זה חמוד לומר או סטירה או חיבוק ונשיקה

הסבר קצר ובהיר, זה לא חיבוק ונשיקה... זה הסבר ברור. שהילד מבין.
לא הרצאה, לא נאומים ולא חיבוקים ונשיקות.
ובגלל שיש לנו כהורים חיוב לדאוג שזה לא יקרה, אנחנו צריכים להתאים את מקדמי הבטיחות.
ואם זה חזר על עצמו, זה לא כי הילד לא קיבל סטירה, אלא כי ההסבר לא היה ברור, ומקדמי הבטיחות לא היו מתאימים *לילד*
יש מספיק ילדים שקיבלו סטירה וחזרו שוב על המעשה, ויש גם כאלה שלא. אבל לא מספיק בשביל להוכיח שזו דרך יעילה יותר מדרך אחרת, שדורשת יותר מאמץ מההורים.
אבל כן, יותר קל לתת לילד סטירה/פאצ'/מכה/איך שלא יקראו לזה מאשר לדאוג למקדמי בטיחות תואמים לבשלות של הילד.
ואחד הדברים שאשכולות בפרוג שכנעו אותי, זה בחוסר ההגיון לתת סטירה במקרים כאלה.
המחשבה שסטירה זה הדרך למנוע שוב פעם, בד"כ ואני מאמינה שגם ברוב המקרים, לא נובעת מרוע,
אלא או שככה הם גדלו וזו הדרך היחידה שמכירים ויודעים איך לעשות או מעצלות טבעית.