שאלה בנוגע לרש"י

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהי יודעת אולי כיצד התכונן רש"י לכתיבת פירושו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אפשר להסביר את השאלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני מאמין שהוא למד תורה והרבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י צילה;1365027:
לא נראה לי שלזו הכוונה
אני מבין שבמקור מסויים כתוב שהוא התכונן, או שהנחת את ההנחה הזאת לבד?

לא נראה לי שבזמן רש"י היו הסטוריונים שהכירו את המושג "הכנה רוחנית"
מדובר באדם שהיה כל כולו במצב של הכנה רוחנית ברמה כזאת שגם עיסוקו ככורם לא גרם לו לשניה אחת של ביטול תורה, אלא להפך, הוא למד מכל המציאות הגשמית והרוחנית בעולם, וזמן מיותר להכנות לא היה לו (לענ"ד).
ד"א רש"י לא כתב את הפירוש בצמוד לגמרא, אלא הוציא אותו כקונטרסים, שהיוו פירוש נפרד, כמו שמכנים אותו בתוס' 'פירש בקונטרס', רק במהדורות מאוחרות יותר נכנס רש"י לצורת הדף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
"מאור הגולה רש״ אשר על כל טיפת דיו יושב עליה ז׳ נקיים... ומדקדק אפי' על אות אחת כמפורסם... ואין ספק כי כל דבריו אמרי צדק ואפי׳ אות אחת יסודתו בהררי קדש רז"ל..."(החיד"א חיים שאל ח"א סי' ע"א)

כאן כתוב שעל כל טיפה ישב שבעה נקיים... כהכנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י מיס;1365043:
"מאור הגולה רש״ אשר על כל טיפת דיו יושב עליה ז׳ נקיים... ומדקדק אפי' על אות אחת כמפורסם... ואין ספק כי כל דבריו אמרי צדק ואפי׳ אות אחת יסודתו בהררי קדש רז"ל..."(החיד"א חיים שאל ח"א סי' ע"א)

כאן כתוב שעל כל טיפה ישב שבעה נקיים... כהכנה.
בתרגום לעברית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
צם תרי"ג צומות,
בערך 3 שנים כי שבתות ומועדים לא צם.
אבל תפתחו ותלמדו קצת על תולדותיו ותדעו בדיוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י 23;1365101:
צם תרי"ג צומות,
בערך 3 שנים כי שבתות ומועדים לא צם.
אבל תפתחו ותלמדו קצת על תולדותיו ותדעו בדיוק.
אוקי
צריך להכיר את ספרי החיד"א לשם כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני יודעת שהיה טובל, ופעם אחת התקשה בפרוש בענין יוסף הצדיק וקם ועלה על קברו של אחד הגדולים עד שהודיעוהו מן השמים את פרוש הפסוק. יש לי פרטים מדוייקים באחד הקלסרים. פני באישי אם התוספת שלי תסייע לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
כנראה שאני לא התכוננתי מספיק לשאלות כאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י קקטוס;1365039:
אני מבין שבמקור מסויים כתוב שהוא התכונן, או שהנחת את ההנחה הזאת לבד?

לא נראה לי שבזמן רש"י היו הסטוריונים שהכירו את המושג "הכנה רוחנית"
מדובר באדם שהיה כל כולו במצב של הכנה רוחנית ברמה כזאת שגם עיסוקו ככורם לא גרם לו לשניה אחת של ביטול תורה, אלא להפך, הוא למד מכל המציאות הגשמית והרוחנית בעולם, וזמן מיותר להכנות לא היה לו (לענ"ד).
ד"א רש"י לא כתב את הפירוש בצמוד לגמרא, אלא הוציא אותו כקונטרסים, שהיוו פירוש נפרד, כמו שמכנים אותו בתוס' 'פירש בקונטרס', רק במהדורות מאוחרות יותר נכנס רש"י לצורת הדף.
לא יודע מה היה הכנה של רש"י!אבל עצם ה'תזה' שלך לא ברור מהיכן נשאבה, תנאים ואמוראים התכונננו לפני כל התפילה שעה אחת, ואם 'אדם שכל כולו וכו' וזמן מיותר להכנות לא היה לו' למה הם כן היו צריכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י צמח;1365201:
לא יודע מה היה הכנה של רש"י!אבל עצם ה'תזה' שלך לא ברור מהיכן נשאבה, תנאים ואמוראים התכונננו לפני כל התפילה שעה אחת, ואם 'אדם שכל כולו וכו' וזמן מיותר להכנות לא היה לו' למה הם כן היו צריכים.
הכנה לתפילה נצרכת מעצם התפילה
אבל הבא לי מקור תורני להכנה לתורה, שהיא מ"ע תמידית
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
דרך ה' לרמח"ל
פרק ב' אות ה' ו' ז' (בעיקר ז')
נפה"ח
שער ד' פרק ו' פרק ז'​
(ובעיקר מה שכתבת, הגם שהיו שקועים בתורה יומם ולילה, גם בשאר עיסוקיהם, נכון,אבל זה לא היה באותו רמה, והראיה מרשב"י וחביריו שאם לא היה שום הבדל, מדוע הניחו כל אומנות ועסקו בתורה בלבד?)​
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י קקטוס;1365039:
אני מבין שבמקור מסויים כתוב שהוא התכונן, או שהנחת את ההנחה הזאת לבד?

לא נראה לי שבזמן רש"י היו הסטוריונים שהכירו את המושג "הכנה רוחנית"
מדובר באדם שהיה כל כולו במצב של הכנה רוחנית ברמה כזאת שגם עיסוקו ככורם לא גרם לו לשניה אחת של ביטול תורה, אלא להפך, הוא למד מכל המציאות הגשמית והרוחנית בעולם, וזמן מיותר להכנות לא היה לו (לענ"ד).
ד"א רש"י לא כתב את הפירוש בצמוד לגמרא, אלא הוציא אותו כקונטרסים, שהיוו פירוש נפרד, כמו שמכנים אותו בתוס' 'פירש בקונטרס', רק במהדורות מאוחרות יותר נכנס רש"י לצורת הדף.
על גדולי ישראל לא כותבים מה שנראה לך או לא נראה לך כותבים מציאות שכך או כך עשו או נהגו ואם יש מקור לכך שרבינו רש"י הקדוש הכין את עצמו לקראת פירושו על התורה ועל הש"ס ועל שאר כל חיבוריו הקדושים והטהורים
כמובא במקורות שצם תרי"ג תעניות וכו' וכו' הדבר הזה נוגע אלינו ומלמד אותנו כמובן פרק בהלכות הכנה לדבר מצוה ולכל דבר רוחני וקדוש
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י תמר תמרי;1366229:
על גדולי ישראל לא כותבים מה שנראה לך או לא נראה לך כותבים מציאות שכך או כך עשו או נהגו ואם יש מקור לכך שרבינו רש"י הקדוש הכין את עצמו לקראת פירושו על התורה ועל הש"ס ועל שאר כל חיבוריו הקדושים והטהורים
כמובא במקורות שצם תרי"ג תעניות וכו' וכו' הדבר הזה נוגע אלינו ומלמד אותנו כמובן פרק בהלכות הכנה לדבר מצוה ולכל דבר רוחני וקדוש
בסדר
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י מיס;1365043:
"מאור הגולה רש״ אשר על כל טיפת דיו יושב עליה ז׳ נקיים... ומדקדק אפי' על אות אחת כמפורסם... ואין ספק כי כל דבריו אמרי צדק ואפי׳ אות אחת יסודתו בהררי קדש רז"ל..."(החיד"א חיים שאל ח"א סי' ע"א)

כאן כתוב שעל כל טיפה ישב שבעה נקיים... כהכנה.

אין הכוונה כהכנה אלא לדקדק בכל מלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לי ידוע שחיפש 7 שנים אדם ראוי ממנו לכתיבת הפרוש ומשלא מצא החליט לכתוב בעצמו , צם תרי"ג תעניות והפרוש עצמו נכתב ברוחה"ק
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הדבר מובא בספר פרדס יוסף ועוד ספרים, בפרש"י בפר' וישב על הפסוק ויתנכלו אותו להמיתו, בביאור דבריו בדרך סוד, בקישור זה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41901&st=&pgnum=284
ושם מובא שהתענה תרי"ג תעניתים. (וגם מה שכ' בהודעה מס' 11, אולי התכוון לאותו תלמיד שהלך על קבר רש"י).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה