דרוש מידע קפיצת מחירי השכירות בירושלים

1660303865599.png

מה ההגדרה 'מצבה טוב' ?
איזה ריהוט ? גם ריהוט ישן מאוד ומכוער שמצאו ליד הזבל ?
ללא יחידת הורים להפחית 850 או 1000 ?
ואם יגיעו לבעל הבית כמה שוכרים המוכנים לשלם אותו סכום ?
ואם אחד יבטיח למשכיר 'מתחת השולחן' עוד 500 ש"ח כדי שהוא ישכיר לו ?
ואם המשכיר רוצה לפצל את הדירה ?
ובנוסף- מתווך שרוצה שדירה x תושכר דרכו פשוט מבטיח לבעל הדירה שהוא ישיג לו דייר שישלם יותר ממה שתכנן.
אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל שמעתי על המון מקרים כאלה שגם אחרי שכמעט סגרו עם דייר הגיע מתווך אחר והעלה את הסכום ב1000 שח יותר - כדי לקבל את הדירה.

מסכימה שבעיקרון מתווך אמור להיות שמח בחלקו ולהעדיף שוק נמוך יותר, אבל כנראה שיש איזה אחד תאב בצע שגרם לכל הסחרחרה הזאת.
קביעת המחיר נעשית על ידי הבעלים והשוכרים ולא על ידי המתווך.
תמיד הבעלים רצו ורוצים לקבל מחיר גבוה על הדירה.
===
לפעמים בעל הדירה והשוכר לא יודעים על עליית הביקוש, והמתווך מיידע אותם.
נכון שיש למתווך אינטרס ליידע את הבעלים, אבל הוא רק מיידע.
מכיר מקרה של אחד שמכר דירה בסכום עצום פחות משוויה, כי הוא לא גר במקום ולא בירר מחירים.
הוא לא ידע שהמחירים עלו.

הקושי של השוכרים שפתאום עלו המחירים הוא מאוד נוגע ללב.
אבל הפיתרון אינו נמצא ב'תקנות' ו'חוקים' של פיקוח על שכר דירה.
חד-משמעית
 
צפה בקובץ המצורף 1188163
מה ההגדרה 'מצבה טוב' ?
איזה ריהוט ? גם ריהוט ישן מאוד ומכוער שמצאו ליד הזבל ?
שוב, המחיר הוא למקסימום מצב טוב ומקסימום ריהוט
משם אפשר רק לרדת
ללא יחידת הורים להפחית 850 או 1000 ?
מינימום 850

ואם יגיעו לבעל הבית כמה שוכרים המוכנים לשלם אותו סכום ?
ואם אחד יבטיח למשכיר 'מתחת השולחן' עוד 500 ש"ח כדי שהוא ישכיר לו ?
ואם המשכיר רוצה לפצל את הדירה ?
אני מדבר על אפשרות שהכל יעוגן בחוק,
החוק יודע להסתדר עם אנשים כאלו (אם הוא רוצה)
 
קביעת המחיר נעשית על ידי הבעלים והשוכרים ולא על ידי המתווך
הוא רק מיידע.
אתה לא מכיר את השוק הזה, אשריך.

הקושי של השוכרים שפתאום עלו המחירים הוא מאוד נוגע ללב.
אבל הפיתרון אינו נמצא ב'תקנות' ו'חוקים' של פיקוח על שכר דירה.
הבאתי מקודם דברי השלחן ערוך בענין זה
מחובת בית דין לפקח מחירים על דברים חיוניים
כמובן אפשר לדון אם זה נוגע לכאן
אבל העיקרון כתוב
 
דמי מפתח זה מתפתח לאחר הטלת פיקוח על שכר דירה.
כך היה בעבר וכך גם יהיה בעתיד.
נתאר לעצמנו מצב בו המדינה מטילה חוק חדש.
אין להשכיר דירה בירושלים יותר מ5000 ש"ח.
כל השוכרים מרוצים מאוד.

מגיעים אנשים חדשים שמאוד רוצים לגור בירושלים ב5000 ש"ח.
כעת הם גרים באותו סכום בבית שמש או ביתר.
אז הם רוצים לגור בירושלים באותו הסכום.

אף אחד מהשוכרים לא רוצה לצאת מהדירה, שהרי הוא לא מאמין שהוא ימצא דירה אחרת ב5000 ש"ח בירושלים.
אז מגיע השוכר החדש ואומר לדייר שגר בדירה עם השכירות המוגנת ל5000.
קח 200 אלף ש"ח ותן לי אפשרות לשכור את הדירה שלך.

וכאן בדיוק מתחיל דמי מפתח.
 
קביעת המחיר נעשית על ידי הבעלים והשוכרים ולא על ידי המתווך.
תמיד הבעלים רצו ורוצים לקבל מחיר גבוה על הדירה.
המחליטים הוא בעל הדירה שתמיד רוצה לקבל מקסימום, לעומתו השוכר תמיד רוצה לשלם מינימום.
כללי היצע וביקוש קובעים את המחיר בסוף.
המתווך הוא רק מתווך.
 
דייר שגר בדירה עם השכירות המוגנת ל5000.
השכירות לא מוגנת. נקבע מחיר כללי לכל השכירויות, ואין לשוכר שום זכות בדירה מעבר לחוזה שנחתם, אחר שנגמר החוזה בעל הבית יכול להוציא אותו
מה זה קשור לדמי מפתח?

החוק גם אינו יכול להילחם בכוחות השוק.
היה חוק על מחיר הדולר, ומה היה אז ?
מה היה?
כמו שיכול להיות פיקוח על מחיר הלחם. למה לא?
 
המחליטים הוא בעל הדירה שתמיד רוצה לקבל מקסימום, לעומתו השוכר תמיד רוצה לשלם מינימום.
כללי היצע וביקוש קובעים את המחיר בסוף.
המתווך הוא רק מתווך.
כבר כתבתי שאתה לא מכיר את השוק הזה, אשריך.
המתווכים מצליחים להקפיץ את המחירים לשמים בתוך חודשים ספורים גם כאשר הביקוש לא עלה באחוז אחד
 
במקום לתת הצע"ח להגבלת מחירי השכירות
שיתנו הצעת חוק להוריד את מרכיב המיסוי לזוגות בלי דירה
והקבלנים - שכמובן לא יורידו בשקל אחד ממחיר השוק - יקחו את כל ההנחה לכיסם.
 
הפיתרון הפשוט והכי דמוקרטי שיש (כלומר בלי שיטות דיקטטוריות וכו)
זה להוריד את המיסים שקיימים בלאו הכי
לזוגות בלי דירה
שזה מגיע ל50 אחוז לפעמים מערך הדירה
זוגות בלי דירה לא משלמים שקל אחד מיסוי ישיר [אלא אם כן מדובר בדירה יקרה מאד].
את המיסוי משלם הקבלן, שגם לאחריו הוא מרוויח מאות אלפי שקלים לכיסו.
אם המדינה תוריד את המיסוי, רק הקבלנים ירוויחו מזה, וזה לא יוזיל את המחירים לקונה בשקל אחד.
 
שהמדינה תקח הלוואה את ההשקעת המשקיעים (שרוב רובם זה נדלן מניב ובונים על הכנסה משכירות)
ותיתן להם את הכסף הזה בתור ריבית

למדינה זה שווה
כי המדינה מהכסף הזה יכולה למנף אותו למקומות שייפתחו אותה הרבה מאוד

ומאידך המשקיעים יהיו יכולים להיות בטוחים שהמדינה לא תגנוב אותם
מאחר שהמדינה היא הגוף החזק ביותר שקיים
ותמיד תוכל לעלות מיסים ולהדפיס כסף כדי להחזיר את החוב
מה שאתה אומר כאן זה קומוניזם טהור. 'המדינה תיקח מכולם את הכסף, ותחליט כמה כל אחד ירוויח'.
 
כלכלן שוודי בשם אסאר לינדבק ׁׁלשעבר יו"ר ועדת פרס נובל לכלכלה צוטט בעבר כאשר אמר ”פיקוח על שכר דירה הוא הדרך היעילה ביותר להרוס עיר, מלבד הפצצתה“
הסיבה לכך שמדיניות זו אינה עוזרת היא מכיוון שהיא משבשת את ההיצע והביקוש בשוק הדיור.
:ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO:
אם יעשו פיקוח על שכר דירה בפריז, לונדון או ניו יורק - זה יהרוס אותן?
:ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO:
 
והקבלנים - שכמובן לא יורידו בשקל אחד ממחיר השוק - יקחו את כל ההנחה לכיסם.
ראה מה שכתבתי בהמשך
ובינינו גם אם תמצא איזה פירכא על מה שאמרתי

כאילו שחסר דרכים למדינה למצוא כדי שהקבלן לא ירוויח את הכסף
שבלאו הכי היום לא מרוויח

נראה לי שמדינה כמו שלנו יכולה למצוא פיתרון לזה
זוגות בלי דירה לא משלמים שקל אחד מיסוי ישיר [אלא אם כן מדובר בדירה יקרה מאד].
את המיסוי משלם הקבלן, שגם לאחריו הוא מרוויח מאות אלפי שקלים לכיסו.
אם המדינה תוריד את המיסוי, רק הקבלנים ירוויחו מזה, וזה לא יוזיל את המחירים לקונה בשקל אחד.
וגות בלי דירה משלמים מס ישיר של 17 אחוז למדינה (כמו כל מוצר
ומס עקיף של קרוב ל30 אחוז נוספים(שזה המחירים שהמדינה מוכרת לקבלן)

המדינה מוכרת הקרקעות בכסף לקבלן שעובד לפי אחוזי רווח מסויימים
אין שום בעיה למדינה לומר לקבלן כך את הקרקעות הללו בחינם ותתחייב למכור
בשולי רווח הללו שהקבלן כבר עובד איתם היום
מה שאומר שאת מרכיב המיסוי הישיר של הקבלן וה17 אחוז של הקונים
ירוויחו הקונים
בדיוק כמו שעבד המחיר למשכתן
מה שאתה אומר כאן זה קומוניזם טהור. 'המדינה תיקח מכולם את הכסף, ותחליט כמה כל אחד ירוויח'.
לא התכוונתי בכפייה,התכוונתי שיתנו כזאת הצעה שהמשקיעים לא יוכלו לסרב לה(המשקיעים בנדלן מניב
 
השכירות לא מוגנת. נקבע מחיר כללי לכל השכירויות, ואין לשוכר שום זכות בדירה מעבר לחוזה שנחתם, אחר שנגמר החוזה בעל הבית יכול להוציא אותו
מה זה קשור לדמי מפתח?


מה היה?
כמו שיכול להיות פיקוח על מחיר הלחם. למה לא?
זה בדיוק 'שכירות מוגנת' זכות הדייר לגור במחיר המפוקח שאינו עולה.
זכות זאת שווה כסף.
וזה בדיוק דמי-מפתח.

פיקוח על מחיר הלחם שייך בגלל שישנם כמה מאפיות בודדות.
וגם אותו עומדים לבטל.
הוא מיותר ומטופש.
הוא נשאר מפעם.

מאמר
בברלין עשו תקופה קצרה פיקוח
חבר שלי היה בעל דירה בברלין. הדירה ללא מקלחת ומחוממת בפחם. את הדירה הוא רכש עם שוכר בתוכה ועם איסור להעלות את שכר הדירה. מטבע הדברים החבר לא השקיע בלבנות מקלחת בדירה נטולת. איני מניח שמישהו בישראל היה שוקל ברצינות דירה ללא מקלחת. בסוף החבר מכר את הדירה למישהו אחר. בכלל, גרמניה ידעה בזמן האחרון מהומות חוקתיות רבות בנושא שכירות עם ניסיון לחוקק חוק הגבלת שכירות שבוטל בבית המשפט העליון. קטע ממאמר על החיים של שוכרי דירות בגרמניה עם הדגמה לדעתי טובה בדיוק את מה שכתבתי. חוקי הגמלת מחיר בסוף מוציאים מהעיר את מי שעליהם ניסו להגן:
הדס רשף, 39, מתגוררת בברלין עם בן זוגה הגרמני ובתם הקטנה: "בעבר היית מחפשת דירת שני חדרים ומוצאת 30 אופציות. היום תמצאי שלוש ויקפצו עליה עשרות אנשים. פשוט אין דירות"
"אני באימה מחיפוש הדירה שצפוי לנו", מספרת הדס רשף (39), אומנית ודוקטורנטית שחיה בברלין עם בן זוגה הגרמני ובתם הקטנה. "בעבר היית מחפשת דירת שני חדרים ומוצאת 30 אופציות, היום תמצאי שלוש ויקפצו עליה עשרות אנשים. פשוט אין דירות".
 
@אפשר לתקן

חוק פיקוח לא יעזור, כי בטוח יתפתח שוק שחור כמו שכתב יוסייוסייוס
דוקא רבנים יכולים יותר לעזור, אבל בתנאי שזה מקום שיש בו רק רב אחד (שאחראי על כל המוסדות) כמו גבעת המורה
 
פיקוח על מחיר הלחם שייך בגלל שישנם כמה מאפיות בודדות.
וגם אותו עומדים לבטל.
הוא מיותר ומטופש.
הוא נשאר מפעם.
כבר הבאתי מהמקורות שמחובת בי"ד לעשות פיקוח על מוצרים חיוניים, ומוכח שזה ראוי ויעיל למרות שיש הרבה מוכרים (כמובן באופנים מסוימים ואכמל)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה