בינה מלאכותית קצת מהעבודות האחרונות שלי של בינה מלאכותית

[תמנתי ווב דיזיין]

מקסים
לדעתי כדאי לך להוריד את ה"נוסח מידג'רני"
א. כי זה גורם ללקוחות לחשוב: אה זה מידג'רני? אז גם אני יכול ליצור את זה בעצמי, בשביל מה לי לשלם על זה (וזה לא נכון כידוע)
ב. למה לגלות באיזה כלים את משתמשת, ועוד בכותרת היצירה?

הורדתי

 

[א-ירושלמית]

מקסים
לדעתי כדאי לך להוריד את ה"נוסח מידג'רני"
א. כי זה גורם ללקוחות לחשוב: אה זה מידג'רני? אז גם אני יכול ליצור את זה בעצמי, בשביל מה לי לשלם על זה (וזה לא נכון כידוע)
ב. למה לגלות באיזה כלים את משתמשת, ועוד בכותרת היצירה?

בבניית אתרים, גם הפלטפורמה של וורדפרס (הבסיסית, כן?) וחלק לא קטן מהתוספים הדי בסיסיים שלה - הם חינמיים.
ואיזה הבדל יש בין מי שמעצבת לעצמה, לבין מי שלוקחת מעצבת אתרים מקצועית?

 

[א"ב]

בבניית אתרים, גם הפלטפורמה של וורדפרס (הבסיסית, כן?) וחלק לא קטן מהתוספים הדי בסיסיים שלה - הם חינמיים.
ואיזה הבדל יש בין מי שמעצבת לעצמה, לבין מי שלוקחת מעצבת אתרים מקצועית?

ברור, אני לגמרי מבינה את הערך של העבודה במידג'רני.
ודוקא לעומת הוורדפרס מידג'רני ממש לא חינמית.....

ובאמת - למה נראה לחלק מכם שיש סיבה שעבודה שנעשתה בפלטפורמת מידג'רני לא ראויה לזכויות יוצרים?? (המוציא מחברו עליו הראיה, כך לימדונו)

 

[נקודת מחשבה]

מצאתי מאמר של עורך הדין יורם ליכטנשטיין לגבי זכויות יוצרים על תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית
(מתאריך 20.03.2023 , יכול להיות שהשתנה מאז..)

האם יכול אדם לרכוש זכויות יוצרים ביצירה שבינה מלאכותית יצרה בהנחייתו?​

ספוילר: כל הכתבה

משרד רישום זכויות היוצרים האמריקאי הוציא הנחיה מסודרת שעניינה “Works Containing Material Generated by Artificial Intelligence“” (PDF). חשוב שנכיר אותה (ונחשוב האם אנחנו מסכימים לאמור בה). (ההפניה אליה היא 37CFR Part 202 מה-21.2.2023).

ההנחייה הזו מבססת את עמדת הרשם כפי שהובאה כ”תקציר הפרקים הקודמים”:

כריסטינה קשטנובה יצרה ספר קומיקס (“זריה מהמעמקים” – Zarya of the Dawn). הטקסטים בו שלה. העימוד שלה – שלה. אבל הציורים (הקומיקס) של מידג’רני. בעבר, הנפיק משרד רשם הזכויות האמריקאי תעודת רישום לספר, כיצירה.

מודה – הרישום הזה היה מעט מפתיע לאור עמדות קודמות לפיהן יוצר יכול שיהיה רק אדם (מי אמר סלפי של קוף?). ואכן, ממש לאחרונה, ניתנה החלטה לפיה מועד הרישום היצירה יוותר כשהיה, אלא שהיקף הרישום יתייחס רק לטקסטים ולעימוד, ולא יחול על הציורים, יצירי המכונה (אני מקצר מאוד מסמך של 29 עמודים. אתכם הסליחה. ראו כאן – https://www.copyright.gov/docs/zarya-of-the-dawn.pdf ).

עיקר הנימוק – בעת הרישום הראשוני קשטנובה לא פירטה מספיק את חלקו של מידג’רני בהליך היצירה, וכעת על הרשם לתקן את הרישום. יצירה שאינה יציר אדם – אינה זכאית לרישום כיצירה מוגנת. לקביעתו, יצירות שתהיינה מוגנות הן רק כאלו שיש בהן מספיק “works of authorship” (רכיב מתוך היצירתיות הנדרשת), ואלו הן רק יצירתו של אדם. כך לדוגמה מצוטט פסק דין אמריקאי שקובע שיצירות של יצורים “רוחניים לא אנושיים” אינן יצירות מוגנות (עניין Urantia Found. v. Kristen Maaherra).

הרכיבים אותם יצרה קשטנובה (הטקסט ןסידור העמודים) לא יצרו בעיה – מדובר ביצירות מוגנות. הבעיה נוצרה בהערכת חלקה של קשטנובה ביצירתיות בעת יצירת הציורים עצמם. האם הנחיותיה המורכבות לבינה המלאכותית עולות כדי מספיק יצירתיות שתהיה מוגנת?

משרד הרשם קבע שהתשובה לכך היא “לא”.

המשרד מנתח את אופן הפעילות של מידג’רני שיוצר אימאג’ים בתגובה לטקסט שהכניס המשתמש (הרשם נכנס לעומק ביחס להפעלתו הטכנית של האתר והשימוש בשרתי DISCORD). הטקסטים הם הנחיות (PROMPTS) והמשתמש יכול לכלול גם קישורים ופרמטרים שישפיעו על התוצר שמידג’רני יוצר. בתגובה להנחיות הבינה יוצרת 4 אימאג’ים ומאפשרת למשתמש לשכלל אותם ולהוסיף דרישות.

מידג’רני לא מפרש את ההנחיות כהוראות ספציפיות ואינו מבין את השפה כמונו, אנשים (קובע הרשם) אלא מחלק את ההנחיות לקטעים קצרים (טוקנים) המושווים לדאטה ששמור אצלו וכך הוא מפיק תוצר מתאים. מידג’רני מתחיל ב”רעש”, והאלגוריתם שלו בצירוף ההנחיות ככל שהן מתפתחות ומתווספות, מוליך אותנו עד ליצירת היצירות הסופיות (קשטנובה טענה שהשתמשה במאות הנחיות בשיטת הנסיון וטעיה עד להפקת התוצרים הסופיים). אלא שהתהליך באמצעותו האדם מפיק ממידג’רני תוצר מספק אינו זהה לתהליך היצירה של אדם בשר ודם. אמנם ההננחיות משפיעות על התוצר אך האדם אינו יכול לשלוט עליו והוא אינו יודע מה יקבל. לא ניתן לחזות מראש מה יהיה התוצר של מידג’רני לכל הנחיה רלוונטית. ההנחיות אמנם “משפיעות” על התוצר אבל אינן “קובעות” אותו.

היצירתיות בהנחיות שניתנו למידג’רני אינה עולה בקנה אחד עם היצירתיות שהרשם מצפה למצוא ביצירה מוגנת, ולכן סירב לרשום אותן. נניח למשל שקשטנובה ביקשה מיוצר בשר ודם ליצור דמות שתקרא Raya ותיתן לו הנחיות שעל רייה להיות “בעלת שער מקורזל, להיות בתוך ספינת חלל והסטייל העיצובי צריך שיהיה דומה לספינת החלל ב- Star Trek, בצורת הולוגרמה ועם אפקטים קולנועיים (הנחיות דומות לאלו שניתנו למידג’רני) – התוצר שהיה יוצר האדם לא היה נרשם על שם קשטנובה אלא על שם היוצר, ובמקרה שלנו – היוצר אינו כשיר לרישום.

גם הטענה שיש להגן על ההנחיות (הפרומפטים) עצמן, כמעין שירה, נדחתה. הסיבה פשוטה: היצירה נשוא הבקשה לא היו ההנחיות אלא התוצרים.

והנה בהנחיה שפורסמה בעניין זה חוזר הרשם על העקרון לפיו נדרש רכיב של יצירתיות אנושית על מנת שניתן יהיה לרשום את היצירה כיצירה מוגנת. ככל שתוגש יצירה שמערבת יצירתיות אנושית יחד עם יצירתיות שאינה אנושית, הרשם ישקול ויעריך את מידת המשמעות של כל אחת מה”יצירתיות” ויקבע עד כמה משמעותי חלקה של היצירתיות האנושית בקביעה – האם לרשום את היצירה כמוגנת, או לא.

עם זאת, ככל שיהיו ביצירה רכיבים של יצירתיות אנושית בעלי משמעות ו/או שניתנים להבדלה, אותם רכיבים – יוגנו.

הרשם מזכיר את חובתם של המבקשים לפרט ולהסביר מה חלקה של היצירתיות הלא-אנושית ביצירה שהגישו.

שורה תחתונה – בשלב זה, עדיין שיטות המשפט האנגלו-אמריקאיות אינן מכירות בבינה מלאכותית כיוצרת ואינה מעניקה לבן האנוש זכויות יוצרים ביצירה של בינה מלאכותית גם אם הוא השתמש ביצירתיות שלו כדי להביא אותה לשם. בארץ הנושא הזה טרם הגיע להכרעה

המאמר נכתב בידי עוה”ד יורם ליכטנשטיין במרץ 2023 ונבדק על ידו.

שורה תחתונה – בשלב זה, עדיין שיטות המשפט האנגלו-אמריקאיות אינן מכירות בבינה מלאכותית כיוצרת ואינה מעניקה לבן האנוש זכויות יוצרים ביצירה של בינה מלאכותית גם אם הוא השתמש ביצירתיות שלו כדי להביא אותה לשם. בארץ הנושא הזה טרם הגיע להכרעה.