הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אני לא איזה אמן דגול, אבל גם לסתם אחד שאוהב לצייר יש מה לספר על ציור ותהליך שהיה בשבילי מרתק במיוחד.
הציור צויר לאתגר ציור השירים, והועלה שם, כאן אשתף בתהליך.
הכל התחיל עם האתגר המעניין של ציור שירים שעלה בחודש האחרון. אז השיר האהוב עלי לאחרונה הוא השיר העתיק "קול ברמה נשמע" הידוע של פרחי לונדון, ובאופן מיוחד עם הביצוע המרטיט של מ.ב.ד. בהאסק 1 בתוך מחרוזת שירי החורבן ["מחרוזת איכה"]. מצו"ב, מומלץ בחום להאזין [זה היה הפסקול שליווה את תהליך הציור לכל אורכו]...
אוקיי. קבר רחל, יהודים מובלים לגלות עוברים על ידו, [ע"פ רש"י עה"ת פרשת ויחי] - - - -
ואז הרעיון מקבל טוויסט אקטואלי קטן, עם הרעיון לצייר את הגולים כחטופים המובלים ע"י מחבלי חמאס - - -
כמה רפרנסים של קבר רחל-
מכאן עובר לשלב הסקיצות ותכנון קומפוזיציה, כשמה שמנחה אותי זה ליצור אוירה מיואשת כיאות לחלק זה בשיר, חושב על איך ליצור תחושה מלנכולית של גולים\חטופים שצועדים לאיטם אל הבלתי נודע.
סקיצה 1 הולך על כיוון של מבט מהצד על מסלול הצעידה, תחושה של ניתוק מסוים בין הצופה לצועדים, מתאים לי לחוסר האונים בסצנה. סקיצה 2 מנסה ללכת על ציור בפורמט אנכי עם שטח ריק של שמים על רוב הציור, מתאים לי לאוירת ריקנות וייאוש. סקיצה 3 מבט מאחור מה שמדגיש את האפקט ההליכה אל הבלתי ידוע, בכך שדמויות הצועדים הולכות ונעלמות בשביל המתפתל אל קו האופק, כשמבנה הקבר מוצג קרוב לחזית הציור בצדו הימני, תורם לאווירה של משהו שנמצא שם בשביל להשאר, יציב קבוע- ובוכה...
נבחרה הסקיצה ה 3, בשלב זה המחשבה היתה ליצור מאבני מבנה הקבר ע"י עיוות מסוים- צורת עין שתזיל דמעות תמרורים, בהמשך הרעיון נגנז והדמעות דלפו בחופשיות דרך חלונות המבנה שצצו שם...
השלב הבא הוא עבודת קו יסודית, כולל דיוק הפרספקטיבות של המבנה והתאמה של הפרופורציות. ניתן לשים לב שהעץ המיתולוגי הוזז שמאלה וגדל מעט, גם כדי ליצור איזון קומפוזיציוני בין צדדי הציור.
העץ צוייר עירום מעלים, כדי להתאים את עצמו לאוירת השממון, כמו"כ פוזרה עשבייה מדברית דלילה שתורמת לתחושת צחיחות.
בציור הדמויות [בהשראת אחת מהתמונות המפורסמות של חטופים נלקחים לעזה] בא לידי ביטוי קומתם הזקופה והגאה של השובים לעומת כפיפות השבויים המובלים כפותים אל שביים.
אחרי שלב זה מגיע השלב החשוב ביותר [לטעמי] - צביעת אור וצל וערכי כהות ובהירות. אני עושה את כל אלו עדיין בשחור לבן, ולעתים במהלך הצביעה מוסיף תמיכה ודגש על ידי הכהיית הצבע בהתאם לצורך. בשלב זה הציור מקבל את עיקר תחושת העומק, וכן נוסף הרבה עניין קומפוזיציוני ע"י הניגודיות בין האזורים הכהים לבהירים.
שלב הצביעה זה כמו לתבל תבשיל - אחרי שהכל יושב טוב, הצבע נותן את משקלו ביצירת האוירה. כמובן שברירת המחדל ליצירת האווירה המתבקשת הינה שקיעה, המבטאת את דעיכת האור ועליית החושך והבלתי ידוע, [תוך שימת לב ליצור שקיעה עצובה ומיואשת ולא שקיעה אינטנסיבית ובוערת]. הצבעים נוטים כולם לצבעי שקיעה- כתמתם-ורדרד, או כחול-סגול אפרפר. כמובן שהניגודיות במצב תאורה כזה נמוכה יחסית.
לאחמ"כ שלב ההיי לייט [הברקות] - בשלולית הדמעות ועל הדמעות הזולגות על האבנים העתיקות, כמו"כ נוסף בשלב זה זוהר כתמתם בקצות הדמויות, בהתאם לתאורת השקיעה האחורית שזוהרת עליהם.
היה חשוב לי להדגיש באופן בולט את הסרט הירוק הנודע לשמצה על ראש השובים, נקודה קטנה וחשובה שהיא בעצם זו שמרמזת על ההקשר האקטואלי.
כמעט נגמר הכל, ואז עובר לי בראש רעיון לעוד פיצ'ר מעניין- להוסיף זוהר אדמדם בתוך המבנה, שמשתקף מהחלון. למרות חוסר ההגיון מבחינה מציאותית, קצת חופש אמנותי שנותן למבנה הקבר תחושה של משהו קצת יותר חי, אחרי הכל יש שם אמא שבוכה על בניה...
הנה הציור הסופי - - -
זהו. לי זה היה מרתק, שמח לשתף אתכם גם.
[וכעת נופל לי הרעיון, לצייר ציור משלים לחלק השני בשיר, החלק של התקווה ושיבת הבנים לגבולם...]
בשורות טובות...
הציור צויר לאתגר ציור השירים, והועלה שם, כאן אשתף בתהליך.
הכל התחיל עם האתגר המעניין של ציור שירים שעלה בחודש האחרון. אז השיר האהוב עלי לאחרונה הוא השיר העתיק "קול ברמה נשמע" הידוע של פרחי לונדון, ובאופן מיוחד עם הביצוע המרטיט של מ.ב.ד. בהאסק 1 בתוך מחרוזת שירי החורבן ["מחרוזת איכה"]. מצו"ב, מומלץ בחום להאזין [זה היה הפסקול שליווה את תהליך הציור לכל אורכו]...
אוקיי. קבר רחל, יהודים מובלים לגלות עוברים על ידו, [ע"פ רש"י עה"ת פרשת ויחי] - - - -
ואז הרעיון מקבל טוויסט אקטואלי קטן, עם הרעיון לצייר את הגולים כחטופים המובלים ע"י מחבלי חמאס - - -
כמה רפרנסים של קבר רחל-
מכאן עובר לשלב הסקיצות ותכנון קומפוזיציה, כשמה שמנחה אותי זה ליצור אוירה מיואשת כיאות לחלק זה בשיר, חושב על איך ליצור תחושה מלנכולית של גולים\חטופים שצועדים לאיטם אל הבלתי נודע.
סקיצה 1 הולך על כיוון של מבט מהצד על מסלול הצעידה, תחושה של ניתוק מסוים בין הצופה לצועדים, מתאים לי לחוסר האונים בסצנה. סקיצה 2 מנסה ללכת על ציור בפורמט אנכי עם שטח ריק של שמים על רוב הציור, מתאים לי לאוירת ריקנות וייאוש. סקיצה 3 מבט מאחור מה שמדגיש את האפקט ההליכה אל הבלתי ידוע, בכך שדמויות הצועדים הולכות ונעלמות בשביל המתפתל אל קו האופק, כשמבנה הקבר מוצג קרוב לחזית הציור בצדו הימני, תורם לאווירה של משהו שנמצא שם בשביל להשאר, יציב קבוע- ובוכה...
נבחרה הסקיצה ה 3, בשלב זה המחשבה היתה ליצור מאבני מבנה הקבר ע"י עיוות מסוים- צורת עין שתזיל דמעות תמרורים, בהמשך הרעיון נגנז והדמעות דלפו בחופשיות דרך חלונות המבנה שצצו שם...
השלב הבא הוא עבודת קו יסודית, כולל דיוק הפרספקטיבות של המבנה והתאמה של הפרופורציות. ניתן לשים לב שהעץ המיתולוגי הוזז שמאלה וגדל מעט, גם כדי ליצור איזון קומפוזיציוני בין צדדי הציור.
העץ צוייר עירום מעלים, כדי להתאים את עצמו לאוירת השממון, כמו"כ פוזרה עשבייה מדברית דלילה שתורמת לתחושת צחיחות.
בציור הדמויות [בהשראת אחת מהתמונות המפורסמות של חטופים נלקחים לעזה] בא לידי ביטוי קומתם הזקופה והגאה של השובים לעומת כפיפות השבויים המובלים כפותים אל שביים.
אחרי שלב זה מגיע השלב החשוב ביותר [לטעמי] - צביעת אור וצל וערכי כהות ובהירות. אני עושה את כל אלו עדיין בשחור לבן, ולעתים במהלך הצביעה מוסיף תמיכה ודגש על ידי הכהיית הצבע בהתאם לצורך. בשלב זה הציור מקבל את עיקר תחושת העומק, וכן נוסף הרבה עניין קומפוזיציוני ע"י הניגודיות בין האזורים הכהים לבהירים.
שלב הצביעה זה כמו לתבל תבשיל - אחרי שהכל יושב טוב, הצבע נותן את משקלו ביצירת האוירה. כמובן שברירת המחדל ליצירת האווירה המתבקשת הינה שקיעה, המבטאת את דעיכת האור ועליית החושך והבלתי ידוע, [תוך שימת לב ליצור שקיעה עצובה ומיואשת ולא שקיעה אינטנסיבית ובוערת]. הצבעים נוטים כולם לצבעי שקיעה- כתמתם-ורדרד, או כחול-סגול אפרפר. כמובן שהניגודיות במצב תאורה כזה נמוכה יחסית.
לאחמ"כ שלב ההיי לייט [הברקות] - בשלולית הדמעות ועל הדמעות הזולגות על האבנים העתיקות, כמו"כ נוסף בשלב זה זוהר כתמתם בקצות הדמויות, בהתאם לתאורת השקיעה האחורית שזוהרת עליהם.
היה חשוב לי להדגיש באופן בולט את הסרט הירוק הנודע לשמצה על ראש השובים, נקודה קטנה וחשובה שהיא בעצם זו שמרמזת על ההקשר האקטואלי.
כמעט נגמר הכל, ואז עובר לי בראש רעיון לעוד פיצ'ר מעניין- להוסיף זוהר אדמדם בתוך המבנה, שמשתקף מהחלון. למרות חוסר ההגיון מבחינה מציאותית, קצת חופש אמנותי שנותן למבנה הקבר תחושה של משהו קצת יותר חי, אחרי הכל יש שם אמא שבוכה על בניה...
הנה הציור הסופי - - -
זהו. לי זה היה מרתק, שמח לשתף אתכם גם.
[וכעת נופל לי הרעיון, לצייר ציור משלים לחלק השני בשיר, החלק של התקווה ושיבת הבנים לגבולם...]
בשורות טובות...
נערך לאחרונה ב:
