התייעצות רישום חלק מהדירה על ההורים כדי שהזוג לא יעשה שטויות

ורק הכסף הוא הבעיה?

לתת את הבת שלך, חשופה לגמרי,
שכל מה שקנתה היא שייך לו הלכתית.

לתת את הבן שלך
למישהי שאמורה לדאוג לו לצרכים השרדותיים ממש
אוכל, מצע, קבלה ושומת לב, נקיון ובגדים,
לרוב גם לפרנס
לא דומה בישול ונקיון
שגם אם בתחילה עושים טעויות ואוכל נשרף או חולצה הלכה לפח בגלל כביסה לא נכונה
לכסף גדול שאם עושים איתו טעויות אז הלך לפח

במילים אחרות: ההבדל הוא ברמת הנזק האפשרי.
 
נערך לאחרונה ב:
לא דומה בישול ונקיון
שגם אם בתחילה עושים טעויות ואוכל נשרף או חולצה הלכה לפח בגלל כביסה לא נכונה
לכסף גדול שאם עושים איתו טעויות אז הלך לפח

במילים אחרות: ההבדל הוא ברמת הנזק האפשרי.

מה הקר?
ונזקים ברמה נפשית כן אפשר לקחת אחורה?

זו לא הנקודה.
 
ורק הכסף הוא הבעיה?

לתת את הבת שלך, חשופה לגמרי,
שכל מה שקנתה היא שייך לו הלכתית.

לתת את הבן שלך
למישהי שאמורה לדאוג לו לצרכים השרדותיים ממש
אוכל, מצע, קבלה ושומת לב, נקיון ובגדים,
לרוב גם לפרנס

על תינוקות כבר דברתי

פלא גדול.
הורים שמחתנים
בד"כ חוששים מאד, משלל דברים
ומנסים לעזור ולמנו מהילד שלהם נפילות כואבות כמיטב יכולתם
רק יש דברים שהם לגמרי לא בשליטת ההורים- איך בני הזוג ידברו אחד לשני לדוג'
ויש דברים- כמו מליון שקל, שזה אמנם פחות משמעותי, בסך הכל כסף, אבל בזה כן ניתן למנוע נזק
אז למה לא?
כי הבחור החשוב בן ה 20 יפגע?

קראתי פה את ההודעות שלך
ואין לי מושג לאיזה מגזר את משתייכת
אבל הורים שנותנים לזוג שלהם 800K שהם עבדו עליו מאות שעות
הגיוני שינסו להבטיח אותו באיזו שהיא צורה
ואם את כאמא -תעדיפי שהבן שלך לא יקבל כזה סכום כי הוא גדול ולמה חלילה לפגוע ברגשותיו
אז באמת שיקנה את הדירה לבד ויעשה בה כרצונו
רוב הבחורים והוריהם שמחים מאד לקבל כזה סכום- למרות שאולי יוסיפו לו איזה תנאי קטן שלא באמת משמעותי למישהו
הבחורה שמחה מאד שההורים שלה דואגים לה כ"כ ונותנים לה כזה סכום ענק וסומכים עליה וכו' וכו'
ומאושרת גם אם יש לה- אבוי- הערת אזהרה על הדירה למשך 10 שנים
הערת אזהרה זה לא אומר שהדירה של ההורים, יס?
זה אומר שהזוג הנחמד לא ימכור אותו תמורת חלקים בירח בלי הסכמה מפורשת

וכן- הורה שיכול להבטיח את העתיד הכלכלי של הילד שלו, אחרי שהוא השקיע בשביל זה מאות או אלפי שעות
למה שלא יעשה זאת?
כי דברים אחרים בזוגיות הוא לא יכול להבטיח?
אז מה שהוא יכול - הוא עושה
טוב מאד.

באופן כללי- נראה שהתגובות פה לא מתחלקות רק לפי גיל המגיבים אלא גם לפי מגזרים
הורה שמתכנן לתת לילד שלו גג 100K והוא קיבל מההורים שלו 30K
לא מבין בשביל מה הבלגן
וניק פה שקיבל סכומי עתק והוא עצמו חוסך שקל לשקל כדי להתקרב למליון הנדרשים לכל חתן- לא מבין מה יש לזוג להיפגע אם ההורים נתנו לו מתנה בשווי שאין לדמיין ורק השאירו את הפתק החלפה אצלם
 
נערך לאחרונה ב:
הורים שמחתנים
בד"כ חוששים מאד, משלל דברים
ומנסים לעזור ולמנו מהילד שלהם נפילות כואבות כמיטב יכולתם
רק יש דברים שהם לגמרי לא בשליטת ההורים- איך בני הזוג ידברו אחד לשני לדוג'
ויש דברים- כמו מליון שקל, שזה אמנם פחות משמעותי, בסך הכל כסף, אבל בזה כן ניתן למנוע נזק
אז למה לא?
כי הבחור החשוב בן ה 20 יפגע?

קראתי פה את ההודעות שלך
ואין לי מושג לאיזה מגזר את משתייכת
אבל הורים שנותנים לזוג שלהם 800K שהם עבדו עליו מאות שעות
הגיוני שינסו להבטיח אותו באיזו שהיא צורה
ואם את כאמא -תעדיפי שהבן שלך לא יקבל כזה סכום כי הוא גדול ולמה חלילה לפגוע ברגשותיו
אז באמת שיקנה את הדירה לבד ויעשה בה כרצונו
רוב הבחורים והוריהם שמחים מאד לקבל כזה סכום- למרות שאולי יוסיפו לו איזה תנאי קטן שלא באמת משמעותי למישהו
הבחורה שמחה מאד שההורים שלה דואגים לה כ"כ ונותנים לה כזה סכום ענק וסומכים עליה וכו' וכו'
ומאושרת גם אם יש לה- אבוי- הערת אזהרה על הדירה למשך 10 שנים
הערת אזהרה זה לא אומר שהדירה של ההורים, יס?
זה אומר שהזוג הנחמד לא ימכור אותו תמורת חלקים בירח בלי הסכמה מפורשת

וכן- הורה שיכול להבטיח את העתיד הכלכלי של הילד שלו, אחרי שהוא השקיע בשביל זה מאות או אלפי שעות
למה שלא יעשה זאת?
כי דברים אחרים בזוגיות הוא לא יכול להבטיח?
אז מה שהוא יכול - הוא עושה
טוב מאד.

באופן כללי- נראה שהתגובות פה לא מתחלקות רק לפי גיל המגיבים אלא גם לפי מגזרים
הורה שמתכנן לתת לילד שלו גג 100K והוא קיבל מההורים שלו 30K
לא מבין בשביל מה הבלגן
וניק פה שקיבל סכומי עתק והוא עצמו חוסך שקל לשקל כדי להתקרב למליון הנדרשים לכל חתן- לא מבין מה יש לזוג להיפגע אם ההורים נתנו לו מתנה בשווי שאין לדמיין ורק השאירו את הפתק החלפה אצלם
אני כבר מותש מהרדיפת צדק האינסופית פה באשכול בלי מילת תשובה אחת.
ראשית פגיעה זה דבר חמור מאוד וכל הון שבעולם לא יצליח למחות אותה
בנוסף הפגיעה היא מחוסר האמון שלא מאמינים כאשר הבן/הבת שלכם אומרים לכם בפה מלא אנחנו לא נעשה נגד רצונכם וארתם אומרים להם אבל אנחנו לא מאמינים לך שאכן תעמוד במילתך אלא אנחנו נהפוך את המילה שלך לחסרת משמעות
צר לי עליכם שאין לכם כל אימון בילדים שלכם
אגב, אני ליטאי בשנות ה30 המתקרבות יותר ל40
 
הערת אזהרה זה לא אומר שהדירה של ההורים, יס?

לא קראת מספיק טוב
לא הייתי נגד הערת אזהרה.

הייתי נגד לגור בדירה על שם מישו אחר
בטח אם זה רק צד אחד
זה מסוכן לעתיד הכלכלי של הזוג צמו.

הייתי נגד גישה והדיכוטומיה והבהלה הכללית.
זה נשמע רע.

אני חושבת שהכל מה ממצוקה כלכלית של דור והתחיבויות בעבר ליכולת
ואני יודעת איך חיתנו אותי ואת אחים שלי
הכסף הלך ישר לדירה, הוא מעולם לא עבר לנו בידיים
כולנו לקחנו התחבויות על עצמנו
אבל כן, היתה אחות שעשתה קומבינות כדי ללהצליח להשאר בעיר יקרה יותר
הצליח לה. לא בטוח שההורים עשו עושים את זה אם הנזק היה על שמם
היום כ"ככ שמחים באיפה שהיא ואיך שהיא.
 
הכסף הלך ישר לדירה, הוא מעולם לא עבר לנו בידיים
במחילה, יש כאן איזושהיא אי הבנת הנקרא, כי ממה שאני רואה את כל הזמן חוזרת על הטיעון הזה לאורך כל האשכול, ומפספסת לגמרי את הנקודה.
אין כאן בכלל נושא של כסף מזומן בידי הזוג בחשבון הבנק שלהם, אלא דירת מגורים שנקנתה יחד עם ההורים עבורם והם אכן מתגוררים בה.
הדיון שהועלה כאן באשכול הוא האם יש מקום לחשוש שכעבור שנתיים/ 5 שנים או אפילו 10 שנים שהם יתגוררו בדירה, הם עלולים להתפתות לשעבד אותה או אפילו למכור אותה בשביל עסקה שווה יותר כביכול, וכדי למנוע מצב כזה עלתה הצעה לרשום חלק מזערי מהדירה על שם ההורים (אחוז אחד על הורי הכלה ואחוז אחד על הורי החתן).
 
לא קראת מספיק טוב
לא הייתי נגד הערת אזהרה
לאורך האשכול
דברת בעיקר על הפגיעה וחוסר האמון
מבחינת פגיעה נטו- מה ההבדל בין הערת אזהרה לרישום אחוז בודד מהדירה על שם ההורה?
ומישהו שגר בדירה ששייכת לו ב 98 אחוז ו2 אחוז שייכים ל2 זוגות ההורי- לא גר בדירה של מישהו אחר
אלא בדירה של עצמו
 
מגניב הדיונים פה
הלוואי עליי סכומים כאלה, בקושי חצי שנה שכירות קיבלתי, ויש פה כאלה שנעלבים שההורים שנתנו להם חצי מיליון רושמים על שמם אחוז מהדירה :unsure:
אם מישהו רוצה לשלם כמה מאות אלפי שקלים על דירה בשבילי ואני ארשום עליו אחוז מהדירה בשמחה
 
במחילה, יש כאן איזושהיא אי הבנת הנקרא, כי ממה שאני רואה את כל הזמן חוזרת על הטיעון הזה לאורך כל האשכול, ומפספסת לגמרי את הנקודה.
אין כאן בכלל נושא של כסף מזומן בידי הזוג בחשבון הבנק שלהם, אלא דירת מגורים שנקנתה יחד עם ההורים עבורם והם אכן מתגוררים בה.
הדיון שהועלה כאן באשכול הוא האם יש מקום לחשוש שכעבור שנתיים/ 5 שנים או אפילו 10 שנים שהם יתגוררו בדירה, הם עלולים להתפתות לשעבד אותה או אפילו למכור אותה בשביל עסקה שווה יותר כביכול, וכדי למנוע מצב כזה עלתה הצעה לרשום חלק מזערי מהדירה על שם ההורים (אחוז אחד על הורי הכלה ואחוז אחד על הורי החתן).
עד איזה גיל לדעתך אי אפשר לסמוך על שיקול דעת הזוג?
כשהם עצמם יחתנו ילדים זה סביר?
 
אני כבר מותש מהרדיפת צדק האינסופית פה באשכול בלי מילת תשובה אחת.
ראשית פגיעה זה דבר חמור מאוד וכל הון שבעולם לא יצליח למחות אותה
בנוסף הפגיעה היא מחוסר האמון שלא מאמינים כאשר הבן/הבת שלכם אומרים לכם בפה מלא אנחנו לא נעשה נגד רצונכם וארתם אומרים להם אבל אנחנו לא מאמינים לך שאכן תעמוד במילתך אלא אנחנו נהפוך את המילה שלך לחסרת משמעות
צר לי עליכם שאין לכם כל אימון בילדים שלכם
אגב, אני ליטאי בשנות ה30 המתקרבות יותר ל40
שוב ושוב את חוזר על אמון בילד/ה
זה לא הם
זה החתן (לרוב) שמגיע מפו ץ מאושר על שקבל סידור של דירה, פלוס כלה איך שכחתי.... שה--- לא יעלה לו לראש, והוא יסכן את העתיד הכלכלי והזוגי שלהם,
כי גבר שמתחתן ואז מפסיד את הדירה, זה מזיק לשלום בית הרבה יותר מהערת אזהרה.

לדעתי, הפתרון הטוב יותר זה לקנות שנה אחרי, כהורים אפשר לראות במצב כזה אם החתן ניתן לאמון א לא, אם לא עדיף לשלוח אותם לפתח עצמאות רחוק כי זה מה שחשוב לזוג למרות שרוצים אותם קרוב, כי בסוף העבודה במקום אחר אז הגיוני מגורים במקום אחר, סתם כי הזוג רוצה מיקום אחר בגלובוס יותר קל כהורים לוותר בנושא אחר שראינו שטוב לבת עם הבעל שלה. ועוד.
 
ראשית פגיעה זה דבר חמור מאוד וכל הון שבעולם לא יצליח למחות אותה
נכון, וזה החשש העיקרי.
אבל דבר שהוא נוהל מוכר אינו נחשב פגיעה.

אני לדוגמא הופתעתי מאד בזמנו לשמוע שמקובל אצל הרבה לחתום זיכרון דברים על ההתחייבויות השונות בין ההורים לפני הוורט. זה היה נשמע לי עסקי ולא נעים וכמו שכותבים פה: "עוד רגע אנחנו משפחה ואתם (ואנחנו) רק דואגים שלא נרמה אתכם?"
אבל מכיוון שזה הפך לשיגרה חברתית ואין פה שום דבר אישי, אנשים משלימים עם זה וגם נהנים מהתוצאות כנראה.

כך גם בנשוא האשכול, חתן שישמע מעוד 10 חברים שגם אצלם נהוג ככה וזה נוהל נפוץ בימינו, לא ייפגע - כמו שלא ייפגע מדרישת הבנק לראות תלושי משכורת בעת לקיחת משכנתא.
 
אין כאן בכלל נושא של כסף מזומן בידי הזוג בחשבון הבנק שלהם, אלא דירת מגורים שנקנתה יחד עם ההורים עבורם והם אכן מתגוררים בה.

כי בעיניי זה השלב לשחרר.

גם חסכונות מלפני החתונה יכולים להעלם בחוסר אחריות.
אז מה, נעשה הסכם ממון?

אה, זה כסף שהאשה עבדה עליו ולא כסף שאני כהורה חסכתי?
אז שוב, לא נפרדים מהכסף.

הורה שרוצה עתיד בטוח לילד
מלוו אותו ומדריך אותו
עוד לפני, וגם אחרי.
לכל מי שיש לו מתבגרים ובוגרים -
רואה שאין דרך אחרת.
זה לא האמצעים לבטח שיעזרו.
זה להיות שם ולתת כלים.

לא מצד הפגיעה.
אלא כי שליטה מוגבלת.
ואם זו הדרך, איפה שיש חורים במערכת,
פורצים בלי לחשוב.

כמו שכתב הרב היר"ש זצ"ל:
להורי,
שומריי בילדותי,
מדריכיי בנערותי,
וידידיי בבגרותי.
 
כך גם בנשוא האשכול, חתן שישמע מעוד 10 חברים שגם אצלם נהוג ככה וזה נוהל נפוץ בימינו, לא ייפגע - כמו שלא ייפגע מדרישת הבנק לראות תלושי משכורת בעת לקיחת משכנתא.

הגיוני

שוב, כל עוד 2 זוגות ההורים באותה עמדת כח
 
לעומת הסוג השני, שרואים את הדירה כמתנה גמורה, מתת שלא מחוייבים אליו אלא בוחרים לתת בנפש חפצה. ואם כך, אז ברור שניתן להציב תנאים למתנה. לדוגמא, אני יכולה להעניק במתנה פריט לבוש על דעת שהמקבלת תלבש אותו רק בתוך הבית. או להעניק מקרר על תנאי שהמקבל יתקין בו התקן שבת, גם אם נניח שהרב שלו מקל בזה. זכותי. וכן על זה הדרך. או דוגמאות שיותר קרובות למקור: להעניק סכום כסף ליישור שיניים של הנכד בתנאי שילכו לאורתודנט מסויים שעליו אני הכי סומכת.
(כמובן יתכן שיש חולקים על הדוגמאות שהבאתי וחושבים שהן לא תקינות, וגם זה בסדר)
אם מישהו היה נותן לי פריט לבוש על מנת שאני אלבש אותו רק בבית, הייתי מחזירה לו את המתנה, גם אם לא הייתה לי שום כוונה ללבוש את זה מחוץ לבית.
כנ"ל לגבי שאר הדוגמאות שתיארת.
ב"ה יש לי מספיק כסף כדי לא להזדקק למתנות כאלו. אם לא היתה לי ברירה, הייתי מרגישה מאד לא נעים. זה גם מוריד חצי מהכרת התודה על המתנה, כי זה חצי מתנה וחצי אמצעי חינוך/שליטה. כמו לקנות לילד משחק חינוכי.
 
אם מישהו היה נותן לי פריט לבוש על מנת שאני אלבש אותו רק בבית, הייתי מחזירה לו את המתנה, גם אם לא הייתה לי שום כוונה ללבוש את זה מחוץ לבית.
כנ"ל לגבי שאר הדוגמאות שתיארת.
ב"ה יש לי מספיק כסף כדי לא להזדקק למתנות כאלו. אם לא היתה לי ברירה, הייתי מרגישה מאד לא נעים. זה גם מוריד חצי מהכרת התודה על המתנה, כי זה חצי מתנה וחצי אמצעי חינוך/שליטה. כמו לקנות לילד משחק חינוכי.
באמת?
היית מוותר על מליון שקל רק כי הם מגיעים יחד עם מחויבות מינימלית כל שהיא?
 
באמת?
היית מוותר על מליון שקל רק כי הם מגיעים יחד עם מחויבות מינימלית כל שהיא?
אף אחד לא היה מוותר על מיליון שקל אם לא הייתה התחייבות מראש בגלל הערת אזהרה
אבל הנקודה היא שהשאלה מה מקובל במגזר
אם מקובל שלא לעשות ,ופתאום מגיע שווער (שתלטן) שמחליט להתנות
בניגוד למה שהתחייב
הרי שהוא שתלטן וגם שקרן (וזה לא סותר במיליגרם אחד את ההכרת הטובו שיש לשווער)

אם זה מגיע מתוך מקום של הידברות והחתן מאשר ,זה נושא אחר
אבל כאשר השווער מגיע ואומר
אני בעה"ב אני בעל המאה וגם בעל הדעה ואתה חתן צעיר
קל דעת חסר דעה ולא מבין כלום (ברמה כזאת שאפילו שיחה משמעותית בעניין לא תעזור,וגם מוזר
אם החתן עד כדי כך קל דעת למה השווער בחרת בו לחתן.....)
עד כדי עיצומים משפטיים וכפיית הערת אזהרה

בעייני זה לא קשור רק לחוסר אמון ,זה עניין של שליטה רודנות מול הזוג
ושוב אין מיליגרם של סתירה בין זה לבין הכרת הטוב שיש לשווער ובעיקר לשוויגער שעבדו כל
כך קשה על הכסף

הנקודה היא :התיאום ציפיות ,מראש הבחור חשב שיהיה במסלול מסוים


לענ"ד עם השווער יבוא לבחור ויגיד לו

חתן יקר אני אוהב אותך בחרתי בך לחתן עבור כלתי
אני סומך עליך במאה אחוז
אלא שיש לי חרדה(לכאורה חשש ררחוק מאוד)
ששמא תתפתה להשקיע כפי שהשקיעו פלוני ופלוני....
האם זה יהיה בסדר מצידך שארשום הערת אזהרה רק כדי
לבטח אותך בשנים הראשונות
ולאחר מיכן אסיר אותה....
לדעתי רוב החתנים יסכימו לכזה ניסוח
והנקודה המרכזית מאיזה מקום מגיע השווער
האם ממקום של שליטה או ממקום של רצון לעזור לילד
 
אף אחד לא היה מוותר על מיליון שקל אם לא הייתה התחייבות מראש בגלל הערת אזהרה
אבל הנקודה היא שהשאלה מה מקובל במגזר
אם מקובל שלא לעשות ,ופתאום מגיע שווער (שתלטן) שמחליט להתנות
בניגוד למה שהתחייב
הרי שהוא שתלטן וגם שקרן (וזה לא סותר במיליגרם אחד את ההכרת הטובו שיש לשווער)

אם זה מגיע מתוך מקום של הידברות והחתן מאשר ,זה נושא אחר
אבל כאשר השווער מגיע ואומר
אני בעה"ב אני בעל המאה וגם בעל הדעה ואתה חתן צעיר
קל דעת חסר דעה ולא מבין כלום (ברמה כזאת שאפילו שיחה משמעותית בעניין לא תעזור,וגם מוזר
אם החתן עד כדי כך קל דעת למה השווער בחרת בו לחתן.....)
עד כדי עיצומים משפטיים וכפיית הערת אזהרה

בעייני זה לא קשור רק לחוסר אמון ,זה עניין של שליטה רודנות מול הזוג
ושוב אין מיליגרם של סתירה בין זה לבין הכרת הטוב שיש לשווער ובעיקר לשוויגער שעבדו כל
כך קשה על הכסף

הנקודה היא :התיאום ציפיות ,מראש הבחור חשב שיהיה במסלול מסוים


לענ"ד עם השווער יבוא לבחור ויגיד לו

חתן יקר אני אוהב אותך בחרתי בך לחתן עבור כלתי
אני סומך עליך במאה אחוז
אלא שיש לי חרדה(לכאורה חשש ררחוק מאוד)
ששמא תתפתה להשקיע כפי שהשקיעו פלוני ופלוני....
האם זה יהיה בסדר מצידך שארשום הערת אזהרה רק כדי
לבטח אותך בשנים הראשונות
ולאחר מיכן אסיר אותה....
לדעתי רוב החתנים יסכימו לכזה ניסוח
והנקודה המרכזית מאיזה מקום מגיע השווער
האם ממקום של שליטה או ממקום של רצון לעזור לילד
אז בעצם אנחנו מסכימים.... :)

וכמו שכתבתי בתחילת האשכול, כל דבר צריך להעשות בנועם בהידברות ובכבוד לכל הצדדים! - בכל עסק שהוא (ושידוך הוא גם סוג של עיסקה - מציאות שיש כתובה..)
בעיסקה כל כך רגישה, הכי חשובה בחיים! תמיד צריך להתהלך במקסימום זהירות ועדינות, ועדיין בלי סתירה אל דברים מהותיים לא צריך להתפשר , חובה להנגיש אותם! להידבר עליהם! ולהסביר מאיזה מקום זה מגיע...
 
שימי לב ,הנקודה הגישה.
ההרגשה הייתה מההודעות הקודמות שהגישה
היא שהזוג חצוף ווצריך לחנך אותו
ככה הרגשתי
כנראה טעיתי.
הזוג בודאי לא חצוף
מקסימום קצת קל דעת ולא מספיק אחראי
ואולי עדיין לא יכול לתפוס משמעות של מליונים שצמחו לו ליד ברגע בלי שום השקעה מצידו והוא עלול להפסיד אותם ולגרום למפח נפש לכל הצדדים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה