לפי מה שאתן מתארות, אני מתחילה להבין שזה לא מתאים לי מבחינת אופי. אני אשמח שתפרטי לי איזה סוג עבודה גרמה לך לעבודה סיזיפית ובמה התמקמת בסוף שהיה לטעמך, לא בשביל לחטט לך .. רוצה להבין איזה סוגי עבודות יש בסקאלה של רואי חשבון. אני מבינה שכל אחד עובד בתחום אחר. מהם התחומים של ראיית חשבון/ ייעוץ מס?
טוב, אפרט קצת.
העבודה הקלאסית היא ביקורת חיצונית. תפקידו של המבקר החיצוני הוא לאשר- לאחר ביצוע ביקורת- שהדוחו"ת הכספיים של החברה משקפים נכונה את מצבה העסקי. הצורך ברו"ח הוא רגולטורי- כלומר נובע מדרישת החוק לטובת קוראי הדוחו"ת. [-וכאן אני עוברת מתיאור ענייני להתיחסותי האישית:] בעבודה כזו יש מספר נקודות שאני רוצה לציין.
אחת, הביקורת שנתית ומתעסקת לרוב עם חומר שאבד עליו הכלח. הגזמתי קצת, וגם תלוי באיזה גוף מדובר, אבל התופעה מספיק קימת בשביל להוציא לי את הטעם.
שניה, העובדה שהצורך ברו"ח רגולטורי בלבד גורמת לכך שבאופן טבעי לא קיים תמריץ לרו"ח לעשות עבודה טובה. למעשה, כמעט לא קיים מושג של עבודה מצוינת בתחום זה. מנהלי החברה רק צריכים חתימה. הרו"ח זקוק לשכר טרחתו. לקוראי הדוחות אין מושג מה טיב הביקורת שנעשתה. (ובכל מקרה הם לא שילמו עליה). ולכן כל עוד עבודת הרו"ח לא הגיעה לרמה של רשלנות פלילית- אין הבדל בין עבודה מעולה פלוס לעבודה בינונית ומטה. אני הרגשתי חוסר תכליתיות בעבודה וזו אחת הסיבות שלא יכולתי לסבול אותה.
<<<כאן מגיע המשבר. כאשר גיליתי במהלך הסטאז' שלא נעים להגיד אבל הרבה יותר כיף לי לעשות הנהלת חשבונות מאשר ביקורת. ובמילים אחרות אני שונאת את המקצוע שלמדתי >>>
לעיסוק הקלאסי נלווים עיסוקים טכניים נוספים, כגון ייצוג החברה מול רשויות המס, הוצאת אישורים/דוחו"ת שונים וליווי עסקים בהתנהלות מול הרשויות- פתיחת תיקים וכד'. (לא הייתי שם יותר מידי למזלי...יתכן שאני לא יודעת דברים שנחשבים לבסיסיים)
רוב הרו"ח יותירו את העבודה שתיארתי לעיל למתמחים, מכיון שהם מוכשרים הרבה יותר ורוצים לעשות משהו משמעותי עם היכולת שלהם. עם הכשרה כה מקיפה כפי שהם נושאים באמתחתם הם יכולים להתמקצע בנישות שונות: תכנוני מס, אנליזה, הובלת מיזוגים, הערכות שווי או כל נושא אחר שמדבר אליהם. זאת כחלק ממשרד רו"ח בתור מחלקה מקצועית, או בפתיחת משרד העוסק בייעוץ בנושא הספציפי.
בנוסף מחכה לרו"ח העולם שמחוץ למשרדים, היינו החברות. הן זקוקות לאנשי מפתח רבים בעלי הכשרה, והם מחפשים את הרו"ח בעלי ההבנה החשבונאית/היכולת האנליטית/הכרת הרגולציה הרלוונטית/הכל ביחד - לתפקיד הספציפי. וכבר כתבו על כך מעלי.
אם להתיחס לעבודה בתחום החשבונאי, [עוברת שוב לדעתי האישית-] עבודה בחברה מתאפיינת בדינאמיות, הכל קורה עכשיו ומקבל ביטוי בספרים עכשיו ומנותח עכשיו ומתקבלות החלטות משמעותיות לחברה על סמך העבודה שהרו"ח מבצע כל העת. כמו"כ מגיעים להישגים אמיתיים- התייעלות, החזר כספים שמגיעים לחברה, וכד'. גם כאן העבודה יכולה לכלול ביקורת- שהיא הפעם הרבה יותר מעניינת ומשמעותית, וכן יכולה לכלול מטלות טכניות רבות.
בנוסף קיים שטח שונה שהוא משרדים ממשלתיים. שם סגנון העבודה שונה. אני עבדתי תקופה מסויימת בעירייה- בקבלנות, אבל בפועל הייתי בעירייה- ולא התחברתי בכללללל. האווירה ממש עשתה לי רע. באופן דומה לא היה לי טוב כשיצא לי לטפל בעמותות. באופן כללי כל גוף שאינו למטרת רווח סובל מאותו סגנון פעולה.
כמובן שכל מקום ותפקיד שונה וייחודי. וגם לכל עובד נקודות אופייניות. יש כאלה שטוב להם במשרדי רו"ח. המציאות היא שלרובם המכריע לא טוב שם. יש כאלה שמתברגים בממשלתי לכל החיים וטוב להם. יש בזה גם יתרונות של יציבות תעסוקתית. אני כאמור יכולה לשתף רק בחוויותי האישיות, שאין בהם כדי ללמד על אף אחד אחר.
הנושאים החמים
