עזרה רטייה לילדה עקשנית

[חמישיה]

ביתי בת השמונה צריכה לשים רטייה על העין, כבר עבר חצי שנה ואני עייפה מלריב על הנושא הזה.
פעם שמה לשעה ולרוב לא רוצה.
לא עוזר הפחדות, פרסים , מבצעים- כי גם זה מפריע לה להיות עם עין מכוסה...
אני אובדת עצות, העין רק הולכת ונהיית עצלה יותר
מה עושים????? בבקשה רעיון

 

[כתומה]

היא מתביישת מנסיון.
פעמיים הייתי צריכה לשים רטייה, בגיל קטן שם לא היה בכלל בעיות ובגיל הזה מאוד חפפתי.
כיום שמעתי שיש משקפיים שעדשה אחת נחסמת, שווה לברר.

 

[עסיסית]

כשהיה בני בן שלוש גילינו לו עין עצלה והוא היה צריך לכסות את העין שמונה (!) שעות ביום.
היה לו כ"כ קשה להסתדר כיון שבעין השניה לא ראה כמעט כלום
עד כדי כך שכשלא שמנו לב היה פותח חריץ את הרטיה ומציץ דרכה- בעין שרואה.
לא היה קל לא לו ולא לנו, אבל כשהבין עד כמה הכיסוי חשוב- הסכים לשתף פעולה בהבנה.
עד כדי כך שזה כמעט היה מושא לקנאה...
ילדת השכנים היתה צריכה גם כיסוי וכשהיא שמעה שזה יהיה כמו שיש לו- ממש התלהבה. את הפלסטר הראשון- באה לבקש מאיתנו ברוב שמחה והתלהבות.
בזמנו היתה גם אופציה של רטיות לעין צבעוניות עם ציורים חמודים וזה מעניין יותר ונראה פחות דוחה... אולי יש גם היום,
מנסיון, מה שיעזור זה פשוט להסביר ולצ'פר שוב ושוב ולהראות הזדהות והבנה.
אבל בשום אופן לא כדאי לכם לוותר, אתם בגיל גבולי ממש מבחינת יכולת שיפור הראיה ומה שתעשו עכשיו- ישליך על השנים הבאות שלה בעז"ה והיא רק תודה לכם על כך.
המון הצלחה והרבה כח!

 

[אלפי תודות]

כשאחיין שלי היה כבן 5 התברר שיש לו עין עצלה וצריך לשים רטיה.
בתחילה איכשהו הוא הסכים לשים, אבל עם כל יום שעבר הוא פשוט לא היה מוכן, ומצב העין התדרדר.

אחי קנה לו ספר "ילדים מספרים על עצמם" של חיים ולדר, אחד הראשונים (מס' 1 או 2).
יש שם סיפור מקסים על ילד עם עין עצלה שלא רצה לשים רטיה, מתאים בדיוק לנושא וגם מסביר היטב לילד את חשיבות העניין (האיש שבסיפור עיוור בעינו האחת, כי סרב לשים רטיה כשהיה ילד).

לאחיין שלי זה עזר, בעיקר כי הבין שזה ממש חשוב, ולא - הראיה שלו חלילה עלולה להתדרדר.
כמובן שבנוסף לסיפור יש מבצע עם פרסים וטררם מסביב...

 

[לאה ורחל]

קשה .אני הייתי רבה עם הבן שלי בסוף התיאשתי הוא רואה לא טוב בעין אחת וזהו
הוא מסתדר אבל חבל כי הוא יכל לראות יותר טוב

 

[יעלי מיכאלי]

כילדה הייתי אמורה להיות עם רטיה,
הגעתי לכיתה, הורדתי את הרטיה, הדבקתי על השולחן ובחזור הביתה שמתי שוב
האופטמטריסטית ראתה שלא הולך, נתנה לי טיפות שמטשטשות את הראיה לכמה שעות
לא זוכרת איזה אבל אולי ניתן לבדוק איתה
ורדה לנדאו, קיבלה אותי אז אצל ד"ר סטרולוביץ בת"א, כיום עובדת במכבי בסניף כהנמן בבני ברק

 

[פוינט]

דבר ראשון - לא להרים ידיים, בבקשה!
הילד לא מבין שהוא הורס לעצמו.
זו איכות חיים אחרת לראות בשתי העיניים.
כשהילד/ה יגדל בע"ה הוא יודה לכם על הליווי שלכם, בכל מצב, למרות הקושי וההתנגדות שלו.

דבר שני, כדי להסכים לשתף פעולה:
1. הילדה צריכה להבין את התהליך, מה קורה בעין, מה הרטיה באה לשפר. ומה קורה אם לא מטפלים. הטיפול לעין עצלה מרכזו בגיל הצעיר בלבד - כמעט . (לא הפחדות, הסבר ענייני).

2. צריך להבין אותה שזה לא נח לה, להסכים עם זה. ומכאן לעודד אותה: זה נכון שזה לא נח, ובטח לא נעים, אבל את גיבורה, ובטוח לי שכשתגדלי את תודי לה' שהתאמצת על זה.

3. פרק הזמן שנמצאים עם רטיה אמור להיות חוויתי לפחות בחלקו, או בהתחלתו.
ממליצה ללכת יחד לחנות לקנות חוברת מנדלות לצביעה, לורדים נוצצים וזוהרים, רק לה! ורק לזמן עם הרטיה, אחרי פרק זמן לקנות יצירה מסוג אחר וכדו'.
החויה שבקניה המשותפת, ובעיסוק המיועד לזמן שנמצאים עם הרטיה שמתחלף מידי פעם, יוצר תשומת לב אישית נחמדה שתעזור לשיתוף פעולה בעזרת ה.


אהבתי גם את הרעיון שהציעה @יעלי מיכאלי עם הטיפות,
הוא יכול להוות בחירה לילדה - מה את מעדיפה טיפות או רטיה?
ושוב, בבקשה בלי איומים או הפחדות, גם ככה קשה לה, היא צריכה תמיכה ולא לחץ.

אהה, ועוד משהו, היא לא ילדה עקשנית, פשוט קשה לה...

הרבה הצלחה!

 

[אורחת לרגע]

אני הסברתי לבן שלי (אז היה בן 6) הסבר פשוט.
יש לנו 2 עיניים, בדר"כ שתיהם רואות טוב, אבל אצלו יש עין אחת, עין שמאל, שרוצה רק לישון, וככלו שהיא ישנה יותר, היא רוצה לישון יותר.
ובגלל שהיא ישנה ביום, העין הימנית, לא יכולה בכלל לנוח ביום, ולא רק שהיא לא יכולה לנוח, היא עובדת בשביל 2 העיניים וכשהיא תהיה עייפה יכול להיות לו כאבי ראש, והיא יכולה לכאוב.
הסברתי, שצריך פשוט לשלוח אותה לישון ג"כ במהלך היום, ואז העין השמאלית תראה שעין ימין לא עובדת במקומה, אז היא תהיה חייבת לקום.
אחרי שהבין את ההסבר, הלכנו ביחד לבית מרקחת וקנינו שמיכה לעין, ושמנו את זה.
בתחילה חשש ללכת לחיידר, לא בגלל שהתבייש (בכל אופן כך אמר) אלא הוא מפחד שילדים יורידו לו את הרטיה.
לידו התקשרתי לרבי, והרבי אמר לי למסור לו, שאם ח"ו משהו ייגע לו ברטיה, שמיד יבוא לאמר לרבי.
למחרת הרבי עשה ממנו טררם, וספר לכולם כמה חכם הוא שעוזר לעין ימין לנוח כדי שלא תתעייף, ולא נותן לעין שמאל לנוח כל היום. ובשעה שבה נכתב לרבי בפתק שניתן להוריד את הרטיה, הוא קרא לבן שלי "בא נוריד את השמיכה לעין ימין, כדי שתקום"

 

[נ.ב.]

מניסיון של 3 ילדים עם רטיות, ילד אחד במשך 7 (!!) שנים, ועוד בת במשך 5 שנים,
הטיפות לא מהוות תחליף מושלם לרטיה,
ומשתמשים בהן רק ממש כשאין ברירה, והילד לא מוכן לשים רטיה על העין.
בנוסף, מהתייעצות אצל כמה מומחים, אין שום עדיפות לשעות בהן הילד סוגר את העין,
כלומר, אם הוא מתבייש מהחברים, ניתן לנצל את שעות אחה"צ - כמובן אם משך השעות מספיקות לו.
מה שחשוב, לא לוותר!!! לא קל, אבל שווה.
הילד שלי שסגר עין 7 שנים הגיע ממצב של 15% תפקוד של העין, למצב של 98% !!
אצלי עזרו הרבה מבצעים, לפי תקופות.
היו זמנים שכל בוקר שהילד שם רטיה הוא קיבל סוכריה שאוהב וכדו',
והיו זמנים שהכנו לוח עם סימון של כל יום, וכדו'.
לפעמים ערבנו סבתא שנתנה פרס כעבור זמן מסוים על התמדה וכו'.

 

[קוקה קולה]

שמעתי מפסיכולגית רעיון:
לקחת אלבום פשוט ובסוף כל יום להדביק שם את הרטייה -זה כמו אוסף,
ואחרי שהאלבום מתמלא מקבלים מתנה

 

[דפוס פוסטר]

קשה .אני הייתי רבה עם הבן שלי בסוף התיאשתי הוא רואה לא טוב בעין אחת וזהו
הוא מסתדר אבל חבל כי הוא יכל לראות יותר טוב

רק לא זה!!!
מכירה מקרוב מבוגר שבילדותו היה צריך רטיה והיה עקשן יותר מכל השיטות שהופעלו עליו, (והוא היה ילד בגיל שיכול להבין)
היום הוא מבכה את מר גורלו על עקשנותו. העין העצלה גורמת לאיכות חיים לא טובה. קשה לו להתרכז בקריאה ובלימוד לזמן ארוך, בנהיגה הוא ממש מתאמץ כדי להיות "מפוקס" ועוד...

 

[עסיסית]

מסכימה עם כל מילה- מהכיוון ההפוך.
כתבתי שהיה לנו קשה בתחילה, נסבל בהמשך ואח"כ שיתוף פעולה מלא.
והבן שלי כיום (בן 12) מודה לי על כל יום וכל שעה ששמתי לו (שמונה שעות ביום! כמעט ולא ראה בעין, אמרו לי שללא טיפול היה ח"ו מתעוור בעין שמאל)
ואם הצלחנו להסביר לילד בן שלוש את החשיבות, אפשר להסביר לילדה בת שמונה.
אני מכירה אישה, אמא לילדים שבוכה על כך שלא כיסתה את העין. איכפת לה שאמא שלה לא התעקשה יותר.

ושוב, כמו שכתבו: הסבר, דיבורים, חיוך והרבה כיף וצ'ופרים.
אצלינו זה היה נושא לצחוק. בכל פעם שהבן התעצל לקום/ להתלבש/ לעשות מה שצריך אמרנו לו בצחוק: "טוב, זה בגלל שיש לך עין עצלה..."

 

[יעל אייזיקוביץ]

יש סיפור בחיים ולדר על זה
לנו, עם הבנים, זה ממש עזר
וגם עזר(לא נעים) לשלם
כל יום כשסיים את שעות הרטיה קיבל שקל

 

[ינשופי]

סתם מעניין, למה חשדתם מלכתחילה שיש לילד עין עצלה? איך מגלים את זה?

 

[אורחת לרגע]

סתם מעניין, למה חשדתם מלכתחילה שיש לילד עין עצלה? איך מגלים את זה?

בבדיקת ראיה עם הילד, המכשיר הראה ראייה 6-6, ואם כל זה, מול המסך הראייה לא היתה תקינה.

אח"כ אצל מומחית לעין עצלה, בדיקה מקיפה כולל הרחבת אישונים

 

[ינשופי]

בבדיקת ראיה עם הילד, המכשיר הראה ראייה 6-6, ואם כל זה, מול המסך הראייה לא היתה תקינה.

אח"כ אצל מומחית לעין עצלה, בדיקה מקיפה כולל הרחבת אישונים

התכוונתי לשאול- מה גרם לך מלכתחילה לגשת לבדיקת ראיה?

 

[לאה ורחל]

בבתי ספר ובחיידרים מביאים הרבה פעמים מישהו שבודק ראיה ושולח להורים מכתב אם יש צורך בברור או לא

 

[אורחת לרגע]

התכוונתי לשאול- מה גרם לך מלכתחילה לגשת לבדיקת ראיה?

ראיתי שהילד מצמיד את הספר לעיניים תוך כדי קריאה והתבוננות
בהתחלה הלכתי לרופא אהבל, שכשראה במכשיר שזה 6-6 שלח אותי הביתה, עברו חודשיים והילד הביא פתק מבדיקת ראיה בחיידר, דחיתי את הפניה לרופא, אבל בעלי הזכיון לבדיקה ממשרד הבריאות התקשרו שוב ושוב לבדוק עם עשיתי לילד בדיקה אצל רופא. אז הזמנתי תור אצל רופא נורמלי יותר (ד"ר ארליך ב"ב) והוא אמר לי שיש לילד עין עצלה, והסביר את מה שהסברתי לעיל, משם פניתי למומחית לילדים

 

[פוינט]

התכוונתי לשאול- מה גרם לך מלכתחילה לגשת לבדיקת ראיה?

לפי הנחייתו של רופא העיניים אצלו ביקרנו: יש להביא כל ילד לבדיקת ראיה, כמה שיותר מוקדם יום טוב.

והכי חשוב, אם אתם כבר קובעים תור לרופא עיניים - אז בבקשה שיהיה רופא מומחה.

רק נחת ובריאות!

 

[ינשופי]

לכן הייתי שמחה אם תוכלו הגיד מה היה נראה לא כשורה במבט בלתי מקצועי?
עכשיו אני נזכרת שמשהי אמרה לי פעם שגילתה אצל בנה עין עצלה, לפי זה ש"נשמט" לו עפעף.