זה מה שרציתי לכתוב. בבוקר, בדרך לעבודה, אני ממש מנסה לזכור (ואפילו לומר במילים אם מתאפשר) למה אני רצה, לשם מה המרוץ. אני ממש חושבת על "אנו רצים והם רצים" כל העולם רץ בבוקר לעבודה, אבל "אנו רצים לחיי העולם הבא", רצים ומקבלים שכר.
אחרי הלימוד אין את המושג של אנחנו אלא הקב"ה שלח אותנו לפה ולשם וכו'
ולפי הנ"ל תגידו מזמור לתודה גם כשלא נראה לכם שהולך טוב
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
