דיון קנאת סופרים

  • הוסף לסימניות
  • #1
העם היהודי זכה בסופרים דגולים לאורך השנים וכמה מהם בשנים האחרונות.
כתיבתם עשירה, שפתם משובחת, ביכולתם להטביע מטבעות לשון שנונות ולהעשיר את תרבותנו הרחבה.
(למשל ש"י עגנון, יצחק בשביס-זינגר, חיים סבתו, אפרים קישון ועוד רבים וטובים אשר ניחנו בכתיבה המייחדת אותם וביכולתם ללהטט ברזי השפה והלשון ולהקסים את קוראיהם)

שאלתי היא האם יש מקום לנסות ולחקות את סגנונם המשובח והיחודי המאפיין אותם ובכך לנסות ולצמוח לתוך נעליהם ולצעוד בדרך אותה הם סללו או שמא הדבר אינו אפשרי ועל כל אחד ליצור מתוך נפשו וסגנונו בלא לשאוב את יחודיותו של השני?

דעתי היא שיש מקום ללמוד, להכיר ולהבין לעומק את סגנונם ויחודם, להבין כיצד הגיעו אל גדלותם אך בהעתקת הסגנון בשלמותו יש טעם לפגם וחוסר יחודיות ויצריתיות משווע ומוטב הדברים לא יכתבו מאשר יכתבו בלא כותב מאחוריהם.

אשמח לשמוע את דעת עמיתי המוכשרים וגדולי הרוח והעט החברים בקהילה מפוארת זו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חיקוי הוא חיקוי.
אני מאמינה שכשם שתורת השיווק מכוונת לאתר בידול שתמיד קיים,
כך גם סופר צריך ויכול למצוא בעצמו את הבידול הייחודי לו, או את הנטייה הקיימת אצלו, ולפתח אותם.
כשכתיבה נכונה ובנויה, ויש לה סגנון מאחד ומייחד, יהיה קהל יעד שיתחבר אליה ויראה בה מודל,
וגם- ברור שלא כל קורא מתחבר לכל סגנון.
בכל זאת, ללמוד טקטיקות תמיד אפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
העם היהודי זכה בסופרים דגולים לאורך השנים וכמה מהם בשנים האחרונות.
כתיבתם עשירה, שפתם משובחת, ביכולתם להטביע מטבעות לשון שנונות ולהעשיר את תרבותנו הרחבה.
(למשל ש"י עגנון, יצחק בשביס-זינגר, חיים סבתו, אפרים קישון ועוד רבים וטובים אשר ניחנו בכתיבה המייחדת אותם וביכולתם ללהטט ברזי השפה והלשון ולהקסים את קוראיהם)

שאלתי היא האם יש מקום לנסות ולחקות את סגנונם המשובח והיחודי המאפיין אותם ובכך לנסות ולצמוח לתוך נעליהם ולצעוד בדרך אותה הם סללו או שמא הדבר אינו אפשרי ועל כל אחד ליצור מתוך נפשו וסגנונו בלא לשאוב את יחודיותו של השני?

דעתי היא שיש מקום ללמוד, להכיר ולהבין לעומק את סגנונם ויחודם, להבין כיצד הגיעו אל גדלותם אך בהעתקת הסגנון בשלמותו יש טעם לפגם וחוסר יחודיות ויצריתיות משווע ומוטב הדברים לא יכתבו מאשר יכתבו בלא כותב מאחוריהם.

אשמח לשמוע את דעת עמיתי המוכשרים וגדולי הרוח והעט החברים בקהילה מפוארת זו.
אתה יכול לנסות לחקות... דומני שהחיקוי ייצא גרוע בהרבה מהמקורי שלך עצמך. רבים ניסו ולא עלתה בידם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חיקוי מדויק ודאי יהיה חסר טעם וודאי לא ידמה למקור מחד ולא יחדש מאידך.

השאלה אם יש מקום להעשיר את הסגנון ולהרחיב את ההשכלה והביטוי בניתוח מעמיק של יצירותיהם של הגדולים אשר עשו זאת לפנינו או שעדיין יהיה בדברים משום טעם לפגם.

סופרים יש לרוב, רבים מהם גם חברים פה בקהילה אך רובם ישכחו בטרם עת וגם כעת לרוב לא ניתן להבחין בסמליות המייחדת את כתיבתם, בבשורה חדשה אשר הם נושאים עמם, אולי רק כישרון לתרגם את הנצרך לכדי מסמך כתוב אך לא מעבר. על כן על מנת להצליח ליצור סופרות ולא רק טקסט יש צורך מתמיד בהעשרה והגדלת מגוון הסגנונות והכרת אפשרויות הכתיבה האינסופיות וזאת ניתן לעשות רק תוך הצצה במחוזות אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני לא כל כך מבין את כוונתך. עגנון או סבתו למשל כותבים קרוב לסגנון המשנה, כמובן זו הגדרה רחבה ומכלילה. אם אתה רוצה להעשיר, לשנות, תלך כבר ישר למקור. חיים באר למשל יש לו נגיעות עגנוניות ולמרות זאת הסגנון שלו מודרני, אולי אפשר ללמוד ממנו איך לשלב יפה.
האם תרצה להראות לנו דוגמה של קטע שלך שמחקה את הסופרים שהזכרת?
(רק הערות: יצירתו של בשביס זינגר היא יידישאית, והתרגומים שייכים למתרגמים שונים. לא ממש בדקתי, אבל ברור שככל שהתרגום ישן יותר, כך העברית שלו קמאית יותר. לגבי קישון, איני יודע מדוע בעיניך הוא באותה קטגוריה עם עגנון וסבתו.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
עגנון או סבתו למשל כותבים קרוב לסגנון המשנה
בעוד שפתו של עגנון נכתבת בשפת המשנה ברמה כזו שפעמים היא לא נעימה למקרא לאנשים אשר לא רגילים בלשון זו, שפתו של הרב סבתו היא עברית צחה אשר בחן רב הוא מצליח לחרוז בה מלשון חז"ל.
כמובן שממקרא משניות רבות אדם לא יצליח לסגל לעצמו את החן המיוחד הנשזר בכתיבתם של הנ"ל במידה והוא לא ניחן בכשרונם המולד.

האם תרצה להראות לנו דוגמה של קטע שלך שמחקה את הסופרים שהזכרת?
אין לי. איני מתיימר לחקותם, רק מנסה לעורר בעקיפין על העושר הטמון בדבריהם של הגדולים מהם יכולים אנו לשאוב רוח ולהרחיב נוסח.
יצירתו של בשביס זינגר היא יידישאית
אכן. ובצייני אותו מתייחס אני יותר ליכולתו להפיח רוח חיים בכתיבה שובבה ומרתקת ולתאר ימים עברו אשר נשכחו כמעט ואינם.

לגבי קישון, איני יודע מדוע בעיניך הוא באותה קטגוריה עם עגנון וסבתו.
כמו בשביס-זינגר כך גם קישון. לא התכוונתי כאן לסוגה מסוימת של כתיבה אשר מומלץ לנו ללמוד אותה וממנה אלא למגוון רחב של סגנונות וסופרים אשר כל אחד ביחודיותו פתח לנו חרך אל אומנות הכתיבה, השזירה והיצירה. וחושב אני שמומלץ לכל סופר אשר רוצה לגדול ולהתייחד ללמוד את כתביהם, להבין את יחודיותם ובכך להרחיב את גבולות מוחו וליצור לעצמו סגנון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני חושבת שככל שאדם קורא מגוון סגנונות, וככל שהוא מנסה לכתוב (בין בהשראת הסגנונות הנ"ל ובין שלא) -
הוא מצליח לפתח לעצמו סגנון ייחודי משלו.
הצרה היא שבתור אנשים יראי ה' אנו לא יכולים לקרוא את כל הסגנונות הקיימים... (כן, גם בקרב היוצרים היהודים...)
בע"ה בעוד דור או פחות יהיו ליוצרים הצעירים מגוון סגנונות ללמוד מהם - גם בלי להתפשר על התוכן הנקי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בע"ה בעוד דור או פחות יהיו ליוצרים הצעירים מגוון סגנונות ללמוד מהם - גם בלי להתפשר על התוכן הנקי
אם הדור שלנו לא יקרא הוא לא יוכל לפתח את כשרונו לקראת הדור הבא..
איני קורא לקרוא דברי עגבות ותולעה חלילה אך כחומר מקצועי בהחלט ניתן לקרוא גם כתבים אשר כותביהם לא ישבו בבית המדרש יומם ולילה.
כתיבתו של הרב סבתו כמובן נקיה וטהורה לחלוטין, מגדילה את הקרבה לבורא העולמים וגם כתיבתו של שי עגנון מלאה בחן וגוון תלמודי ויהודי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כתיבתו של הרב סבתו כמובן נקיה וטהורה לחלוטין, מגדילה את הקרבה לבורא העולמים וגם כתיבתו של שי עגנון מלאה בחן וגוון תלמודי ויהודי.
עם זה אני מסכימה בכל לב.
אך אפרים קישון - לדעתי אפשר לקרוא, אבל בזהירות רבה... ויצחק בשביס-זינגר - אני חושבת שצריך להיזהר מאוד מלקרוא אותו... (גילוי נאות: לא קראתי אותו. אבל שמעתי שבהחלט לא כדאי להכניס את ספריו לנפש...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אך אפרים קישון - לדעתי אפשר לקרוא, אבל בזהירות רבה... ויצחק בשביס-זינגר - אני חושבת שצריך להיזהר מאוד מלקרוא אותו...
איש איש בסגנונו וגבולותיו. כאנשים אשר לא היו מחויבים לתורת ישראל הם הנפיקו חומרים ראויים יותר וראויים פחות.
על כל אחד לעשות את בדיקותיו והחלטותיו כמובן, איני בא לכוון לסופרים ספציפים אלא לייקר את חשיבות ההיכרות עם מגוון ענקי הרוח אשר העמידו לנו את אומנות הכתיבה המופלאה והאינסופית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה