עמית סגל ב"ישראל היום":
פתאום, מהפך: במקום שישראל תתחנן למידע ותציע תמורות ותצעק "את כולם עכשיו" על אנשיה - חמאס דורש אותות חיים ושחרור מיידי של אנשיו, כמובן רוצחים מתועבים ולא חפים מפשע. המספר האמיתי נמוך ככל הנראה מ־200, נמוך בהרבה. החיים במנהרות תחת מגפי צה"ל אינם סגולה לאריכות ימים.
סיפור רפיח הוא רגע מבחן קריטי, נקודת פיתול בפונקציה שנקראת "יחסי ישראל עם אויביה". במשך עשרות שנים ישראל נרמלה את תרבות ה"פרוטקשן" - משלמים לבריון כדי שלא יתבריין. חמאס וחיזבאללה המציאו אינספור מוצרי בריונות שונים - צעדות השיבה על הגדר, בלונים, קסאמים, מנהרות, אוהלים - וישראל היתה מוכנה לשלם הרבה, רק כדי שיהיה שקט.