מידע שימושי רשימת הניספים ז"ל במגיפה מהציבור החרדי - והחי יתן אל לבו!

אלו חללי המערכה: 50 החרדים בישראל שנפלו קורבן לנגיף

(חלק מהצילומים, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

אין קהילה שאין בה מת: אסונות מרים ניתכים בזה אחר זה על ראשיהם של החרדים, מאז החלה מגיפת הקורונה • זהו סיפורם של 50 החללים, שאם נקפיד על ההנחיות נוכל לקוות שהם האחרונים (חרדים)
אלי רוטמן | ט' באייר תש"פ 03.05.20 20:10

• א' ניסן: הרב שולומון חלבי ז"ל, בן 83, מבני ברק - עזב לפני יותר מעשרים שנה את ארגנטינה בה נולד, עלה לארץ הקודש וקבע את מקום מגוריו בלב האזור הסואן של עיר התורה והחסידות.
• ד' ניסן: מרת פערל ויזל, בת 92, מרחובות - שרדה את מוראות השואה ברומניה, הקימה משפחה לתפארת וזכתה לראות נחת ממאות צאצאיה. בזקנותה הועברה מעירה רחובות לבית האבות ויז'ניץ בבני ברק, לאחר שחוותה התעללות מעובדת סיעודית זרה, ושם נדבקה בנגיף.
• ז' ניסן: הרב חיים מנשה דלטיצקי, בן 62, מירושלים - היה מוכר לרבים בשכונת מאה שערים והאזור, בין בעבודתו כחשמלאי מוסמך ובין בעיסוקו כגבאי צדקה מסור. נדבק בנגיף, כשהגיע לבורו פארק שבברוקלין כדי לאסוף כסף בפורים.
• ח' ניסן: הרב זאב גרינוולד, בן 84, מירושלים - העמיד דורות של תלמידים בת"ת 'תורת אמת' של חב"ד, ונחשב לדמות משפיעה ומוערכת בבית הכנסת של החסידות בעיר. חלה בקורונה, במהלך תפילה במנין מאולתר, סמוך לביתו.
(באדיבות המשפחה)

(באדיבות המשפחה)
• ח' ניסן: הרב זלמן כהן, בן 90, מבני ברק - עד שלקה בנגיף בחג הפורים, תפקד ר' זלמן הקשיש במלוא חיוניותו, והיה לסמל של יהודי שהילך בתחושת ניצחון על הנאצים אותם שרד, בהקימו דור חדש בישראל. מרווחיו בעסקי הטקסטיל פיזר לצדקה, והיה חביב מאוד על כל מכריו.
(ארכיון כיכר השבת)

(ארכיון כיכר השבת)
• י"א ניסן: הרב בן ציון קופרשטוק, בן 63, מירושלים - בגופו התגורר בשכונת מאה שערים, אך בנפשו היה תמיד 'איש מירון', בין היתר כראש ארגון 'הילולא דרשב"י', והיה מוכר לאלפים מבאי הציון הקדוש, כמו גם לאנשי 'בית יעקב הישן' בו עבד כמנהל.
• י"ג ניסן: הרב בנימין יאמין דהן, בן 82, מבני ברק - למרות גילו, שקד על התורה כאברך צעיר, והיה אהוב על באי בית הכנסת 'אור החיים' ברחוב רבי עקיבא בעיר, בו התפלל בעשרות השנים האחרונות.
• י"ב ניסן: הרב מרדכי יהודה (מרק) שטיינר, בן 78, מירושלים - מימש באורח חייו באופן מושלם את שיטת יהודי גרמניה המשלבת בין תורה ל'דרך ארץ', ובלט בגאונותו וכיפתו השחורה בנופה של האוניברסיטה העברית, בה שימש כראש החוג לפילוסופיה מאז עלה ארצה מניו יורק.
(צילום: האוניברסיטה העברית)

(צילום: האוניברסיטה העברית)
• י"ד ניסן: מרת חנה קניג, בת 90, מירושלים - בת למשפחה ירושלמית שורשית, שזכתה לראות בחייה נחת יהודית מהשושלת המפוארת שייסדה, והקימה 'סניפים' גם בביתר עילית, כפר חב"ד ועפולה.
• י"ד ניסן: הרב יוסף חיים ברקוביץ, בן 72, מבני ברק - שימש במשך עשרות שנים כ'משגיח כשרות', עבודה אותה עשה במסירות רבה במערכת כשרות 'הרב לנדא'. נמנה על חסידות ויז'ניץ.
8dybxe04.jpeg

• ט"ו ניסן: הרב יהודה רוזנוולד , בן 65, מירושלים - מחשובי חסידות גור ו'מלמד' וותיק ומוערך בתלמוד תורה סנהדרין בעיר הקודש. לפני כשנתיים חלה בסרטן, אך הוכרע מנגיף הקורונה.
• ט"ו ניסן: הרב אברהם גרינברג, בן 72, מבני ברק - כינוי של המנוח בפי כל היה "אברהם יהא שמיא רבא", משום שנהג להרעים בקולו בשאגות בעת אמירת ה'קדיש' בבית הכנסת.
• י"ז ניסן: מרת מזל דלאל, בת 53, מבית שמש - ימים ספורים לאחר שנדבקה בנגיף, ללא כל מחלות רקע, הסתלקה לעולמה, בהותירה את הילדים ה'מיוחדים' בהם טיפלה המומים, ואת תשעת ילדיה יתומים, חלקם קטנים.
•י"ז ניסן: הרב יוסף לוי, בן 91, מבני ברק - מתפללי בית הכנסת 'רבי יוסף קארו' בשכונת רמת אהרן בעיר, נהנו לאורך שנים מקולו הנעים, כשעבר לפני התיבה בפיוטים מסורתיים.
• י"ט ניסן: הגאון רבי אליהו בקשי דורון, בן 79, מירושלים - הראשון לציון והרה"ר לשעבר, מדמויות ההוד של העולם הרבני בישראל. לאחרונה נחלש, ולא שרד את הנגיף בו נדבק.
• י"ט ניסן: מרת ציפורה שחור, בת 85, מירושלים - עזרה רבות ליחיד ולכלל בשנות מגוריה בתל אביב. אשתו של העו"ד התל-אביבי הרב דוד שחור ז"ל.
•כ' ניסן: הרב יהושע העשיל אייזן, בן 84, מירושלים - מזקני 'תולדות אהרן', ומהדיר ספריו של מייסד החסידות ואדמו"רים נוספים. היה פעיל קנאי עוד בימיו של ה'לוחם' המיתולוגי הרב עמרם בלוי ז"ל.
• כ' ניסן: הרב טוביה מוזס, בן 87, מירושלים - קבע את מקום מגוריו בשכונת הר נוף, לאחר שעלה לישראל בשנת תשמ"ו מארצות הברית, בה נולד.

• כ"א ניסן: הרב יחיאל בוזגלו, בן 73, מחיפה - עלה בגיל 12 ממרוקו, ולמרות שהיה בן יחיד שכנע את הוריו שיתגייס לצבא, בו נפצע. גידל את 9 ילדיו באורח חיים תורני, בשכונת הדר בעיר. רעייתו השנייה, אליה נישא לפני 3 שנים, חלתה אף היא בקורונה, אך החלימה.
(באדיבות המשפחה)

(באדיבות המשפחה)
• כ"א ניסן: מרת חיה אייזנשטט, בת 84, מירושלים - אשת חסד ודמות אהובה בשכונת גאולה בירושלים. הייתה נשואה לר' חיים שאול אייזנשטט, שלמרות לידתו בגרמניה, היה לירושלמי חינני בכל מאודו.
• כ"ב ניסן: הרב שמעון צומעי (צדוק), בן 83, מצפת - שימש כשוחט וותיק ורב ניסיון, ששמעו יצא למרחקים. לאחר שנדבק בנגיף, אושפז בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק.
b2ddrinp.jpg
• כ"ג ניסן: הרב דניאל מוש, בן 66, מחיפה - חבר הקהילה החרדית בשכונת הדר, ושכנו לספסל של יחיאל בוזגלו, בבית הכנסת 'מורשה'. הנגיף קטל אותו, ללא מחלות רקע משמעותיות.
• כ"ג ניסן: מרת אילונה גרוסמן, בת 96, מירושלים - זכתה לצאצאים רבים, שנהנו מטוב ליבה, כמו גם שכניה לרחוב אדמון בו גרה, בניינים ספורים ממעונו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
• כ"ג ניסן: הרב נחמן הלר, בן 70, מבני ברק - תרם בלב רחב לצדקה, מהונו אותו עשה ממלון 'נוף ערד' וממפעל לייצור ניילון, ובשנותיו האחרונות היה קשור בנפשו לאדמו"ר מוויז'ניץ (מרכז).
: הרב מרדכי רוכוורגר, בן 82, מבית שמש - מחשובי קהילת 'בית מרדכי' שבשכונת רמת בית שמש א', תלמידם של מרנן הגר"א קוטלר והגר"מ פיינשטיין זצ"ל ותלמיד חכם בעצמו. נדבק בנגיף בארה"ב, לשם נסע כדי להיות לצד נכדיו בחג, ונקבר בלייקווד.
• כ"ג ניסן: מרת איילה נוסבוים, בת 91, מבני ברק - האישה הצדקנית, שמונתה על ידי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לנהל קרן להכנסת כלה, חלתה בנגיף כחלק משרשרת הדבקה במשפחתה, והייתה לנפטרת הראשונה מתוך שלושה (לפני בנה וחתנה).
• כ"ג ניסן: מרת ציפורה מאיר (שנלר), בת 93, מירושלים - כאחת מנינותיו האחרונות של הרש"ר הירש זצ"ל, וכבתו של הרב ד"ר יצחק ברויאר ז"ל, נשאה בגאון את מורשתם הייחודית, כשבין היתר עסקה רבות בענייני חינוך. הותירה אחריה משפחה ענפה.
•כ"ג ניסן: מרת מרים פליישמן, בת 98, מירושלים - ניצולת שואה, שהצליחה לפתוח בחיים חדשים, בדרך התורה. נדבקה בנגיף, כמו רבים משכניה לבית האבות, ב'מעון הורים' בשכונת סנהדריה בירושלים.
• כ"ד ניסן: מרת יהודית מובשוביץ, בת 88, מבני ברק - חודשיים לאחר הסתלקות בעלה ר' חיים, רב בית הכנסת 'אור לישראל' בהרצליה, נפטרה גם המחנכת שהעמידה אלפי תלמידות לאורך חייה. נדבקה, בעת שהותה בבית החולים.
• כ"ו ניסן: הרב חיים טובי, בן 62, מבני ברק - מייסד ארגון החסד 'קרן ישמח משה' למשפחות עניות, שקופות הצדקה הכתומות שלו פזורות ברחבי העיר, נפטר מהנגיף בתום מאבק בן מספר שבועות.
(צילום: משה טובי)

(צילום: משה טובי)
• כ"ו ניסן: הרב אלימלך קראוס, בן 71, מבני ברק - טרם אושפז בבית החולים כשנדבק בקורונה, שהה בבית האבות וויז'ניץ בעיר, שם ככל הנראה חלה.
• כ"ו ניסן: הרב חנוך נוסבוים, בן 64, מירושלים - ר"מ בישיבת עטרת התורה ואברך יקר ומיוחד. 3 ימים לפניו נפטרה אמו, וכשבוע וחצי אחריו גיסו, שניהם מאותו נגיף שפגע קשות במשפחתם.
(באדיבות איציק שאג)

(באדיבות איציק שאג)
• כ"ו ניסן: הרב שמואל דוד שווארץ, בן 95 מירושלים - שנים לא רבות לאחר שניצל מהשואה, הקים את קהילת 'מתיבתא ראשית חכמה' במונטריאול שבקנדה. את תקופת חייו האחרונה עשה בישראל, אליה עלה בזקנותו.
• כ"ז ניסן: הרב חיים אהרן טורצ'ין, בן 48, מבני ברק - אב ל-14 ילדים, ללא מחלות רקע, שהספיק בחייו הקצרים, ביראתו ובחכמתו, להציל בני נוער רבים, שאל לבם פיתח גישה ייחודית ולבבית.
(צילום: משה הולצמן)
• כ"ז ניסן: הרב אברהם מרדכי ברקוביץ, בן 68, מבני ברק - ניהל בעבר את ארגון הקירוב האגודאי 'תורה ויהדות לעם', חסיד גור שעסק לפרנסתו במכירת נעליים במחיר מוזל לתושבי עיר התורה.
tnl04big.jpg

• כ"ח ניסן: הרב יואל לוין, בן 79, מבני ברק - מדמויות המופת בעיר, בה הקים את בית הכנסת 'יוצאי חברון' הראשון. נפטר מהנגיף בסוף ימי ה'שבעה' על חברו הטוב, הראשל"צ הגר"א בקשי דורון זצ"ל.
(באדיבות המשפחה)

(באדיבות המשפחה)
• כ"ח ניסן: מרת ביילא פרוש, בת 53, מירושלים - תושבת שכונת מאה שערים, למודת סבל עוד מפטירת בנה הבחור שמואל באופן פתאומי. יומיים אחריה נפטר בעלה, אף הוא מקורונה.
• כ"ח ניסן: מרת חנה וייזר, בת 98, מירושלים - שרדה את אימי השואה ובנתה בית יהודי לתפארת בארץ ישראל. כמו רבים משכניה לבית האבות, אף היא נדבקה ב'גני אורה' בשכונת רוממה בעיר.
• כ"ט ניסן: הרב בנימין לובין, בן 55 מירושלים - איש הפיקוח ההלכתי מטעם 'העדה החרדית' בענייני ד' מינים, פיננסים ועוד. חלה בסרטן לפני כשנה, טופל בלוס אנג'לס ושם נפטר מהנגיף. הותיר 12 יתומים, רובם בבית, אחד מהם חתן.
awhd2z29.jpeg

• כ"ט ניסן: הרב אברהם ישעיהו הבר, בן 55, מירושלים - הציל את חייהם של כ-800 בני אדם כמייסד ומפעיל ארגון 'מתנת חיים' לתרומת כליות, ואת נפשם של בחורים רבים בישיבות.
• א' אייר: הרב צבי פרוש, בן 58, מירושלים - בטרגדיה שזעזעה את כולם, נפטר ר' הירשל, מחסידי ביאלא, יומיים לאחר רעייתו, מהנגיף שפגע קשות במשפחתם. בנם התבשר על האסון, כשהתאושש ושוחרר מטיפול נמרץ.
• א' אייר: מרת חנה לאה הרשלר, בת 84, מירושלים - באותו רחוב, שומרי אמונים ב'מאה שערים', בה גרה משפחת פרוש, נפטרה גם האישה החשובה, רעייתו של ר' אברהם הרשלר מחשובי חסידי ברסלב.
•ג' אייר: הרב אליהו כהנים, בן 82, מבני ברק - איש חסד מוכר בשכונת רמת אהרן בעיר, מייסד ישיבת עטרת התלמוד בתל אביב ואחיו של הגאון רבי יהודה כהן ראש ישיבת יקירי ירושלים.
(צילום: יעקב כהן)

(צילום: יעקב כהן)
• ד' אייר: הרב יעקב קולדצקי, בן 70, מבני ברק - אברך תלמיד חכם ו'בעל מידות' מופלא. אחיו של הגר"י קולדצקי, ה'מגיד מישרים' וחתנו של מרן הגר"ח קנייבסקי. הותיר אחריו משפחה גדולה, בהם 3 ילדים שטרם נישאו.
(באדיבות המשפחה)

(באדיבות המשפחה)
• ה' אייר: הרב יהוסף הלוי דחוח, בן 80, מבני ברק - מוותיקי קהילת חב"ד בעיר. בלט בתלמוד תורה דרכי אבות של חסידות צאנז, בה לימד במשך שנים, כתימני שורשי שעלה ממדינתו בהיותו נער. נדבק בנגיף, בבית אבות בב"ב.
• ו' אייר: הרב אברהם כהן זצ"ל, בן 81 מירושלים - תלמיד חכם משכמו ומעלה, שימש שנים כראש כולל 'אוצר החיים' בשכונת בית ישראל. נדבק בנגיף בבית האבות בבני ברק, בו שהה. לפני שנה בדיוק שכל את בנו, 'פעיל הקירוב' הרב ישראל מאיר כהן ז"ל ממודיעין עילית, שנפטר מסרטן.
• ז' אייר: הרב שלמה רוזנברג, בן 72, מבני ברק - שבר על שבר על שבר; קורבן נוסף, שלישי במספר, לקורונה שפגעה במשפחת נוסבוים, אחרי חמותו מרת איילה וגיסו ר' רפאל. היה אדם ירא שמים וטוב לבריות.
• ז' אייר: מרת גולדה פוקס, בת 97, מבני ברק - ניצולת שואה שזכתה לראות נחת בחייה, מחמישה(!) דורות של צאצאים, כ-500 בסך הכל, בהם חתנה ח"כ לשעבר הרב מנחם אליעזר מוזס.
• ח' אייר: הרב אליעזר אריה, בן 86, מבני ברק - איש תם וישר דרך, שבעת עלותו ארצה מתימן ניצל מהגורל הרוחני שחיכה לחבריו בקיבוצים, ושידר תמיד חיוכים ואופטימיות למרות קשיים רבים, בהם פטירתה הפתאומית של כלתו מ'שפעת החזירים'.
• ט' אייר: הגאון רבי שמואל יששכר רוזנגרטן, בן 87, מירושלים - ראש ישיבות בעלזא וחבר בד"ץ 'מחזיקי הדת', גאון ובקי עצום בחלקי התורה, צדיק וירא שמים שזכה להעמיד תלמידים רבים שהיו דבקים בו כל חייהם.
• ט' אייר: מרת חנה אייכלר, בת 79, מירושלים - תושבת 'קרית צאנז' בעיר, המוכרת לרבים בה מהחנות אותה ניהלה בחביבות רבה. בעלה מחנך מזה עשרות שנים בת"ת 'המסורה'. נדבקה ככל הנראה בבית האבות בו שהתה לאחרונה.

(מקור: כיכר השבת)
נ.ב. מחקתי חלק מהתמונות עקב מגבלה
שאפשר לעלות רק 20 תמונות.
 
בד"ה: הנשיא של ה'ספרדישע שול' נפטר מקורונה
אבל כבד: בשכונת בורו פארק בברוקלין הלך לעולמו הרב יוסי בורנשטיין ז"ל נשיא בית הכנסת אנשי ספרד המכונה 'ספרדישע שול' לאחר שנדבק בקורונה והוא בן 73
משה ויסברג, י"ג אייר תש"פ 07/05/2020 00:25
תגיות:

אבל בבורו פארק
הרב יוסי בורנשטיין זל
הרב יוסי בורנשטיין ז"לצילום: באדיבות המצלם

ברוך דיין האמת: הלך לעולמו הרב יוסי בורנשטיין ז"ל נשיא בית הכנסת אנשי ספרד 'ספרדישע שול' בשכונת בורו פארק בברוקלין, והוא בן 73 בפטירתו.
לפני חודש וחצי נדבק ר' יוסי בנגיף הקורונה ואושפז במצב קשה ללא מחלות רקע קודמות בבית החולים במנהטן - שם נלחמו הרופאים על חייו. הערב השיב את נשמתו ליוצרה.
הוא נולד בישראל לאביו הרב צבי בורנשטיין ז"ל, מחסידי אלכסנדר, שהיה הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת 'שומרי שבת' בבורו פארק.
בבחרותו למד ר' יוסי בישיבת פוניבז' לצעירים, שם היה לתלמידו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. בשנת תשכ"ז עבר לארה"ב בעידוד המשגיח הגאון רבי צבי שרגא גרוסברד זצ"ל, שם השתקע והתחתן.
במשך שנים שימש כסגן נשיא בית הכנסת העתיק אנשי ספרד - 'ספרדישע שול' הממוקם ברחוב ה-14 פינת 45 בבורו פארק, בית הכנסת שפתוח כל השבוע לתפילות ושיעורים ורבים מהמשולחים מוצאים את מקומם במקום - בעיקר בסעודה שלישית בשבת.
בבית הכנסת היה משמש כחזן מלך החזנים ר' יוסלה רוזנבלט ז"ל. בשנה האחרונה מונה לשמש כנשיא בית הכנסת והוא רומם אותו.
פרק מרכזי בחייו היה הרמת קרן החזנות בבורו פארק. ר' יוסי היה מביא חזנים ומשמש מכיסו לחזנים ולא לקח מקופת בית הכנסת.
בהקשר לכך מספר ל'בחדרי חרדים' החזן העולמי מוטי בויאר, "הטוב לב שלו זה משהו בלתי רגיל, מידת ועוצמת הנתינה שלו לצד מעשי החסד שלו היו לשם דבר. היה אדם שלא החזיק מעצמו תמיד. דאג לשני. אני חייב לו הרבה מאוד חלק גדול מהקריירה שלי בזכותו. אנחנו לא מאמינים שהוא איננו".
"הרגישות שלו לזולת הייתה בצורה מיוחדת, זה לא נתפס שהוא כבר לא איתנו", מספר בויאר בבכי. הוא הותיר אחריו את רעייתו שתחי' לבית משפחת זלצר מחסידות גור שתי בנות ובן.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
( מקור בחדרי חרדים)
 
האם מישהו יכול לסדר את כל שמות הנפטרים ז"ל ביחד? עם הגילים המעודכנים?
יישר כח גדול!

מצו"ב רשימה מתוך פורום חרדי אמריקאי, מי שמצויין לידו כוכב* בטוח שנפטר מהמגיפה, השאר - לא בטוח.
 

קבצים מצורפים

  • רשימה מ'אידישע וועלט פארומ'ס'.pdf
    KB 154.6 · צפיות: 244
מוזר . רשומה פה אישה שנפטרה ללא קשר לקורונה. משום כיוון.
היות והיו, בעיקר בניו יארק, משפחות רבות שבחרו להסתיר את העובדה שיקיריהם נפטר/ה מהנגיף, אם משום שחששו שיאשימו אותם, או משום שהרגישו אי נעימות עם זה משום מה, אבל תכל'ס גם רשימת הנפטרים ש'לא ידוע' או 'שלא' מהנגיף היתה בדיוק בתקופה זו ארוכה בהרבה מהרגיל בימים כתיקונם, לכן רושם הרשימה החליט להכניס בה גם את כל הספיקות, אולם ציין כוכב* ליד כל שם שבטוח מהנגיף, וכפי שכתבתי בהודעתי לעיל.
 
האישה שאני מכירה הכרות קרובה. גרה פה בארץ. רשומה ברשימה. והפטירה שלה לא קשורה לקורונה.
 
היות והיו, בעיקר בניו יארק, משפחות רבות שבחרו להסתיר את העובדה שיקיריהם נפטר/ה מהנגיף, אם משום שחששו שיאשימו אותם, או משום שהרגישו אי נעימות עם זה משום מה, אבל תכל'ס גם רשימת הנפטרים ש'לא ידוע' או 'שלא' מהנגיף היתה בדיוק בתקופה זו ארוכה בהרבה מהרגיל בימים כתיקונם, לכן רושם הרשימה החליט להכניס בה גם את כל הספיקות, אולם ציין כוכב* ליד כל שם שבטוח מהנגיף, וכפי שכתבתי בהודעתי לעיל.
גם פה בארץ לפי חישוב הנפטרים גם הרבה שמתו 'ללא קשר לקורונה כלל' כנראה מתו בעקיפין מקורונה.
אני בעצמי ניחמתי בשבועיים האחרונים [בטלפון] חמש משפחות מארצנו הקדושה שכולם אמרו שלא היה קורונה כלל [שתים הם ברשימה בלא כוכבית, האדמו"ר מאראד, ואשה מצפון הארץ, והשאר לא ברשימה], ולא זכור לי דבר כזה שיהיו לי כ"כ הרבה ניחום אבלים [חוץ מאלו שמתו מקורנה]. וכנראה בעקיפין מתו מוקדם יותר בגלל הקורונה.
גם בית הלוויות הגדול פה בירושלים 'שמגר' בחודש אפריל שנה שעברה היה להם 123 נפטרים, השנה 238, ובכל ירושלים היו בערך חמשים נפטרים מקורונה, ויש עוד בית הלוייות בירושלים, א"כ מה115 העודפים על שנה שעברה שלא מתו מקורונה, רובם מתו טרם זמנם בעקיפין מקורונה.
 
נערך לאחרונה ב:
מאות נפרדו בבורו פארק מהישיש רבי יהושע יעקובוביץ ז"ל מחסידי רחמסטריווקא שזכה להסתופף ולחזות בצדיקי עולם של הדורות הקודמים. הוא נדבק בקורונה ונפטר לבית עולמו

הרב החסיד רבי שמואל אהרן סטאריק ז"ל מחסידי תולדות אהרן שהיה מראשוני חולי הקורונה בירושלים נפטר הערב לאחר שהתמוטט בבית החולים שם כבר החלים מהנגיף • הלם בחסידות מפטירתו בגיל 58 בלבד של מי שהיה תלמיד חכם עצום ומראשי הקהילה


רבי שייע קורנבליט ז"ל, מבתי וורשא בירושלים, נדבק לפני כחודש וחצי בנגיף הקורונה ואושפז בבית החולים, שם נפטר בשבת האחרונה. שיכל שני ילדים בחייו. בן 79 בפטירתו.


 
ezgif-6-83dc90462d57.jpg

כתוצאה מסיבוך נדיר: אושרי אסולין ז"ל בן ה-26 נפטר לאחר שחלה בקורונה
חומי ברמן14.06.2020.22:40

 
ezgif-6-3ea87d14d8f3.jpg

אבל בעולם החסידות: אח האדמו"רים הגה"צ ר' אהרן קאהן נפטר מקורונה
יעקב מלמד16.06.2020, 21:18

ברוך דיין האמת: אב''ד 'דברי אמונה' במונסי שבארצות הברית הגאון הצדיק רבי אהרן קאהן זצ''ל, אחיהם של האדמורי''ם מתולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק, הלך היום לעולמו לאחר שחלה בנגיף הקורונה. בימי הפורים חלה ומצבו היתדרדר אט אט


 
מחותן שר התורה: הרה"ג רבי יעקב יהודה ברוורמן זצ"ל נפטר מנגיף הקורונה
יעקב מלמד11.07.2020.21:48
0 תגובות
אבל בירושלים: הגאון רבי יעקב יהודה ברוורמן זצ''ל, ששימש במשך שנים כראש ישיבת 'מאה שערים' לצעירים, נפטר השבת בגיל 86 לאחר שחלה בנגיף הקורונה בנוסף למחלות אחרות מהן סבל. בנו: הגאון רבי זעליג ברוורמן, חתנו: הגאון רבי ישראל בונים שרייבר
ברוך דיין האמת: במהלך השבת הלך לעולמו הגאון רבי יעקב יהודה ברוורמן זצ"ל אשר שימש במשך שנים כראש ישיבת 'מאה שערים' לצעירים, זאת לאחר שחלה בנגיף הקורונה בנוסף למחלות רבות שסבל והוא בשנת השמונים ושש לחייו.

המנוח, הגאון רבי יעקב יהודה ברוורמן זצ"ל, נולד בעיר הקודש ירושלים וכבר מילדותו כנצר למשפחת ברוורמן העניפה היה ניכר ביראת השמים שלו ובמידותיו הנאצלות. גם בשנות צעירותו ממש הוא היה יושב שעות רבות בבתי הכנסת ושוקע בלימוד מעמיק במשך שעות ארוכות כשהוא לא שם לב למתרחש סביבו.

במשך שנים ארוכות שימש הגאון רבי יעקב יהודה ברוורמן זצ"ל כראש ישיבת 'מאה שערים' לצעירים, שם הרביץ תורה ומוסר בקרב תלמידיו. כלל תלמידיו מספרים כי גם שנים ארוכות לאחר שעזבו הם את כותלי הישיבה השפעתו הגדולה עדיין הייתה ניכרת עליהם.


המנוח היה מחותנו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, אביו של חתן שר התורה הגאון רבי זעליג ברוורמן שליט"א ראש ישיבת סאדיגורה בירושלים וראש ישיבת 'דרך אמונה' בלוד. המנוח היה גם חמיו של הגאון רבי ישראל בונים שרייבר שליט"א ראש ישיבת 'נתיב הדעת'.

בשנים האחרונות סבל הגאון רבי יעקב יהודה ברוורמן זצ"ל ייסורים קשים ומרים, אך עמד בהם בעוז ובגבורה, גם בזמנים הקשים שלו הוא היה מחזק את כל סובביו באמונה פשוטה ותמימה בבורא כל העולמים.

בתקופה האחרונה הוא נדבק בנגיף הקורונה והוא אושפז בבית החולים איכילוב בתל אביב שם מצבו היתדרדר אט אט, עד שבמהלך השבת השיב הוא את נשמתו הטהורה ליוצרו, לדאבון ליבם של משפחתו הכבודה, מכריו ותלמידיו הרבים. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.


 
שבועיים אחרי רעייתו: ר' שלום נפטר מקורונה
לאחר שהוא ורעייתו נדבקו בקורונה ורעייתו נפטרה לפני שבועיים, הלך לעולמו הפרופ' שלום אליהו לוין ז"ל מהקהילה החרדית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה למגינת לב בני המשפחה | בן 91 היה בפטירתו
ברוך דיין האמת12.7.2020 | 19:45

aad55ed5b7d78c589130.jpg



 
השוחט המפורסם מבני ברק נפטר מקורונה
החסיד רבי בן ציון ויכלדר זצ"ל מחשובי חסידי סטריקוב ומחשובי השוחטים אצל הרב לנדא נפטר מנגיף הקורונה. לפני חודש השתתף בחתונת נכדו שם ככל הנראה נדבק ומאז מצדו הדרדר והבוקר נפטר לבית עולמו
ברוך דיין האמת12.7.2020 | 13:07

9c39b8060a6f5ea1498e.jpg

 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סיפורו המדהים של הרב משה חיים גרינוולד מניו יורק



אבי מורי הרה"ג ר' אברהם צבי גרינוולד זצ"ל נולד בלודז' אשר בפולין ובגיל שמונה התייתם מאביו. אמו שנשארה מטופלת בשבעה יתומים קטנים ודאגה מאד לחינוכו של בנה הבכור, שלחה אותו לבן דודה, הלוא הוא הגאון המפורסם רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר גידל את אבי במסירות רבה וכמובן דאג ללימודו ואף היה לומד עמו בעצמו.

אבי היה כמעט בגיל שבע עשרה, כאשר התקיימה בוורשה החתונה הגדולה חתונת בתו של כ"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל עם כ"ק הרבי מליובאוויטש ותמיד היה אבי מורי זצ"ל מספר בתור חוויה רוחנית גדולה על החתונה ההיא, הן על עצם החתונה שבה השתתפו כל שמנה וסלתה של גדולי יהדות פולניה החסידית, והן על שאז זכה לראשונה להיות פנים אל פנים עם החתן הצעיר הלוא הוא הרבי, ולפגישה הזאת, כך הסתבר לו מאוחר יותר, היתה משמעות גדולה בעתיד.

כיצד זכה אבי להיפגש עם החתן – הרבי – פנים אל פנים?

ובכן, כאמור, הוא היה בחור צעיר אז, כמעט בן שבע עשרה, והוא הגיע לחתונה יחד עם קרובו ומחנכו הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד. למחרת החתונה אמר לו ר' מנחם זמבה שהוא הולך לבקר את החתן במלון שבו הוא מתאכסן, ואם הוא רוצה הוא יכול להתלוות אליו, כמובן שאבי הסכים וכך הלך לפגישה של ר' מנחם זמבה עם החתן.

אבי לא יכל לזכור ולחזור על מה דיברו השניים אבל הוא זכר היטב כי בסוף השיחה, לפני שנפרדו שני האישים, פנה אליו החתן – הרבי – ואמר לו "הרי עוד כמה ימים חנוכה – האם ידוע לך למה בנר חמישי של חנוכה עושים יומא דפגרא בכל ה'שטיבלאך'?"

אבי לא ידע מה לענות, והוא זכר שגם ר' מנחם הי"ד לא ענה ורק הסתכל בחתן כממתין לתשובה, ואז החתן – הרבי – פנה לאבי ואמר לו: "נר חמישי דחנוכה מסמל את החושך הכי גדול, כי היום הזה לא יכול אף פעם לחול בשבת קודש, ועל ידי נר חנוכה מאירים גם את החושך הכי גדול בעולם, ומשום כך החידוש והכח של חנוכה בא לידי ביטוי דווקא בנר החמישי שהוא הסמל של החושך וזו התפקיד של כל יהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, בוורשא או בלונדון, להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

כאמור, אבי לא זכר את מה ששוחחו ביניהם שעה ארוכה החתן ור' מנחם הי"ד, אבל הוא אמר שלעולם לא שכח את העובדה ש"כל מסכתות הש"ס עפו שם בחדר", כשיצאו מהמלון – כך סיפר אבי – היה הגאון ר' מנחם זמבה בהתפעלות כה עצומה מהחתן של הרבי מליובאוויטש ובמשך ימים רבים לא הפסיק לדבר על כך גם בבית וגם עם כל מי ששוחח באותם ימים.



*



מאז עברו קרוב לעשרים שנה. אבי עבר את כל מוראות השואה, בתחילה בגטו ואח"כ במחנות ההשמדה. אשתו הראשונה וחמשת ילדיו הקטנים נטבחו מול עיניו, וכשנסתיימה המלחמה ובחסדי השי"ת נשאר בחיים, אוד מוצל מאש, היה שבור ורצוץ בגופו ובנפשו.

במשך שנתיים ימים התגלגל במחנות ההצלה ממחנה לשני, הוא ניסה ונדד בהרבה מקומות לברר אם יש ניצולים ממשפחתו הקרובה והרחוקה, ולדאבון הלב התחוור לו כי כל אחיו ואחיותיו עד אחד ניספו על ידי הצורר ימ"ש.

בשנת תש"ח נסע לארה"ב, לפילדלפיה, שם חי אחי אביו, ר' משה חיים גרינוולד, מחסידי אמשינוב אותו הוא לא הכיר פנים אל פנים כי הדוד נסע לאמריקה עוד בטרם נולד – אבל הוא ארגן את נסיעתו וקיבלו באהבה רבה כאשר הוא עושה הכל כדי להקל עליו ולנסות לשקם אותו לאחר מנת הייסורים הנוראה שעברה על אבי זצ"ל באירופה הדוויה.

בלחץ הדוד ובהתערבות האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל החליט אבי לשקם את חייו שנהרסו כליל ונשא לאשה בזיווג שני את אמי ע"ה, אף היא ניצולת שואה. אמי ע"ה ילידת קרקוב בתו של הר"ר זושא סינקביץ הי"ד, מחשובי חסידי אלכסנדר, ניצלה יחד עם אחותה והצליחו להינצל מיד בתחילת המלחמה כשהוברחו ממדינה עד שהפליגו לקנדה, שם גדלה בבית דוד אמם, הנגיד החסיד ר' קאפל שוורץ מחשובי יהודי טורונטו.



*​



לפני הנישואין של אבי עם אמי לקח ר' קאפל שוורץ את אבי לניו יורק ליחידות לכ"ק הריי"ץ מליובאוויוטש זצוק"ל כדי שיברכו. אבי מורי זצ"ל סיפר לי שממש נחרד ונדהם לראות את השינוי והזקנה הגדולה שקפצה על הרבי הריי"ץ מאז שראהו בחתונה בוורשא והיה קשה מאד להבין את דיבורו של הריי"ץ, ואחד מזקני החסידים שהיה בחדר הסביר ומסר את דברי הרבי.

ר' קאפל אמר לריי"ץ זיע"א שאבי הוא "אוד מוצל" שאיבד בשואה את משפחתו, ואז מעיניו הק' של הריי"ץ החלו לזלוג נהר של דמעות טהורות. הריי"ץ בירך את אבי לבנין עדי עד ואיחל לו אריכות ימים ושנים טובות. לפני שיצא אמר אבי לריי"ץ כי הוא זכה להיות בחתונה הגדולה בוורשא ואז – סיפר אבי – אורו עיניו של כ"ק הריי"ץ זיע"א והוא אמר לו כי כיוון שחתנו נמצא כאן עכשיו, וכיוון שאבי היה בחתונה – על כן כדאי שיכנס אליו לומר לו שלום.

ר' קאפל ואבי ירדו למטה ואחר שהראו להם איפה נמצא חדרו של ה'רמ"ש' כפי שנקרא אז – דפקו ונכנסו ואמרו שבאו על פי הוראת הרבי...

אבי היה בהתפעלות עצומה מכך שהרמ"ש הכירו מיד והשאלה הראשונה שלו היתה שיתאר לו את ימיו האחרונים של ר' מנחם זמבה הי"ד כי שמע שנהרג בגטו ורשה אך לא ידע את הפרטים. לאחר שאבי סיפר לו מה שידע אמר הרמ"ש לאבי "כיון שהרבי אמר לכם להכנס אלי – אם כן אני מחויב לומר לכם דבר תורה וכיון שאנו בחודש כסלו בסמיכות לחנוכה, הרי ידוע המנהג אצל רוב החסידים ממשיכי דרך הבעש"ט הק' לעשות "יומא דפגרא" בנר החמישי. ומהי הסיבה? מכיון שנר החמישי אף פעם לא יכול לחול בשבת אם כן זה ענין של חושך הכי חזק, וזה הכח והחידוש של נר חנוכה להאיר גם את החושך הכי חזק וגם התפקיד של יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, בניו יורק או בלונדון, עליו להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

אין צורך לומר שאבי היה נדהם ונרעש, כאשר הוא עצמו הספיק כמעט לשכוח במהלך השנים את אותה אימרה בדיוק שה"רמ"ש" אמר לו כעשרים שנה קודם לכן, והנה עכשיו, פרץ הזכרון בבת אחת, וממש חזר כמעט מלה במלה על מה שאמר לו אז במלון, בוורשא, לפני עשרים שנה והלוא דבר הוא.



*

לאחר חתונתו שימש אבי מורי זצ"ל כרב ומלמד בקהילת "עדת ישראל" ב"וושינגטון הייטס", שם נולדנו גם אני ואחותי, אבי התגורר שם כחמש שנים ואח"כ בהשתדלות ר' קאפל שוורץ עבר להתגורר לידו בטורונטו ושימש גם שם כרב ומלמד בקהילת החרדים שם.

במשך השנים, בטורונטו, התקרב אבי מאד לחסידות סאטמאר שהיו בעיר, כיון שעבודתו ברבנות ובהוראה היתה אצל חסידי סאטמר, אף שלא שלח אותנו להתחנך בסאטמר, שלח אותנו למוסדות הקרובים לרוחה, אותי ואת אחי שלח לישיבת "נייטרא" המפורסמת.

למרות שבהשקפותיו היה אבי קרוב לשיטת סאטמר מעולם לא דיבר חלילה נגד הרבי מליובאוויטש, ואדרבה, תמיד היה מדבר עליו בהערצה וחרדת כבוד מיוחדת וזה החדיר גם בנו, הבנים והבנות.

בחורף של שנת תשכ"ט התחתנתי אני, אבי אמר לי כי למרות שאיננו חסיד ליובאוויטש – הרי מכיון שלפני החתונה שלו זכה לקבל את ברכתו של הרבי, על כן ליבו אומר לו והוא מרגיש צורך ורצון להכנס עמי לרבי מליובאוויטש לקבל ברכתו לפני החתונה, למרות שמאז, למעלה מעשרים שנה, לא התראה עמו.

אני הסכמתי בלב שלם אבל אז התברר שזה לא כ"כ פשוט להיכנס לרבי, רק לאחר דו"ד עם המזכיר של הרבי – וכך לאחר שאבי הסביר לו שלא יכול לחכות כמה חדשים להזמין תור ל"יחידות" כי ברצונו לקבל ברכה לפני החתונה – הסכימו לתת לנו תור להכנס ובלבד שנבטיח שזה יהיה "רק לבקש ברכה" ולא נעכב את הרבי, אבי הבטיח ונסענו במיוחד מטורונטו ביום שנקבע לנו.



*



אינני זוכר את השעה המדוייקת שנכנסנו לרבי, אבל זה היה קרוב לבוקר מאשר ללילה, אי שם באשמורת הבוקר, אני ראיתי פעם ראשונה פנים אל פנים את פניו של הרבי, ובפרט עיניו הק' עשו עלי רושם גדול, אבי נתן לרבי את ה"פתקה" כנהוג ושם השמות שלי ושל הכלה שלי ובקשת הברכה של אבי שנזכה לבנין עדי עד וכו'.

כשלקח הרבי הפיתקה מיד אבי, עוד בטרם פתח אותה, הביט באבי בחיוך רחב ואמר לו: "נאך העכער צוואנציק יאר שוין טאקע געקומען די צייט, בפרט אז דער שווער האט דאך אייך געשיקט צו מיר" [-אחרי יותר מעשרים שנה באמת הגיע כבר הזמן, בפרט שחותני הרי שלח אתכם אלי...].

אבי נותר על עומדו נדהם ונפחד ונרעש ולא מצא כח לפתוח את פיו, בינתיים הגבאי הדופק בחוזק בדלת אך הרבי עשה תנועת ביטול בידו כמי שאומר אל תשימו לב, תוך כדי כך הרבי פתח את הפתקא הביט בה כהרף עין ותיכף התחיל לתת לנו את ברכותיו הקדושות שיהיה בנין עדי עד וכו' וגם בירך את אבי באריכות ימים ושנים טובות וכו' ואמר לו בערך בזה הלשון: אזוי ווי איר האט משמח גיווען ביי מיר אויף דער חתונה, וועט אייך דער אייבערשטער געבן כוחות און נחת משמח זיין אויכעט ביי דער חתונה פין אייער אייניקל " (כמו ששמחת בחתונה שלי ה' יתברך יתן לך נחת וכח לשמוח בחתונת הנכד שלכם).

מעיניו של אבי זלגו דמעות של התרגשות וגם אני מאד התרגשתי, ביודעי עד כמה אבי שבור ורצוץ בגופו מכל מה שעבר עליו במחנות וכו' ועד כמה יקרה לו ברכה כזו של הרבי.

לפני שיצאנו הרהיב אבי עוז ושאל את הרבי: היות והבטיח למזכיר שאנחנו נכנסים רק לבקש ברכה, בכל זאת כיון שיש שאלה שמאז מציקה לו האם הרבי מרשה לו לשאול.

הרבי חייך מאד ואמר לו (בערך(: "אזוי ווי דער רבי דער שווער האט אייך גישיקט צו מיר – מוז איך אייך ענטפערן אלע קשיות". (כיון שכבוד קדושת מו"ח אדמו"ר שלח אתכם אלי – אני מוכרח לענות לכם על כל הקושיות). וכששוב נשמעו דפיקות חזקות בדלת שוב עשה הרבי בידו סימן שלא נשים לב.

אבי פנה אל הרבי ואמר: מסיבות שונות יצא לי במשך כל השנים להיות בקרב חסידי סאטמר והחוגים שלהם ושם אני שומע כל הזמן טענות ומענות על שיטת ליובאוויטש, ואף שחלילה איני מקבל כל הלשון הרע שאני שומע וכו' אבל בכל זאת הצליחו גם אצלי לעורר קושיה גדולה על השיטה של ליובאוויטש בכל הקשור להתחברות לרשעים וכו', והרי ידועים הפסוקים כמו "משנאיך ה' אשנא" וכו' ואיך זה שליובאוויטש מתחברת במאור פנים עם רשעים הלוחמים נגד השי"ת ותורתו וכו'.

אבי אמר לרבי שהוא מבקש סליחה על עצם השאלה ולא התכוון חלילה לקנטר אלא אדרבה רוצה להבין שיטתו של הרבי כדי שיוכל לענות גם לעצמו וגם לאחרים וכו'.

הרבי פנה אל אבי בשאלה: מה היה עושה אותו קנאי מהשכנים שלך, אם חלילה הבת שלו היתה יוצאת לתרבות רעה? האם היה מנסה להחזירה לדרך התורה והמצוות או שהיה אומר "משנאיך ה' אשנא" ו"אסור להתחבר לרשעים" ולכן יתרחק ממנה ולא ירצה לקרב אותה?

הרבי לא המתין לתשובה, ומיד המשיך: אותו קנאי, היה עונה בודאי שכשמדובר בבת שלו זה שונה, כי על זה נאמר: "ומבשרך אל תתעלם" וכאן הרצינו פניו הק' של הרבי והוא עצם את עיניו הק', דפק על השולחן ואמר "ביי דער אויבערשטן איז יעדער איד טייער ווי א בן יחיד ביי דעם רבי'ן דער שווער איז יעדער איד ומבשרך אל תתעלם!" [ - אצל הקב"ה כל יהודי יקר כמו בן יחיד אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כל יהודי הוא 'מבשרך אל תתעלם'].

לאחר מכן הביט הרבי בי ובאבי במבט חודר ואמר: "ומסיימין בברכה כידוע נהגו אצל כל החסידים לחגוג את נר חמישי דחנוכה מה הטעם? כיון שנר חמישי של חנוכה לעולם לא יכול לחול בשבת ולכן זה מסמל את שיא החושך ובכח של נר חנוכה אפשר להאיר גם את העניין הכי חשוך, זה תפקידו של כל יהודי להאיר גם את המקומות הכי חשוכים, ולא משנה אם הוא נמצא בטורונטו או בלונדון, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, בנו יחידו של הקב"ה וכשמדליקים את הנשמה שלו בנר של קדושה – מתעורר גם היהודי הרחוק ביותר במקום החשוך ביותר".

אבי שהיה נדהם ונרעש באופן הכי מבהיל, לא שמע גם את מלות הברכה האחרונות של הרבי והוא אפילו לא זכר איך הוצאתי אותו מהחדר של הרבי.

כל הדרך חזרה לטורונטו הוא לחש רק שתי מלים, פלאי פלאים, פלאי פלאים.



*



מאז עברו בערך כעשר שנים. בשנת תשל"ט התחתן אחי הצעיר בעיר לונדון, וכל המשפחה, אבי ואמי, אחותי וגיסי ואני נסענו לחתונה. במטוס בדרך ללונדון ראיתי שאבי מוטרד ומשהו מעיק לו, שאלתי במה הענין, ובתחילה לא רצה לספר, רק אחרי כמה פעמים ששאלתי סיפר לי:

כמה דקות לפני שעזב את הבית בטורונטו, נכנס אליו השכן, מהמכובדים ביותר בקהילה, ובכה לפניו בדמעות שליש, ואמר לו שמה שהוא מספר לו עתה זה סוד כמוס ושלא יספר לאיש רק בלית ברירה הוא מספר לו אולי יוכל לעזור.

ובכן מסתבר שהבת של אותו שכן הידרדרה מאד ביהדותה, בתחילה ההורים לא כל כך ידעו מכך כי הסתירה לגמרי מפניהם, אבל לפני שבועיים התברר להם למרבה האסון והבושה שהיא ברחה עם איזה גוי ללונדון ומאז אצלם בבית בכי ומספד ותשעה באב כל הנסיונות שלו על ידי קרוב משפחה בלונדון לאתר אותה עלו בתוהו ולכן הוא מבקש מאבי, בהיות שהוא נוסע ללונדון, שיראה לטכס עצה ולהתעניין אולי יחוס אולי ירחם ה', אולי יוכל לעזור למצוא את הבת ולמנוע ממנה מרדת שחת.

אבי שהיה בידידות קרובה מאד עם השכן, היה נרעש מהסיפור, וגם אני מאד לקחתי ללבי וחשבתי איך ומה נוכל לעשות בענין זה בלונדון.

החתונה היתה בשעטומ"צ, ובלילה הראשון של השבע ברכות פנה אבי למחותן, סיפר לו את המעשה עם בת השכן, ושאל אותו אולי יכול לייעץ לו איך ואיפה – אם בכלל שייך – להתעניין ולעשות משהו בנידון.

המחותן מיד כששמע הסיפור, אמר לאבי מורי שאם כי הוא אין לו שום מושג בזה, הרי יש לו ידיד חסיד חב"ד, שהרבי מליובאוויטש מטיל עליו תמיד כל מיני שליחויות ושמו הוא הר"ר אברהם יצחק גליק, ואם יש מישהו שיוכל לעזור בזה הרי הוא האיש, כי כבר איתמחי גברא להציל ברחבי אירופה הרבה נשמות יהודיות מהתבוללות.

עוד באותו לילה צלצל המחותן לרב גליק, סיפר לו את כל סיפור המעשה ועד כמה הענין דחוף, והרב גליק ביקש הטלפון של הורי הנערה מטורונטו אולי יודעים אי אלו פרטים וכתובות שיתנו לו קצה חוט איפה להתחיל בחיפושים. הרב גליק בצידו הבטיח לעשות את כל המאמצים וההשתדלות.



*



אינני יודע איפה חיפש הרב גליק, לאן הלך, אצל מי בירר, אבל באחת הלילות כעבור כעשרה ימים – אבי ואמי נשארו בלונדון עד אחרי חנוכה – צלצל הרב גליק למחותן ואמר שיבוא אליו בדחיפות "יש לי הפתעה מאד טובה".

המחותן ואבי מיהרו לבית הרב גליק, כשנכנסו לביתו ראו בסלון ביתו יושבת בחורה וממררת בבכי. בפתח הסלון דלקה החנוכיה.

לפתע, תוך כדי שאבי מסתכל על החנוכיה ורואה את חמשת הנרות הדולקים – אבי כמעט נפל מתעלף ארצה. הוא נזכר במשפט המוזר שהרבי הקדוש אמר לו לפני חמישים שנה, לפני שלושים שנה, ולפני עשר שנים.

"נר חמישי של חנוכה מסמל את הכח של החנוכיה והתפקיד של יהודי להאיר גם את המקום החשוך ביותר, בוורשא או בלונדון, בניו יורק או בלונדון, בטורונטו או בלונדון"...

"מה יעשה אותו קנאי", אם הבת שלו תדרדר... אצל הקב"ה כל יהודי הוא בן יחיד... אצל כ"ק מו"ר אדמו"ר כל יהודי הוא "מבשרך אל תתעלם"...

אין צורך לומר שהבחורה חזרה בתשובה שלמה, ואין גם צורך לומר שמאותו יום לא פתח יותר אותו "קנאי" את פיו נגד ליובאוויטש...



*

כשחזר אבי לקנדה עשה כל המאמצים להיכנס לרבי מליובאוויטש, הוא הרגיש צורך וחובה נפשית לאחר מה שקרה להיכנס לקודש פנימה אבל באותן שנים כבר היה קשה מאד להיכנס לרבי ל"יחידות".

רק בתשרי הבא, שנת תש"מ, לאחר מאמצים מרובים הצליח אבי להיכנס ל"יחידות" באותו לילה שנכנסו קבוצת האורחים שהגיעו לרבי לחגים.

אבי סיפר לי שמרוב התרגשות לא יכל להוציא הגה מהפה, וכשהתחיל לדבר ולספר את הסיפור פרץ בבכי. הרבי שמע ממנו רק כמה משפטים, ואז פנה לאבי ואמר לו: "דער שווער האט דאך געהאט א ווייטן קוק"... [לחותני הרי היה מבט רחוק]...

וכל פעם שסיפר אבי מורי זצ"ל את הסיפור היה אומר שהרבה יותר מהמופת הפלאי של הרבי מליובאוויטש, שכבר לפני חמישים שנה בהיותו חתן, ראה כל כך למרחוק... הרבה יותר מהמופת הזה הוא התפעל בכל ליבו על גודל הענווה השמיימית של הרבי שאמר לו בפשטות הכי גדולה וברצינות הכי גדולה "דער שווער האט דאך געאט א וויטען קוק"...

ושרשרת המופתים הפלאיים לא פסקה: בי"ד כסלו תשמ"ט, בדיוק שנגמר השבע ברכות מחתונת בתי הבכורה (כפי שהרבי בירך אותו שישמח בחתונה של הנכד) ובדיוק ביום שבו מלאו ששים שנה מהחתונה הגדולה בוורשא של הרבי – באותו ערב שבק חיים לכל חי והשיב נשמתו למרומים.



זכותו תגן עלינו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה