שיתוף - לביקורת רחובות הנהר

[נ. גל]

נכתב לפני שנה, אך אז טרם היה לי משתמש בפרוג...

ערב יום כיפור.
ערב היום הקדוש, והרחוב נראה כמו ערב תשעה באב.
רחובות ריקים, ילדים מסתודדים בלחש. עיניים מחפשות זו את זו, כמבקשות נחמה.

רק יהודי אחד.
זה כל מה שאני מבקש.
יהודי אחד, כמו מהעיירה של פעם, שילך ברחוב ויאיר לי פניו.
י"ג מידות מרחפות בשמיים. מבקשות לירד, להאיר. להעניק תקווה לעם הזה, שישן בכל רחבי העיר.
שקט צורם אוזניים, וגם ילדה המקפצת אל הכביש הריק לא מפרה אותו. ציפורים לוחשות לי כמו ממרחק, מספרות שמחר יהיה יפה יותר.

מחר, עם פרוש היום הגדול את כנפיו הצחורות, אולי נוצותיו ימלאו את הרחוב. וכל נוצה תברא חיוך, וכל תנודת כנף תסחוף איתה ידיד נוסף אל הרחוב.
ושוב לחיצות יד ירחיבו לבבות, וקיטלים צחים יבהיקו מול גרגרי עפר תועים.

אולי השנה, בערב תשעה באב, יהלכו ברחוב הזה בני מלכים. גוום זקוף, קומתם שלימה, וחופת אור תצל על כולם.
אולי קשת, בגוונים נהירים, תיפרש למלוא אופק, ומולה ימריאו רבבות עננים.
אולי הדמעות שיזלגו מהם, מהעננים, ישטפו את הרחוב הזה, בנהר של נהרה.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

וואהו, כל-כך נכון ואמיתי.
איך בקלות רבה ניתן לשכוח את השמחה הגדולה שבעצם היום, את הקרבה הגדולה שחוזרת חזרה לשרור עם השי"ת - בעצם היום.
תודה. שנזכה.