דרוש מידע שאלה בחינוך - חוצפה של ילדים

[סופר חיובי]

שלום יש לי ילדה בת 4 וחצי שלאחרונה היא נהייתה חוצפנית בלשון המעטה (כמובן שזה מצחיק אותי על האומץ)
ואני לא יודעת איך להגיב מצד אחד זה חמוד ומצחיק
מצד שני אני לא רוצה שתגדל פרא
למשל היום קראתי לה שתבוא אלי וזה נאמר ברצינות אז התגובה שלה הייתה
"אני לא חייבת " ופשוט המשיכה בעיסוקיה
איך הייתם מגיבים
פשוט המשפט הזה היה מוגזם קצת לדעתי
מצד שני זה היה מתוק כזה, ובקל אני מבליגה רק שאני פוחדת שזה לא חינוכי.

 

[Special]

"אני לא חייבת " ופשוט המשיכה בעיסוקיה

אני הייתי עומדת על הנקודה הזאת-
אם אמא קוראת לך-את חייבת.
להסביר לה שכל דבר שאמא אומרת חייבים לעשות.
בין אם זה נח ובין אם לא..

 

[סופר חיובי]

אני הייתי עומדת על הנקודה הזאת-
אם אמא קוראת לך-את חייבת.
להסביר לה שכל דבר שאמא אומרת חייבים לעשות.
בין אם זה נח ובין אם לא..

אמרתי לה את זה וזה הצחיק אותה, מצד שני אני לא רוצה להיות קשוחה מידי.

 

[studio-outline]

אויי זה סופר קשה.. !!
מצד אחד בא לך לאכול אותה..
מצד שני חינוך..

 

[טינטין!]

אני חושבת שזה שמקל ומיישב את הענין הזה, זה ההמשכיות.
"את שומרת בקול אבא ואמא
ואבא ואמא שומעים בקול הרבנים."
זה מוציא אותה חשובה כמוכם,
ולא שדווקא היא היחידה המסכנה שצריכה לשמוע בקול כולם.
אם היא צוחקת, אפשר לחייך כמובן, אבל לומר שוב בקול יציב את המשפט.
או "חייבים לשמוע בקול אבא ואמא" וכד'
זה עוגן חיוני ליציבות בחיים של ילד.
בהצלחה.
[וכמובן שלא תשמע אותך מספרת אח"כ את ה'חכמה' שלה, גם כשאת בטוחה שהיא לא שומעת...]

 

[חוץ ממני]

אל תפחדי להיות קשוחה מידי. את הרי לא...

 

[סופר חיובי]

אל תפחדי להיות קשוחה מידי. את הרי לא...

אנחנו מכירות?

 

[איזה שם?]

"אל תהיי מרגרינה אמא,

למה?

כי כשאת חלשה, חסרת כח עמידה,

לא מסוגלת להתמודד, נמסה,

אני, ילדתך הקטנה,

מבינה רק דרך אחת-

להיות חלשה כמותך.

ואם אפשר- אז חלשה יותר ממך.



למה? את שואלת אמא,

כי אני צריכה להרגיש שלך,

שייכת אלייך,

מותאמת לצורת הקיום שלך.

ויותר מזה?

אני זקוקה שתהיי חזקה ממני.

אחרת- מי מגן לי?

ואם אהיה אני חזקה ממך-

אשאר בודדה, עזובה, חשופה, יתומה.



אבל האמת היא, אמא,

שאני ממש לא את.

אני- אני בעצמי. מי שאני.

יש בי כוחות, יש בי עוצמה,

אני מסוגלת לעמוד בכל אתגר.

אני עשויה מחומר עמיד וגמיש,

אבל כדי לממש את כל אלה,

כדי להעיז להיות אני עצמי

אני צריכה בטחון.

אמא חזקה.

אז אנא!



אל תהיי מרגרינה!"

הקרדיט לזלטי רוזנטל מנחת הורים

 

[דפה]

אמרתי לה את זה וזה הצחיק אותה, מצד שני אני לא רוצה להיות קשוחה מידי.

למה את לא רוצה להיות קשוחה??
אמא קשוחה יכולה להיות אמא מהממת וכיפית, זה לא סטירה, זה פשוט קו גבול.
לגבול אין צבע או קו ממשי ולכן עלייך לייצר אותו ולהיות קשוחה כשילדה עוברת מבחינתך את הגבול, זה בדיוק הקו הממשי שאת שואפת שתחוש ותראה אותו בצורה ברורה.
ואני חולה על הסיטואציות של הקטנים האלה שאת רק רוצה לזלול אותה אבל יודעת שחינוכית את מעמידה קו.

 

[סופר חיובי]

וואו תודה רבה לכן אתם נותנות כוח
כי לפעמים שאתן בתוך הסיטואציה קשה לאמוד את התגובה

 

[רוגעל'ה]

בעית הדור!!

אני עונה "את מתבלבלת!" או "התבלבלת"
לאמא לא אומרים לא רוצה!!

וכן, גם בגיל 15 אני צריכה להגיד את זה לפעמים....

 

[מעגלת פינות]

הילדה שלך כנראה בודקת את הגבולות
אז מצד אחד לא הייתי מתייחסת אל זה כחוצפה בכוונה של חוצפה
מצד שני היא מחכה להתייחסות שלך, היא צריכה שאת תגידי לה מה כן ומה לא

אני הייתי אומרת לה 'מתוקה אחת, איך את עונה לי כמו גדולה! אבל בגלל שאת כבר כל כך גדולה אפשר כבר ללמד אותך איך מדברים לאמא ואיך לא. לאמא לא עונים תשובה כזו, כי לאמא מדברים רק יפה....'
תוסיפי דוגמא של איך כן לענות לך, ותשאלי אותה: אם אני קוראת לך ואין לך כח לבוא, איך אפשר לומר את זה יפה?
אולי לשאול אותי אם את חייבת כי אין לך כח, ואז אולי אני אגיד לך שאת לא חייבת? וכו' וכו'
מלכתחילה עדיף לערוך שיחות כאלו בזמן של משחק או סתם ארוחת ערב או משהו, ואז יותר נאה לילדה לקבל את זה.
התייחסות מינימאלית - כן בזמן אמת..

גם אם היא מתנגדת ולא נאה לה לקבל, תישארי רגועה ותחזרי על הדברים שלך בנחת 'ככה לא מדברים לאמא, מתוקה! את כבר יודעת, נכון?'.. אל תדאגי היא קולטת הכל.
ומה שאני מאד מקפידה זה לשדר כל הזמן לילד שאני אוהבת אותו על אף שהוא מתנהג בצורה לא נאותה.

 

[סופר חיובי]

ומה שאני מאד מקפידה זה לשדר כל הזמן לילד שאני אוהבת אותו על אף שהוא מתנהג בצורה לא נאותה.

באמת זה נושא שמעניין אותי למשל
אם הבת שלך התישה אותך ואת סחוטה ועייפה וכועסת (מה שאני משתדלת שלא יקרה)
איך בזמן הזה את משדרת שאת אוהבת אותה???

 

[דאבל]

אז החמודה שלי בדיוק בגיל הזה ומנסה אותי ברמות היותר גבוהות
אם את לא תרשי לי אז אני לא... ואני לא...
נותנת לי סטירות קטנות (כאן אני מחזיקה לה את היד וסופרת עד 10)
והכי מציק - מכריזה אני לא אוהבת את אמא!
(אחרי כמה דקות היא באה עם קול מתחנף ואומרת לי שהיא אוהבת אותי)
אבל שמתי לב שזה לא רק מולי. מפעילה מניפולציות רגשיות גם על האח שאחריה.

 

[רוגעל'ה]

באמת זה נושא שמעניין אותי למשל
אם הבת שלך התישה אותך ואת סחוטה ועייפה וכועסת (מה שאני משתדלת שלא יקרה)
איך בזמן הזה את משדרת שאת אוהבת אותה???

תסלחי לי, אבל אני לא מאמינה בזה.
להגיד לילדה בפה קמוץ אני אוהבת אותך. יותר גרוע מלא להגיד כלום.
ותשדורת של אהבה, בלתי מילולית, בצורה הזאת, בטח לא עוברת...

אבל אחרי זה כש'מתפייסים' עם הילדה, או סתם ביום של חול, תוכ"ד חיבוק בהחלט אפשר לומר, אפילו שלפעמים אני נורא מתעצבנת, ולפעמים אני כועסת אני תמיד תמיד אוהבת אותך.
ואני אוהבת אותך כי ה' נתן לי אותך, ואת הילדה שלי. לכן אני אוהבת אותך.

 

[SHILATI]

וכן, גם בגיל 15 אני צריכה להגיד את זה לפעמים....

צריך לומר שבגיל 15 אומרים את זה יותר מלגילאי 4....

 

[דאבל]

אם הבת שלך התישה אותך ואת סחוטה ועייפה וכועסת (מה שאני משתדלת שלא יקרה)

מזכירה לי שכעסתי על הבת שלי פעם
והיא מצטטת לי מתוך לאה פריד ושרה קיסנר: אבל גם כשכועסים אוהבים....
אכלתי אותה, אלא מה.

 

[מעגלת פינות]

אם הבת שלך התישה אותך ואת סחוטה ועייפה וכועסת (מה שאני משתדלת שלא יקרה)

קורה! בוודאי שקורה! מי שלא קורה לה שתצביע...

איך בזמן הזה את משדרת שאת אוהבת אותה.

תסלחי לי, אבל אני לא מאמינה בזה.
להגיד לילדה בפה קמוץ אני אוהבת אותך. יותר גרוע מלא להגיד כלום.
ותשדורת של אהבה, בלתי מילולית, בצורה הזאת, בטח לא עוברת...

הכל מתחיל קודם כל אצלך בראש
כשאת - ברור לך שהילד לא עושה את מה שעושה בגלל שהוא רוצה להציק לך / רוצה להיות ילד רע / כיף לו להיות בעייתי וכו', את מבינה שמשהו אחר עומד מאחורי ההתנהגות המעצבנת שלו, זה בכלל לא נכנס לנישה של אוהבת / לא אוהבת.
אני אוהבת לאמן את עצמי להסתכל על זה כמו ילד שמתנהג בצורה כזו בגלל שכואב לו הראש, נניח.
את מסתכלת על זה לגמרי אחרת.
אז קודם כל, ברור שאת ממשיכה לאהוב אותו, נכון? מספיק שאת מרגישה את זה, וזה כן עובר, בטח שעובר. איך ילד לא ירגיש אם אמא מדברת מתוך אהבה או לא?
שנית, ברור עוד יותר שהתפקיד שלך בזמן הזה הוא לתת גבולות מאד ברורים דווקא בגלל שאת אוהבת. הוא מחכה לך ולגבולות הברורים שלך.
וגם אם את כועסת - כי נגמרה כבר הבטריה ואת לא מלאך, הילד מרגיש שאת יודעת שהוא לא רע, ולא עושה בדווקא.
ואם את חוששת שכעסת ממש ואולי הוא התבלבל - תמיד אפשר אח"כ, כמה שיותר מהר, לדבר איתו.
אני אומרת לילדים:
נכון אני מאד מאד אוהבת אתכם, אבל מה קורה כשאתם לא מתנהגים יפה? אני לא אוהבת אתכם? מה נראה לכם? ברור שאני אוהבת, אבל אני פחות יכולה להראות לכם את זה. בלב - אני עדיין אוהבת אתכם.
אגב, כשילד ממשיך בהתנהגות לא ראויה אחרי שאת מעירה שוב ושוב, אני אוהבת לשאול, גם ילד ממש קטן, למה אתה עושה את זה? ממקום של התעניינות בלי כעס בכלל, התשובות מרתקות ומלמדות!

 

[מעגלת פינות]

אז החמודה שלי בדיוק בגיל הזה ומנסה אותי ברמות היותר גבוהות
אם את לא תרשי לי אז אני לא... ואני לא...
נותנת לי סטירות קטנות (כאן אני מחזיקה לה את היד וסופרת עד 10)
והכי מציק - מכריזה אני לא אוהבת את אמא!
(אחרי כמה דקות היא באה עם קול מתחנף ואומרת לי שהיא אוהבת אותי)

מזכיר לי ממש את ההתנהגות של הבן שלי לפני כמה חודשים
מה שעשיתי אז ועזר פלאים - אמרתי לו כל הזמן, אבל כל הזמן - שאני אוהבת אותו
הוא ענה לי: לא נכון, את לא אוהבת אותי ואני לא אוהב אותך
לא וויתרתי, והמשכתי כל הזמן כמו תקליט שבור - אבל, מה אני יכולה לעשות? אני כן אוהבת אותך, משוגעת עליך... ובאמת גם ביני לבין עצמי חשבתי כמה הוא מדהים, ראיתי את הדברים היפים והטובים שבו... השקעתי בזה.
גם בעלי שיתף פעולה...
אחרי כמה ימים הילד השתנה בצורה שאני לא יכולה לתאר!
עדיין מידי פעם הוא חוזר להתנהגות כזו ואז אני שוב מזכירה לו שאני אוהבת וכו'...
גם הביטחון העצמי שלו ממש ממש עלה!

כמובן שזה לא סותר את זה שלא איפשרתי בשום אופן התנהגות לא ראויה, הוא קיבל גבולות ברורים ממש ממש.

 

[שווה מיליונים]

אני הייתי אומרת לה 'מתוקה אחת, איך את עונה לי כמו גדולה! אבל בגלל שאת כבר כל כך גדולה אפשר כבר ללמד אותך איך מדברים .

בחיים לא הייתי אומרת דבר כזה
לגדולים מותר?