עזרה רגש (יותר מידי) חזק...

[dag]

כן
יש סנסור שצריך לקנות
האפליקציה רק עוזרת למדוד והמוסיקה עוזרת לשמור על הקצב
בעיקרון לא חייבים את האפליקציה אפשר להתחיל בלי, כשתראו את האפקט יהיה יותר טעם לשלם על הסנסור.

מה זה הסנסור הזה?
תודה

 

[**Moko**]

תודה על כל התגובות!
יש אולי כלים לוויסות רגשי ללא טיפול חיצוני?
משהו ליישם באותו רגע

לא קראתי את כל האשכול אלא רק עד לפה-
קודם כל אני חייבת לציין שהשואלת ראויה לשבח,
בדרך כלל כשנפתחים אשכולות כאלו המטרה העיקרית שלהם היא לתת לגיטימציה להתנהגויות לא מקובלות ואיזשהו אישור זמני עד יעבור זעם
השאלה שלך כאן מראה על כוונה אמיתית להשתנות וחיפוש אינטנסיבי אחר פתרון- שזה כבר 50% מהפתרון!

ותכלס- יש המון כלים לוויסות רגשי.
*לאחוז בחפץ שקרוב אליי - אם אני יושבת על כיסא אז להחזיק את הברזל שלו, לאחוז בשולחן שאני נשענת עליו וכד'- האחיזה מקרקעת אותי למציאות ומונעת מהרגשות שלי להתפזר בלי גבול. הנה הגבול- עכשיו ברור לי איפה אני ואיפה העולם. כל סיטואציה הכי קשה שלא תהיה, אני אצליח לעבור אותה
*לקום ולצאת מהחדר- נשמע קצת פרובוקטיבי, אבל האמת היא פשוטה: משנה מקום משנה מזל. כשאני קמה ומתאווררת, המחשבה שלי זורמת לאפיקים חדשים, אני מסוגלת למצוא פתרונות יצירתיים למצבים מאוד מאוד לא פשוטים! אני אישית משתמשת בזה גם בזמן העבודה או הצהריים עם הילדים. הרפייה קלה למוח- מביאה בשורות.

 

[כתב עט]

בלת"ק חלקי

תודה על כל התגובות!
יש אולי כלים לוויסות רגשי ללא טיפול חיצוני?
משהו ליישם באותו רגע

אומנות יכולה להרגיע רגש סוער:
כתיבה, שירה, נגינה, ציור
לא צריך לדעת לעשות את כל אלו באופן מקצועי, אלא רק להוציא מהלב את הרגש.
לצבוע אותו על דף, לכתוב אותו, לשיר אותו.
שיחה עם אדם קרוב שיודע להקשיב, גם יכולה לעזור. יש כאלה שיש להם צורך חזק לספר ולשתף
וככה הרגש נרגע.

וכמו שכתבו לעיל-
להתחיל ללמוד על עולם הרגשות שלך.
מה הכי מציף אותי?
מה קורה לי כשאני מוצפת?
אלו מחשבות מגבירות לי את הרגשות?
ומה יכול להרגיע אותי? אולי כבר כתבו: נשימות, ספורט (תנועה) ואפילו חיוך.

 

[חרש עץ]

מה זה הסנסור הזה?
תודה

חפשו באתר של כינור לב
אני אומר שוב שלא קריטי לתרגל דווקא בשיטה שלהם יש עוד שיטות יעילות, אבל זאת שיטה טובה.

 

[הפטריוט]

כשמגיע רגש עוצמתי ולא מוכר - לא להיבהל ממנו, לא לנסות
לגרש אותו - פשוט לקבל אותו
להקשיב לרגש הזה
איך שאומרים 'לרקוד עם הפחד' ברוב המקרים לאט לאט הוא ירגע מאיליו. (כמו גל גדול לא להיאבק)
ואז כשרגועים אפשר כבר לחשוב נורמלי...
כן אפשר להרגיע אותו עם עזרים חיצוניים: טבע, מוזיקה, וכל אחד מה שעוזר לו
אבל לא כדאי בכל פעם שהרגש מגיע, כדי שלא נהפך למכורים ברמה מסוימת לאותו דבר
"והעיקר לא לפחד כלל"

 

[?!!]

עשית שאלון אניגרם?
הוא ממש עוזר להגדיר, זה כבר חצי עבודה..

 

[מ.נ]

בלת"ק
*תפילה, תהילים, לדבר עם ה' ועם עצמך
*לכתוב כל הזמן את כל מה שיש לך בראש, כל מה שאת מרגישה,
פשוט ככה לשפוך בדיוק במילים שזה נמצא בתוכך
מאד מסדר את הרגשות אח"כ מרגישה אחרת!!
*אומנות (נגינה, שירה, ציור או כל דבר אחר שאת מתחברת)
*הליכה בטבע או לא רק

מזדהה בקשר לבדידות אבל תמיד אפשר להאמין ולקוות..

 

[GITARIST]

בוודאי- הנחת היסוד שאני מבין ממכם היא שבעצם ככה הנפש שלי ופשוט אני רגיש יותר וככל הנראה ככה נבראתי (לפחות ככה אני מבין) ולכן אין "מה לעשות" אלא למצוא דרכי התמודדות חלופיות- הגישה הזו מכילה בתוכה ללא שימת לב ייאוש לא מודע, זאת אומרת נכנעים לבעיה ולא מחפשים לפתור אותה מהשורש, כאשר הנפש נמצאת במצב כזה שיש לה בעיה קבועה וכל מיני פתרונות שהם לא מתמודדים ישירות עם הבעיה- אלא כמו שנאמר פה- יוצרים הסחת דעת, הנפש לאט לאט מתמכרת לבניית הבית חולים מתחת לגשר- האדם מפתח כל מיני דפוסי התנהגות והתמודדות דרכי מחייה, הימנעויות שבעצם הוא "מתמכר" אליהם הוא נתקע איתם הם יכולים בהחלט להפוך להיות משהו שהוא לא יכול בלעדיהם, זה יוצר מציאויות של לופים אינסופיים בעולם הרגשי- לופ אינסופי = יש בעיה שאין לה פתרון מהותי- והיא נשארת קיימת- ואז יש פתרון שמקל על הבעיה אבל לא מעלים אותה לגמרי זאת אומרת הפתרון הופך להיות "קבוע" למרות שהוא לא פותר אז האדם הופך להיות תלותי ויכול בהחלט ממש להתמכר אליו, תחשבו על זה שזה כמו אדם שיברח מהזנב של עצמו, הוא מרגיש שהוא בורח והוא עושה משהו אבל הזנב רודף אחריו...
שאלתם- האם אפשר לרפא רגישות? בוודאי שכן, צריכים להבין שהמון המון דברים שאנשים תופסים אותם תהליכים אוטומטים, הם בעצם דברים שנרכשו בילדות בחינוך של ההורים או במהלך כזה או אחר במשך החיים, וכשדבר הוא נרכש הוא גם בר שינוי, אז כן אפשר לרפא רגישות, אפשר לווסת רגישות, יש המון דברים שהאדם יכול לשנות במערך האוטומטי של הרגשות שלו ואנשים לא יודעים את זה ומתרגלים לחיות עם הבעיות שלהם בצורה קבועה, יש המון פתרונות ודברים חכמים שיכולים לעזור מאוד לאדם, צריך ללמוד ולקרוא ולהכיר וככל שהאדם מכיר ולומד מנסיונם של אחרים הוא מחכים ויודע יותר לגבי עצמו ומבין את ההתנהלות הרגשית שלו, וגם יכול למצוא פתרונות אמיתיים

אני לא מסכימה איתך.
יש אנשים יותר רגישים ויש שפחות, ולא כולם מבינים אנשים רגישים.
העצה של אנשים רגישים זה להיות קרובים לאנשים כמותם גם רגישים.
אבל אי אפשר לברוח מהעולם ונימצאים סביבינו גם אנשים שפחות, אפשר לנסות להסביר להם לפעמים כשהם פוגעים ללא שימת לב. אבל יש כאלה שפחות מבינים...
ואפ אני מחפשת לעצמי דרכים להרגיע את עצמי ע"י מוזיקה, שקט וכו
זה כל הכבוד אחד גדול!