התייעצות קנסות מופרזים ב'חוזה מכירה'. למה?

[ברון]

יצא לכם לעיין פעם בחוזה מכירה?

מה פשר הקנסות המופרזים האלה על הפרות או אי עמידה בתשלומים?
מה ההגיון לחייב לשלם עשרות אלפי שקלים על איחור של שבועיים וכדו'?

מילא אם יש הוכחות נזק. אבל מה פתאום שהקנס תהיה לפי מחיר הדירה???

למה המוכר/הקונה צריך "להרוויח" בונוס של מאה אל"ש בגלל שהיה בעל דירה של מליון?

יודעני שלא אשנה סדרי בראשית..... אבל אולי זה משהו שצריך לתת עליה את הדעת, ולא ללכת כעיוור אחר העדר?!?!

למי פתרונים??

 

[ברון]

למי פתרונים??

 

[ציפורת הנפש]

מנסיון עגום. (שלמעשה הצלחנו להוכיח שלא טעינו) אין כמעט פעמים שמישהו משלם את הקנס של הפרה יסודית בסך 10% למרות הרישום בחוזה. אפילו בבית משפט כמעט בחיים לא יחייבו.
כזוג שלקח לו להוציא משכנתא כשלושה חודשים ואיחרנו בשלושה שבועות בהעברת חצי מהסכום המוכר (שאינו ירא שמיים וגם לא חרדי) ניסה לעשות עלינו קופה למרות התנהלותו הלקויה מתחת לכל ביקורת לאורך הדרך ובס"ד מצאנו פרצה בחוזה שפוטרת אותנו.
בשיחה מול עורך דין גדול ממש שטען שהוא לא זוכר אי פעם שאדם שילם את ההפרה היסודית הזו.

 

[שזמה]

על פי הלכה הרבה פעמים זה רק אסמכתא ולא חייבים את הסכומים האלו אלא יותר הגיוניים.

 

[יוסי ב.ק]

יש מצב שהסכום הזה נועד להגן במקרה שכן יש נזק, ואז אפשר לגבות בקלות על פי החוזה בלי להגיש תביעה מיוחדת על הנזק.

גם אני שמעתי מעו"ד את הדבר הזה:

אפילו בבית משפט כמעט בחיים לא יחייבו.

בשיחה מול עורך דין גדול ממש שטען שהוא לא זוכר אי פעם שאדם שילם את ההפרה היסודית הזו.

 

[גלגל הצבעים]

על פי הלכה הרבה פעמים זה רק אסמכתא ולא חייבים את הסכומים האלו אלא יותר הגיוניים.

לא בטוח שאפשר לטעון אסמכתא כשבחוזה כתוב מפורש "בקניין גמור דלא כאסמכתא".

 

[ציפורת הנפש]

בחוזה כתוב המון דברים כמו שכל פעולה חייבים לעדכן בדואר רשום וזמן מדויק של מסירת מפתחות. וב90% מהמקרים אין דיוק מקסימלי.
יש המון דברים שתלויים בחברות ובמשרדים חיצוניים ולא בלקוח וזו סטיה הגיונית.

 

[ראש ישיבה]

דין תורה פרף נעל גדר זה הקניין לכן ע"פ דין תורה מה שכתוב שם בבובקס אלא אם כל היה קנין סודר על החוזה שאז זה הכול שריר וקיים

 

[בן ציון הלמ]

לא בטוח שאפשר לטעון אסמכתא כשבחוזה כתוב מפורש "בקניין גמור דלא כאסמכתא".

עדיף לצרף תקיעת כף.

 

[ר גן עדן]

מכירה סיפור שרב נתן היתר לפנות לבית משפט על דירה ששולמה התמורה ובעל הדירה לא פינה אותה בזמן, בית משפט פסק על 10% פיצוי כמופיע בחוזה.
נדיר אבל קורה.

 

[i am]

מכירה סיפור שרב נתן היתר לפנות לבית משפט על דירה ששולמה התמורה ובעל הדירה לא פינה אותה בזמן, בית משפט פסק על 10% פיצוי כמופיע בחוזה.
נדיר אבל קורה.

כמה זמן היה העיכוב? על עיכוב גדול זה הגיוני, אבל עיכוב של שבוע שבועיים נראה לי מופרך לשלם עליו 10%
ואגב אנחנו שמנו 50K בנאמנות אצל העו"ד למקרה של פינוי מאוחר בלי קשר לסכום הדירה.

 

[ר גן עדן]

כמה זמן היה העיכוב? על עיכוב גדול זה הגיוני, אבל עיכוב של שבוע שבועיים נראה לי מופרך לשלם עליו 10%
ואגב אנחנו שמנו 50K בנאמנות אצל העו"ד למקרה של פינוי מאוחר בלי קשר לסכום הדירה.

זה היה עיכוב יותר משבועיים רצוף עוגמת נפש, (פה המוכר שילם את הקנס)
זה היה סיפור הזוי, אבל אמיתי!
תביני שאם רב נתן היתר לפנות לבית משפט זה לא היה סיפור רגיל.
עד כמה זה נדיר אפשר ללמוד מהעובדה שבעלי כעו"ד קיבל את הסיפור בלי שמות במייל. מידי פעם הוא מקבל פסקי דין מעניינים וזה היה אחד מהם. רק שבפעם זו הכרנו את הנוגעים בדבר.

 

[ברון]

על פי הלכה הרבה פעמים זה רק אסמכתא ולא חייבים את הסכומים האלו אלא יותר הגיוניים.

לא בטוח שאפשר לטעון אסמכתא כשבחוזה כתוב מפורש "בקניין גמור דלא כאסמכתא".

באתר קול הלשון ישנו שיעור מורחב בנושא, מפי הרה"ג בצלאל וקסלשטיין שליט"א. "לינק לשיעור"

 

[ברון]

'פותח האשכול' ביקש להתמקד בשאלה מה ההגיון בהכנסת סכומים כאלו בחוזה?

ובפרט לאור התגובות שהתקבלו כאן ברוב המקרים הקנסות לא משולמים.

אז למה לא לתפוס יוזמה "ולשנות את המצב"???

 

[גלגל הצבעים]

באתר קול הלשון ישנו שיעור מורחב בנושא, מפי הרה"ג בצלאל וקסלשטיין שליט"א. "לינק לשיעור"

הקשבתי עכשיו לכולו, ואכן מרתק.
אבל יוצא שאם כותבים נוסח כזה אז ודאי חייבים לשלם:
"הצדדים מקבלים על עצמם את דעת הפוסקים המקיימים הסכם זה. הצדדים מודים שכל ההתחייבויות והקנאות והתנאים. נעשו באופן המועיל שאין בו אסמכתא".

ויש הרבה חוזים שיש נוסח בסגנון הזה.

 

[ברון]

הקשבתי עכשיו לכולו, ואכן מרתק.
אבל יוצא שאם כותבים נוסח כזה אז ודאי חייבים לשלם:
"הצדדים מקבלים על עצמם את דעת הפוסקים המקיימים הסכם זה. הצדדים מודים שכל ההתחייבויות והקנאות והתנאים. נעשו באופן המועיל שאין בו אסמכתא".

ויש הרבה חוזים שיש נוסח בסגנון הזה.

דומני שהוא מסתייג גם מנוסח כזה באופן של 'אונס'. לא?

 

[גלגל הצבעים]

דומני שהוא מסתייג גם מנוסח כזה באופן של 'אונס'. לא?

נכון, אבל הרבה אפשר להתווכח על כל דבר אם נקרא אונס או לא, בפרט שהרבה מקרים מוזכרים מפורש בחוזה, כמו למשל (חתן וכלה ששברו שידוך) "שניהם יחד וכל אחד לחוד" או "כל אחד מהקונים בפני עצמו ערב לקיום החוזה", מתייחסים למקרי שביתה, למקרי סירוב משכנתא, ועוד.
בכל מקרה אני לא דיין, אכן סוגיא מעניינת.

 

[אורחת לרגע]

בלי קשר אם ניתן למימוש או לא,
אם מדובר בדירה חדשה מקבלן, קחו בחשבון שהקבלן מוציא מליונים כהוצאה, הרווח שלו מגיע בתשלום האחרון. את המליונים האלו הוא מממן ממכירת הדירות, ולוח התשלומים אותם הוא נותן לרוכשים, נבנה עפ"י תזרים הגיוני אותו הוא בנה לעצמו.
איחור של דייר בתשלום, פוגע בתזרים שלו, וגורם לו להסתמך על מימון חיצוני ע"מ שיוכל לעמוד בהתחייבויות שלו כלפי הספקים שלו. (והמטרה לנעול מאחרים כרונים, אתם לא תאמינו לסיפורים שמנתה לי עכשיו חברה שעובדת אצל קבלן)

זה הסיבה לקנס הזוי כדי להרתיע את המאחרים, גם אם לוקח סכום נמוך יותר הוא בא לקראת הלקוח, ולא צריך לריב כשלוקח את כל סכום הפיצוי.

 

[גלגל הצבעים]

בלי קשר אם ניתן למימוש או לא,
אם מדובר בדירה חדשה מקבלן, קחו בחשבון שהקבלן מוציא מליונים כהוצאה, הרווח שלו מגיע בתשלום האחרון. את המליונים האלו הוא מממן ממכירת הדירות, ולוח התשלומים אותם הוא נותן לרוכשים, נבנה עפ"י תזרים הגיוני אותו הוא בנה לעצמו.
איחור של דייר בתשלום, פוגע בתזרים שלו, וגורם לו להסתמך על מימון חיצוני ע"מ שיוכל לעמוד בהתחייבויות שלו כלפי הספקים שלו. (והמטרה לנעול מאחרים כרונים, אתם לא תאמינו לסיפורים שמנתה לי עכשיו חברה שעובדת אצל קבלן)

זה הסיבה לקנס הזוי כדי להרתיע את המאחרים, גם אם לוקח סכום נמוך יותר הוא בא לקראת הלקוח, ולא צריך לריב כשלוקח את כל סכום הפיצוי.

נראה לי שהשאלה של פותח האשכול הייתה
דבר ראשון למה יש קנס עצום על האיחור בלבד, גם במקרה שלא היה שום נזק גם לא עקיף וגם לא עקיף של עקיף,
ודבר שני למה הסכום כזה גדול יחסית לנזק, הרי יש עוד שורה של הפרות הסכמים החל מהפרות חוזי עבודה שהקנסות שם לא מתקרבים לסכומים כאלו - למרות שיש הרבה עגמת נפש, ואיחור אספקה של סחורה, איחורי וביטולי טיסות, ועוד ועוד ועוד.

התשובה שנראית לי היא שבגלל שעסקאות נדל"ן הם עסקאות בסכומים גבוהים מאוד, וכל הסדרי התשלומים שלהם לרוב נכתבים בדקדוק וחשבון, ובד"כ הקונה והמוכר הם אנשים פשוטים שלא רגילים בסכומים כאלו, וכל רישום או ביטול עסקה עולה הרבה כאב ראש ורישום הערת אזהרה וסיפור שלם לבטל אותה (ובנתיים אתה לא יכול למכור למישהו אחר), ולכן וחייבים לתת לעסקאות הללו חשיבות והרתעה בשביל שלאדם יהיה מה לפחד לבוא לחתום אם הוא לא בטוח שיתקתק כמו שעון, ואגב תמיד נותנים רשמית בחוזה 7-10 ימי איחור בלי קנס, ומי שחורג מהם זה לא רק "איחר ביום אחד".

 

[avim10]

דין תורה פרף נעל גדר זה הקניין לכן ע"פ דין תורה מה שכתוב שם בבובקס אלא אם כל היה קנין סודר על החוזה שאז זה הכול שריר וקיים

הראש ישיבה יסלח לי, אבל מה שכתבתם הוא טעות גמורה. ואכמ"ל.