שיר שַׁיָּךְ לְעַצְמִי אוֹ לְכֻלָּם?

[שמעון הכהן]

אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ שַׁיָּךְ וּמְחֻבָּר

מֵאָז וּמִתָּמִיד חָלַמְתִּי – לִהְיוֹת חֵלֶק טִבְעִי שֶׁנִּסְפָּר



מְנַסֶּה לְהַתְאִים אֶת עַצְמִי לְמִי שֶׁעַל יָדִי

מִתְלַבֵּשׁ מִתְנַהֵג וּמְדַבֵּר כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁלְּצִדִּי



חֲרָדָה קִיּוּמִית שֶׁמָּא לֹא אֶמְצָא לִי בֶּן זוּג

חָלִילָה אֶשָּׁאֵר בּוֹדֵד בְּלִי מָקוֹם..



אָמַרְתִּי אֶהְיֶה הַגּ'וֹקֶר שֶׁתָּמִיד מַתְאִים לְכֻלָּם

וְכָךְ לֹא יִהְיֶה מַצָּב שֶׁאֲנִי לְבַד - לְעוֹלָם



כָּךְ הִסְתּוֹבַבְתִּי מְחֻפָּשׂ לֹא מְגַלֶּה אֶת סוֹדִי

וְאָז פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי כַּמָּה אֲנִי בּוֹדֵד לְבַדִּי



כִּי לְכָל קְלָף יֵשׁ חָבֵר לוֹ הוּא תּוֹאֵם, וְלִי אֵין

אוּלַי רַק ג'וֹקֶר כְּמוֹתִי בְּלִי זֶהוּת, יִתְחַבֵּר אֵלַי בְּלִי לְמָאֵן

 

[דודה]

עצוב...
אבל יפהפה!