שאלה לגבי מס' ספריה של ח. רוזנברג

[ראש_יהודי]

יש למישהו מושג - - -

מהי רשימת הספרים של חוה רוזנברג שיצאו לאור?

וכן מהו הספר האחרון שהיא הוציאה?

אודה למידעים!
תודה.

 

[זו אניאני]

שאלתי את דודה ויקי...

אולי זאת הרוח
רק בלחש
פקעת
בין הטיפות
על אש נמוכה
תשעים ותשע
כל הסיכויים
לחוד וביחד
הכל יכול לקרות
שריקות
קו השבר
ותמיד לבחור
לחצוב בסלע
עשרים ושמונה שורות
עשרים ושניים נדרים (תחת שם העט נעמה)
אם אתה לא שם
כל שנה בסתיו
כשצרבו החולות
הדמעה הזאת מיותרת (גם הוא תחת השם נעמה,)
דם כחול
אלף סודות וסוד (גם הוא תחת שם העט נעמה [מתפרסם ב"בתוך המשפחה"])
שתי סיכות ביטחון שהתפרסם במשפחה תחת שם העט "נאווה"

 

[פרסום דובדבן]

זה לא אמור להיות סודי שנעמה זו היא?

ולגבי שתי סיכות ביטחון - את בטוחה בכך?

 

[MV25]

יש עוד ספר סודי ביותר

 

[סיכת משרד]

שתי סיכות ביטחון הוא של חוה, תחת שם העט נאווה. מידיעה ברורה.

 

[פרסום דובדבן]

מתאים בהחלט. הכתיבה שם מ-ש-ג-ע-ת. אהבתי כל מילה וזו הסיבה היחידה שדפדפתי בעיתון "ילדים"...

 

[אישיות]

הבריות טוענות שגם "לא דקה הדממה" בשם העט אלישבע...

 

[PURE]

גם "דם כחול" היינו עדיין בהמשכים.

 

[chayasl]

שתי סיכות ביטחון הוא של חוה, תחת שם העט נאווה. מידיעה ברורה.

לא נראה לי...

חיה

 

[chayasl]

יש עוד ספר סודי ביותר

???????

 

[א-ירושלמית]

לא נראה לי...

חיה

זה של חוה רוזנברג, גם אם לא נראה. (אם את רוצה, אפרט לך בפרטי).

 

[MV25]

מישהי הקדימה אותי וכבר גילה את הסוד כאן

 

[אישיות]

משאל עם- מתאים יותר לפורום ספרות:

איזה ספר הייתם שמים במקום הראשון?
מה הספר שלה?

 

[ותמיד לבחור]

איזה ספר הייתם שמים במקום הראשון?

והרי התוצאות שיתקבלו למשאלך, אם.. (בדיוק של 99 אחוז..):
בקרב הדור המבוגר: תשעים ותשע
בקרב הדור הצעיר: 22 נדרים/ הדמעה הזאת מיותרת

 

[MV25]

1.תשעים ותשע
2.הדמעה הזאת מיותרת...

 

[יוניט]

אם זה אכן כך ו"לא דקה הדממה" זה ספר של חוי (וגם אני שמעתי על זה)
אז אני ממש מאוכזבת,
הוא ממש מבייש את הפירמה, לדעתי בכ"א.

 

[עפרה]

אז אני מהדור המבוגר... תשעים ותשע!
הוא היה החוה רוזנברג הראשון שלי, וזכרו מסעיר אותי עד היום.

 

[אישיות]

כשפרסמתי את המשאל צפיתי את התוצאות, אבל יפה לראותן שחור על גבי מסך...
אין תחליף לתשעים ותשע הנוסטלגי והמפעים, בדור בו העלילות עוד לא חיטטו בפחי האשפה המשפחתיים והקהילתיים...

 

[עפרה]

בקשר ללא דקה הדממה
קראתי אותו תקופה ארוכה בלי לדעת שהוא של ח. ר. והתפעלתי מן הפתיחות החדשנית שלו
ומן הנושאים יוצאי הדופן
עד שפעם אחת מאיזשהו משפט רוזנברגי-בלי-שום-ספק, תפסתי שהוא שלה
לדעתי המיוחדות שלו היא בנושאים ובדמויות, שהיא לא הייתה יכולה להעלות בשום עיתון אחר.

אגב, אפשר להסיט קצת את הנושא?
אני אהבתי יותר את הכתיבה של שתיים שהיה להן משהו בבסיס מן הסגנון של חוה רוזנברג (אולי תלמידות?), אבל איכשהו הן הצליחו יותר להזרים את הקצב של ולהכניס את הרגשות וה'פלסופים' בצורה יותר נסתרת או יותר טבעית או יותר פשוטה וישירה או לא יודעת בדיוק איך להגדיר. אחת מהן היא יהודית פריינד (ב'משהו לקחת הביתה') ואחת מהן היא אביגיל, לא זוכרת כבר מה שם המשפחה שלה, זו של 'חוף הצדפות' ושל 'המשרוקית' (כך קראו לו?) והאחרון למיטב ידיעתי, והגדול וה'אמיתי' מכולם - אולי קראו לו 'מה שרואים מכאן'? לא בטוחה...

 

[פרסום דובדבן]

הספור לא דקה הדממה הוא בין היפים שקראתי, אבל כידוע, טעם - זהעניין אישי לחלוטין. אם זו היא - היא פצצת כישרון.

אני אהבתי את תשעים ותשע כמובן ואת רק בלחש (עם כל התסבוכים).