כללי קפצתי מהרכבת לטרבלינקה

  • הוסף לסימניות
  • #2
הראשון מיוחד!!!

משהו בחיבור בין 2 התמונות קצת מפריע לי,
הייתי מנסה ליצור את ההמשך של התמונה הקטנה גם לתמונה מתחת ולתת לה טיפה שקיפות
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בטח הראשון,
צריך קצת שיפוץ.
הוא הכי מענין ומושך, משהו אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כולם טובים מאוד
אבל בשניים הראשונים יש בעיה בקריאות של הטקסט
בראשון - המילה טרבלינקה בורדו כהה על רקע שחור,
בשני - כנ"ל, וגם השורה מתחת, על רקע התמונה, ממש לא קריאה וכן שם המחבר
האחרון יותר סטנדרטי אבל ברור וקריא

בגדול הכי אהבתי את השני, בהנחה שתפתור את בעיות הקריאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
השני הכי טוב רק השאלה אם התמונה מספיק טובה השלישי מאד מאד יפה הרבה יותר אומר שואה הצבעים מתאימים ומשתלבים יפה מאד
רק מענין אותי איך אתה עושה את הפסים האדומים ידני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני גם אהבתי נורא את הרשון!
מאוד מיוחד..
שים לב שהמילים "קפצתי מהקרון" לא הכי ברורות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לענ"ד הכיוון של השלישי.

א. כדאי לשים לב אם הכותרת לא קרובה מדי למקום הקיפול - אם לא יצא מדי בצד ימין, אולי עדיף להקטין קצת את הכותרת והתמונה.
ב. האם הפונט מאחורה מספיק קריא?
ג. במקרה הזה הסימנים האדומים קצת מקשים על ההתבוננות, מפני שיש כאן עיצוב שחור -לבן ואדום כהה וכרגע הפסים האדומים נותנים עוד אדום כך שקצת קשה לדמיין איך זה בלי זה, תבדוק האם יש מספיק 'תשובה' לנוכחות של האדום-בורדו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לדעתי השלישי.
להפריד בין השורות "קפצתי" ו"טרבלינקה" יש שם התנגשות קלה.
לחשוב על משהו יותר יצירתי לתמונה עצמה. היא נראית די מודבקת לכריכה.
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
גם לדעתי השלישי.
הפונט ב 2 הראשונים מתאים לספר על מדע בדיוני, חלליות, חייזרים וכו' ולא לספר על השואה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אהבתי את הראשון במבט ראשון אבל
במבט שני כשנכנסתי לאשכול שוב ושוב אז משהו בראשון עיצבן אותי
אולי החיתוך של התמונה שלא ממשיך לזרום
אהבתי את האחרון אבל לדעתי מעבר לריבוע של התמונה כדאי להמשיך את התמונה בבהיר עם שקיפות תנסי ותעלי לחו"ד
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י אברהם;389752:
גם לדעתי השלישי.
הפונט ב 2 הראשונים מתאים לספר על מדע בדיוני, חלליות, חייזרים וכו' ולא לספר על השואה


סופסוף מישהו שאומר את מה שגם אני חושבת!

לא מתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לדעתי האחרון מצויין, רק להגדיל טיפה את הטקסט מאחורה.
פשוט מהמם וגם אין התנגשות של תמונות
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
העיצוב של השלישי יפה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
האחרון הכי ברור ונעים לעין!

עבודה מקצועית לעילא ולעילא (כל השלוש)!

רק חסר כמה פינישים, כמו לסדר את הלבן הלבן הזה עם הטקסט האחורי והגב, וכן, בחזית הייתי מזיז הכל טיפה שמאלה כדי שלא יתקע בביג מימין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
השלישי אכן הכי נעים לעין.

ואולי היה כדאי לעשות את שידרת הכריכה כולה
בצבע האדום שבצד השמאלי שבחזית הספר.

כך שלא יראה אפור ולא בולט
כשמונח בארון בין ספרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
גם חושב שהראשון מיוחד, רק הפונט ניתן להחלפה ושיהיה יותר ברור ע"ג השחור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בדוגמא השלישית, תגדיל את תמונת הרכבת לכל החלק האמצעי (כמו בדוגמא 1)
וכמובן להחליף צבע למשהו חי יותר.
חוצמיזה, מעולה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מחר יום חמישי יתכנס בית המשפט המחוזי לדיון ראשון במשפטם של שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי, שנתבעים על ידי אשת נדל"ן חרדית בתביעה לשון הרע ודיבה על סכום של 5 מליון שקל מכל אחד מהם.

אינני מכיר את התביעה, את נסיבותיה ואת הדרך שבה היא הגיעה לבית המשפט ולא לבית דין כשכל הצדדים הם חרדים מבטן ומלידה, אבל אני כן מכיר את שלשת הנתבעים, אנשים יקרים מאד שמתפרנסים איש איש בתחומו ויכלו להמשיך להתפרנס ביושר ובשפע גם בלי הרפתקאה מסוכנת כזו שמעמידה אותם בסיכון של 5 מליון שקל וכאב ראש בלתי נגמר של דיונים בבתי משפט, של טרטורים וכאבי ראש עצומים מול דרישות התביעה מול ההתמודדות עם עורכי הדין ועם ההשלכות העצומים של לחץ כזה עליהם על הסביבה שלהם ועל המשפחה שלהם.

מדובר בקבוצת אנשים שבחרו לתקוע יתד במקום שכולם מעדיפים לברוח ממנו, עולם ההשקעות הכושלות במגזר החרדי, עולם שמעולם אף אחד לא העז לגעת בו, עולם שלם אפרורי ומסוכן שמשומן בהמון המון כסף ומודעות, עולם שהפיל ברשתו אלפים של אנשים, כשגם אני הקטן נלכדתי ברשתו, ויכול לספר מקרוב כמה מסוכן מושך ומחליק.

עד להקמת הפורום, קרקעות חקלאיות נמכרו בכמויות מסחריות, סטארטאפים הזוים התגוללו בראש חוצות, השקעות מוזרות ועסקאות כושלות פורסמו בכל פינה, ואילו העיתונאים אלו שמתוקף תפקידם היו אמורים לעשות תחקירים ולבודד את הסיפורים המאוסים נשבו בלחץ המערכת שהתפרנסה מאותם המודעות, שלוחי הציבור שלנו גם הם מילאו את פיהם מים, ודבר יום ביומו נפלו אברכים ויהודים כשרים במלתעות השטן של נפילה כלכלית מטורפת.

כמי שיושב על משבצת כלכלית אני נתקל מידי יום בפניות וסיפורים על נוכלים שמסתובבים, על עסקאות כזב ועל רמאויות אין סופיות שנמכרות לקהל התמים בחביבות ללא שיש מי שיסתום את הסכר, על פי מה ששמעתי העיד הגאון רבי צבי ברוורמן שבבית דינו שמתעסק הרבה בנושאים אלו עברו כבר למעלה מ2 מליארד שקל שנמחקו בנוכלויות מהסוג הזה, וזה רק בבית דין אחד!!

וכל זה עד להקמת הפורום, הפורום להגנת הצרכן החרדי שקם והסביר לציבור את הסכנות, ששלח מכתבי התראה לנוכלים ורמאים והשתיק אותם, שנתן כללי זהירות למשקיע המתחיל, שעמד במרכז ההסברה כדי להבין את רמת הזהירות הנצרכת.

הם קמו תוך סיכון לחטוף תביעות, ללא שכר או תשלום, ונכנסו תחת אש להגן עלינו כציבור מנוכלים ועסקאות מפוקפקות, הם יעמדו מחר למשפט אישי על סכום עתק, שאין ספק שאם חלילה אכן ידרשו לשלם אותו, נצטרך ונהיה מוכרחים כולנו כציבור לעמוד מאחורי מי שהיה שם כדי להגן עלינו, מי שעמד בחזית ולהתגייס יחד למממן את העלויות, ולכן לא יהיה זה גוזמה לומר שמחר יתחיל משפטו של הציבור החרדי כולו.

עד אז, ובמקביל לדיונים נישא כולנו תפילה אל אבינו שבשמים שיחוס ויחון וירחם על שלוחי הציבור, אלו שמיוזמתם קמו ועשו מעשה למען כולנו, ועוסקים בצורכי ציבור באמונה, רבי איצ'ה דז'לובסקי, רבי מיכה שולם ורבי יעקב טורנהיים שמחר יתחיל משפטם.

השמות לתפילה:
יצחק מאיר בן איטה דבורה
מיכה בן יהודית
יעקב דב בן שולמית
בימים אלו אני מוציאה לאור ספר נוסף אחרי ההצלחה היחסית של הספר גיבור הסיפור.
לספר יקראו "דמות משנה" ויהיו בו מאמרים עוצמתיים בנושא פיתוח אישיות חזקה והגשמה עצמית.
לא פעם אני מציינת שלספרים שלי אין קהל ואין הפצה ולמרות זאת אני משתדלת להוציא אותם לאור, (לא את כולם, אבל מה שנראה לי).

איך אפשר להפיץ בלי קהל מתעניין?
1.הסכמתי לעצמי להשקיע כסף במיזם הזה.
2. ה' שלח לי כסף, אמנם אין לי בלי חשבון כך שהפקת הספר מתעכבת (כל חודש אני יכולה להשקיע כמה מאות שקלים בהפקת הספר שזה יפה מאוד אבל דורש היערכות).
3. את ספרי הקודמים הדפסתי כמות מסוימת וחילקתי חינם.
4. חלק מכרתי או תרמתי לסיפריות.
אולי לא מספיק, יש מקום לעוד, אבל אני עושה מה שיש ביכולתי, למרות עצלנותי הרבה.
*
מה שעוזר לי להמשיך ולא להתייאש זה:
1. הכרה בערך שיש בדרך ובעשיה, ולא דווקא בתוצאה, שזו הבנה שגם כתובה בספרים עצמם ועוזרת לי להמשיך פה ושם לנסות עוד דרך חדשה, אולי לנסות שוב את הדרך הישנה, אולי הפעם משהו כן יעבוד.
2. הבנה בכוח של כל מילה כתובה, אם יש הרבה חומר לא ראוי מבחינה רוחנית שיוצא לאור, למה שלא להוציא לאור גם חומרים טובים? אויבי היהדות פועלים במרץ, בלי להתעצל או להתנצל, גם לאוהבי היהדות יש מקום!
3. הבנה שזו הדרך להביא את המשיח ואת הגאולה.
פעם, בעבר, ציפיתי במשך שנים לגאולה, כמו רבים, ובצדק.
אבל לאט לאט הבנתי שהגאולה לא באה כי כנראה ה' מחכה לכל אחד מאיתנו שיעשה משהו למען הגאולה.
אפשר להמשיל את זה לשבת:
תארו לכם, שבת מגיעה, כולם הכינו משהו לכבודה ורק שניים לא עשו כלום.
מה הם ירגישו? קצת לא שייכים... אולי זרים, אולי אפילו פספוס וצער שאין משהו שהם תרמו, אפילו רק לטאטא או לשטוף או להכין משהו קטן עם כוונה של לכבוד שבת קודש,
אם הם כן עשו משהו לכבוד שבת או אפילו אם הכינו מאכל אז התחושה הרבה יותר טובה. תחושת שייכות, אושר.

אותו דבר בגאולה, כנראה.
כשהגאולה תבוא כל אחד יבין מה הוא עשה לכבוד עם ישראל: תיקון המידות, עשיה לשם שמים להפיץ את האור והאמונה, מחשבה טובה, ויתור, תהליך, תפילה ותקווה לגאולה, איזה משהו שיגרום לו לחוש שמחה ולחוש חלק מהעם.
אבל אם יש אדם שלא חשב על הגאולה או לא קיווה, או לא פעל במשהו (הגשמה עצמית זה לדעתי חלק חשוב בגאולה פרטית).
אז כשהגאולה תבוא הוא יחוש בחוץ, לא קשור לכל השמחה.
ושמחת הגאולה היא משהו גדול ששווה ליטול חלק, ולהשתדל אפילו אם אף אחד לא מתעניין בהשתדלות הזו.
כי כשאדם משתדל לעשות משהו טוב בעולם רוחני זה לא עבור תוצאה, למרות שתוצאה היא דבר מאוד חשוב, אלא עבור ה', שמספיק לו מאמץ ורצון טוב.

לפי דעתי, רוב העשייה של רוב האנשים לא באמת זוכה להצלחה משמעותית מאוד אלא חלק קטן.
ומה שחשוב זה להכנס לתודעה של הבנה שצריך להמשיך להשקיע כל הזמן, אולי תימצא דרך טובה יותר.
*
לגבי ההצלחה שלי, קיבלתי אתמול הודעה מהעורכת של אתר קול כבודה (שהסיפור מסדר מלחמה מפורסם שם כרגע בהמשכים) שנתנו לי במה קבועה לעלות מאמר מידי שבוע.
זה הגיע כזה בדרך אגב, למרות שהשתדלתי וחשבתי לראות תוצאה במישורים אחרים, אבל זו תוצאה שהגיעה אחרי שהשתדלתי הרבה, ועברתי מסע שמבין שצריך לעשות כל מה שיכולתי, ולא לצפות יותר מידי, כי התוצאה בידי שמים.
אני יודעת שיש שמקבלים תוצאה מהירה יותר בפחות עבודה ומאמץ, אבל לדעתי כיום, התוצאה לא חשובה כל כך כמו הנכונות של האדם להבין שאסור לו לכלוא את עצמו בגלל מחשבות שהוא לא שווה כלום, אלא יש לו משהו יחודי להעביר הלאה, ואולי מישהו יקרא מתישהו וזה יקדם אותו זה כבר טוב כי כל אחד עולם מלא.
*
אני רואה את החיים שלנו כאן, כמקום של תיקון.
תיקון המידות, המחשבה והאמונה.
שבירת הצמצום ונסיון להגיע לחשיבה שמאמינה בשגשוג לכל העולם, לאו דווקא לי.
ואני? חלק מהעולם.
אני מאמינה שהעולם טוב, ואשמח להגיע למקום טוב של בריאות, גם נפשית, וחיים טובים, אבל ללא ספק זה כבר כאן, הבריאות ןהחיים הטובים, זה לא בעתיד, זה כבר כאן.
צריך רק לפתוח את הלב למושג שנקרא צמיחה, שגשוג, אמונה בטוב.
צריך להתעלות מעל החשיבה הרעה ולהגיע לחשיבה טובה בעזרת ה'.
לא בגלל שאין בעולם קשיים, אלא בגלל האמונה בה' וההבנה שרק הוא נמצא בכל מקום, והוא טוב וחפץ בטוב.
*
העולם מלא באנשים כמוני, אני מקבלת כל הזמן מיילים שנרשמת אליהם, שרוצים לסייע לזולת לפרוץ החוצה, להגשים חלומות, להקים עסק וכדו'.
אף אחד לא צריך אותי או את האמירות הללו, כי הן בכל מקום, מה שצריך זה שעוד ועוד אנשים יכנעו לטוב ולאור שיש בהם.
ויגיעו לתהליך בו הם מבינים שהם כן שווים, למרות העולם ממעיט בערכם או מתעלם מהם, הם מאוד מאוד שווים, לפחות כמו נשיא ארצות הברית, לא רק בגלל שהם יהודים והוא גוי, אלא בגלל שאם יש אדם אחד 'שווה' בעולם, אז כולם כמותו, כי במהות כולנו בעלי ערך זהה.
ואף אחד לא יתן לנו מקום, אם לא נסכים לתת לעצמנו מקום.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה