ששטפו את החיטה במים לפני הטחינה אינו נקרא קמח יבש ויש נוהגים שלא להשתמש בו אחרי הפסח אלא רק מקמח שנטחן אחרי פסח או מקמח שנטחן ללא שטיפת החיטה במים.

 

[מצליחנות]

וכי יש קמח שאינו יבש?
אם קמח היה חמץ לא היו עושים ממנו מצות.
מובא קישור לתשובת הרב יוסף זריצקי שסתם קמח מותר לשמור בארון לאחרי פסח.

https://www.hidabroot.org/article/219554

יש קמח שהתייבש וממנו לא אופים מצות - גם לאלה שלא מחמירים בקמח שנטחן לאחר הפסח
ויש קמח יבש שלא נרטב כלל - ואותו אני מחפש

 

[איש פשוט אחד]

אפשר לקנות ממאפיית מצות מה שנשאר להם (למרות שמבירור אצל גדולי הפוסקים 'זה אפילו לא חומרא. זה שטות'. לגבי לא למכור קמח לגוי בפסח)

 

[מירי84]

 

[חני גרינשטיין]

כל הקמחים הארוזים בואקום הם קמחים יבשים

 

[ססגונית]

קמח מלא ברך כלל זה טחינה יבשה

 

[חיים יפים מאד]

לפי רוב הרבנים, הגדולים ביותר והמחמירים ביותר, אין שום שום שום ענין בקמח שנטחן אחרי הפסח, זה דבר שנכנס בשנים האחרונות, ובגלל התחרות, אף אחד לא מוכן לומר שהוא לא מקפיד (אף חברה), וידוע שהסטייפלער ממש התנגד שיביאו לו קמח שנטחן לאחר הפסח, הוא אמר שהוא לא צריך את זה, והוא השתמש בקמח מכור.
אז מי שרוצה להחמיר יותר מהסטייפלער מוזמן, אבל שלא יחשוב שהוא עושה עם זה משהו של צידקות..

 

[ששונית]

מאמר שחשוב לכל אחד לקרוא ולדעת:


הרב יוסי שטיינברגר

הגיע הזמן לנפץ את הבועה ששמה "נאפה לאחר הפסח", ואת הבלון ששמו "מקמח שנטחן לאחר הפסח". יש לומר לציבור באופן ברור: כל האוכל לחם או חלה - אף שבוע לאחר הפסח - לא ימלט מההנאה מחמץ שנמכר לגוי כדין.

הכל מתחיל עם חומרה של הגר"א, שנהג שלא למכור חמץ של ממש. עד כאן הכל טוב ויפה. רבים נוהגים אף הם כחומרה זו, שלא להשאיר ולמכור חמץ בעין ברשותם בפסח, כיוון שחוששים הם שלא תהא דעתם גמורה ומוחלטת בכוונת המכירה, ואו-אז יעברו חלילה על איסור התורה החמור של "בל יראה ובל ימצא".

מכאן נגרר הדבר לידי כך, שהחלו להקפיד לאכול מוצרי חמץ שנאפו לאחר הפסח, ולא מסתמכים על כך שנמכרו על-ידי מישהו אחר לגוי כדת וכדין, המשיך עם העובדה שלפתע נודע כי את החיטה לקמח הלבן מרטיבים במעט מים, כדי שתתקלף בקלות - ואו-אז החלו להקפיד על "נאפה לאחר הפסח מקמח שנטחן לאחר הפסח".

אך ישנו דבר אחד עליו לא נתנו המחמירים את הדעת, והוא ה'גלוטן'.

מהו גלוטן?

ובכן, גרעין החיטה מתחלק לשני חלקים עיקריים: עמילן שהוא חלבון החיטה, וגלוטן.

תפקידו של הגלוטן, בין היתר, לסייע לשמרים להטפיח את הבצק. השמרים מתפיחים את הבצק על-ידי שחרור גז, המנפח את הבצק. אך יש צורך "לכלוא" את הגז בבצק, כדי שלא יתנדף, שכן אז לא ינפח את הבצק.

הגלוטן, בעת מגעו עם מים, ובאמצעות הלישה, יוצר "רשת" המשמשת כעין מסך החוסם את התנדפות הגז. כמו-כן הוא מחזיק את אדי המים המתהווים בחלל הבצק, לבל יתאדו עקב הטמפרטורה הגבוהה בזמן האפייה.

הקמח המצוי בארץ הינו דל בגלוטן. לכן, באם מעוניינים שהלחם יתפח, חייבים להוסיף גלוטן לבצק.

מפעלים לייצור גלוטן אינם קיימים בארץ, אלא בעיקר בגרמניה, סין וצרפת. במפעלים אלו מפרידים את הגלוטן מהעמילן, ומשווקים אותו בצורת אבקה למאפיות, כדי להוסיף את הגלוטן לבצק הלחם.

תהליך הפרדת הגלוטן והעמילן הוא על-ידי טחינת החיטה לקמח > הצפת הקמח במים > סינון והפרדת העמילן > ייבוש לאבקה > אריזה בשקים.

ברגע שבתהליך יש הצפת מים בקמח, ודאי שהגלוטן הינו חמץ גמור!

כיוון שהגלוטן אינו מיוצר בישראל, וכיוון שלא ממתינים כמה ימים עד שאנייה עם ייצור חדש תגיע מחו"ל, וכיוון שבוודאי מאפיה מחזיקה מלאי מסוים של גלוטן במחסניה, משום שאינה יכולה להרשות לעצמה להיתקע ולא לייצר לחם באם יחול עיכוב בהגעת האניה, הרי שבהכרח אם כן שבלחם שאנו אוכלים קיים גלוטן חמץ, ששהה במאפיה במהלך הפסח, ושנמכר לגוי כדת וכדין.

כיוון שכך, גם אם כתוב על הלחם "נאפה לאחר הפסח", וגם אם מצוין עליו באותיות קידוש לבנה "מקמח שנטחן לאחר הפסח" - עדיין הלחם שכולנו אוכלים מכיל גלוטן, אשר הינו חמץ גמור. כך שאל לנו להשלות עצמנו שאין אוכלים אנו חמץ שנמכר לגוי בפסח.

אך אל ייפול לבכם באמרכם, לשם מה הקפדנו, אם כן, לא למכור חמץ גמור, באם נאלצים אנו לאכול חמץ שנמכר?!

כי, כאמור, יש מקום לחומרה שלא למכור חמץ גמור, כי האיסור של בל יראה ובל יימצא כה חמור הוא וחוששים לאי גמירות דעת.

אך חמץ שעבר עליו הפסח, קנס הוא שקנסו חכמים, ובוודאי ובוודאי אשר חמץ שנמכר כדין, לא חלה עליו גזירת קנס זה, ולכן רחוק העניין מאיסור של בל יראה ובל ימצא, כיוון שלא עבר על ציווי התורה.

המכולות הקטנות

בעיה קשה יותר היא שכידוע ישנם מכולות קטנות שאינם רוכשים את מוצריהם ישירות מהחברה המייצרת אלא דרך סוכני-משנה פרטיים או סיטונאי-מזון, כך שייתכן שאמנם החברה המייצרת מכרה את חמצה אך הסיטונאי שברשותו שהה החמץ בפסח לא ביצע מכירת חמץ.
וגם כשיש במכולת תעודה מוכרת עם חתימה מפורשת שהחנות/מוצרי-החמץ נמכרו כדין!, וכן יש תעודה כי החברה היצרנית מכרה חמצה כדין, הדבר לא יועיל שכן כאמור ייתכן שהחמץ לא היה בפסח בבעלות החברה המייצרת אלא בבעלות הסיטונאי והוא לא מכר את חמצו.

 

[חסיד אמיתי]

לא להגיד שטויות ולא צדקות כל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו
אל תיטוש תורת אמך [אפי' שאין הסבר]
מי שאוכל - בתאבון
ומי שלא - כל הכבוד

 

[חיים יפים מאד]

לא להגיד שטויות ולא צדקות כל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו
אל תיטוש תורת אמך [אפי' שאין הסבר]
מי שאוכל - בתאבון
ומי שלא - כל הכבוד

אמא שלך גולשת בפרוג?
אם לא אז אל תיטוש..., יש גבול לכל תעלול.
ואין על זה תורת אמך בכלל כי זה מנהג של השנים האחרונות

 

[תמי היין]

קמח מלא ברך כלל זה טחינה יבשה

אנחנו בררנו שנה שעברה על קמח מלא של נפלאות, אמרו לנו שזו לא טחינה יבשה.

 

[מתייעצת]

אמא שלך גולשת בפרוג?
אם לא אז אל תיטוש..., יש גבול לכל תעלול.
ואין על זה תורת אמך בכלל כי זה מנהג של השנים האחרונות

ממש לא!
הקפידו בבית סבי זצ"ל, שעבר את מוראות השואה, אכלו שם מצות עד ל"ג בעומר בערך. כשהיה ברור שהקמח נטחן לאחר הפסח. והיו הרבה פחות אפשרויות לברר.

 

[אש קודש!]

בלת"ק
אולי ואקום.

 

[C]

כל הקמחים הארוזים בואקום הם קמחים יבשים

ממש לא נכון.

 

[rivka. Rivka]

מאמר שחשוב לכל אחד לקרוא ולדעת:


הרב יוסי שטיינברגר

הגיע הזמן לנפץ את הבועה ששמה "נאפה לאחר הפסח", ואת הבלון ששמו "מקמח שנטחן לאחר הפסח". יש לומר לציבור באופן ברור: כל האוכל לחם או חלה - אף שבוע לאחר הפסח - לא ימלט מההנאה מחמץ שנמכר לגוי כדין.

הכל מתחיל עם חומרה של הגר"א, שנהג שלא למכור חמץ של ממש. עד כאן הכל טוב ויפה. רבים נוהגים אף הם כחומרה זו, שלא להשאיר ולמכור חמץ בעין ברשותם בפסח, כיוון שחוששים הם שלא תהא דעתם גמורה ומוחלטת בכוונת המכירה, ואו-אז יעברו חלילה על איסור התורה החמור של "בל יראה ובל ימצא".

מכאן נגרר הדבר לידי כך, שהחלו להקפיד לאכול מוצרי חמץ שנאפו לאחר הפסח, ולא מסתמכים על כך שנמכרו על-ידי מישהו אחר לגוי כדת וכדין, המשיך עם העובדה שלפתע נודע כי את החיטה לקמח הלבן מרטיבים במעט מים, כדי שתתקלף בקלות - ואו-אז החלו להקפיד על "נאפה לאחר הפסח מקמח שנטחן לאחר הפסח".

אך ישנו דבר אחד עליו לא נתנו המחמירים את הדעת, והוא ה'גלוטן'.

מהו גלוטן?

ובכן, גרעין החיטה מתחלק לשני חלקים עיקריים: עמילן שהוא חלבון החיטה, וגלוטן.

תפקידו של הגלוטן, בין היתר, לסייע לשמרים להטפיח את הבצק. השמרים מתפיחים את הבצק על-ידי שחרור גז, המנפח את הבצק. אך יש צורך "לכלוא" את הגז בבצק, כדי שלא יתנדף, שכן אז לא ינפח את הבצק.

הגלוטן, בעת מגעו עם מים, ובאמצעות הלישה, יוצר "רשת" המשמשת כעין מסך החוסם את התנדפות הגז. כמו-כן הוא מחזיק את אדי המים המתהווים בחלל הבצק, לבל יתאדו עקב הטמפרטורה הגבוהה בזמן האפייה.

הקמח המצוי בארץ הינו דל בגלוטן. לכן, באם מעוניינים שהלחם יתפח, חייבים להוסיף גלוטן לבצק.

מפעלים לייצור גלוטן אינם קיימים בארץ, אלא בעיקר בגרמניה, סין וצרפת. במפעלים אלו מפרידים את הגלוטן מהעמילן, ומשווקים אותו בצורת אבקה למאפיות, כדי להוסיף את הגלוטן לבצק הלחם.

תהליך הפרדת הגלוטן והעמילן הוא על-ידי טחינת החיטה לקמח > הצפת הקמח במים > סינון והפרדת העמילן > ייבוש לאבקה > אריזה בשקים.

ברגע שבתהליך יש הצפת מים בקמח, ודאי שהגלוטן הינו חמץ גמור!

כיוון שהגלוטן אינו מיוצר בישראל, וכיוון שלא ממתינים כמה ימים עד שאנייה עם ייצור חדש תגיע מחו"ל, וכיוון שבוודאי מאפיה מחזיקה מלאי מסוים של גלוטן במחסניה, משום שאינה יכולה להרשות לעצמה להיתקע ולא לייצר לחם באם יחול עיכוב בהגעת האניה, הרי שבהכרח אם כן שבלחם שאנו אוכלים קיים גלוטן חמץ, ששהה במאפיה במהלך הפסח, ושנמכר לגוי כדת וכדין.

כיוון שכך, גם אם כתוב על הלחם "נאפה לאחר הפסח", וגם אם מצוין עליו באותיות קידוש לבנה "מקמח שנטחן לאחר הפסח" - עדיין הלחם שכולנו אוכלים מכיל גלוטן, אשר הינו חמץ גמור. כך שאל לנו להשלות עצמנו שאין אוכלים אנו חמץ שנמכר לגוי בפסח.

אך אל ייפול לבכם באמרכם, לשם מה הקפדנו, אם כן, לא למכור חמץ גמור, באם נאלצים אנו לאכול חמץ שנמכר?!

כי, כאמור, יש מקום לחומרה שלא למכור חמץ גמור, כי האיסור של בל יראה ובל יימצא כה חמור הוא וחוששים לאי גמירות דעת.

אך חמץ שעבר עליו הפסח, קנס הוא שקנסו חכמים, ובוודאי ובוודאי אשר חמץ שנמכר כדין, לא חלה עליו גזירת קנס זה, ולכן רחוק העניין מאיסור של בל יראה ובל ימצא, כיוון שלא עבר על ציווי התורה.

המכולות הקטנות

בעיה קשה יותר היא שכידוע ישנם מכולות קטנות שאינם רוכשים את מוצריהם ישירות מהחברה המייצרת אלא דרך סוכני-משנה פרטיים או סיטונאי-מזון, כך שייתכן שאמנם החברה המייצרת מכרה את חמצה אך הסיטונאי שברשותו שהה החמץ בפסח לא ביצע מכירת חמץ.
וגם כשיש במכולת תעודה מוכרת עם חתימה מפורשת שהחנות/מוצרי-החמץ נמכרו כדין!, וכן יש תעודה כי החברה היצרנית מכרה חמצה כדין, הדבר לא יועיל שכן כאמור ייתכן שהחמץ לא היה בפסח בבעלות החברה המייצרת אלא בבעלות הסיטונאי והוא לא מכר את חמצו.

כ"כ הרבה דברים לא מדויקים.
א. בלחם רגיל ובחלות ופיתות בד"כ אין משפרים כמו גלוטן ולתת.
ב. חמץ שעבר עליו הפסח מותר בתערובת, רק שמשפרים יש בעיה של מעמיד אך כיון שזה וזה גורם יש הרבה מקום להקל.

 

[ביתי]

בכלל בבד"ץ הדה"ח אומרים אם יש משפר אפיה או חומר אחר שלפני פסח
ולכן עד שיש לחם למשל לוקח זמן כמעט עד שבועות, לפעמים אפילו רק אחרי שבועות יש לחם אנגל מאחרי פסח כל החומרים
קקורנפלקס יש באזור אב אם לא יותר מאוחר
הרבה שמקפידים על נטחן ונאפה אחרי פסח זה כולל! כל חומרי גלם! ולא צריך לנפץ בועה או בלון

 

[שטינברגר]

קופצת על האשכול
ראיתי בחנות ממרח קרמל ועוגיות שכתוב על התויות מיוצר לאחר הפסח ולא כתוב של איזה שנה
תאריך אחרון לשימוש 20/12/25
יש שם עוד מספר 221188
איך יודעים?

 

[שטינברגר]

??????