התייעצות שאגת הארי • מה עושים עם הילדים באזעקות בלילה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
ממתי קושי הוא סיבה לא לעשות,
קשה לי לעבוד,
קשה לקחת אנטיביוטיקה.
קשה לחתן ילדים...
ממתי שזה עובר את גדר ההשתדלות.
אדם הראשון נענש אחרי החטא בחובה ובצורך לעשות השתדלות ותו לא.
יש מי שההשתדלות שלו היא לרדת למקלט ויש מי שלא. תלוי בכמה מאמץ זה כרוך ובעיקר תלוי בדרגת האמונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
א' וב' זה בדיוק אותו ספק מקסימום תוריד 0 אחד... ;) אז למה רק ב ב' אומרים קבוע? גם בא' אומרים...
קודם זה קצת יותר מ-0 אחד. כי פגיעה ישירה משמעותה מ"רים בודדים, ופגיעה סמוכה משמועתה הרבה יותר מ"ר.
ובעיקר, נגד א' אין לך פתרון כי הממ"ד לא יציל, אבל ל-ב' יש פתרון שהוא הממ"ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
שאלה ראשונה לא נעבור את הכביש כי אפשר למות כמובן יגיבו אני עובר בזהירות אבל לא תמיד זה עוזר יש תאונות גם כשהולכים במדרכה מי היתיר לך ללכת ברחוב זה ממש מסוכן ברור לכולם שאפילו שיש סיכון לא ניתנה תורה למלאכים (או למשוגעים שלא יוצאים מהבית בגלל סכנות של תאונות קורונה וכד')

האם בגלל שלמדינה לא שווה שיפול טיל בלי אזעקה אנחנו צריכים לשנות את החיים?

ועכשיו קצת לנתונים ולהלכה

אסור לאדם להכניס את עצמו במקום סכנה
מה זה נקרא מקום סכנה סכנה ממשית

מספר הנפגעים מטילים לא מגיע לאחוז מנפגעי חרדה בגוף, ובנפש מי מדבר בכלל ומי אתה שמותר לך להרוס לילדך את החיים כי עכשיו אתה מפחד מאזעקה שאולי יש טיל באזור ואלי לא יורט ואולי הוא יפגע ישיר ליד הבית (אם זה פגיעה ישירה לא עוזר ממ"ד) שהסיכוי שלו כאמור נמוך מאוד והסיכוי לפגיעה ישירה בנפש כמעט בטוחה

כמובן למעשה כל אחד ישאל את רבו ובוודאי לא לפגוע בילדיו (ובעצמו...) בידיים בלי לשאול רב ושכל אחד יספר כמה פחדים יש (לו.. ו)בבית עד שאחד סיפר לי שבתו לא מוכנה להתקלח כי אולי יהיה אזקה
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
שיש אזעקה
ואין ממ"ד
אתם מעירים אותם ויורדים למקלט?

פעם שעברה יצאו עם חרדות
שווה את זה?
מעירים אותם ברוגע בלי פאניקה
ויורדים

אף אחד לא יצא לי עם חרדות מזה
מי שקצת מפחד אנחנו עובדים על להצחיק ולהרגיע
יורדים בנחת בלי שמץ של פאניקה או תחושת לחץ
והשדר עובר יופי לילדים ב"ה.

וכל תשובות הרוגע והסיכויים הסטטיסטיים
הם תוצאה רק של חסדי השם ביממה זו
זו היתה האווירה השלטת גם בתחילת עם כלביא
כמה הרוגים והרס רב כולל בבני ברק
שינו עד לסוף המלחמה את הגישה לרוב האנשים.

תעסקו בלהרגיע את עצמכם - בלעשות אווירה רגועה במקלט
והילדים לא יחטפו חרדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
זו סיבה מספיק טובה כדי להגן על חיי ילדינו ? לילדים שלי אין חרדות יש להם חוויה רגועה עם הסבר נכון ויש לנו 4 קומות לרדת
WhatsApp Image 2026-03-01 at 12.00.03 AM.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
זה ממש חשש רחוק! כמה בנינים נפגעו??? כמה אנשים נפגעו? מתוך כמה...
אולי גם לא ניסע במכוניות יותר כי היו תאונות דרכים?
אתה תסע במכוית אבל תחגור . אתה תעבור את הכביש אבל תסתכל ימינה ושמאלה. אמן ומקוה שכך לא תעבור באדום. תקח את התרופה שהרופא רשם לך לסטרפטקוק אפילו שהסיכוי שתמות מדלקת גרון לא מטופלת זה רחק. אתה תחבר חזק חזק ונגד כיוון התנועה את הכסא תינוק ותנתק את כרית האוויר לפני כן ... ועשית מעקה לגגך? מה הסיכוי שתעלה לגג בכלל וכמה נפלו מגג... עדיין יש חובה כזו . קוראים לזה ונשמרתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
שאלה ראשונה לא נעבור את הכביש כי אפשר למות כמובן יגיבו אני עובר בזהירות אבל לא תמיד זה עוזר יש תאונות גם כשהולכים במדרכה מי היתיר לך ללכת ברחוב זה ממש מסוכן ברור לכולם שאפילו שיש סיכון לא ניתנה תורה למלאכים (או למשוגעים שלא יוצאים מהבית בגלל סכנות של תאונות קורונה וכד')

האם בגלל שלמדינה לא שווה שיפול טיל בלי אזעקה אנחנו צריכים לשנות את החיים?

ועכשיו קצת לנתונים ולהלכה

אסור לאדם להכניס את עצמו במקום סכנה
מה זה נקרא מקום סכנה סכנה ממשית

מספר הנפגעים מטילים לא מגיע לאחוז מנפגעי חרדה בגוף, ובנפש מי מדבר בכלל ומי אתה שמותר לך להרוס לילדך את החיים כי עכשיו אתה מפחד מאזעקה שאולי יש טיל באזור ואלי לא יורט ואולי הוא יפגע ישיר ליד הבית (אם זה פגיעה ישירה לא עוזר ממ"ד) שהסיכוי שלו כאמור נמוך מאוד והסיכוי לפגיעה ישירה בנפש כמעט בטוחה

כמובן למעשה כל אחד ישאל את רבו ובוודאי לא לפגוע בילדיו (ובעצמו...) בידיים בלי לשאול רב ושכל אחד יספר כמה פחדים יש (לו.. ו)בבית עד שאחד סיפר לי שבתו לא מוכנה להתקלח כי אולי יהיה אזקה
לגבי ההלכה זה לא פשוט. הגרשז"א כותב (מנח"ש תני' סי' לז אות ב) שכל דבר שדרך אנשים לברוח ממנו חשיב כספק סכנה דאמרינן בי' "וחי בהם" לעניין חילול שבת וכו'.

אמנם זה סוגיא, אבל רובם המוחלט של רבנים חששו לזה, לפחות לפי מה שהם אמרו ואומרים כלפי חוץ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
צריך או לא צריך זה משהו אחד
אבל מפה ועד לרדת בשלווה ובשמחה
משפחה ברוכה עם ילדים/תינוקים/זאטוטים חצי ישנים
שמעירים אותם שוב ושוב...
וקר ולוקח זמן עד שכולם נרדמים שוב....
קיצור אם אתם עושים/לא עושים את זה ברוגע/בלחץ
מי כעמך ישראל
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לנו אין מקלט ואין ממ"ד, נכנסים לאזור מוגן.
לגבי להעיר ילדים משנת לילה רב הורה לנו (בנתונים שלנו) שזה לא בגדר חובת ההשתדלות.
יש כאלה שתמיד מתעוררים יש את אלה שלא.
בתקיפה הקודמת אחת הבנות שלי (9) שמאז שהפסקנו להעיר אותה לא גמרה להודות לנו שהיא כבר לא מפחדת....
לדעתי זו שאלת רב ולא אני עושה כי כך החבר שלי עושה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לא מסוגלת לשמוע אותכם ככה מדברים!
המצב הוא מצב סכנה זה נתון!
מה ההיתר לזלזל בחיים??
מאיפה ההיתר להקל על חיי ילדכם?
זה בסדר גמור אם הילד יכנס לחרדות כל עוד הוא יחייה,
נכון שזה קשה לרדת עם ילדים,
אני חווה גם את הקושי,
אבל יותר קשה לשבת שיבעה עם רגשות אשם נכונים!
לא מבינה ממתי אם קשה משהו זה סיבה לא לעשות אותו,
בושה!!!
נקודה למחשבה למה זה רווח בציבור החרדי להתעלם מאזעקות?
לא מבינה איך ציבור שמעריך כ"כ חיים מזלזל כך!!!!
אני רואה חולים עושים הכל בשביל עוד דקת חיים,
משלמים הון תועפות, בשביל תרופה שאחוז קטן שתעזור להם.
עם תופעות לוואי נוראיות בשביל להאריך חיים,
מאיפה מגיעה הזילזול?
איפה הערך לחיים?
כי אתם חושבים שללכת לממד מציל חיים!
ואנחנו יודעים שזה רק ההשתדלות, ולכל כדור יש כתובת!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
כי אתם חושבים שללכת לממד מציל חיים!
ואנחנו יודעים שזה רק ההשתדלות, ולכל כדור יש כתובת!!!!
השתדלות היא לא "רק", אלא חיוב. יש שאלה מהי רמת ההשתדלות המחוייבת, אבל באופן כללי השתדלות היא חיוב.
אפילו לגבי הישיבות הרב לנדו הורה לפתוח רק אם יש מרחב מוגן שיכיל את כולם ברווח, ולשלוח את הנערים רק אם יש להם מרחבים מוגנים בדרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
בואו לא נחפה על האישיות הבסיסית שלנו בתרוצים הלכתיים./ השקפתיים. לעבוד על מידת הביטחון לוקח שנים... להוולד עם אישיות רגועה ואופטימית זו מתנה.
אז כל אחד יפעל בהתאם להרגשתו שהיא: או מתנה או עבודה. אבל היא שלו...
מהכרות אישית ורבת שנים עם אחד מגדולינו, הוא טיפוס חרד ומתנהל לפי זה.
יש סיפורים באמתחתי רק שלא רוצה לפרסם מבלי שקיבלתי אישור
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
כי אתם חושבים שללכת לממד מציל חיים!
ואנחנו יודעים שזה רק ההשתדלות, ולכל כדור יש כתובת!!!!
נכון ההשתדלות היא חיוב, אך למושג ה'השתדלות' יש גדרי הלכה ולא רגש. גם אני שאלתי רב, והוא הורה לי את אשר הורה בגדרי ההשתדלות בזה (בכוונה איני כותב את תשובתו, שכן הדבר אינדיבידואלי).

זה נכון שבהשתדלות לפרנסה - שם אנו חשים יותר שהדברים בשליטתנו - לעיתים טועים ומשתדלים מעבר לנצרך... אך כאן, אנו חשים בבירור שאנו בידיו של ה'
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #55
שיש אזעקה
ואין ממ"ד
אתם מעירים אותם ויורדים למקלט?

פעם שעברה יצאו עם חרדות
שווה את זה?
בלת"ק
פעם שעברה ירדנו.
הפעם הקצב גדול עלינו. הוא הרבה יותר גבוה מהפעם הקודמת בלי שום השוואה. (נניח בשבת אם היינו יורדים למקלט- לא היינו מספיקים לעלות הביתה בין אזעקה לאזעקה! היה כל 10 דקות- רבע שעה במשך כמה שעות רצופות!)
נשארים בבית בינתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכון ההשתדלות היא חיוב, אך למושג ה'השתדלות' יש גדרי הלכה ולא רגש. גם אני שאלתי רב, והוא הורה לי את אשר הורה בגדרי ההשתדלות בזה (בכוונה איני כותב את תשובתו, שכן הדבר אינדיבידואלי).

זה נכון שבהשתדלות לפרנסה - שם אנו חשים יותר שהדברים בשליטתנו - לעיתים טועים ומשתדלים מעבר לנצרך... אך כאן, אנו חשים בבירור שאנו בידיו של ה'
לפני כן הבאתי פסק של הרב זילברשטיין
שאין צורך להעיר ילדים מתחת גיל 13 ובנות מתחת גיל 12
וענו לי שהפסק ישן...
כאילו משהו השתנה מהנידון שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
בלת"ק
לא פוסקת שום דבר, אבל כל אלו שמ-ז-ד-ע-ז-ע-י-ם מהמחשבה הנלוזה שלא להעיר את הילדים, שידעו: ונשמרתם זה לא רק על הגוף, ואגב מסוכן פי אלף לשלוח ילדים למוסדות כל יום בלי ליווי צמוד. לתת לכם נתונים על מספר הנפגעים בכל יום מתאונות דרכים? פי לא יודעת כמה מנפגעי הטילים, בלי שום השוואה. אז עם כזו רמת מודעות לערך החיים צריך ללוות את הילדים יד ביד לכל מקום, לא לנסוע באוטובוסים וכו'.
שוב, לא מדברת על לרדת למקלט או להיכנס לממ"ד אלא על להעיר ילדים כאשר אחוז הנפגעים הוא נמוך מאוד מאוד מאוד זה בהחלט עניין לשאלת רב, ובטח שאין מה להזדעזע מ'הזלזול בערך החיים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
השתדלות היא לא "רק", אלא חיוב. יש שאלה מהי רמת ההשתדלות המחוייבת, אבל באופן כללי השתדלות היא חיוב.
אפילו לגבי הישיבות הרב לנדו הורה לפתוח רק אם יש מרחב מוגן שיכיל את כולם ברווח, ולשלוח את הנערים רק אם יש להם מרחבים מוגנים בדרך.
השאלה למה אתם יורדים למקלט
כי ככה ניצלים מהטיל
או כי זאת ההשתדלות הנצרכת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
לפני כן הבאתי פסק של הרב זילברשטיין
שאין צורך להעיר ילדים מתחת גיל 13 ובנות מתחת גיל 12
וענו לי שהפסק ישן...
כאילו משהו השתנה מהנידון שם.
לא יודע למה,
קשה לי הגישה שהאם לסכן את הילדים שלי מסתמכים על פסק הלכה,
אם זה מסוכן - אני לא מעוניין לסכן את הילדים שלי. נקודה.
אם זה לא מסוכן - לא צריך פסק, פשוט שאפשר להמשיך לישון.
עכשיו בוא נדון ברמת הסכנה.
אני יכול לומר שאני ירדתי עם שני ושלושה קטנטנים על הידים בלילות, כי דאגתי להם,
לא מסוגל לחשוב שאני ארד במדרגות, ואסמוך על "פסק הלכה" ואשאיר אותם במיטה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
זו סיבה מספיק טובה כדי להגן על חיי ילדינו ? לילדים שלי אין חרדות יש להם חוויה רגועה עם הסבר נכון ויש לנו 4 קומות לרדת
לשלוח לך תמונה של כל שאר מאות אלפי הבניינים בארץ עומדים על תילם?
לא העניין כמה הרס נוצר במקום אחד, אלא מה הסיכון.
בדיוק כמו לשלוח תמונה של רכב הפוך ומרוסק ולצעוק שאסור לעלות על כלי תחבורה כי תראו מה קרה.
לא מסוגל לחשוב שאני ארד במדרגות, ואסמוך על "פסק הלכה" ואשאיר אותם במיטה...
אם רב הורה להישאר אפשר להישאר איתם והשומע לעצת זקנים אינו נכשל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אי שם, בבטן האדמה, בעומק 6.8 מטר מתחת לקו שממנו אני מתחיל לספור את 70 המדרגות עד לבית הנחמד שלנו.
תוסיפו על זה עוד גרם מדרגות בלתי נגמר שכל מדרגה בו בגודל אחר עם פערים לא קטנים בין מדרגה לחברתה.
כמה מדרגות יש שם? הקבלן יודע! אני, לא ממש יודע.
איך אני אמור בדיוק לספור אותם אם בכל ירידה למקלט אני מועד פעמיים וכמעט מתגלגל היישר על דלת המקלט הכבדה.
בהתחשב בשעה וב'מעידה' שלי תוך כדי האזעקה כשהילדה הקטנה שלי עלי ומאחורי עוד טור ארוך של 'שכנים' מפוחדים, לא ממש מתאפשר לי להמשיך בספירה מדויקת של המדרגות, מה גם שחלק מהן מספיק גבוהות כדי שאשתכנע שאפשר לחשב אותם כשתיים, וכדי לא להיגרר לוויכוחים מיותרים עם סופרי מדרגות שייקלעו למקלט שלנו החלטתי לוותר על המידע החשוב הזה ולהישאר עם ספקות לגבי המספר המדויק.

האירוע הסתיים!

הגענו למקלט.
ישבתי שם אני ועוד למעלה מחמישה מניינים של בני אדם שרובם המכריע לא ממש מצטרף למניין. היו שם מספיק סוגי כיסאות כדי לייצר מספיק חיכוכים בין ילדי המשפחות - מי יזכה לשבת בכיסא הישן והמרופד, ומי בכיסאות שהיו בדרך לאשפה אבל אז תפסה אותם אזעקה ומאז הם במקלט.

משום מה, כיסא המנהלים המסתובב שמישהו דאג להוריד למקלט נשאר תמיד ריק. כולם מסתכלים עליו, מנסים לסובב אותו במבטיהם, אבל אף אחד לא מעז לשבת אליו.
זה הכיסא של הרב או מה? שאל עובר אורח שנקלע למקלט שלנו תוך כדי שהוא מכוונן את הכיסא למנח הרצוי. הוא לא שם לב לעיניים שנפתחו עליו וכמעט יצאו מחוריהן, נס שלפחות 'בעל הכיסא' לא היה שם כדי לתת לו 'הרגשה טובה' ולעודד אותו עם משפטי מוטיבציה כמו - 'תרגיש בנח לשבת על זה' 'זה לא סתם כיסא, חיפשתי הרבה כיסאות עד שמצאתי אותו', ו'בבית, אני לא נותן לאף אחד לשבת עליו'...

האירוע הסתיים!
כל הכיסאות תפוסים, וכל מי שלא מצא כיסא או מזרן לשבת עליו נשאר לעמוד.

האזעקה הסתיימה, ושקט בראשיתי שרר במקלט, אך עד מהרה הוא הופר עם קולות נפץ של ספק יירוטים ספק נפילות או סתם 'טריקת דלתות' - האופציה האהובה על האימהות שבטוחות שהן מצליחות לשכנע את הילדים שלהן שהנפילה בתל אביב שהשכן המעודכן סיפר עליה היא סתם טריקת דלת מופרעת של השכן הלא מנומס שיורד למלקט רק כדי להניח שם את הדפנות של הסוכה או כדי להוציא אותם בסוכות או כשמתחילה מלחמה.

האירוע הסתיים!
הדיון הקבוע על כמה קרובה הנפילה אם בכלל הייתה כזאת נחתם בדרך כלל בהקראה דרמטית של עדכון ראשוני ע"י יו"ר וועד הבית על כך שעד כה לא דווח על נפגעים או על נזק, בכל זאת, מה הם חושבים שם בחדר החדשות, לוקח זמן לאנשים לצאת מהמקלט ולדווח על רסיס שנפל בקרבת מקום שמתברר בסוף כצינור חלוד שהעירייה עוד לא פינתה.

אם חלילה קורה משהו דרמטי יותר, ההחלטה המשותפת היא להמתין עם זה כמה דקות ועד אז להסתפק ברמזים וסימני ידיים, את העדכונים המפורטים יעשה כל אחד בביתו לפי המדיניות שלו.

האירוע הסתיים!
ומכאן ואילך המקלט עובר לשיחה ערה על החוצפה של האיראנים להפר את שלוות החיים שלנו בפעם השביעית להיום.

הדעות במקלט כיצד נכון להגיב, הן די מגוונות. מעצירת המלחמה ללא תנאי – כי אי אפשר להמשיך ככה, והילדים יצאו משוגעים מהמלחמה הזאת, ועד - 'מצידי לגור במקלט חצי שנה העיקר שיגמרו כבר עם האיראנים האלה'.
אני בדרך כלל לא מתערב בדיונים מעין אלו, מה גם שתרחיש שבו הרמטכ"ל או אישיות ביטחונית דומה תיקלע למקלט שלנו ותשמע את העצות החכמות של השכנים שלי הוא לא ממש תרחיש ריאלי, במקום זה, אני תופס קשרים חדשים ומצטרף למשחק רביעיות משעמם עם רביעיית ילדים טרוטי עיניים.

האירוע הסתיים!
- לפחות מבחינתי, כך הכריז אחד השכנים, זה שתמיד נכנס אחרון למקלט ונשאר לעמוד, וכשנמאס לו הוא פשוט מחליט שהאירוע הסתיים.
ב99% מהפעמים הוא אכן צדק ולכן גם הצליח לגרור אחריו עוד כמה אנשים, כל זה עד לאותה אזעקה נוספת שהפתיעה גם אותו והרסה בין רגע את האמון בתחזית המרגיעה שלו, ומאז הוא עולה לבד לפני כולם, מנסה להחזיר לעצמו את האמון שאבד.

האירוע הסתיים!
ועכשיו זה אמיתי. גם השכן שלא מוריד את האוזניות מהאוזניים הנהן בראשו ואישר שאכן האירוע הסתיים!

אבל בינינו, האירוע רק מתחיל... לרדת את המדרגות היה לונה פארק לעומת הטקס הבא שמנוגד לחלוטין לחוק הכבידה, ואם חשבתי שאם אני מוריד את הילדה אז אשתי מעלה, מתברר שאשתי רוצה הפוך, היא כנראה יודעת שברגע שתבוא ההתרעה לא תהיה לי דרך למצוא אותה ולהעביר אליה את הילדה, כי בפער שבין זמן התגובה שלה לזמן התגובה שלי, אפשר להכין כוס קפה או לחילופין לרדת שלוש וחצי קומות בהליכה מהירה, והיא תמיד בוחרת באופציה השניה...

אז אתם שם ב'פיקוד העורף' שמכריזים בכזו קלות ש'האירוע הסתיים', זו לא חכמה לקחת אחריות רק על אירוע אחד קטן ונקודתי, נראה אתכם לוקחים פיקוד גם על אירועי המשנה של האירוע שתחת אחריותכם.


זהו, לעת עתה האירוע הסתיים. נכון לעכשיו.

צפו להתרעות נוספות בהמשך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה