שאלה | אופן ציון פרקים-פסוקים

[תמר21]

קצת ארוך אבל יסודי
http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=317&ArticleID=917

אשמח לדעת במה המדובר, כי חסום לי.
זה אתר כשר?

 

[מרחבית]

'פורטל תורני למורשת יהדות תימן' - נפתח לי בנטפרי.

 

[תמר21]

תודה @מרחבית!
א. אני מעריכה את התיקון והביאור שהבאת לדבריך! זה מראה שאת באמת מחפשת להחכים ולא ח"ו משהו אחר..
ב. יש מצב להביא טעימה?

 

[מרחבית]

מתוך 'פורטל תורני למורשת יהדות תימן'

פרטי דינים וחילוקים בעניין איסור הזכרת שם שמים לבטלה

מספר צפיות: 3535



מתוך שו"ת עולת יצחק למרן שליט"א ח"ב סימן ע"ד

|
|
|
|
|

ו) פירות הנושרים מדברינו לעניין הלכה:

א. יש מחמירים שלא להזכיר שם שמים מיד בתחילת הדיבור [שמא ימות, או מטעם הנז' במדרשים ובזוה"ק] אבל מן הדין אין קפידא. וכן מנהגינו שאומר אדם לחבירו ההולך לדרכו, אלהים יהיה עמך, וכן בבית האבלים אלהים ינחם אבלים:

ב. כינוי שם אלהים בקו"ף תמורת ה"א, וכיו"ב אל קל, אלי קלי, שדי שקי וכיו"ב, הוא אצלינו מהדברים אשר הם חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו, ויש אומרים שאינו דרך כבוד כלפי מעלה לקרותם בכינויים כאלו. [הלכך מי שרוצה ממדת חסידות להחמיר על-עצמו להזכירו בלא לאמרו ככתיבתו, עכ"פ לא יאמר אלקים וכיוצא, אלא יאמר סדר אותיותיו]. במה דברים אמורים, בקריאה. אבל בכתיבה בפרט כשיתכן שתלך לאיבוד, שפיר דמי, וכן נהגו אז לכתוב ד' תמורת ה', כלומר אלד'ים. והוא הדין שיכול לכתוב אלקים:

ג. הלומד בגמ' ומדרשים וכיו"ב והובא שם פסוק או מקצת ממנו, אין איסור כלל בקריאת השמות משום הזכרת שם שמים לבטלה, ואפילו בשם אדנות. ואדרבה יש אומרים שמצוה להזכירם ככתבם. [וגם כשאינו פסוק מותר לקרותם, חוץ מבשם אדנות ובשם יה שראוי לומר באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ביו"ד ה"א]. אמנם במטבע ברכה אסור, ויאמר ברוך אתה "השם" במקום הויה, אבל אלהינו מנהגינו לקראו ככתיבתו בלי שום שינוי. והוא הדין בכל זה להדורש ברבים בדברי תורה:

ד. באיסור הזכרת ש"ש לבטלה, נוטים הדברים יותר כדעת האומרים שלא רק שם אדנות הוא שאסור, אלא גם כל יתר השמות הקדושים שאינם נמחקים:

ה. אם איסור הזכרת שם שמים הוא גם בשמות שבלשונות אומות העולם, הבאנו פלוגתא דרבוותא בשו"ת חלק א' סימן קנ"ג. וע"ע שו"ת מהריט"ץ החדשות ח"א סימן צ"ב:

ו. בשירות ותושבחות, אם אומרים באימה וביראה ולא בקלות-ראש, מותר להזכיר כל השמות כמות שהן, וגם לחזור הבית כפי דרך השירים:

ז. המספר לחבירו חסדי ה' עמו. אין איסור משום הזכרת ש"ש לבטלה. אבל ראוי לימנע ליראה את ה' הנכבד והנורא, אלא יאמר השם יתברך, או המקום ברוך-הוא וכיו"ב:

ח. המדבר עם חבירו, אם מותר להזכיר שמות שבתחילת נוסח תפילה או פיוטים, כגון אלהי נצור, עיין בפנים אות ד':

ט. מנהגינו לגעור בקורא הטועה בקריאת ס"ת בנקודות או טעמים גם באופן שאין שינוי משמעות, אעפ"י שהוא בשמות הקדושים. לפי שאם אמנם יחזור, אין חזרתו על השם נחשבת לבטלה ח"ו אלא לצורך:

י. וכן מנהגינו שתשב"ר הלומדים הפסוקים בטעמיהן, קורין כל השמות כמות שהן. [ובעניין הגיית האותיות, מחמירין שלא יהגו אותן, כמו שכתבתי בקונטריס זה שמי לעלם אות ד'] :

 

[מרחבית]

יש מצב להביא טעימה?

היה מאוד ארוך.
ציטטתי בהודעה קודמת את הסיכומים שבסוף.

 

[תמר21]

תודה רבה רבה!
איזה הבדלים...
מדהים לראות כמה ההבדלים עצומים בין המנהגים השונים.
אצל התימנים - כמו שכתוב פה, בעצם - אסור אפילו להזכיר אלוקים ב - ק', או ה' (השם), אלא ממש עדיף לומר בעקיפין, וכמובן שלא מתוך קלות ראש.
מעני'ין. כי אני מכירה כמה וכמה תימנים שלא אומרים כך.
בכל אופן, זה ממש מחכים ומעשיר.
תודה רבה!
וסליחה על הטירחה...

 

[שרשרת]

ראיתי עכשיו את הדיון הזה...

כשהייתי תלמידה המורה שלי שלחה שאלה לר' חיים קנייבסקי, האם צריך להפריד עם גרש בין צרוף של 2 י', ובין י וה' וכן א' ול' במילים שאינם שם ה'.
ראיתי בעיני את הגלויה בה נכתבה התשובה בכתב ידו: א"צ.

 

[עיגול רבוע]

תמיד הפריע לי מי קבע את הסדר הזה...

לענ"ד זו דרך יותר "הגיונית". הדרך בה נוקטים: הלכות, פרק, הלכה - היא כמו רכבת של קרונות, בה עוברים שלב אחר שלב מהכלל אל הפרט וכן הלאה. אבל באמרנו/כתבנו פ"א מהלכה פלונית כבר הגענו לשלב מתקדם ולא נותר לנו רק לומר את ההלכה.
אם ההסבר לא מספק, ננסה (כתוספת) את ההסבר הבא:
הרמב"ם ז"ל חילק את ספרו "משנה תורה" לי"ד ספרים, כל ספר ל"הלכות", וכל "הלכה" לפרקים. יותר מכך הוא לא חילק. החלוקה ל"הלכות" שבתוך הפרקים נעשתה מאוחר יותר (ומכאן גם שינויי החלוקה בין זו שבדפוסים האחרונים לזו שבכתה"י הקדמונים, ששוחזרה ברמב"ם פרנקל). כך שבתחלה מדברים על הכתובת ה"אמתית" פרק פלוני של הלכה פלונית, אח"כ מוסיפים ומפרטים לפי חלוקה יותר מלאכותית (עם מותר לקרוא לה כך).

גם אם כן, זו לא סיבה להוסיף גרש!

לא התכוונתי לומר שזו סיבה להוסיף גרש.

 

[אברהם]

לענ"ד זו דרך יותר "הגיונית". הדרך בה נוקטים: הלכות, פרק, הלכה - היא כמו רכבת של קרונות, בה עוברים שלב אחר שלב מהכלל אל הפרט וכן הלאה. אבל באמרנו/כתבנו פ"א מהלכה פלונית כבר הגענו לשלב מתקדם ולא נותר לנו רק לומר את ההלכה.
אם ההסבר לא מספק, ננסה (כתוספת) את ההסבר הבא:
הרמב"ם ז"ל חילק את ספרו "משנה תורה" לי"ד ספרים, כל ספר ל"הלכות", וכל "הלכה" לפרקים. יותר מכך הוא לא חילק. החלוקה ל"הלכות" שבתוך הפרקים נעשתה מאוחר יותר (ומכאן גם שינויי החלוקה בין זו שבדפוסים האחרונים לזו שבכתה"י הקדמונים, ששוחזרה ברמב"ם פרנקל). כך שבתחלה מדברים על הכתובת ה"אמתית" פרק פלוני של הלכה פלונית, אח"כ מוסיפים ומפרטים לפי חלוקה יותר מלאכותית (עם מותר לקרוא לה כך)..

השאלה היא מה מטרת ציון המקור.
אם סתם בשביל לדעת מה המקור, אתה צודק
אך אם בשביל להפנות את המעיין לחפש ולבדוק במקור, הדרך הנוחה היא רמב"ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ג הלכה ד.

 

[עיגול רבוע]

עד העת האחרונה ממש, כולם השתמשו ב"שיטה הישנה" והיא היתה נוחה למדי. אם היו מרגישים בה חוסר נוחות כלשהו היא היתה מוחלפת בשיטה המודרנית מבלי צורך לגייס לשם כך גאונות מיוחדת.
השיטה הוחלפה כנראה רק בגלל שבעידן הטכנולוגי הראש מתרבע לדפוסי העבודה הטכנולוגיים.

 

[יענקי R]

ששוחזרה ברמב"ם פרנקל

ושוחזרה ביתר דיוק במהדורת "אור וישועה".

תודה על ההסבר. בכל זאת זה קצת ציון מסורבל... (לטעמי בכל אופן)

 

[עיגול רבוע]

ביתר דיוק

במה יתירה מהדורה זו על מהדורת פרנקל?

 

[אברהם]

במה יתירה מהדורה זו על מהדורת פרנקל?

הרבה יותר מדוייקת על פי כתבי יד תימנים עתיקים
מהדורת פרנקל התבססה בעיקר על הדפוסים הראשונים, גם במקומות שברור שהנוסח הוא שגוי, ואת הנוסחאות מכתבי היד שמו בסוף בילקוט שינויי נוסחאות

לגבי הטענה שלך על הנוחות שבשיטה הישנה, לדעתי אין מה להתווכח איתך, אתה תישאר בעמדתך למרות שהיא שגויה לחלוטין

 

[עיגול רבוע]

מהדורת פרנקל התבססה בעיקר על הדפוסים הראשונים, גם במקומות שברור שהנוסח הוא שגוי, ואת הנוסחאות מכתבי היד שמו בסוף בילקוט שינויי נוסחאות

כמדומני שהיא ניסתה להשאר בנוסח הדפוס האחרון (ורשה-וילנה) בכל הנוגע לשינויים לא מהותיים. במה שנוגע לשינויים מהותיים היא התססה על המקורות היותר מהימנים - כתבי יד תימניים. דפוסים ראשונים - לא זכור לי שקבלו שם את הבכורה.

לגבי הטענה שלך על הנוחות שבשיטה הישנה, לדעתי אין מה להתווכח איתך, אתה תישאר בעמדתך למרות שהיא שגויה לחלוטין

הבעת דעה על העמדה הנגדית שהיא "שגויה לחלוטין" הרי היא סתירה להכרזה ש"אין מה להתווכח".

 

[יענקי R]

במה יתירה מהדורה זו על מהדורת פרנקל?

הרבה יותר מדוייקת על פי כתבי יד תימנים עתיקים

וכן, החלוקה לקטעים מדויקת ע"פ כתבי יד.
(כדאי לעבור על ההקדמה של המהדירים בהוצאה הנ"ל - מחכימה ומעשירה!)

 

[עיגול רבוע]

וכן, החלוקה לקטעים מדויקת ע"פ כתבי יד.

הלא גם ברמב"ם פרנקל עשו כן (בסימון אך לא במיספור כדי שהלומדים יוכלו להתאים עם כל מפרשי הרמב"ם וכו').
ל"אור וישועה" יש כתבי יד שלא היו לפני עורכי מהד' הרב פרנקל?

 

[יענקי R]

הלא גם ברמב"ם פרנקל עשו כן (בסימון אך לא במיספור כדי שהלומדים יוכלו להתאים עם כל מפרשי הרמב"ם וכו').
ל"אור וישועה" יש כתבי יד שלא היו לפני עורכי מהד' הרב פרנקל?

כאן תמצאו בע"ה תשובות:

 

[יענקי R]

וביתר הרחבה:

 

[עיגול רבוע]

לא משכנע שמדובר בחלוקה מדויקת יותר.
בס"ה כתוב שכאן שהיא כפי מהדורתו של ה' קאפח. מי אמר שמהדורתו מדויקת יותר. היו לו כתבי יד שלא היו לעורכי רמב"ם פרנקל? אם כן, האם כתבי יד אלו מדויקים יותר מכתבי היד המדויקים שעל פיהם נערכה מהדורת הרב פרנקל?


כתבתי לפני שראיתי את המשך ההודעה. אך יש עוד להאריך בענינים אלו.