מאמרים וכתבות
בלי בורקה: ליברליזם או דיכוי?
19.04.2011
|
עו"ד רוני אלוניסדובניק
לאחרונה געשה צרפת סביב חוק הבורקה האוסר על נשים להתהלך במרחב הציבורי כשפניהן מכוסות. יש המנסים למזער את מימדיו ההיסטוריים של האירוע בטענה כי היוזמה נבעה מהבהלה האירופית מפני טרור איסלאמי ולא עקב מהפכה חברתית. אך האמת היא שסרקוזי ייכנס להיסטוריה של צרפת הדמוקרטית שוחרת חירויות האדם רק בזכות ההחלטה החשובה הזו המחזירה את העם הצרפתי לערכים הבסיסיים שעליהם נוסד - חירויות האדם מהפכה אזרחית וסגידה כמעט דתית לאינדיבידואל.
סרקוזי ענה באומץ למלעיזים שטענו כי האיסור על הבורקה מהווה דיכוי חופש הפרט והדת כשהשיב כי הוא רואה בבורקה עלבון לנשים ודחייה מוחלטת של הערכים הצרפתיים. בנאום בפני הפרלמנט הצרפתי אמר כי "הבעיה עם הבורקה אינה דתית אלא נוגעת לחופש האישה ולכבודה. זהו אינו סמל דתי זהו סמל של מרות ושל נחיתות. אני רוצה לומר בכל הרצינות הנדרשת שהבורקה אינה רצויה בצרפת."
גם אצלנו נדונה לאחרונה המחלוקת בין הזכות של אישה דתייה לעטות בפרהסיה כיסוי גוף ופנים מול זכות הציבור לחיות במרחב הנקי מסמלים המבטאים דיכוי וגזענות. גם אצלנו וגם בצרפת לא מדובר בדיון תיאורטי בלבד אלא בהתנגשות בין הדמוקרטיה המנסה להתגונן בפני אלו המנצלים אותה לבין אלו המבקשים להביא לביטולה.
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים נדרש לפני כחודש לדון בערעור שהגישה מורה לשפה הערבית ולדת האיסלאם בגין פיטוריה מעבודתה לאחר 27 שנות עבודה.
הפיטורים הגיעו לאחר שאותה מורה החליטה מטעמי דת להתחיל להגיע לבית הספר כשהיא עטוית כיסוי ראש - חיג'אב. פיטוריה נומקו בכך שלבישת החיג'אב פוגעת באחידות ובצביונו הייחודי של בית הספר המבקש לקדם ערכים של סובלנות בין-דתית ופלורליזם.
למרבה המזל בית הדין סירב לבקשת המורה. חשוב לזכור כי חיג'אב, רעלה, נישואי ילדות, כמו גם
חבישת פאות ואיסור השמעת קול אישה אצל החרדים היהודים –
כל אלו הם כלים בידי חברות פטריארכליות הרואות בנשים תת קבוצה ולכן הן שואפות לדכא אותה.
מדינות אירופה וצרפת בראשן כבר השכילו להבין כי הדמוקרטיה חייבת להתגונן ולעמוד על המשמר נגד השימוש הציני שעושות דתות פטריארכליות בערכים דמוקרטיים כמו "חופש דת". זאת משום שכאשר הקווים נחצו ונשים החלו להגיע עטויות חיג'אב לרשות הכלל הן למעשה פגעו ברגשות הציבור הרואה בסממנים של דיכוי נשים פגיעה בציפור הנפש של הדמוקרטיה – השוויון.
כמצופה בצרפת היו אלה ארגוני זכויות האדם שדחפו לכיוון חקיקה נאורה זו בעוד שאצלנו למרבה האירוניה פעלה האגודה לזכויות הפרט בדיוק להפך. האגודה דרשה מבית הדין בשמה של אותה מורה להעדיף את זכותה לפולחן דתי פומבי באמצעות כיסוי הראש על פני הפגיעה ברגשות הציבור הדמוקרטי אשר מאמין בשוויון נשים.
ומה יותר נכון? לתמוך באישה דתייה שרוצה לבוא לעבודה כשהיא נושאת על גופה סמל של דיכוי נשים והשתקתן או שמא להקפיד כי בחברה שחרתה על דגלה את עקרונות הדמוקרטיה יש להגן קודם כל על ערכי השוויון ולהתנגד לדיכוי נשים?
גם עלינו להחליט בקרוב מאוד אם נכון לאפשר בשם הדמוקרטיה חופש לפונדמנטליסטים לכפות עלינו את סממניהם החיצוניים המבטאים אמירה המנוגדת לערכים שלנו או שמא הגיעה העת להפרדת הדת מהמדינה ולכינון חוקה המעגנת את זכויות האדם והנשים באופן ראוי. התשובה ברורה.
hm-news.co.il
הנושאים החמים
