בתור מטפל אני מעריץ אנשים שדווקא לא רצים ישר למטפלים אלא מחפשים לבד ומנסים לבד, לדעתי זה הדרך הבריאה בחיים, מטפל הוא סוג של דרך מוצא כשאין ברירה, אז בהחלט הדרך הבריאה בחיים היא להיות עצמאי למרות שאפשר להסתבך ולעשות טעויות וכו', אבל בסוף העצמאיות של האדם והתעוזה היא הדבר הכי חזק- יש תופעה אפשרית אצל אנשים שבאים לטיפול שהם הופכים להיות תלותיים תודעתית במטפל- זאת אומרת האדם לא יעיז לנסות לחשוב בעצמו לנסות בעצמו לעבד את הנפש שלו-ואז שימו לב מה קורה, הטיפול הופך להיות במקום תהליך של לימוד לתהליך של תלות האדם יש לו פגישה פעם בשבוע, ויש לו בעיה שקיימת (או יכולה להיות קיימת ומורגשת כמעט) 24 שעות 7 ימים בשבוע, והאדם נשאר פסיבי (גם אם יש מטלות מהטיפול עדיין, כשאין בפועל תעוזה מהאדם עצמו ואין לו מטרה להגיע לסוג של עצמאות נפשית והוא לא מעיז ולא לומד על הנפש שלו הוא למעשה לא קולט) אגב אדם עם גישה עצמאית בחיים שלו מתקדם הרבה הרבה יותר מהר מאדם שאין לו תעוזה בעניין.
לגבי נושא האשכול, איך לשלוט ברגשות, אמרו פה תשובות מאוד חכמות להכיל את הרגש לתת לו מקום וכו' נשימות ושטיפת פנים.
אבל צריך להבין משהו-בדרך כלל עצם התופעה שאדם חווה רגשות מאוד מאוד חזק, והוא מרגיש כעין "כף הקלע" ריגשית נובעים בדרך כלל מיחס לא נכון לרגשות-יש לדוגמא תופעה שנקראת חשיבה רגשית- אדם מדמה לעצמו שהרגשות שלו מתארים את המציאות לדוגמא הוא חווה חרדה אז הוא חושב לעצמו ככל הנראה משהו רע יכול לקרות עכשיו, כנראה אני לא סתם מרגיש ככה, זה לאו דווקא קשור לתופעה הזו של רגשות עוצמתיות אבל הוא מסביר ומראה לנו שהיחס לרגש צריך להיות נכון.
באשר לתופעה עצמה של רגשות עוצמתיות וחזקות, על פי רוב יכולה לנבוע מזה שאדם בילדותו לא לימדו אותו ולא התיחסו נכון כאשר הוא ביטא רגשות, זה יכול לנבוע מהדחקה רגשית שאדם מפחד מרגשות ואז הוא בעצם דוחס אותם והם נחוות אצלו בצורה קיצונית
אגב, יש אנשים שיש להם את זה בצורה מאוד קיצונית לגבי כמעט כל סוגי הרגשות, אבל בהחלט יכול להיות שגם אדם ספציפי יוכל לחוות מפעם לפעם את התופעה הזו לגבי רגשות ספציפים- לדוגמא כאשר יש לו רגש שהוא מעולם לא האמין שהוא יוכל להרגיש, אז מה שקורה הוא פשוט מתרגש מעצם זה שהוא מרגיש והוא לא יכול להכיל את זה ואז זה יכול להוציא אותו מאיזון (ואז מכאן לאכילה רגשית נופלים מהר מאוד)
מה ניתן לעשות בצורה פרקטית בלי טיפול? ללמוד על הנושא! לדעתי הכי בריא! האדם צריך תהליך! מטפל מעביר את המטופל תהליך, אם המטופל רוצה ללמוד תהליך בעצמו? בכבוד! יש המון ספרים על נושא הרגשות לקרוא להתנסות, ואפשר כמובן לקחת טיפול ממוקד במטרה ללמוד ולא להיות תלותי.
אז מה ניתן ללמוד לגבי הרגשות עצמן? התשובה היא חשובה מאוד, אתם צריכים לשאול את עצמכם מה היחס שלי לרגשות? מהו רגש בשבילי? כשאני מרגיש משהו חיובי לדוגמא
האם אני מתרגש מזה? האם אני מרגיש שאני בהלם או לא מאמין כשאני מרגיש משהו? האם אני מפחד מרגשות?
אם התשובה לכל השאלות או חלקם היא כן, אז ככל הנראה יש כאן גישה שלילית לעולם הנפשי עצמו- צריך לעשות SHIFT בראש ולאמן את הראש שלנו מחדש לרגשות
ונענה פה על השאלה- מהם רגשות בכלל?? התשובה היא רגשות הם פועל יוצא של המחשבות התת מודעות שלנו שאנו חושבים אותם לדוגמא- אם אדם יחשוב העולם יפה והחיים יפים- באופן אמיתי, האם יש סיכוי שהוא יחווה חרדה כביטוי של החשיבה הזו? ברור שלא, תוצאות של חשיבה כזו תהיה תחושה של שמחה רוגע ושמחה
לעומת זאת אם אדם יחשוב מחשבה הפוכה איזה חיים רעים כמה קשה לי ורע, מה תהיה התוצאה? רגשות תואמים...
ממילא הרגשות שלנו בעצמם הם "צל" של המחשבות שלנו.
עכשיו מה תהיה הדרך הנכונה להתיחס לרגש? שהרגש נובע מזה שככל הנראה חשבתי מחשבה מסוימת או פירשנתי פרשנות מסוימת על אירוע שקרה לי. אם אני "מתרגש" או "נבהל" מעצם הרגש סימן שאני לא מחובר לתהליך האנושי של התעוררות רגשות וזה בהחלט יכול להוביל לחוסר איזון רגשי
הרגש הוא לא פרס, והרגש הוא לא עונש, הרגש הוא תוצאה של המחשבות שאנחנו חושבים, לפעמים אנשים מחפשים להיות "מכורים" לרגשות מסוימים, הם מחפשים לשחזר רגשות טובים שהם הרגישו פעם, זה גם יכול להיות טעות גדולה כי הרגשות הם צורת ביטוי של התת מודע שהוא מספר לנו מה אנחנו חושבים עמוק בתת מודע במחשבות האוטומטיות, יחס נכון לתהליך הריגשי מוביל את האדם לזרום נכון עם הרגשות שלו- לא להתרגש יותר מידי, ולא לברוח מזה גם, לא להתמכר לזה, ולא לנפח דברים בצורה לא פרופורציונאלית
כמובן כל מה שכתבתי פה הוא מיוסד על פי הגישה של השיטה הקוגנטיבית התנהגותית יש גם גישות אחרות...
הנושאים החמים
