מידע שימושי רוצח ושמירת הנפש

[שריתאליז]

https://www.prog.co.il/threads/רוצח-ושמירת-הנפש.574582/ בקשר לאשכול הזה
הסיפור שכתב @yonatanr
רציתי להגיב לך שם אבל אין לי הרשאה

אז שאלו אותך אם זה היה באמת וענית: לא..
אצל אבא שלי זה קרה . באמת
ישבתי לידו בפנימית ב סורוקה
והאח אומנם לא משלנו
אבל ישב להסביר לי בשעת לילה כשאין הרבה אנשים ועבודה
למה הפנימיות מכניסות את בתי החולים לגרעונות.
והם רואים את ההמשך לאן המטופל אמור להגיע. ואיפה יהיה
ולכן הם יודעים שלטובת החולה כדאי לו לסיים בזמן שעוד הכל בסדר..

ומנהל המחלקה דר נמרוד אמר לי:
אני לא מבין בשביל מה.
גם אם אבא שלך יצא מפה. מה הוא כבר יעשה בחיים? ילך מסביב לבנין?

אז כן.
שמרו על מי שיקר לכם כי אין מי שיעשה את זה במקומכם

 

[שינדלה]

ברור!
סבתא שלי בלי הכרה,
וכשהיא מתאשפזת אנחנו משתדלים לא לעזוב דק׳ אפילו בעייני הישועה!
וכשהיא הייתה באיכילוב זה היה בלי משתדלים, פשוט לא עזבנו דקה.
והמראות שראינו....
אסור להשאיר במחלקות האלו אנשים לבד!
בטח לא כאלו שלא יכולים לדבר!

 

[במקרה]

סבא שלי, איש יקר,
שבחיים שלו לא דיבר מילה רעה על בן אדם [באחריות מלאה],

עד ש...

הוא היה מאושפז בהנשמה בבית חולים -

ספוילר

מה חשבת, שאני אספר? בית חולים מכובד וידוע

,
ואז יום אחד, כשהוא כבר היה בכוחותיו האחרונים, הוא קרא לאמא שלי, ובמאמץ רב סימן בידיו שהוא רוצה דף ועט, עם העט הוא שרטט בקושי את המילה "וידוי" ...
זה מה שהיה דחוף לו באותה שעה, שלא ישכחו ח"ו...

ואז, ביקש שוב את הדף, הפך אותה, וכתב עוד מילה, במאמץ, לאט לאט.
המילה שהוא כתב, זו מילה שבחיים שלו הוא לא "העז" להוציא מהפה.
ר- ש - ע
כאשר יחד עם מסירת הדף, הוא מסמן בידו על רופא שעומד לא רחוק משם....

לאחר כמה ימים, בדיוק בכמה דקות שהוא היה לבד, אחרי שאמא שלי הלכה, דקות לפני שאחיה הגיע להחליף אותה,
אתם כבר מבינים מה קרה אז...

ת.נ.צ.ב.ה.

איי כמה אני מתגעגע אליו....

סיפור אמיתי, - כל פרט שבו.