שיתוף - לביקורת ר' נוחעם במבחן הסבירות...

  • הוסף לסימניות
  • #1
ר' נוחעם ידוע כלמדן חשוב וכאחד מאלה שממיתים עצמם באוהלה של תורה ואין להם בעולמם אלא ד' אמות של לומדעס' והלכה
מטבע הדברים ר' נוחעם אינו מתעניין בחדשות, שהרי מה לו ולענייני החומר של העולם
אותו מעניינות בעיקר חומרות חדשות, ונפק"מ לחקירה אם על איסור גאווה עוברים כל רגע ורגע או רק פעם אחת

ומאחר ור' נוחעם מקפיד על מאמר חז"ל בשבח מי שדעתו מעורבת עם הבריות, קורה שר' נוחעם עולה על אוטובוס כשלאוזניו אוזניות מחוברות לנגן מלא בשיעורי תורה אך עם סוללה ריקה, או אז יוצא לו לשמוע לאונסו ממכשיר הר[ע]דיו של הנהג מהנעשה והמתרחש מחוץ לבית המדרש

יודעי דבר מספרים שגם בביתו של ר' נוחעם יש שני אוטובוסים כאלה שמידי פעם מעדכנים אותו במילי דעלמא אחד בסלון ואחד במטבח, ר' נוחעם מעולם לא אישר את השמועה המופרכת הזאת אך גם לא הכחיש...

ר' נוחעם האזין בקשב רב לעדכון הדרמטי על יום השיבושים הלאומי בעקבות החוק לביטול עילת הסבירות, הוא מעולם לא שמע על עילת הסבירות, ולא ידע על קיומה, כעת הוא מבין היטב למה כיוונו חז"ל ב"שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם"

בבית המדרש מעולם לא הייתה עילת הסבירות, ולא תהיה! לפחות בבית מדרש של ר' נוחעם...

על יד ר' נוחעם ישב אברך שלפי מראהו נראה כי הוא חי על מלגה זעומה שלכל הדעות לא עומדת במבחן הסבירות, ר' נוחעם מצא את אוזנו כרויה כאפרכסת והחל בנאום התוכחה שלו -

'שמעת על הסבירות הזאת?' האברך הנהן, 'כן כן עכשיו שמעתי'...

ר' נוחעם זעם ממש

'מה זה הדבר הזה? איזה מין טענה זו? זה לא תופס בשום סוגייא שאני מכיר, חסד ה' שאין לנו שום שייכות עם שופטים כאלה, טוב מאוד שרוצים לבטל את העילה הזאת, אחר כך הם יבואו אלינו ויעצרו את מחירי האתרוגים בטענה שלשלם על אתרוג בודד 150$ זה מוגזם ולא סביר, באמת? יש לכם מושג מה זה אתרוג תימני נקי?

עם הסבירות הזאת הם עוד יכולים להרוס את כל היהדות, הם הרי לא מבינים שקילו מצות זה לא קילו קמח עם מים, ולכן זה יכול לעלות 450 ₪ לקילו, מה יהיה? הם יבטלו את כל ה'חבורות' של המצות ויאכילו אותנו חמץ בפסח, ולמה? כי המחיר לא סביר? אז מה?

וללבוש כובע וחליפה בתקופת תמוז, זה סביר?

ולשתות ארבעה בקבוקי יין של אוצר בי"ד בסעודה של פורים, זה סביר?

ולרקוד עשרים דקות ברצף בהקפות של שמחת תורה רק על חמש מילים - 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא' זה סביר?

אני שואל אותך? מה היה נשאר לנו מהיהדות אם היינו מקבלים את עילת הסבירות?

ואתה יודע מה? הם יגעו לנו גם באוכל, הם יאסרו עלינו לאכול צ'ולנט בליל שישי בטענה שלאכול את הדבר הזה יותר מפעם אחת בשבוע זה לא סביר, מה הם מבינים ב'טועמיה חיים זכו'...

אז טוב מאוד שמבטלים את זה עכשיו, אהה ר' ייד?'

'ממש לא!'
השיב האברך לר' נוחעם בנחרצות שהפתיעה את ר' נוחעם - 'אני באמת חושב שכל מה שאמרת עכשיו לא ממש סביר וזה לא בסדר'

מההה?
ר' נוחעם המופתע לא הצליח להשלים משפט, הוא קם בזעם מהמושב באוטובוס והחל לצרוח על האברך בקולו הרם 'בושה! בושה! בושה!'

הנהג איבד סבלנות עצר את האוטובוס וביקש מר' נוחעם לרדת מאחר והוא מפריע לכלל הנוסעים והתנהגותו לא עומדת במבחן הסבירות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כנראה שבמשפט העברי אין מושג כזה - "עילת סבירות".
ומי המציא אותו?
גאון!
לקחת משהו לא סביר ולהפוך אותו לסביר.
כנראה זאת כל המשנה של עולם "המשפט" על רגל אחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אהבתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כנראה שבמשפט העברי אין מושג כזה - "עילת סבירות".
ומי המציא אותו?
גאון!
לקחת משהו לא סביר ולהפוך אותו לסביר.
כנראה זאת כל המשנה של עולם "המשפט" על רגל אחת.
או להבדיל בין קודש לחול בשפה של חז"ל - "לטהר את השרץ בק"נ טעמים"
אין מושיבין לסנהדרין אלא מי שיכול לטהר את השרץ מן התורה...
לדעת את האיפכא מסתברא בהחלט צריך, אבל לא תמיד להשתמש בזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
'שמעת על הסבירות הזאת?' האברך הנהן, 'כן כן עכשיו שמעתי'...

ר' נוחעם זעם ממש

'מה זה הדבר הזה? איזה מין טענה זו? זה לא תופס בשום סוגייא שאני מכיר, חסד ה' שאין לנו שום שייכות עם שופטים כאלה, טוב מאוד שרוצים לבטל את העילה הזאת, אחר כך הם יבואו אלינו ויעצרו את מחירי האתרוגים בטענה שלשלם על אתרוג בודד 150$ זה מוגזם ולא סביר, באמת? יש לכם מושג מה זה אתרוג תימני נקי?

עם הסבירות הזאת הם עוד יכולים להרוס את כל היהדות, הם הרי לא מבינים שקילו מצות זה לא קילו קמח עם מים, ולכן זה יכול לעלות 450 ₪ לקילו, מה יהיה? הם יבטלו את כל ה'חבורות' של המצות ויאכילו אותנו חמץ בפסח, ולמה? כי המחיר לא סביר? אז מה?

וללבוש כובע וחליפה בתקופת תמוז, זה סביר?

ולשתות ארבעה בקבוקי יין של אוצר בי"ד בסעודה של פורים, זה סביר?

ולרקוד עשרים דקות ברצף בהקפות של שמחת תורה רק על חמש מילים - 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא' זה סביר?

אני שואל אותך? מה היה נשאר לנו מהיהדות אם היינו מקבלים את עילת הסבירות?

ואתה יודע מה? הם יגעו לנו גם באוכל, הם יאסרו עלינו לאכול צ'ולנט בליל שישי בטענה שלאכול את הדבר הזה יותר מפעם אחת בשבוע זה לא סביר, מה הם מבינים ב'טועמיה חיים זכו'...

אז טוב מאוד שמבטלים את זה עכשיו, אהה ר' ייד?'
רק כדי להרגיע את זעמו של ר' נוחעם -
'עילת הסבירות' אמורה רק כלפי החלטות של הדרג הנבחר, הפקידים והשרים.
החלטות אלו, ככל שהן נוגעות לציבור ומשפיעות עליו במישרין, אינן יכולות לחרוג מהסבירות באופן קיצוני.
אין שום קשר בין 'עילת הסבירות' להתנהגותו של כל יחיד ויחיד, שיכולה להיות חסרת סבירות באופן קיצוני.


ר' נוחעם זעם ממש

'מה זה הדבר הזה? איזה מין טענה זו? זה לא תופס בשום סוגייא שאני מכיר
זה לשון הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כד:
'יש לדיין לדון בדיני ממונות על פי הדברים שדעתו נוטה להן שהן אמת והדבר חזק בלבו שהוא כן אף על פי שאין שם ראיה ברורה'
'כל אלו הדברים לפי מה שיראה הדיין שזה ראוי לכך ושהשעה צריכה'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אם אתם עדיין לא מכירים את ר' נוחעם, 'התרעה' מפיקוד העורף זה בדיוק מה שאתם צריכים כדי לרדת ל'מקלט' ולגלות את ה'התמדה' של ר' נוחעם שאיננה יודעת מלחמה מהי...

ר' נוחעם יהיה תמיד זה שנכנס אחרון למקלט כשבידו ספר, בפעם הראשונה היה זה 'חומש שמות', בפעם השנייה 'משנה ברורה' חלק ו, וכך בכל פעם ר' נוחעם יורד עם ספר אחר כדי שמי שעוד לא הבין, יבין סוף סוף שכל מה שהרשעים הארורים באיראן רוצים זה להפסיק אותו מתלמודו.

אם האזעקה תפסה את ר' נוחעם אחרי 'חצות הלילה' הוא ייכנס למקלט עם ארשת פנים מסתורית כשהוא מסתיר עם האצבעות את שמו של ספר קבלה מוכר, את ה'שדרה' הוא משאיר גלויה כדי שמי שיתאמץ יותר יגלה שר' נוחעם התחיל ללמוד 'קבלה'.

אם תשאלו את ר' נוחעם ה'מקלט' זה בסך הכל 'בית המדרש השלישי' שלו, ולמי שלא הבין הבית זה 'הבית מדרש השני'.

אלא שמשום מה, כשמתקבל העדכון ש'האירוע הסתיים!' ר' נוחעם תמיד שוכח להעלות את הספרים בחזרה הביתה, מה שהפך את אזור הישיבה של ר' נוחעם במקלט ל- מיני 'אוצר הספרים' כשאט אט מתמלא האוצר בשלל ספרים בכל מקצועות התורה.

פעם כששאלתי את ר' נוחעם למה הוא יורד למקלט אם הוא תמיד באמצע ללמוד, הרי 'תורה מגנא ומצלא'? הוא הרצין את מבטו והצביע על ילדי המקלט ואמר 'כדי שחלילה הילדים הטהורים האלו לא יעלו על דעתם שה'מקלט' הוא זה שהציל אותם, כשהם יגדלו הם יספרו שה'תורה' של ר' נוחעם היא זו שהצילה אותם'...

מיותר לציין שר' נוחעם לא ממש מצליח ללמוד ב'מקלט'. 'שמעתתא בעיא צילותא' ובמקלט יש בעיקר 'צלצוליתא' שעולה ויורדת... כשבין לבין ותוך כדי יש צרחות של תינוקות ודיונים קדחתניים שונים שלא ממש מאפשרים לר' נוחעם לשקוע בתלמודו.

פעם ופעמיים ניסה ר' נוחעם לפתח דיון הלכתי בין יושבי המקלט ב'דיני קדימה בכניסה למקלט' ו'אם יש דין 'זריזין מקדימין' לפני האזעקה', אך עד מהרה התערבו בדיון כמה 'אברכיות' למדניות שהפכו את הדיון ההלכתי היבש והקר למסע מרגש של מידות והתחשבות בזולת, ומופע של חרדות ופחדים, ור' נוחעם ששונא שמערבים 'הלכה' עם 'רגש', מיהר להכריז ש'האירוע [הרגשי הזה] הסתיים! ולהלכה כל אחד ינהג לפי מנהג רבותיו', וחזר לדפדף בספר שבידו.

אחת האזעקות שכנראה תפסה את ר' נוחעם כשהוא לא עירני במיוחד, גרמה לו לקחת ספר מבלי להסתכל באיזה ספר מדובר, וכך למטה כשר' נוחעם התיישב במקומו הוא גילה להפתעתו ביחד עם כל ילדי המקלט שהוא הוריד את הספר עם התמונות של 'ארבעת המינים', לר' נוחעם יש קשר מיוחד ל'ארבעת המינים' אבל לא בערב פסח, וכך הוא מצא את עצמו עונה לשאלות של הילדים על איך מבדילים בין אתרוג תימני לאתרוג חזון איש.

אחד השכנים שהתקשה להאמין שבשעת האזעקה ר' נוחעם עסק בביתו בלימוד 'ארבעת המינים', סנט בר' נוחעם ושאל אותו 'תגיד, האתרוג הזה כשר לפסח?', ר' נוחעם התבלבל לרגע אבל אז פנה אל השכן בכאב 'כשמתחילים ללמוד הלכות ארבעת המינים שבועיים לפני סוכות לא פלא שהאתרוג נראה כמו שהוא נראה...',
'אני' - אמר לו ר' נוחעם - 'מייד אחרי התפילה על האתרוג בט"ו בשבט מתחיל ללמוד את ההלכות'...

בינתיים, האזעקות במרכז ממשיכות, וערימת הספרים במקלט שלנו הולכת וגדלה, 'וועד הבית' נדרש לעניין וביקש מר' נוחעם להעלות חלק מהספרים מאחר והמטראז' במקלט הצטמצם משמעותית בעקבות ה'אוצר' המתפתח.

ר' נוחעם הזדעק לשמע הבקשה והתחנן 'אני מוכן לפנות את מקומי ולהישאר מחוץ למקלט, את הספרים אני לא מוציא עד סיום המלחמה, אתה יודע כמה 'הערות' יש לי שם, אם חלילה יפגע רסיס בספרייה כל ה'חידושי תורה' שלי ילכו לאיבוד ח"ו...

מאז ר' נוחעם נשאר להגיד 'תהילים' מחוץ למקלט אך מקפיד בכל פעם לשלוח ספר נוסף לשמירה והגנה בתוך המקלט.


לעוד קטעים על ר' נוחעם
  1. ר' נוחעם והחלה של...
  2. ר' נוחעם במבחן הסבירות...
  3. ר' נוחעם יודע לתקוע...
  4. ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #3#
  5. נראה אתכם מצחיקים את ר' נוחעם...
  6. הווידוי של ר' נוחעם!
    ויש עוד...
אדם מן השורה היה מתקשה לראות שמי מסתתר מאחורי שתי הידיים הרועדות שאחוזות בערמת קרטונים עטופי שקיות, הוא לא אחר מאשר ר' נוחעם.

אם היו לו לר' נוחעם עוד ארבע ידיים או אז הוא היה רותם גם אותן לסייע למסע הקודש של החבילות ממוקדי החלוקה עד ביתו שנמצא בתהליך מתקדם לקבלת כשרות מהודרת לפסח.

הימים הם ימי ההכנות לפסח ולכן סביר להניח שהחבילה אותה סוחב ר' נוחעם היא לא אחרת מ'מצות' ל'ליל הסדר'.

עין טובה שתבחן את מגדל הקרטונים בן ארבעת הקומות תגלה שמבעד לשקיות המרשרשות ישנן ארבעה חבילות 'מצות' שונות לחלוטין, ולא בגלל צבע האריזה! ר' נוחעם לא נוגע בחבילות מצות צבעוניות. הוא כבר שנים מנסה לברר אבל עדיין לא הצליח לשלול באופן מוחלט הימצאות של חשש חמץ ב'דיו' שמשמש את מכונות הדפוס עבור האריזות של המצות. ולכן בטרם ניגש ר' נוחעם לתהות על קנקנה של 'חבורת' מצות מבחינת החומרות והדקדוקים, הוא קודם כל מוודא שמדובר ב'חבורה' שמשתמשת אך ורק בקרטונים בצבע הטבעי החום והמוכר...

הדרך להבחין בהבדלים שבין החבילות היא על ידי שימת לב למדבקות והכיתובים ב'ארטליין' שחור על גבי האריזות, ואם חשבתם שמדובר בראשי תיבות המוכרים - רש"י רש"מ [ריחיים של יד/מכונה] או ת"ר [תנור ראשון], אזי אתם מוזמנים לפענח את ראשי התיבות הבאים – מל"מ, עצ"ג, מל"ק, לכ"ר.

הרעד אחז בר' נוחעם מהרגע הראשון שהוא החזיק את המצות ולא בגלל כובדן של החבילות, המשקל של ארבעת החבילות יחד הוא עד כדי כך קל שלא ברור אם יש בכלל משקל מדיד למצה בודדת מהסוגים שר' נוחעם קונה. מדובר ב'מצות' שמתאימות יותר למומחים שמתעסקים עם 'ננו טכנולוגיה'...

ר' נוחעם אוהב את דקיקות היתר של המצות, למרות שזה יוצר לו בעיה לא פשוטה עם ה'כזית' מה שגורם לו לאכול על כל 'כזית' סדר גודל של 4 מצות לכל הפחות, אבל זו כבר בעיית משקל שלו ולא של ה'מצות'...

ר' נוחעם רעד מהפחד שמא המצות העדינות והדקיקות יישברו לו בדרך ויעשו לו 'יחץ' שלא בזמנה... הרעד היה בלתי נשלט ולכן ההיגיון שהרעד בעצמו עלול לסכן את שלמות המצות הרבה יותר מהסיכוי ש'ילד תועה' יתנגש דווקא בשפיץ של חבילת המצות שמקפידים בה על טמפרטורה נמוכה [4 מעלות] למניעת חימוץ, לא ממש תופס והידיים של ר' נוחעם רועדות כל הדרך הביתה.

לרגע הזה הוא חיכה, הוא שתק לאורך כל התקופה הלחוצה של ערב פסח וספג בדממה את האווירה המתוחה והצעקות שהוא חוטף בבית כל אימת שהוא נכנס למטבח או לכל אחד מהחדרים בבית שכבר ניקו לפסח שלושים יום קודם החג.

רעייתו של ר' נוחעם למדה מבעלה טוב טוב כיצד מהדרים במצוות, ולכן היא לא מאשרת לו כניסה לבית לפני שהיא בודקת בעצמה שאין לו על הזקן שאריות של שומשום מהבורקסים שהוא אוהב, אז היא עוברת לכיסי החליפה ושקית ה'כתבים' שמתבררת כמחסן לא קטן של 'גלוסקאות נאות'...

בשביל הרגע הזה הוא היה מוכן לשתוק כל כך הרבה. ר' נוחעם לא מוותר על מצוות 'השבה', ולכן הוא בחר בכוונה ללכת עם ה'מצות' במסלול הארוך שמקיף את כל הבית.

רעייתו שראתה שבגלל גובה הערמה הוא לא ממש מצליח לראות על מה הוא דורך, ניסתה לעזור והלכה לפניו תוך כדי שהיא מתכופפת שוב ושוב כדי להזיז את החפצים מדרכו, לרגע הזה הוא חיכה, ר' נוחעם הזדעק מנהמת ליבו והרים את קולו - 'תיזהרי, את עוד רגע מפילה אותי, זה 'מצות יקרות'! את יודעת מה עברתי עד שהגעתי אליהן? אני לא יודע מה אני יעשה אם הן תשברנה בגללך'.

רק כאשר ה'מצות' מגיעות ליעדן, ידיו של ר' נוחעם מפסיקות לרעוד, אבל אז אשתו של ר' נוחעם ותשעת ילדיו נכנסים ללחץ ומתחילים לרעוד בכל פעם שהם נכנסים לחדר שבו נמצא ר' נוחעם וה'מצות'...

בליל יו"ט ראשון של פסח ר' נוחעם צעד בזריזות מבית הכנסת כדי לקיים את מצוות הלילה בהידור, אך אז פגש אותו ידידו ר' שלום - 'כל שנה אתה אומר לי פירוש יפה על ההגדה, יש לך משהו על 'הא לחמא עניא'?

ר' נוחעם התאפק לא לצחוק 'מה אמרת, לחם עוני??? חחחח הצחקת אותי! אתה יודע כמה עלו לי המצות?'...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה