• הוסף לסימניות
  • #1
בין הזמנים נגמר וחודש אלול כבר בפתח.
תיקי הגב כובסו וגלגלי הים כבר הוחזרו לבוידם.
כולנו חוזרים לשגרת לימודים/עבודה, ומתכוננים ברצינות לימי הרחמים והסליחות.
לרובנו המושג בין הזמנים כבר מאחורינו, משאיר אי אלו חוויות טובות.

אבל יש כאלו שעולמם חרב עליהם, ושום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה.
הם עדיין באמצע ה'שבעה', או שקמו ממנה ממש לפני כמה ימים בודדים.
כן, מה ששמעתם בחדשות על בחור חרדי שטבע, או על ילד שטבע בבריכה ביתית, זה הם, להם הבין הזמנים הזה לא ישכח לעולם.
במקום להתרענן ולחזור לשגרה עם כוחות חדשים, הם צריכים לאסוף את השברים, ולהתחיל להתרגל למציאות החדשה בלי היקר להם מכל.
אין אחד מאתנו שלא מזועזע מכמות הטביעות הנוראה שהתרחשו בתקופה האחרונה, ובפרט בבין הזמנים האחרון.
אברכים ובחורים מבני העילית של עולם התורה, ובפרט ילדים קטנים שלא טעמו טעם חטא.
הכאב עדיין כאן והזעזוע עדיין עמוק.
לא באתי ח"ו להאשים ולקרוא תיגר על אף אחד, לא אני האיש ולא כאן המקום.
ובפרט שיהודים מאמינים בני מאמינים אנו, וברור לנו שעל כל אחד ואחד הגזירה נגזרה כבר במרומים.
לנו רק נשאר לנחם את המשפחה השבורה, ולהתפלל בכל כוחנו שלא יוסיף עוד שוד ושבר בגבולינו.

אבל, רגע לפני היציאה הבאה מהבית ולא רק לנופש, אנא תקחו נשימה ותקראו את השורות הבאות ואולי תצילו את המקרה הבא ח"ו.
לדאבוננו רוב ככל הטביעות של ילדים קטנים ובפרט של תינוקות, זה בגלל שהשאירו את הילד ללא השגחה!!!
ולא, אני לא מתכוון להשאיר תינוק לגמרי לבד, לא חושב שיש הורים כאלו, ללא השגחה - הכוונה ללא השגחת מבוגר/מבוגרת אחראי ששומר על הילד כל הזמן! בלי שום היסח הדעת!
כשאנחנו רוצים לנוח ונותנים לילד/ילדה "הגדול" שלנו לשמור על הקטן, צריך לדעת שאנחנו מזמינים בידיים את האסון הבא ח"ו!!!
נכון הבן/בת שלנו מאוד מבוגר ואחראי, והוא מתנהג באחריות כמו אחד שהרבה יותר מבוגר מגילו, אבל כל זה טוב ל'סופר' ולבית כנסת. כשמדובר בחיי אדם אסור לנו לסמוך על אף אחד שלא יודע היטיב מה כלול באחריות הזו שנקרא "שמירה על הילד"!!!
ואם מישהו תוהה מה נקרא "שמירה", אז הכוונה היא לא להשאיר את הילד לשנייה אחת ללא השגחה!!!

וסתם צריך לדעת שכשמתארחים במקום שיש בריכה בחצר, והבריכה פתוחה או נגישה מספיק גם כשהיא סגורה, ואי אפשר לנעול את החלק של החצר או את החדר ששם נמצאת הבריכה, אז צריך לשים לב לכמה כללים פשוטים:
1. אם זו בריכה ביתית קטנה אז דבר ראשון מרוקנים את המים, וכל פעם שרוצים להשתמש בבריכה ממלאים אותה לפני, ובסיום מרוקנים שוב, אם בעל הבית לא מסכים אז מרוקנים את המים ולא משתמשים (או שמתקשרים לרב לשאול אותו מה לעשות).
2. אם זו בריכה גדולה חייבים להסיר כל סולם וכסא מהאזור, ולבדוק באמת שאין שום דרך לילד לטפס בעצמו!
3. לא נותנים לילדים להיכנס לבריכה אם אין מבוגר אמתי שנמצא שם להשגיח כל הזמן, ואם זה בריכה גדולה - אם אין מבוגר שנמצא בתוך הבריכה!!! (ולא רק לשמור מבחוץ ולהעזיק הצלה במידה ומשהו קרה...).
4. המבוגר מגיע ראשון ויוצא אחרון, ואחראי באופן בלעדי (!) להשיב את המצב של הבריכה לקדמותה.

אולי יש כאלו שלהם הדברים נראים פשוטים, אבל לאלו שחושבים שהכל בסדר ולי זה לא יקרה, צריך לזכור שבריכה פתוחה היא פצצה מתקתקת ויותר מסוכנת מכביש סואן!!!

בתפילה ובתקווה שנפנים את חשיבות השמירה על ילדינו, ונזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לחיים טובים וארוכים בלי אסונות כאלה ואחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עוד נקודה שחייבים לשים לב אליה-
גלגל ים יכול בעצמו לגרום לטביעה!!!
כאשר הילד מעט מתכופף קדימה הגלגל פשוט מתהפך עם הילד בתוכו! ראש למטה ורגליים למעלה!!! ה"י
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ואני רוצה להוסיף על מה שכתב/ה @חיים של תורה-
ילדים טבעו גם כשההורים עמדו ליד הבריכה!!!!!
הרי משעמם לעמוד כמו פסיכי ולהסתכל על הילדים, אז קוראים לעוד מישהו ומפטפטים איתו או לחילופין מדברים ומתכתבים בפלאפון, קוראים עיתון וכדו'-
ובזמן הזה ילדים טבעו!!!
סיפורים שקרו וקורים כל הזמן!!!
אסור לעשות שום דבר בזמן הזה!!!!
רק לעמוד ולהסתכל בשבע עיניים על כל הילדים!!!!
דקה של הסחת דעת=שבוע בטיפול נמרץ (במקרה הטוב ה"י)!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ואני רוצה להוסיף על מה שכתב/ה @חיים של תורה-
ילדים טבעו גם כשההורים עמדו ליד הבריכה!!!!!
הרי משעמם לעמוד כמו פסיכי ולהסתכל על הילדים, אז קוראים לעוד מישהו ומפטפטים איתו או לחילופין מדברים ומתכתבים בפלאפון, קוראים עיתון וכדו'-
ובזמן הזה ילדים טבעו!!!
סיפורים שקרו וקורים כל הזמן!!!
אסור לעשות שום דבר בזמן הזה!!!!
רק לעמוד ולהסתכל בשבע עיניים על כל הילדים!!!!
דקה של הסחת דעת=שבוע בטיפול נמרץ (במקרה הטוב ה"י)!!!
נכון!!!!!!!!!!!!
לא סתם טביעה נקראת: "המוות השקט"
ה"י
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
בס"ד

יש הרבה אנשים שפשוט לא מבינים כיצד מתרחשת טביעה.
התמונה הקלאסית שנמצאת לרבים בראש היא ים סוער וידיים מתנפנפות רח"ל...
(תעשו חיפוש "טביעה" בגוגל תמונות, ותראו למה אני מתכוונת...)
והתמונה הזו בכלל לא מסתדרת עם אמבטיה ביתית, או עם בריכה מתנפחת רדודה...
איך גוף בגודל 60-80 ס"מ יכול "לטבוע" במים בעומק עשרה סנטימטרים??
הרי זה לא עמוק ולא סוחף, אז גם אם הוא החליק לרגע, למה שהוא לא יצליח לצאת?

לצורך כך, הנה הסבר קצר (מבוסס על ויקיפדיה), בו ניתן אולי להבין קצת יותר,
מה בעצם קורה בגוף כאשר מתרחשת טביעה, ולמה מספיקה כמות קטנטנה של מים לצורך כך:

מוות מטביעה מתרחש תוך דקות ספורות, ולרוב אינו מלווה בקריאות לעזרה או פרפורים של הטובע, להפך - התנהגות אינסטינקטיבית כופה על הטובע דממה, רגליים ישרות, מלוות בתנועות דשדוש קצרות בידיים וראש מוטה לאחור.

ישנן שתי תגובות של הגוף בעת טביעה:
  • כאשר הטובע נושם מים - הטיפה הראשונה הנוגעת בנקודת הקָרינה, נקודת פיצול הסימפונות, מפעילה עצב שגורם ל"לרינגו ספאסם" - סגירת מיתרי הקול ומניעת מעבר של אוויר ומים בקנה הנשימה. מצב זה קרוי "טביעה יבשה". אם הטובע חולץ מיידית במצב הזה והוענק לו טיפול רפואי, סיכוייו להינצל גבוהים כיוון שכמות המים שנכנסו לריאות קטנה מאוד. טביעה יבשה עלולה להתרחש גם במים רדודים ביותר, כאשר האף או הפה נמצאים בתוך המים למשך שניות ספורות, והילד נושם מים במקום אויר. אם הילד לא מקבל עזרה במהלך שניות אלו, המצב מידרדר עד לאיבוד הכרה ואז סכנת החיים היא מיידית.
  • אם לא הוצא הטובע מהמים לאחר הטביעה היבשה - המוח לא מקבל חמצן בגלל חסימת דרכי הנשימה (לרינגו ספאסם), והטובע מאבד הכרה. בעת איבוד הכרה אובד טונוס שרירים ונגרמת הרפיית שרירי הגוף. מיתרי הקול נרפים וישנו מעבר למים. במצב זה, הנקרא "טביעה רטובה", נכנסים מים לריאות במקום חמצן, דבר המקטין מאד את סיכויי הצלת הטובע, כיוון שכאשר הריאות מלאות במים אין אפשרות להנשים את הטובע בשום דרך. לכן סיכויי הצלת הטובע תלויים בכמות המים שנכנסו לריאות. המוות נגרם בעקבות חוסר הגעת חמצן למוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא בדיוק קשור לטביעה בברכה אבל חשוב מאד !!
ההיתי בים כשהיה דגל אדום
ופתאום הרגשתי איך אני נסחפת פנימה !
ואני כבר ממש מתרחקת מהחוף הנס שלי ששיננו לי המון את כללי הזהירות
שדבר ראשון צריך לנופף ביד כדי שהמציל יראה .
למרות שבאינסטינקט טבעי רציתי להמשיך לשחות חזרה לחוף (מה שהיה טעות כי נקלעתי לסחף חזק וזה היה בלתי אפשרי ).
מיד שהמציל ראה אותי הוא הנחה אותי לשחות הצידה וכך יצאת מהסחף והצלחתי לחזור לחוף !!
תשננו לילדים את הוראות בטיחות !!!
מציל חיים !!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ילדים נטבעים גם באמבטיה.
מספיק כמה סנטימטרים בודדים של מים. וחלילה אסון
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ילדים טבעו גם כשההורים עמדו ליד הבריכה!!!!!​
הייתי עדה לכזה מקרה לפני שנתיים
שמרתי בשבעים עיניים על חבורת ילדים בבריכה פרטית
הם צהלו ושמחו אחד הילדים גם השפריץ מים לכל עבר
לקח לי כמה שניות לקלוט שהוא לא משחק במים אלא
נאבק​
בהם
הראש שלו היה בפנים והגלגל איקס הצהוב(הורים שימו לב זה גלגל מסוכן!)
סגר עליו ולא נתן לו להתרומם חזרה
קפצתי למים שלפתי אותו, הוא היה כחול!
יצא מיזה בניסי ניסים!!!
מתנדב הצלה שהגיע למקום אמר שעוד 10 שניות לא היה ילד!!!
והוא היה שניות בודדות מתחת למים

המסקנות שלי מהסיפור הזה:

1.​
לא להכניס ביחד מדי הרבה ילדים

2.​
שומר אחד
בתוך​
המים ליד הילדים על כל צרה שלא תבוא

3.​
שומר שני בחוץ ללא פלאפון וללא מצלמה, נטו שומר

4.​
אם הגובה סביר ביחס לילד עדיף שייכנס ללא גלגל

זה בטח נשמע לכם קיצוני מדי ואצלי זה לא יקרה
כי זה קורה רק אצל אלה שלא אחראיים...
אז לא! זה יכול לקרות בכל מקום ולכל אחד ממש לכל אחד!
וזה גם עניין של 15-20 שניות הבדל של חיים ומוות!!!
רק בריאות ונחת לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כאשר יש מקום עם מיים בבית בלי השגחה, גם דלי השפונג'ה שנשאר בו קצת מיים, זה סכנת טביעה.
למדתי בקורס ע"ר שאם ילד קטןם וסקרן מכניס ראש לתוך הדלי כדי לראות מה זה, ומכניס אף ופה למים, המוח שלו מבין שהוא בסכנה, אך ין לו את האינסטינקט הטיבעי שלנו יש להרים את הראש! והוא ניצל, אין להם את זה עדיין. אין להשאיר מיים ללא השגחה! כן, גם את דלי השפונג'ה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת זה לא חופש!
אחחחחח! לקחתי נשימה ארוכה...
הנפש עייפה! והנפש, צריכה קצת מנוחה! ובשביל מה יש חופש, אם לא בשבילה?!
אז היה לנו את כל הזמן שבעולם לתכנן... למצוא מיקום, להתמקח, לבטל, ושוב לסגור ולהתארגן...
ביום המיוחל בדיוק כפי התוכנית, ירדנו מהבית עם מזוודות עמוסות ותיקים מלאים, ושקיות מפוצצות שלא עומדות בנטל הכבד...
וגם אני... שסוחב וסוחב וממלא את הבגאז' ואחר כך את הגג, ואיזה נס שאין נגרר, כי אם היה אז כמובן שגם אותו היה צריך למלא עד הקצה... הרי זה חופש! אז שלא יהיה חסר...
ו'לא חסר! אני אומר, אבל זה לא ממש עוזר - להיפטר משישיות של מים ושל סודה ושל קולה ושל כל מה שעושה אותי צמא יותר...

אחרי הכל, הכל נכנס ברוך ה', גם החטיפים וגם הילדים כי מגיע גם להם...
רק לחופש לא היה מקום... לא בבאגז' ולא בגג גם לא בתוך השקיות...
ורק בגלל שהוא חשוב, אמרנו לו לעקוב ולנסוע אחרינו כדי שלא יטעה בדרך וילך חלילה לאיבוד...

עכשיו חופש!
ובחופש נוסעים, וזה לא נקרא לנסוע אם לא נוסעים למקום הכי רחוק ובימים הכי חמים, והכי חשוב שיהיו שמה 'פקקים', כי אם כבר לנסוע אז ליהנות מהדרך ויש אחלה נוף ואחלה שמש ואחלה חומוס במידנית אם לא נספיק להגיע ונהיה כבר רעבים...
והגענו, והיינו רעבים, ולא אכלנו חומוס כי הכל נשפך שם במידנית, וזה כמובן בגללי ולכן אני צריך גם לנקות ואחר כך ללכת לקנות, כי בלי חומוס אין 'על האש' ובלי 'על האש' אין טיול ואין נופש ואין חופש...

ובאמת 'אין חופש' כי צריך לשמור על הילדים, השער של הבריכה נעול אבל הילדים יודעים... יודעים איך לפתוח ויודעים, שבמים הקרירים יהיה להם הרבה יותר נעים...
שעתיים בריכה ושל 'שמירה כהלכה', ונס שבתנאי העבודה כתוב במפורש שגם לשומר מותר להיכנס לבריכה

בין כיף אחד לכיף שני יש דרך לא קצרה וגם פקקים - של בקבוקים שנופלים ונעלמים, ולך תחזיק עכשיו בקבוק קפוא והגה רותח ובין לבין תכוון מזגן ותעדכן את הווייז שלא רושמים 'שאר ישוב' עם עי"ן ולא 'מפל סער' עם ה"א.
וסער יבש כבר חודשיים, הוא חיכה לנו בניסן, וגם כל החורף למים...
וזה מה יש, אז ממשיכים לבניאס שבוודאי לא יאכזב, ומבטיחים להתפלל ששנה הבאה מפלס המים יעלה והנחלים יזרמו יפה יפה גם בניסן וגם באב, לפחות עד לגובה החזה.

וכך עבר לו יום, וכך עובר לו חופש, הילדים נהנים ובוכים, נהנים ובוכים, שוב ושוב לסירוגין, ובין לבין הם גם אוכלים מכל הבא ליד ובדגש על חטיפים.
וכבר בדרך נרדמים הקטנטנים גם הגדולים כבר עייפים אבל הם נלחמים, בעייפות ובזבובים וגם אחד מול השני...

והנה הגענו, ומתברר שגם הגדולים קרסו מעייפות, ואיזה יופי, כי סוף סוף יהיה פה שקט, ונוכל לצאת, לשבת בחוץ, לשחק קצת סנוקר ופינג פונג או סתם להתנדנד וליהנות מהאוויר... אבל הריח אוי הריח שהגיע מהכיוון של הלולים התערבב עם משב הרוח מהרפת והחווה של הסוסים, עד שכמעט ולא הרחנו את הריח המדהים מהדיר של העיזים שהיה חריף ואפילו קצת טעים... מה שעשה לנו חשק לפתוח נרגילה כדי להוסיף טוויסט של תפוחים.

היינו עייפים וסחוטים מהנאות וכיף, אבל שילמנו על המקום ועד תום אותו עוד ננצל, אז קפצנו לבריכה כדי לשחות ולהתרענן וכדי לעזור לרובוט המנקה לסנן את כל הזבובים והפרפרים שבחרו להתאבד...

רק עבר לו היום וכבר בא ההוא שאחריו, עוד יום עמוס המלא על גדותיו, יש חווה של חיות וקטיף של פירות וג'יפ טרקטורון שעלה לנו הון, אבל בחוץ עומס חום ולכן אין חיות, גם קטיף - לא היום! כי היה כבר שלשום, ופרי לא נשאר - התנצל האיכר בקולו המריר וחזר למשרד הקריר...

אז חיפשנו מקום להרטיב את הרגל ומצאנו גם בוץ וקוצים על הדרך, אך היה כל כך כיף שעברו השעות עד ששכחנו שיש לנו עוד תחנות...
ובדרך עצרנו לראות מטעים, והכרנו שבילים חדשים, גם למדנו מתי רכבים מתחפרים ולמדנו לאן מעכשיו רק רגלית נכנסים.

וחזרנו סחוטים לאותו המקום והיינו עייפים בדיוק כמו אתמול, ונכנסנו למים ויצאנו מהר והלכנו לישון אבל הקטנצ'יק החליט שהלילה הוא ער...

איזה חופש יפה מנוצל שכזה, אין דקה מנוחה רק כיף ועוד כיף...
יש המשך שתבינו, ואותו עוד אספר...
עד אז צאו לטייל ותבינו, על מה אני מדבר...
שזה ממש לא חופש, אבל זה כיף!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה