דרוש מידע קריאה לסדר --- אם אתם מנהלי סמינר \ הורים מודאגים \ בנות עשרה מודאגות\כאובות בעניין הקבלה לסמינרים האשכול הזה במיוחד עבורכם

  • הוסף לסימניות
  • #43
היום?

יש הבדלים מהותיים בין הקו של כל אחד מהם.

אין דימיון.

מהיכרות עם מגוון רחב של בנות
בעבר ההבדל בין וולף למאיר , לא היה בכלל בקו הכללי,
אבל כן שוני דק בין סוגי המשפחות (וסליחה שאני כותבת, אבל זה המצב)
המשפחות היותר "חשובות" ראשי ישבות, נכדות של.. וכד' שלחו יותר לוולף (כמובן שהיה בשתי המקומות.. אבל אם רוצים לחלק..)
ואילו למאיר בנות של כאלו שהיו "רק" אברכים יראים ושלמים, ואפילו היו כמה בעלי בתים שאיכשהוא הצליחו להשתחל פנימה....
סגנון המורות והאופי המקום היה דומה עד זהה לוולף.
ברבות השנים, ובגלל סיבות שלא ככאן המקום לפרטם.. השתלטו על סמינר מאיר, אנשים אחרים, שפחות קשורים למנהל הסמינר המקורי ...(שהוסמך לכך ע"י הרב שך והרבה שטיינמן..)
כמו"כ ההתפלגות בציבור הליטאי נתנה שם יותר את אותותיה...

המצב היום שונה...
ועצוב שכך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מהי כיתה תקנית?

כ-36-38 בנות
התיכונים הם תרנגולת מטילה ביצי זהב. תיכון מגיע לאיזון תקציבי כשהוא מעל 2 כיתות תקניות בשנתון. משם והלאה הרווח הנקי עולה.

זה רק כשמדובר על תיכון קיים ויציב, שיש לו מבנה ויש לו צוות קבוע.
וגם אז - התקציב מכסה את השוטף הרגיל בלבד. (לא כולל פעילות חברתית טובה שהיא יקרה מאוד. ושאר הוצאות לא שגרתיות).

נניח אם מישהו מנסה לפתוח עכשיו בירושלים סמינר חדש.
הוא צריך להשקיע הון תועפות בשכירות, בנשות רישום, בפעילויות (גם כנס להורים המתעניינים הוא 'פעילות'), בדמויות חינוכיות שיבואו ללוות את המקום ובפעילות חברה טובה.
זה כסף שאף אחד לא מבטיח שיכסה את עצמו.

ואז אחרי 5 שנים של השקעה אינסופית במיליוני שקלים, מגיעה העיריה ואומרת: רוצה הקצאה? תן לנו לנהל לך את הרישום ותקבל הקצאה למבנה.

לומר ש'העיריה משתוקקת לתת מבנים לו רק תהיה שקיפות ברישום' - זו היתממות. ברור לכל בר דעת, שאחרי שמישהו עבד שנים והשקיע כוחות ודמים בסמינר שפתח (בהנחה שהיוזמה הצליחה) - אין לו שום עניין לתת לעיריה להחריב הכל. שנתיים של רישום עירוני - ואפשר לקבור את הסמינר יחד עם הכספים והמאמצים שהושקעו בו, וללכת הביתה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #45
בעבר ההבדל בין וולף למאיר , לא היה בכלל בקו הכללי,
אבל כן שוני דק בין סוגי המשפחות (וסליחה שאני כותבת, אבל זה המצב)
המשפחות היותר "חשובות" ראשי ישבות, נכדות של.. וכד' שלחו יותר לוולף (כמובן שהיה בשתי המקומות.. אבל אם רוצים לחלק..)
ואילו למאיר בנות של כאלו שהיו "רק" אברכים יראים ושלמים, ואפילו היו כמה בעלי בתים שאיכשהוא הצליחו להשתחל פנימה....
סגנון המורות והאופי המקום היה דומה עד זהה לוולף.
ברבות השנים, ובגלל סיבות שלא ככאן המקום לפרטם.. השתלטו על סמינר מאיר, אנשים אחרים, שפחות קשורים למנהל הסמינר המקורי ...(שהוסמך לכך ע"י הרב שך והרבה שטיינמן..)
כמו"כ ההתפלגות בציבור הליטאי נתנה שם יותר את אותותיה...

המצב היום שונה...
ועצוב שכך...
אהל רחל ומאיר פונים לאותה אוכלוסיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
חברה של אמא שלי רצתה לפתוח תיכון בבני ברק
עם בגרויות ושקצת יגמר המצב הזה עם הסמינרים
כבר היה לה מבנה והכל.
ואז הרב וולף בא אליה
ואמר לה
שאם היא פותחת סמינר , הוא דואג שלא ישלחו אליה בנות.
אחרי שכבר היה לה הכל.
לא היה לה ענין לפתוח אחרי הדברים שלו.
מה שיודע שהוא בעל השפעה בסמינרים "כהנא" ו"מאיר"
אז היא לא פתחה.
אבל מה שמוזר זה

אין בעיה שתרצה שהסמינרים יהיו תחת השם שלך - זה בהחלט כבוד.
אבל תממן קצת , תעזור להם.
הכסף שנשפך ב"וולף"
לא מגיע מחצית ממנו ל2 הסמינרים האחרים
הסמינרים האחרים רק מפסידים מזה שהם תחת חסותו
לבנות אין את כל התוכניות של בתיה- שיש לכולם בכל הערים
וחבל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
סגנון המורות והאופי המקום היה דומה עד זהה לוולף.
ברבות השנים, ובגלל סיבות שלא ככאן המקום לפרטם.. השתלטו על סמינר מאיר, אנשים אחרים, שפחות קשורים למנהל הסמינר המקורי ...(שהוסמך לכך ע"י הרב שך והרבה שטיינמן..)
כמו"כ ההתפלגות בציבור הליטאי נתנה שם יותר את אותותיה...

המצב היום שונה...
ועצוב שכך...
עם הרוב מסכימה.

עם כך שאופי המקום בעבר דמה ממש לוולף, (ללא התייחסות האם משפחות מכובדות וכו...)
ועם כך שהסמינר עבר טלטלה שהבנות שם כיום אינם רק של בנות אברכים יר"ש ...
והפלט שיוצא מישם אינו דומה לשנים קודמות וזה עצוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
עם הרוב מסכימה.

עם כך שאופי המקום בעבר דמה ממש לוולף, (ללא התייחסות האם משפחות מכובדות וכו...)
ועם כך שהסמינר עבר טלטלה שהבנות שם כיום אינם רק של בנות אברכים יר"ש ...
והפלט שיוצא מישם אינו דומה לשנים קודמות וזה עצוב
בכל הסמנרים זה לא דומה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
ויש לי מה להוסיף לחוקה- שרישום לסמינרים בירושלים החל מכיתה ח' בלבד!!!
מי שעובר דירה לירושלים כשהבת בח',
מקבל הודעה שאם ימצאו מי שתבקש בסמינר יקבלו את הבת תחת בת אחרת!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אהל רחל ומאיר פונים לאותה אוכלוסיה?
לא.
אהל רחל ומאיר הם שני סמינרים שונים במהות לחלוטין לא שום מאפיינים משותפים!

אוהל רחל שייך לעץ. גם אם את לא עצניקית תוכלי להתקבל, (מכירה אישית כמה)

אבל כמובן שבסמינר מדברים על השיטה, הפגנות, הכל בטוב טעם ובהיגיון עד שתשתכנעי.

אין בו מגמות ובגרויות. כן יש חוצים ומסלולים. באוהל רחל בירושלים יש היצע גדול יותר של מסלולים,
ככה שבנות מערים אחרות מעדיפות לנסוע לשם.
שמעתי שהוא מתיימר להיות הסמינר הכי טוב בארץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אין בעיה שתרצה שהסמינרים יהיו תחת השם שלך - זה בהחלט כבוד.
אבל תממן קצת , תעזור להם.
הכסף שנשפך ב"וולף"
לא מגיע מחצית ממנו ל2 הסמינרים האחרים
הסמינרים האחרים רק מפסידים מזה שהם תחת חסותו
לבנות אין את כל התוכניות של בתיה- שיש לכולם בכל הערים
וחבל...
את מדברת מידיעה ???
כי אני מכירה עמוק בפנים את הנושא של התקציבים (לא מוולף, אלא מאחד מ2 האחרים..)
מאיפה את ממציאה כאלה נתונים?

בכללי, האשכול כאן מלא בשקרים גסים
מסכימה שהנושא כאוב ודורש תיקון, אבל מה המקום של הדיבורים האלה?

בקשר למאיר,גם הרבה לפני שהחליפו את ההנהלההוא לא היה דומה לוולף
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
כבר כל הסמינרים נהיו באותו רמה יש הרבה סמינרים שלא דווקא בבני ברק הם אולי לא נחשבים כמו מאיר כהנא ווולף אבל הבנות שם הרבה יותר צדיקות חבל שמתעקשים סתםם להתקבל לשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
במה לדעתך התבטא השוני?
כל תושבי ב"ב זהים?
יש סגנונות רבים של משפחות,
רמות שונות של 'פרום',
כמו שיש הבדלים בין ישיבות
ואחים של כל אחת לומדים במקום אחר..
ברור שיש הכל בכל מקום,
אבל תמיד למאיר היה נטיה ליותר 'פתוח'
ווולף נחשב 'צול', בעיקר בעיני המלגלגים והמקנאים
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
בעבר ההבדל בין וולף למאיר , לא היה בכלל בקו הכללי,
אבל כן שוני דק בין סוגי המשפחות (וסליחה שאני כותבת, אבל זה המצב)
המשפחות היותר "חשובות" ראשי ישבות, נכדות של.. וכד' שלחו יותר לוולף (כמובן שהיה בשתי המקומות.. אבל אם רוצים לחלק..)
ואילו למאיר בנות של כאלו שהיו "רק" אברכים יראים ושלמים, ואפילו היו כמה בעלי בתים שאיכשהוא הצליחו להשתחל פנימה....
סגנון המורות והאופי המקום היה דומה עד זהה לוולף.
ברבות השנים, ובגלל סיבות שלא ככאן המקום לפרטם.. השתלטו על סמינר מאיר, אנשים אחרים, שפחות קשורים למנהל הסמינר המקורי ...(שהוסמך לכך ע"י הרב שך והרבה שטיינמן..)
כמו"כ ההתפלגות בציבור הליטאי נתנה שם יותר את אותותיה...

המצב היום שונה...
ועצוב שכך...
מכירה מקרוב?
כי אני כן. בעבר וכיום
לא מכירה את אהל רחל שכמו שאמרת, הוא פונה לקהל עצניק עם השקפה שרוב ההורים הליטאיים לא רוצים לבת שלהם (כמו שלא ישלחו את בניהם לחדרה או פונוביז׳ של עץ.)

כן מכירה הרבה בנות ממאיר, וגם הרבה בנות מוולף. לא מצליחה לראות את הנבדלות והאיכות המיוחדת של הוולפיות.... במחילה.
(אני בוגרת וולף)
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
היום בוולף יש את כל הסגנונות ממשפחות צוליות ועד למשפחות שנחשבות יותר פתוחות
וברוב הכיתות נוצר מצב שהבנות הצדיקות יותר הם המיעוט
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
זה פשוט לא נכון, מי שהולך לחתונה של בת מוולף רואה זן שונה מחתונות של מאיר חד משמעי, מותר למאיר להיות מה שהם, אבל מכאן לומר שהם אותו דבר עובדתית לא נכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
זה פשוט לא נכון, מי שהולך לחתונה של בת מוולף רואה זן שונה מחתונות של מאיר חד משמעי, מותר למאיר להיות מה שהם, אבל מכאן לומר שהם אותו דבר עובדתית לא נכון
לגבי המצב כיום - את צודקת..
לגבי המצב בעבר (העבר = מעל עשור)
למעט מחזור אחד.. ההבדלים לא היו מאד משמעותיים,
כן היו בוולף מיעוט של בנות, מ-א-ד "צוליות" (כבר כתבו כאן את המושג.. אחרת לא הייתי משתמשת בו...)
שגם לפני עשור לא היו במאיר...
(למעט בנות של המורות במאיר, שהיו יכולות לעיתים לענות על ההגדרה הזו...)

אבל, (וזה מבחן התוצאה - שהוא הכי מהותי בעיני!)
אם את רואה היום אברכית שלמדה לפני עשור בוולף , לעומת אברכית שלמדה לפני עשור במאיר,
לא תראי אף לא הבדל אחד (ב99% אחוז ...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה