קורונה רוחות מספרות

[אבי2000]

'רוחות מספרות'

פרק א' / החלום ושברו

הנה הוא שומע את הקול של האבנים,
אט אט זה נשמע יותר עמום וחלש,
מעט אחרי זה הוא יכול להבחין בקול פסיעות
עגומות, אחרונות, מתרחקות...

שקט..
הוא לבד...
פה עמוק בתוך רגבי האדמה...

הוא מרגיש את נשמתו מרחפת ועולה,
היא משתוקקת למקום בריאתה,
רק שם, מתחת לכיסא הכבוד יהיה מנוחתה,

הוא יצחק זלמן מחכה בתורו,
הוא לא רגיל לזה שהוא הוא זה שממתין בתור,
הוא מציץ וקצת נזעק על כך שהפרנק' לפניו נקרא,

הוא מכין את ה' חבורה' שאותו יקריא,
מסתמא יהנו להם שם הדיינים,
הוא מיישר את שולי מגבעתו,
מציץ בשעון, אבל כנראה כאן יש זמן משלו,

סוף סוף הוא נקרא,
הילך אחר הנתבע הוא מהרהר,
בוודאי אמצא לעצמי את ההרכב המוצלח.

מפה ומשם מגיעות מצוות ועבירות,
אט אט הם ממלאות את הקרונות,
יצחק זלמן רואה ומחויר,
מה יהיה מי יציל?

לפתע הוא רואה מצוות,
שמעולם לא חשב שהם קיימות,
כדי לא להתבלבל הוא שואל,
מנין אלו, מאיפה והיכן?

אה., עונים לו, אלו הזכויות,
מיום הבחירות.
שלוחך מצוות עשו,
ואתה על שכרך תבוא,

אח, אני זוכר ששמעתי פעם איזה רב ספרדי שאמר זאת,
איזה יופי רבונו של עולם,
זהו בדיוק מה שהיה חסר,

הדלתות נפתחות, הוא צועד לו בגיל ובחדווה,
את אביי ורבא יפגוש במהרה,
על הסטנדר רבי עקיבא,
רב חיים והראש ישיבה... .


פתאום.. קול צעקה...

יצחק זלמן שמאלה...
יצחק זלמן שמאלה...

ליבו פסק מילכת,
נחרד הוא...
מה הפשט, הוא שואל.?

שני מלאכים מיד אליו נצמדים,
לקחת אותו הם זוממים,
רגע, רק רגע,, הוא מתחנן,
אני רוצה רק לדעת על מה ולמה.?

נעתרים הם ולהשיבו חוזרים,
את הבעיה הוא רואה על הפנים של הדיינים,

רוצח!

מהדהדת המילה,

כן, זה היה אז בשנת תש"פ,
מי זוכר ?

באותו שנה כשעשית שליח לדבר מצווה התענגת מקודם,
נו, וכששלחת והדבקת, איפה היית ?

את גיטל הוא רואה מולו,
מה את עושה כאן? הוא שואל,
איפה הבגדים שלי היא שואלת בקול,
מה, תראי יש לך תכריך צחור ללא רבב,
על מה את מדברת?

יצחק זלמן, אני מתכוונת לפני שנים,
בקשתי ממך בגד לחג הסוכות,
אבל אמרת לי, גיטל, אתרוג זה דאורייתא!
אולי תוותרי?
כן, קנית לך באלפיי שקלים אתרוג עם גרט'ל מהודר ממש..
הסברת לי שיש שיטות 'התנאה לפניו במצוות, זה דאורייתא ממש' !

ואני שואלת
ונשמרתם זה לא דאורייתא???


זישא, איך אתה הגעת לכאן?
טאטי, אתה זוכר, אז בחניכה,
בקשתי ממך דונאט, כן רק אחת ממש...
לדמיי חנוכה..

אמרת לי,
זישא, אין לזה ממש מקור..
אצלינו מהדרים בשמן זך ממש כמו במנורה,
וחוץ מזה עדיין יש לנו חובות מהחנוכיה מכסף כמו של האדמו"ר שקנינו אשתקד.,
אמרתי לך:
אבל זה לא דאורייתא?
אתה זוכר את התשובה שלך אז? כן, זה רלוונטי גם לעכשיו,

'לשמוע בקול דברי חכמים- זה גם דאורייתא' !!

נו...

יצחק זלמן מבין שכלתה איליו הרעה,
ששש... זישא,
דבר בלחש...
אח"כ אני יסביר לך, יש פה צווי דינים...
נו.. פה הם לא מבינים כנראה בלומדע'ס,

פרולוג
ישבה חנה זיידל על כיסא הנדנדה,
עצמה את עיניה,
מסביבה נינייה ונכדיה כ"י,
מקשיבים בשקיקה,

דבורל' הגישה ממחטת אף לנקות את דימעותיה,
דממה,
לפתע שוב פתחה את עיניה,

איפה שמרל' איפה שמרל'....

שמרל' מיד נקרא אל הדגל,
תמיד הוא אהב לשבת על יד הזיידל',

עכשיו אתה מבין למה לא קראנו לך ' יצחק זלמן ' על שם הזיידע....?

עצמה הסבתא את עיניה,
ושוב לא פתחה...

 

[אבי2000]

לעשות פרק ב' ?