“הלווה ביקש מהחברה להעניק לו הלוואה מנכסי הקופה” עמוד 3
בעמוד 5 מוסדר היחס בין היחס הכספים בקרן הם רק בשעבוד.
אמרו כבר לא קראת ...
עוד לא ראית בפנים ואתה כבר יודע מה כתוב.
אין לי מושג מה אתה מתכוון להגיד.
אתה אמרת שההלואה הוא מהחברה?
ואתה מביא ראיה ממה שכתוב בהסכם שהוא מנכסי הקופה.
נכסי הקופה זה נכסי העמיתים.
אתמול לא שמעת.
אחר כך כל השמעות לא נכונות.
היום הם כבר מיעוט.
תוכל להסביר מה אתה מתכוון.
מה שאמרו בשם הגריש"א ששוק ההון לא צריך הכשר - שמועה בלי מקור.
מה שאמרתי "לא שמעתי", זה אחרי ששמרתי על הפה, ואחרי שישבתי אצל תלמידי הגריש"א לברר מה הוא אמר, וזה לא שמעתי.
עוד לא ראית בפנים ואתה כבר יודע מה כתוב.
מה שהרב שפרן כתב בקובץ הישר והטוב לפני 13 שנה, עברתי על הכל בעבר מילה במילה. כאן בקובץ מ"מ שהבאת, הוא מביא אותו תשובה.
סיכום -
1) הלואות עמיתים הם כמעט תמיד מנכסי העמיתים "נכסי הקופה" (יש יוצאים מן הכלל, כמו קרן השתלמות למדעי הרוח למשל), וזה ברור וידוע, ומופיע בהסכם, כמו שהראה לנו
@פרוגיי.
נחלקו הפוסקים, האם נכסי העמיתים הם שלהם הלכתי, לדעת הגריש"א, זה לא שלהם, לדעת רוב הפוסקים האחרים, זה שייך לעמיתים.
לדעת הגריש"א, לכאורה אין צורך להזכיר בהיתר עסקה נושא הלואות עמיתים, לשאר הפוסקים אם זה לא מוזכר, זה לא כלול, והוא איסור דאורייתא.
בנוסחאות של רוב ועדי הכשרות, הוסיפו אזכור ל"שלוחיות", שזה כולל הלואות עמיתים, יש חברות שזה יותר מפורש.
2) ההיתר עסקה של החברה, יכול להגדיר עסקאות שהחברה אחראי עליהם, כמו הלאות עמיתים שהחברה מארגנת - כמו שכתב
@ה. שלמה
למרות מה שאתה כותב, תנאי ההלוואה נקבעים בין החברה לבין הלווה.
כמו שאר ענייני השקעת הכסף שבסמכות החברה.
מאוד קשה להבין מצב שבו לחברה יש את הסמכות לעשות בכסף כרצונה, ולקבוע את כל תנאי ההלוואה, ורק התנאי של הית"ע לא בידים שלה.
אבל ההיתר עסקה לא בא להגביל החברה בקנית נכסים. זה לא מחייב החברה לקנות רק אגח עם היתר עסקה. ואם לא מוזכר הלואות עמיתים, זה לא מחייב החברה לא להלוות כסף בריבית.
ולכן, אם החברה קונה אגח שאין היתר עסקה לחברה המנפיקה, לא יעזור ההיתר עסקה של החברה המנהלת של הפנסיה, כי אין להם סמכות לשנות תנאי האגח.
(כמובן, שלדעת הגריש"א, אין בזה איסור, כי זה לא של העמיתים, אלא של החברה, אבל לשאר הדעות, ודאי שזה אסור, ואילו בחוברת הנ"ל בעמוד 49 כתוב לא ככה, ולכן כתבתי, שיש דברים לא נכונים בעליל.)
בסוף יש כאן שתי נקודות:
הראשונה יש שסוברים שהעמיתים או המשקיעים בכלל לא בעלים על הנכסים לענין איסורים.
כמו שמובא במראה מקומות שעליתי.
זה שיטה מבוססת יש שם שפע אחרונים.
וזה כולל את כל שוק ההון.
אתה מדבר על נושא אחר.
הקונה מניות - לפי הרבה דעות אינו בעלים על נכסי החברה.
אם קונה דרך קרן (פנסיה, סל, נאמנות וכו') לדעת הגריש"א יש עוד סניף להתיר.
אבל זה רק לגבי מניות!
מה לגבי כל שאר הדברים - אגחים, הלואות?
במ"מ שהבאת, לא מצאתי שום אחרון או פוסק שמתיר.
ולהגיד שזה כולל "כל שוק ההון"?
מי שקונה אגחים לבד?
הנושאים החמים
