כללי שאלות לגבי מיספור באינדיזיין

[שלדג]

אני מעמדת סדרה של חוברות ללימוד החומשים, וכמובן שיש בהן רשימת שאלות ממוספרת.
אין לי מושג איך שולטים עבהגדרות המיספור- פשוט השתמשתי בדיפולט של התוכנה...

1- עד עכשיו הכל הלך יופי, פתאום בחוברת שעליה אני עובדת עכשיו יש בעיה:
בדרך כלל יש רווח מסויים בין מספר השאלה לתחילת הטקסט. פתאום, בשאלות עם מספר דו-ספרתי הרווח גדל (צילום מסך).
למה זה קרה? איך משנים את זה?


2- ועוד שאלה- מדי פעם, בלי חוקיות מסויימת, המספרים מתהפכים, ושאלה 12 הופכת ל-21, בלי שינוי בשאר השאלות (כלומר מופיע לי: שאלה 11 שאלה 21 שאלה 13 וכו').
למה זה קורה ואיך מתקנים את זה? (צילום מסך2)

תודה!

 

[עפרה]

כדי להגדיר את הגדרות המספור את יכולה להיכנס לBULLETS AND NUMBERING ולשנות או להגדיר בהגדרות בחלון הפסקה, ואז לשמור את שזה לסגנון פסקה קבוע.
בעצם המספור מוגדר כמו טאב או כניסה של הטקסט, ויש שתי הגדרות - המיקום של המספר בימין יחסית לטקסט הכללי, והמיקום של תחילת הטקסט שמתחיל מיד אחריו. לפעמים הכניסה היא קטנה, ואז כשיש מספר דו ספרתי אין לו מקום ברווח שנוצר, אז כאילו קופץ עוד טאב ומכניס את הטקסט עוד פנימה.
תשחקי אם ההגדרות של הכניסות בBULLETS AND NUMBERING או בהגדרות הכניסות של הפסקאות למעלה בחלון השליטה, ותראי איך זה מסתדר.

 

[עפרה]

בקשר למספרים ההפוכים - זה בעיה בכיוון התו. כדאי להגדיר בהגדרות המספור שישתמש למספרים בסגנון תו מסוים, ובסגנון תו הזה להגדיר בכיוון תו DEFAULT או משמאל לימין. או אם אין לך באופן כללי התעסקות מסובכת עם מספרים ועם כיווני תו, להגדיר לכל הטקסט כיוון תו DEFAULT.

 

[שלדג]

תודה לך, אבל לגבי שתי התשובות שלך-

השתמשתי בברירת המחדל של התוכנה. כבר עימדתי כמה חוברות בסדרה הזו, וזה לא קרה. מה קרה פתאום, ולמה דווקא כאן?
הרי בשאלות חד-ספרתיות זה לא קורה. אז מה השתנה? (ואם אני אשנה את כניסת הטקסט הן כן ישתנו).
כנ"ל לגבי כיוון הפסקה- הכל מוגדר לי מימין-לשמאל, רק לפעמים המספרים מתהפכים (לא תמיד).
מאיפה מגיעים הבאגים האלה?

 

[עפרה]

בקשר לשאלה השנייה אין לי הסבר למה זה קרה (אבל אולי זה קשור איכשהו לסגנונות פסקה או תו שנשארו לך נגיד מוורד או שסתם אלו סגנונות חדשים שאת מגדירה כל פעם והפעם לא שמת לב לנקודה של כיוון התו בסגנון המסוים הזה ובברירת מחדל זה איכשהו יצא ככה.

בקשר לשאלה הראשונה אני שוב מסבירה שזה מאוד הגיוני שזה קורה רק כשיש לך מספר דו ספרתי. תחשבי שיש לך טאב אחרי מילה בתחילת פסקה, ואחרי הטאב המשך הפסקה. אם המילה הראשונה הזו תהיה קצרה, הטאב יקפיץ את המילה הבאה לנקודת הכניסה של הטאב הראשון. לעומת זאת אם המילה הראשונה היא ארוכה, יכול להיות שתעבור נקודת הכניסה של הטאב הראשון, והטאב יקפיץ אותך לנקודת הכניסה של הטאב השני שמוגדר לשורה.
לכן יכול להיות שהגדרות הכניסה של הפסקה של המספור הן במרווח כזה שספרה בודדת יכולה להיכנס שם, ושתי ספרות לא יכולות. לכן יש 'קפיצה' לטאב הבא.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

 

[עפרה]

והפתרון במקרה הזה הוא להגדיר באופן כללי מרווח גדול יותר בין תחילת המספר לבין תחילת הטקסט. זה יכול להיות על ידי הזחה של ימין המספר יותר לימין, או על ידי הגדלה של מרווח הכניסה של הטקסט לכיוון שמאל.

 

[עפרה]

סתם כך, את יכולה לראות בעין למה תחילת הטקסט קופצת לך פנימה. רואים במפורש שאם השורה של משפט 10 הייתה צריכה להתחיל במיושר כמו השורות שמלפניה ומתחתיה, היא הייתה צריכה לדרוך על הנקודה שאחרי המספר 10. והיא כמובן לא יכולה לעשות את זה.
אגב, את יכולה גם להגדיר שמספור יהיה מיושר לשמאל לכיוון הנקודה שלו, ואז כל הנקודות שאחרי המספר יהיו מיושרות זו לזו, והמספרים הדו ספרתיים יבלטו החוצה ימינה.

 

[עפרה]

באופן כללי כדי לפתור כל מיני בעיות מוזרות כדאי למחוק את כל הסגנונות המיובאים של התו והפסקה, ולדאוג שסגנונות הפסקה והתו לא יהיו מבוססים על כל מיני סגנונות אחרים שלא את הגדרת אותם. משם מגיעים כל הדברים המעצבנים.
זה קורה כי בקבצי הוורד המקוריים שמשם מיובא החומר היו מוגדרים כל מיני סגנונות שמגיעים עם הייבוא ואח"כ הם משפיעים. (בוורד לא צריך בכוונה להגדיר סגנונות כדי שהם יהיו קיימים, הם איכשהו נוצרים אוטומטית כל הזמן)

 

[שלדג]

סתם כך, את יכולה לראות בעין למה תחילת הטקסט קופצת לך פנימה. רואים במפורש שאם השורה של משפט 10 הייתה צריכה להתחיל במיושר כמו השורות שמלפניה ומתחתיה, היא הייתה צריכה לדרוך על הנקודה שאחרי המספר 10. והיא כמובן לא יכולה לעשות את זה..

מה שאת אומרת מאד מסתדר עם ההיגיון, אבל לא עם מה שקרה עד עכשיו. זו כבר החוברת הרביעית שאני מעמדת בדיוק עם אותם סגנונות, אבל הראשונה שבה זה קורה. וזה בדיוק מה שמשגע אותי- אם יש שם קפיצה כדי שהשאלה לא תהיה צמודה למסר- בסדר. אבל איפה זה היה עד עכשיו? מה קרה פתאום שהתוכנה נזכרה להתנהג ככה?

 

[עפרה]

תבדקי בהגדרות, אני אומרת לך שיכול להיות שזה בא איכשהו מוורד, ובוורד זה נוצר אוטומטית כל פעם בצורה אחרת. אני התעסקתי עם חוברות שהכינו בוורד עם המון מספורים שהגיעו מקבצים שונים, וכל פעם המספור הגיע מוגדר אחרת מהוורד!
את מייבאת עם הסגנונות? תבדקי בהגדרות הסגנון המיובא ותראי שמשם זה בא!

 

[עפרה]

אני אסביר את זה יותר טוב - מה שאת מגדירה בסגנון זה מה שמשפיע, אבל יש דברים שאת לא מגדירה בסגנון ואז זה נשאר בדיוק כמו שזה היה במקור. ומה שקורה כאן זה שזה היה מוגדר אחרת בגלל הוורד, וההגדרות שאת הגדרת לא כללו את כל המאפיינים (למשל כיוון התו, את לא הגדרת כלום בקשר לזה), ולכן המאפיינים שלא הגדרת לא השתנו ונשארו כמו במקור.
בקבצים הקודמים שייבאת הוורד הגדיר שם כיוון תו אחד, ובקבצים החדשים - או בשורות אחרות באותו קובץ - הוא הגדיר כיוון תו אחר או שבמקרה הוא לא הגדיר כיוון תו, ואז נכנסה הברירת מחדל של התוכנה במקום ההגדרה החסרה.
ככה קורה שיש לך הגדרות שונות למרות שאת משתמשת באותו סגנון פסקה.
לכן את צריכה למצוא את הנקודות הבעייתיות ולהגדיר אותן במפורש בתוך הסגנונות שלך.

 

[שלדג]

מצאתי מתי זה קורה, לא מצאתי למה

ניסיתי באחד הקבצים הקודמים, שבהם לא היתה בעיה.
גיליתי שהריווח הזה קורה ברגע שאני מגדילה את הכתב.
למה?

 

[עפרה]

נו ממש הגיוני. כשהאותיות יותר גדולות ספרה אחת יכולה להיכנס במרווח הזה, שתי ספרות לא. אם האותיות קטנות, מצליחות שתיים להיכנס באותו מרווח.

 

[שלדג]

אוקיי

נו ממש הגיוני. כשהאותיות יותר גדולות ספרה אחת יכולה להיכנס במרווח הזה, שתי ספרות לא. אם האותיות קטנות, מצליחות שתיים להיכנס באותו מרווח.

אז בעצם מה שאני צריכה לשנות זה את גודל הטאב, כלומר את גודל ה"קפיצה" שנכנסת אחרי המספר, נכון?
הבעיה היא, שכשאני משחקת עם הריווח של הנאמברינג, כל שאר הסגנונות משתגעים גם כן (כי הם מבוססים על הסגנון הבסיסי), וזה כבר ממש מתסכל...

 

[עפרה]

אולי תשאירי את גודל הפונט של המספרים באותו גודל, ותגדילי רק את הפונט של הפסקה? אז לא יהיו לך בעיות.
או שתגדירי סגנון פסקה מיוחד למספור המוגדל, ותשני את הכניסה רק שם ולא בסגנון הבסיסי. (את יכולה בסגנון הזה להזיז את המספור יותר החוצה במקום להזיז את הטקסט יותר פנימה, ואז זה לא ייראה מוזר כשהטקסט מתחיל במקום שונה מכל השאר)

 

[שלדג]

לא הגדלתי את המספרים

הגדלתי את גודל הכתב בפיסקה, וכתוצאה מכך גם המיספור גדל.
בסוף החלטתי להישאר עם גודל הכתב הקודם. הוא מספיק גדול למה שאני צריכה (אני מקווה), ובינתיים אמשיך לנסות לפצח את זה בקובץ נפרד.
תודה רבה לך על הסבלנות.

 

[עפרה]

אם כשאת מגדילה את גודל הכתב בפסקה המספרים גדלים, זה בגלל שלא מוגדר להם גודל תו בפני עצמם. אבל אם בBULLETS AND NUMBERING את מגדירה לו שיתן למספרים סגנון תו מסוים, את יכולה להגדיר לסגנון הזה גודל תו ואז גודל התו של המספור יהיה קבוע ולא ישתנה לפי הפסקה.
יכול להיות שכבר מוגדר לך סגנון תו עבור המספרים, ופשוט לא מוגדר שם גודל. שווה לך לבדוק. אז ברגע אחד את מגדירה את הגודל בסגנון התו והכול מסתדר לך.

 

[שלדג]

יש לי בעיה כללית בהגדרת המספור

כשאני נכנסת להגדרת סגנון הפסקה, כל החלק של ה-NUMBERING בכלל כבוי, כלומר לא מוגדר.
אם אני מפעילה אותו, מייד כל מה ששייך לסגנון הפסקה הזה מקבל מיספור, כולל תת-סגנונות שמבוססים עליו. זה עושה בלגן בכל החוברת.
אם אני משאירה אותו מכובה, אז ההגדרות שנכנסות לתוקף הן ההגדרות של התוכנה, והן מתייחסות רק למה שאני מסמנת כחלק מרשימה. אבל אז יש לי את בעיית הריווח...
נראה לי שאני פשוט צריכה להראות את הקובץ למישהו, ואז זה יהיה מובן יותר.

שוב תודה.

 

[עפרה]

את צריכה ליצור סגנון חדש שיהיה בשביל המספורים, ושיהיה מבוסס על הסגנון הבסיסי, (סתם תכפילי את הסגנון הבסיסי ותתני למוכפל שם חדש ושיהיה מבוסס על הבסיסי). ושם בסגנון שייקרא 'מספור' תגדירי לך איזה הגדרות שתרצי בשביל המספור. ותשתמשי בסגנון הזה בשביל כל המספורים, ואל תבססי עליו שום דברים אחרים. למה את צריכה לבסס עליו דברים אחרים?

 

[עפרה]

אם זה לא מסתדר, ואם בא לך לשלוח לי את החומר, אני התעסקתי הרבה עם הקטעים האלה ואולי אני אוכל למצוא מה הבעיה.