דרוש מידע קצת געגועים לקשיים שהיה ואין יותר....

[נ. גל]

מזה זמן מה אני תוהה איך להגדיר את אתר פרוג
היום הגעתי למסקנה הסופית:
"הפטפוטים על הספסל בגינה"

מה חבל שמטעים את הציבור בתיאור האתר

ישנם גם פורומים מקצועיים ברחבי האתר.
מסכימה שאא"ר אכן הולם את ההגדרה הזו.

 

[שירי :)]

אני יכולה להבין את שני הצדדים
אנחנו גם חגגנו עם שתי קטנים
אבל ארחנו את אחותי, בעלה ותינוקת כולל שינה (עוצר...)
והיה משהו כל כך קסוםםם
הגברים התפללו במנין מרפסות
אנחנו ישבנו בבית עם חלוקים, ספרים חדשים ומשחקים לילדים
והיה רגוע וטוב
אוירה מיוחדת
אבל גם כיף להתארח ולהתלבש והכל....

פשוט פסח הוא החג הכי יפה בשנה
לא משנה איך

הפריחה, אביב והנקיון הזה
פשוט אושר בלב
לא מתרגלת לזה

 

[avram130]

לכל אחד ההסתכלות שלו והנתונים שלו
אני אישית מאוד נהניתי ברוגע שנכפה עלינו
גם הסדר היה מיוחד במינו מאותה סיבה שידענו שאנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים ולא יותר...

 

[חליל בנשמה]

אני הייתי תלמידה אז בי"א. לא רואה שוםםםם חסר לימודי.
אני בנא שמאד צריך חברות. היינו יושבות ועושות שעות וידאו. כולנו נהננו מזה.
היום אני ביג וכל החברות שלי (חוץ מאחת מתוך 22 בנות!!!) כולםםם רוצות לחזור ללמידה מרחוק. (להגיע ככה יום אחד בשבוע לסמינר... להפגש...)

אני חושבת זה תלוי מה האוירה בבית. אם משהוא היה חולה בקורונה אז ברור ששהיה היסטריה.
אבל ההורים שלי היו די רגועים (לפחות לידנו) וזו התקוםה הכייי כיפית.
כל הארוחות המשפחתיות. והחוויה של כל הילדים ביחד.
פשוט כיףףףף

מבינה לגמריי שלאלו שהיו חולים בבית וכו היה סיוט...

אני לא יודעת איזה למידה מרחוק היה לך,
אבל הלמידה מרחוק מהטלפון,
שיש הרבה ילדים בבית וכולם צריכים טלפון והקליטה לא משהו, ומפסידים הרבה חומר ולא שומעים את המורה,
לזה לא הרבה מתגעגעים.
החסר הלימודי הוא מוכח, כמות הילדים שזקוקים להוראה מתקנת עלה,
השלמת חומרים לימודיים בתיכון במקום ביסודי וכו'...

 

[sara gold]

רק לי התקופה הזו זכורה כסיוט
להעסיק קטנטנים בבית
לא לצאת , לנקות יחד אתם
להיות בלחץ להדבק בקורונה (תחילת הריון... עם כל הסיפורים על יולדות שהסתבכו עם הקורונה..)
לא רוצה לחזור לשם..
אבל במבט לאחור חול המועד היה מנוחה מערב פסח...

 

[שמעון גוטליב]

רק לי התקופה הזו זכורה כסיוט

ממש ממש לא רק לך

 

[אסתר פ]

אני חושבת זה תלוי מה האוירה בבית

זה הסוד...
גם אצלנו, משפחה שהורים עובדים,
הרב בנים,
נפגשים רק בשבת ככה,
פתאום הכרנו!!!
ב''ה לא היו לנו נפגעי קורונה במשפחה או מכרים אז סיוט לא היה,
ואנחנו עצמנו חלינו בתקופה שווה ממש שקיבלנו בערך את כל הצופרים השווים,
כולל מלונית הכי שווה שהיתה בבין הזמנים,
(מלונית שנפתחה בערך רק בשבילנו) על הים...
בקיצור,
ברוך ה'

 

[אחת שמחה תמיד...]

זה היה השנה היחידה שנכנסנו ברוגע לפסח

משום מה אצלינו זה היה הפסח היחיד שפשוט היה סיוטטטט
פסח ראשון בבית
2 ילדים קטנים
ליל הסדר פעם ראשונה
ועוד ועוד.......
תודה לה' שהשנה אפשר לצאת להורים

 

[שמעון גוטליב]

אני הרגשתי את זה עם השכנים שהתחלנו להכיר אחד את השני
אבל זה שהיו צריכים לריב על תבנית ביצים
וזה שהיו צריכים לאכול ליל הסדר עם שני ילדים לבד
וכדי לקנות חלב היינו צריכים לחכות בתור של עשרות אנשים
על זה שהיינו בתחנה והאוטובוס עוצר ופותח ונותן רק לרדת ולא לעלות כי כבר יש מספיק אנשים
המתנה של שעה וחצי ערב פסח לחנות כדי לקנות אוכל לילדים
אני מקבל את זה בלב שלם כי ה' הביא את זה לנו
אבל אני מתנגד לשמחה הגדולה

 

[אסתר פ]

משום מה אצלינו זה היה הפסח היחיד שפשוט היה סיוטטטט
פסח ראשון בבית
2 ילדים קטנים
ליל הסדר פעם ראשונה
ועוד ועוד.......
תודה לה' שהשנה אפשר לצאת להורים

נס שאת @אחת שמחה תמיד...

 

[לאה AI]

משום מה אצלינו זה היה הפסח היחיד שפשוט היה סיוטטטט
פסח ראשון בבית
2 ילדים קטנים
ליל הסדר פעם ראשונה
ועוד ועוד.......
תודה לה' שהשנה אפשר לצאת להורי

זה ההבדל
אנחנו רגילים כבר לעשות שנים פסח בבית
הילדים גדולים
והיה לנו הכל

 

[המוכשר !!!]

איך זכור לכם תקופת הפסח מלפני שנתיים כשכולם היו בבתים (בסגר הראשון והמפחיד)???
משום מה זה זכור לי כזמן של רוגע עם כל המשפחה מאוחדת יחד, אין לחץ מהעבודה כאילו העולם עצר מלכת.
יש לי קצת געגועים לזמנים ההם.
האם גם לכם יש את התחושות האלו???

חוץ מהעניין הרפואי הלוואי ויחזור עוד הפעם התקופה הזאת שאין לחץ מהיום יום

 

[רבקי חסידה]

מזוכיזם - הנאה מסבל עצמי... (נפשי או פיזי)
כנראה הכוונה שהעלאת זיכרונות וגעגוע לימים קשים מורכבים אלו - זה בגדר מזוכיזם.
מקווה שקלעתי...

בהחלט "מזוכיזם"...
כמו אלו שנהנים משתיית קולה או מלאכול סוכריה הם נהנים מסבל עצמי.
כי הרי "קולה וסוכריה" זה לא בריא.

 

[צ ב י]

שריפת חמץ ע"י זריק למיכלית עם כפפות...

 

[חבובצ'יק]

איך זכור לכם תקופת הפסח מלפני שנתיים כשכולם היו בבתים (בסגר הראשון והמפחיד)???
משום מה זה זכור לי כזמן של רוגע עם כל המשפחה מאוחדת יחד, אין לחץ מהעבודה כאילו העולם עצר מלכת.
יש לי קצת געגועים לזמנים ההם.
האם גם לכם יש את התחושות האלו???

אני חושב שצריך לביים השנה בערב פסח מניני חצרות כדי לחוש שוב את אותם ימים (לא כ"כ) "נחמדים".
אולי גם לבקש מהמשטרה להראות נוכחות בסביבה.