שאלה מענינת שמטרידה אותי כבר הרבה זמן

[מאהמם]

בעריכה סרט יש 3 גורמים:
האולפן והכתיבה, העורכת והמקום שהזמין את הסרט...
נניח שאחרי כמה זמן עוד מישהו רוצה לעשות שימוש בסרט המוכן, ממי הוא צריך לקנות את הזכויות?
מצד העורכת- זה חלק מתיק עבודות שלה וזכותה לעשות בזה שימוש נוסף.
מצד המקום הראשון שהזמין את הסרט- הוא שילם לעורכת על העבודה- אז בעצם הזכויות הם שלו- אז הוא אמור לקבל את הכסף הנוסף- אם נותן רשות לעוד אחד להשתמש בזה.
מצד האולפן והכתיבה- זה גם חלק חשוב בעבודה, ולמה שיסכים שמישהו ירויח כסך על חשבונו?
אני נתקלת במהלך עבודתי לא אחת בשאלה הזאת, ועומדת אובדת עצות.
אני עורכת לכמה מקומות חופפים והרבה פעמים נוצר לי צורך להשתמש באותם חומרים- מותר לי?
היה פעם אחת שרציתי מנגינה מסוימת מולחנת במיוחד לצורך שלהם וכשביקשתי רשות להשתמש במנגינה הוא דרש על זה מחיר מפולפל, וכששאלתי את האולפניסטית כמה היא היתה מוכרת לי את המנגינה היא אמרה שאם אני עושה אצלה את השיר אז זה בחינם....
אז באמת מי הצודק?

 

[maor700]

אני עונה מסברא, אחנני בקיא בדין המשפטי של המקרה הזה.

נראה לומר שהזכויות שייכות בברירת המחדל למזמין הסרט, זה שמשלם עליו.
אלא אם כן סיגמתם אחרת.
המקרה שהבאת מדבר בעבודה שנעשת במיוחד בשבילם ולכן לדעתי אין שאלה .
אמנם יש מקרים שבהם תוכלי להשתמש וזה במקרה ששמת חומרים שהם לא עיקר העבודה והם רק מרכיב מתוכה כך שלא ניתן לייחס את היצירה החדשה לזו הקודמת.

 

[משרדי הפקה]

איזו שאלה מוזרה,
ברור, שאם שילמו לך על הסרט אז את נותנת שרות וסרט לא שלך
אני בחיים לא אעשה שימוש בסרט שהזמינו אצלי
אא"כ לא שילמו מספיק וסוכם שהעורכת תוכל להרויח מהשכרות נוספות

 

[קורן פלקס]

איזו שאלה מוזרה,
ברור, שאם שילמו לך על הסרט אז את נותנת שרות וסרט לא שלך
אני בחיים לא אעשה שימוש בסרט שהזמינו אצלי
אא"כ לא שילמו מספיק וסוכם שהעורכת תוכל להרויח מהשכרות נוספות

השאלה לא מוזרה בכלל!
כשלא מדובר במשרדי הפקות ודברים גדולים, בהחלט שאלה למי צריך לשלם, במה מותר להשתמש וכד', בתור עורכת סרטים לא גדולה כ"כ, אני תוהה בענין הזה רבות, ותודה למי שהעלה את הנושא החשוב

 

[מרמורשטין]

אני חושבת שחמרים שהעורכת יצרה בשביל הסרט (כמו הסרטות ואנימציות) בהחלט שייכים לה ומותר להשתמש בהם, אבל הזכויות על הסרט הם של המשקיע - מי שמזמין את העבודה ומשלם עליה, הוא גם ירוויח עליה.
בשביל לחסוך צרות, כדאי לחתום מראש על חוזה מסודר שידבר בין השאר גם על הנושא הזה.

 

[obyektiv]

בעריכה סרט יש 3 גורמים:
האולפן והכתיבה, העורכת והמקום שהזמין את הסרט...
נניח שאחרי כמה זמן עוד מישהו רוצה לעשות שימוש בסרט המוכן, ממי הוא צריך לקנות את הזכויות?
מצד העורכת- זה חלק מתיק עבודות שלה וזכותה לעשות בזה שימוש נוסף.
מצד המקום הראשון שהזמין את הסרט- הוא שילם לעורכת על העבודה- אז בעצם הזכויות הם שלו- אז הוא אמור לקבל את הכסף הנוסף- אם נותן רשות לעוד אחד להשתמש בזה.
מצד האולפן והכתיבה- זה גם חלק חשוב בעבודה, ולמה שיסכים שמישהו ירויח כסך על חשבונו?
אני נתקלת במהלך עבודתי לא אחת בשאלה הזאת, ועומדת אובדת עצות.
אני עורכת לכמה מקומות חופפים והרבה פעמים נוצר לי צורך להשתמש באותם חומרים- מותר לי?
היה פעם אחת שרציתי מנגינה מסוימת מולחנת במיוחד לצורך שלהם וכשביקשתי רשות להשתמש במנגינה הוא דרש על זה מחיר מפולפל, וכששאלתי את האולפניסטית כמה היא היתה מוכרת לי את המנגינה היא אמרה שאם אני עושה אצלה את השיר אז זה בחינם....
אז באמת מי הצודק?

יש בנוסף את הרעיון. מי הביא את הרעיון?
לכאורה הבעלות של הסרט היא של המזמין.
האם המזמין יסכים לאחר ששילם לכל צוות ההפקה המורחב, שיסתובב בציבור הסרט שלו בבעלות אחרת?
ברור לחלוטין שאם שולם עבור הכל ולא הושכר לצורך מסוים ספציפי אז כמובן הבעלות של המזמין.
הבעיה מתחילה כשהמזמין מביא חומרים שלא שלו.
לדוגמא מחזמר שהשכיר לצורך חד פעמי. אז מותר לו להשתמש בסרט לצורך החד פעמי הזה וא"כ אם ירצה לעשות שימוש חוזר עליו לפנות למשכיר הטקסט.
נניח משהו יצר סרט בנושא השבת. הוגיע את זמנו לחפש צוות מוצלח (שליצור צוות כזה זו יצירה בפני עצמה) ושילם במיטב כספו,
האם יש פה בכלל שאלה, שהסרט שיך לו????
שאלות אחרות זה: האם מותר לו להשתמש בחומרים שבסרט ליצירות אחרות וכדומה.
זה לא דומה בכלל לאולפן.
פלייבק במחיר למשל של 350 ש"ח, כשמדובר על רמה גבוהה זה יהיה כמובן מחיר של השכרה.
נראה לי שתשאירו למי ששילם את "הפריוילגיה" להנות מהמוצר

 

[הדס3]

אני עובדת הרבה בשביל מוסד חינוכי שצריך הרבה עבודות קטנות, לא תמיד מושקעות, ובתקציב מוגבל.
בד"כ השימוש הוא חד-פעמי, אולם לחלק מן החומרים נמצאו בכל זאת שימושים שונים במקומות אחרים או שלאחר זמן מה רצו שוב והחומר לא נמצא.
כשראיתי זאת, ישבתי עם ההנהלה והגענו להסכמה:
הם משלמים עבור שעות עבודה נטו בתעריף שהוסכם על שני הצדדים כמתאים לעבודה חד-פעמית ואין להם שום זכות להעביר למישהו אחר. אני מאחסנת את החומרים. במקרה שרוצים לעשות שימוש חוזר הם משלמים 20% מהסכום ששולם עבורה. במקרה שמישהו אחר רוצה את העבודה הוא משלם כמה שנופל לי באותו רגע - לא קבעתי כללים.

בעבודות שאני גובה עליהן תשלום מלא, אכן אינני משתמשת. וכמובן לא בחומרים שקיבלתי לצורך העריכה.