שאלה תיאורטית

[מתלמדת]

מהו לדעתכם צילום טוב? למה אתם שואפים להגיע?
האם כצלם המטרה שעומדת לפניך היא להנציח את המציאות כפי שהיא? האם המטרה שלך היא להעניק גימור אסתטי על חשבון ריאליזם? המטרה היא מציאת אפיזודות אקזוטיות?
אם המטרה היא ריאליזם - מה פשר (לדוגמא) המאמץ להשפריץ רפלקטורים שיתנו לנו תמונה חסרת צללים כמעט לחלוטין? או ליצור העמדה שתעוות את המציאות כדי ליצור יותר אסתטיקה? שלא לדבר על סיליקון ודבק במאכלים ושאר ירקות...
אם מצלמים ריאליזם - למה לא לצלם גם את הכיעור? בעולם הציור שממנו אני מגיעה לצייר כיעור זה רף לאומנות... מה עם עולם הצילום?

השאלה שלי לא מיועדת ליצירת פרובוקציה. היא כנה בהחלט.

 

[solo snaps]

כל אחד מצלם אם הטעם שלו, (או לפי מה שהלקוח רוצה...)
יש גם ציירים שמציגים רק את הטוב... נראה לי שזה ענין של הפרספקטיבה היחודי של האומן

 

[אז מה]

אינספק שזו שאלה ללא תשובה כזו חד משמעית ונוקבת, ויחידה,
(ובכל מקרה, איני מהפורום),
אבל אהבתי תשאלה.
​

 

[נוי]

תמונה אמנותית,חזקה היא כמו כל יצירת אומנות טובה שמניעה בצופה מיתר ומביאה אותו להרהור או מחשבה חדשה/מעניינת/מרוממת.
תמונה טובה היא תמונה שמראה את הויזואל במיטבו.
כך נראה לי.
על החתום: לא צלמת, אבל חובבת מושבעת של אומנות לסוגיה ולענפיה.

 

[mig]

...

 

[mig]

תמונה אמנותית,חזקה היא כמו כל יצירת אומנות טובה שמניעה בצופה מיתר ומביאה אותו להרהור או מחשבה חדשה/מעניינת/מרוממת.
תמונה טובה היא תמונה שמראה את הויזואל במיטבו.
כך נראה לי.
על החתום: לא צלמת, אבל חובבת מושבעת של אומנות לסוגיה ולענפיה.

כתבתי ולא נשלח לי
נעשה מאמץ חוזר...

הכל תלוי במטרה.

בצילום מזון יש לי ענין לגרות את בלוטות הרוק וחיישני האף, אי לכך לא משנה לי אם מושא הצילום עשוי פלסטיק, סיליקון או שמן מכונות - העיקר שהתמונה תהיה אכילה...

צילומי אנשים ופורטרטים אמורים בד"כ להחמיא למצולמים, אלא אם כן נרצה להוציא אותם דרמטים.

צילומי טבע ונוף יבואו לבטא את יופיו או שונותו/ מיוחדותו וכו'

צילום תיעודי ירצה לתת את התחושה העוברת במקום (בין מקום, ארוע וכד')

התנאים הטכנים הם הכלים בהם הצלם יכול להנציח את הפוזה באוירה והמראה הנכון.

בכל מקרה על סגנון התאורה לשרת את המטרה, תאורה קשה תעזור לי להביע דרמה, תאורה רכה תחמיא ותוציא מייטב יותר, תאורה אחורית יכולה לעזור לי להפריד מהרקע ועוד.

כנ"ל תנאי העדשה, מפתח הצמצם ומהירות הסגר ועוד.
על הצלם לבחור את הפרמטר הנכון בכל אחד מהם ע"מ להצליח לבטא את רצונו.

אין כאן כיעור ויופי - יש מטרה: העברת האוירה הרצויה ע"י תמונה.
אם ארצה להעביר אוירה קשה אבחר בכל התנאים המתאימים לכך,
אם ארצה להעביר אוירה אביבית אבחר כנ"ל וכן בכל פוזה וסצנה.

(נא לא לשכוח את הסטייל המגיע יחד עם הצילום בסוגי צילום מסוימים)

 

[נוי]

לכאורה פרטת ובאופן נאה וברור את המשפט השני שלי, לא?

 

[mig]

לכאורה פרטת ובאופן נאה וברור את המשפט השני שלי, לא?

למען האמת כתבתי את הנ"ל בטרם קראתי את שלך (אם כי נשלח אחרי)

ולדעתי זה לא ממש המשפט שלך,
לא תמיד המטרה שלי להביע את הויזואל במיטבו, לעיתים אני ארצה שהוא יראה דהוי ויתן לי תחושה של קיץ,
שהוא יראה עכור ויתן לי תחושה של אסון אקולוגי...

ציון טוב הוא כשהמטרה הושגה,
המטרה בצילום בניסוח חד, היא: העברת מסר דרך תמונה סטטית.

 

[צבי קלאר]

מהו לדעתכם צילום טוב? למה אתם שואפים להגיע?
האם כצלם המטרה שעומדת לפניך היא להנציח את המציאות כפי שהיא? האם המטרה שלך היא להעניק גימור אסתטי על חשבון ריאליזם? המטרה היא מציאת אפיזודות אקזוטיות?
אם המטרה היא ריאליזם - מה פשר (לדוגמא) המאמץ להשפריץ רפלקטורים שיתנו לנו תמונה חסרת צללים כמעט לחלוטין? או ליצור העמדה שתעוות את המציאות כדי ליצור יותר אסתטיקה? שלא לדבר על סיליקון ודבק במאכלים ושאר ירקות...
אם מצלמים ריאליזם - למה לא לצלם גם את הכיעור? בעולם הציור שממנו אני מגיעה לצייר כיעור זה רף לאומנות... מה עם עולם הצילום?

השאלה שלי לא מיועדת ליצירת פרובוקציה. היא כנה בהחלט.

אני לא מבין את המשפט לצייר כיעור זה אומנות,
אם תצייר אובייקט שמאחוריו יהיה צל עד כדי כך שלא יראו אותו טוב, אז זו לא אומנות זה כיעור שראוי לפח אשפה,
בצילום מתקנים את זה עם רפלקטור, ובציור.... כנראה שלא מציירים את זה...

 

[דוד דנברג]

הצילום הטוב בעיני הוא לקבל תמונה שהעין הרגילה לא רואה, אם זה למסגר את הדברים לקימפוז טוב (מה שאומר להוציא את כל המיותר שהעין כן רואה), זווית ותאורה שונה, הבעה מיוחדת, תמונה שתעצור את מי שרואה אותה...

 

[מתלמדת]

אני לא מבין את המשפט לצייר כיעור זה אומנות,
אם תצייר אובייקט שמאחוריו יהיה צל עד כדי כך שלא יראו אותו טוב, אז זו לא אומנות זה כיעור שראוי לפח אשפה,
בצילום מתקנים את זה עם רפלקטור, ובציור.... כנראה שלא מציירים את זה...

ממתי צל שמשחיר לך את האובייקט הוא מכוער?? הוא פשוט חושך.
מכוער זה בית אכול רקב, זה זקן עצוב ובלה, זה ילד מלוכלך מזב רעב.
תמונות כאלה (מצולמות) הן די נפוצות בעולם הרחב, מפני שהן מתקילות אותנו, הצעירים, הדשנים והשבעים עם האמת הלא נעימה. הן מעוררות מחשבה, כמו שכתבה נוי.
אולי אני לא מספיק זמן כאן, אבל לא ראיתי הרבה כאלה, וכן ראיתי המון הערות שמעודדות 'פלסטיק' - כמו רגלי התינוק המתקלפות שמישהו ביקש לסוך אותן, וכמו הרבה מאד תמונות של ילדים טבעיים שהעירו על כך שאינם מסודרים או נקיים דיים, וכמו גם הרבה הערות על שימוש בתאורה טבעית לצילום אירועים ספונטניים שלא קיבלו שום כבוד מפני שזה הוגדר כחוסר מקצועיות. וזה מה שעורר אותי להתעניין בדעות המשתתפים בפורום - האם צילום הוא הנצחה של מה שיש, או שהוא קודם כל בימוי טוב, כדי לערוך טיפול קוסמטי עמוק, ואח"כ גם עריכה ממוחשבת...

 

[mig]

ממתי צל שמשחיר לך את האובייקט הוא מכוער?? הוא פשוט חושך.
מכוער זה בית אכול רקב, זה זקן עצוב ובלה, זה ילד מלוכלך מזב רעב.
תמונות כאלה (מצולמות) הן די נפוצות בעולם הרחב, מפני שהן מתקילות אותנו, הצעירים, הדשנים והשבעים עם האמת הלא נעימה. הן מעוררות מחשבה, כמו שכתבה נוי.
אולי אני לא מספיק זמן כאן, אבל לא ראיתי הרבה כאלה, וכן ראיתי המון הערות שמעודדות 'פלסטיק' - כמו רגלי התינוק המתקלפות שמישהו ביקש לסוך אותן, וכמו הרבה מאד תמונות של ילדים טבעיים שהעירו על כך שאינם מסודרים או נקיים דיים, וכמו גם הרבה הערות על שימוש בתאורה טבעית לצילום אירועים ספונטניים שלא קיבלו שום כבוד מפני שזה הוגדר כחוסר מקצועיות. וזה מה שעורר אותי להתעניין בדעות המשתתפים בפורום - האם צילום הוא הנצחה של מה שיש, או שהוא קודם כל בימוי טוב, כדי לערוך טיפול קוסמטי עמוק, ואח"כ גם עריכה ממוחשבת...

את מתכוונת שאצלם את ילדי החלאקה זבי חוטם?
שאצלם את שכנתי החביבה מתבטלת על המדרגות? (ליתר הבהרה אני גרה בשכונה של צעירים עם מעלית)

בעבר היו גם כאלו (נראה לי שאלפסי העלה)
צלמי עיתונות ותיעוד מגיעים לזה בד"כ ולכן תוכלי לראות מן הסתם אצל נחומי כאלו וכן אצל נוספים אם תערכי חיפוש.

אבל ברור שרוב הצלמים כאן עוסקים בצילומי סטודיו, משפחה וארועים בהם בד"כ מנסים להוציא את המירב והמיטב מהמצולמים.

(ולכן כשילד חמד מופיע עם צללים קשים בפניו ההמלצה היא לשים רפלקטור ע"מ שכולם יוכלו להינות מזיוו ולא רק אימו...)

כמוכן איש לא אמר ששימוש בתאורה טבעית אינו מקצועי - כשהוא נעשה טוב הוא מקצועי לעילא, רק אם העירו כנראה שזה יכל להשתפר.

 

[E&A]

תראי, מתלמדת. מצלמים ילדים במטרה שהם יראו מתוקים ויפים והתמונה
תחמיא להם.
מכיוון שבתמונות הספונטניות התאורה או הקומפוזיציה יוצרים ההפך ממה
שהצלם רצה שיצא, אנחנו מנסים לכוון את הצלם שיצא לו את התמונה המתוקה שהוא מעונין בה.
אם היה משהוא טוען 'אני רוצה לצלם ילד ושיצא מכוער' אז סבבה.
תשים אותו. האור יבוא מהפלאש למעלה. תצלם בזווית מוזרה ויצא לך ילד מכוער.
אם המטרה של הצלם היא לצלם דברים לא יפים אז שיעשה את זה עד הסוף.
שכל התנאים יתאימו ויעצימו את הדבר המכוער שהוא מצלם.
אבל כאן צלם מצלם ילד והוא רוצה שהוא יצא חמוד. את מבינה?
אז אנחנו מכוונים אותו איך לעשות שכל המתיקות של הילד תצא מהתמונה.
שהתנאים שצילמנו יעצימו את המתיקות שלו ולא יורידו אותה.
הכל תלוי במה שהצלם רוצה שהתמונה שלו תשדר.
וזו האומנות בצילום. לדעת איזה תחושה אתה רוצה להעביר ולעשות זאת בצורה הנכונה ביותר.

 

[מתלמדת]

אני חוזרת על משפט מהודעת הפתיחה - העליתי נושא לדיון, לא ניסיתי לעורר פרובוקציה. בין השורות של המגיבים שזורה נימה של עלבון. לא התכוונתי לפגוע באיש, בעיני הדיון מרתק ואני מודה לכל מי שחולק את מחשבותיו ודעותיו על ההעשרה שאני מקבלת מכם.
אנא, אל תוציאו דברים מפרופורציה, כשאני כותבת שגם כיעור ראוי להיות מצולם - אין כוונתי שילדי חמד אמורים להיות האובייקטים המכוערים הללו... ברוך ה' הילדים שלנו אינם מזי רעב, וגם לא כ"כ מלוכלכים לרוב. זהו ההקשר היחיד שעשיתי בין ילדים וכיעור.
מה כן? צילום ילדים הוא לא תמיד סטודיו לחלאקה או תמונות משמחה משפחתית. כשילד משתובב על הדשא ושערותיו נפרעות, או שולי חולצתו מציצים וכדומה - זה ילד בריא, בשיא טבעיותו ומתיקותו, גם אם הוא לא מטופטפ ומגונדר עכשיו כמו דוגמן של פוקס. זו לא עבירה לצלם ילדים מגונדרים, והם באמת יוצאים מתוקים מדבש, אבל אולי זו גם לא עבירה גדולה כ"כ לצלם אותם כפי שהם?

 

[mig]

אני חוזרת על משפט מהודעת הפתיחה - העליתי נושא לדיון, לא ניסיתי לעורר פרובוקציה. בין השורות של המגיבים שזורה נימה של עלבון. לא התכוונתי לפגוע באיש, בעיני הדיון מרתק ואני מודה לכל מי שחולק את מחשבותיו ודעותיו על ההעשרה שאני מקבלת מכם.
אנא, אל תוציאו דברים מפרופורציה, כשאני כותבת שגם כיעור ראוי להיות מצולם - אין כוונתי שילדי חמד אמורים להיות האובייקטים המכוערים הללו... ברוך ה' הילדים שלנו אינם מזי רעב, וגם לא כ"כ מלוכלכים לרוב. זהו ההקשר היחיד שעשיתי בין ילדים וכיעור.
מה כן? צילום ילדים הוא לא תמיד סטודיו לחלאקה או תמונות משמחה משפחתית. כשילד משתובב על הדשא ושערותיו נפרעות, או שולי חולצתו מציצים וכדומה - זה ילד בריא, בשיא טבעיותו ומתיקותו, גם אם הוא לא מטופטפ ומגונדר עכשיו כמו דוגמן של פוקס. זו לא עבירה לצלם ילדים מגונדרים, והם באמת יוצאים מתוקים מדבש, אבל אולי זו גם לא עבירה גדולה כ"כ לצלם אותם כפי שהם?

זו תהיה תמונה מקסימה לאלבום משפחתי, אך לא תהיה גאוות הצלם.

בכל מקרה מאד מצוי תמונות יפות ומקצועיות של ילדים מרוחים, חפשי תמונות של ריקי עם העוגה המפוררת, והגלידה המרוחה.

 

[דיסקשיח]

יש יופי ויחודיות בתמונות ספונטניות
ויש יופי ויחודיות בתמונות מדוגמנות
העיקרון הוא לצלם נכון, ונכון הכוונה ליצור ברספקטיבה נכונה (וזה אפשרי כמובן גם בספונטניות) וכו'

 

[דיסקשיח]

.9o

 

[צבי קלאר]

אני חוזרת על משפט מהודעת הפתיחה - העליתי נושא לדיון, לא ניסיתי לעורר פרובוקציה. בין השורות של המגיבים שזורה נימה של עלבון. לא התכוונתי לפגוע באיש, בעיני הדיון מרתק ואני מודה לכל מי שחולק את מחשבותיו ודעותיו על ההעשרה שאני מקבלת מכם.
אנא, אל תוציאו דברים מפרופורציה, כשאני כותבת שגם כיעור ראוי להיות מצולם - אין כוונתי שילדי חמד אמורים להיות האובייקטים המכוערים הללו... ברוך ה' הילדים שלנו אינם מזי רעב, וגם לא כ"כ מלוכלכים לרוב. זהו ההקשר היחיד שעשיתי בין ילדים וכיעור.
מה כן? צילום ילדים הוא לא תמיד סטודיו לחלאקה או תמונות משמחה משפחתית. כשילד משתובב על הדשא ושערותיו נפרעות, או שולי חולצתו מציצים וכדומה - זה ילד בריא, בשיא טבעיותו ומתיקותו, גם אם הוא לא מטופטפ ומגונדר עכשיו כמו דוגמן של פוקס. זו לא עבירה לצלם ילדים מגונדרים, והם באמת יוצאים מתוקים מדבש, אבל אולי זו גם לא עבירה גדולה כ"כ לצלם אותם כפי שהם?

לא ראיתי שום עילבון, מותר וצריך להעלות פה דיונים, זה לא בלוג משוויצים, זה פורום בכל נושאי צילום.

 

[יצירתית]

גם לצלם ילד משתובב על הדשא אפשר עם תאורה טבעית אפשר לעשות בכל מיני צורות
אפשר לצלם אותו כשרואים ברקע את כל ילדי השכונה וזוית הצילום מלמעלה ועם עדשה רחבה ואם אפשר אז גם בצילום ארוך בWB לילה- התוצאה- תמונה עמוסה שלא ברור מה הנושא ילד עם מעוות מזוית שמגמדת אותו בטושטשת וצבעים גרועים
ואפשר להתכופף לגובה דשא עם עדשה צרה מהירות גבוה וכ' ואם יש לך אפשרות לבוא מכיוון שתהיה תאורה אחורית - ויש לך תמונה מדהימה שמעבירה את החוויה

 

[נוי]

גם מתלמדת צודקת, וגם מיג.
בתמונת סטודיו נצפה לתוצאה אסתטית מושלמת מכל בחינה (כן, שגם החיוך יהיה משוחרר ככל האפשר, ואם לא? אולי נעדיף את התמונה שהקטן מתבונן בעניין לחור שבקיר הצדי: "תראה תראה מה יש שם בצד למעלה?" קליק)
לעומת זאת, בתמונה המתארת את עלובי החיים ככל שהמבט של היחפן על מדרגות העץ יהיה יותר עגמומי, שערותיו סתורות ושארית תפוח כמוש ביד- זה יהיה יותר יפה, ובשחור לבן? בכלל דרמה.

נ.ב.אחד הביצועים המוזריםשראיתי, אלו אותם ילדי חלאקה על מחלפותיהם הזוהרות שהצלם/ת תוקע אותם באווירה כפרית, עם גיטרה , עששית, כובע מרופט וכמה תפוחים. השילוב המגוחך הזה שניבט אלי מפרסומת הצלמות האזוריות, לא עולה כאן בפורום למרבה השמחה. זה כנראה סגנון מקומי.