שאלת מיליון הדולר....

[basayona]

אני תוהה זה זמן רב מה נותן לשיר או לפזמון חיי נצח?? ואין הכוונה ללהיטים שעולים לאויר מושמעים עד שהאוזן מתעייפת ויורדים כלעומת שבאו. הכוונה לשירים- יצירות שנישארים שנים רבות

האים זה הלחן המבריק?? כנראה שלא - שירים של קרליבך עים אקורדים ולחן די בנאליים זכו ל"חיי נצח " לעומת זאת "משיח" של מרדכי בן דוד שהיה להיט ענק שוכן עפר ממזמן..

האים אלו המילים? לא ניראה לי. הלחן של אולכולתום "אנתא עומרי " מוכר וידוע בכל העולם 50 שנה אחרי שהולחן אע"פ שלא הרבה מבינים את המילים.....

יש משהוא שחוצה תרבויות וסגנונות ושפות שנמצא שם- חמקמק ונעלם- הנותן לשיר-יצירה חיי נצח

ישנם כמובן יוצאים מן הכלל לחן יפה ומילים נשגבות שמייד בשמיעה הראשונה- מכים בך כברק מעבירים צמרמורת בגב ואתה חש שזה זה [ ירושלים של זהב למשל.. ]

יש למישהוא תובנות כל שהם בעניין?? אשמח אים נשתף אחד את השני

 

[פופקו]

לדעת, ואני מנסה לעלות רעיון,- שירי רגש הנוגעים לרוב האנשים, אך, ואני מדגיש, הם צריכים להיות לא מובנים בפעם הראושנה והשניה והשלישית, שיש שם מילים שגם אחרי 30 פעם פתאום אתה שם לב ומתרגש... שוב...

 

[נום]

שאלה נגדית: איך כולם מכירים את הספר "לקח טוב" שהוא בן [בערך] 20 שנה לעומת ספרים אחרים שנעלמו במהלך ההסטוריה ואף אחד לא שמע על קיומם ואין שום סיבה נראית לעין שזה מה שיקרה להם?
לדעתי זה תלוי בכל כך הרבה גורמים, שאי אפשר להניח את האצבע על פרינציפ כלשהו ובטח שלא לחזות את זה מראש.
מזל, אולי?

 

[שולה]

זה רק אומר שהמוציא / מפיק, התפלל טוב

 

[basayona]

הנוסחה ליצור להיטים ידועה פחות או יותר..

ליצור להיט זו לא בעיה מיוחדת ויעידו מצעדי הפזמונים. יש נוסחה! בתור מוזיקאים אני מקווה שנמצא אילו שהם תובנות מלבד "מזל ברכה ותפילה.."

 

[obyektiv]

רוב הלחנים עונים להגדרה הגאונות שבפשטות

 

[basayona]

בר יוחאי נמשחת אשרך...

לחן פשוט מילים שאף אחד כמעט לא מבין ... להיט ענק שעקף מאות שירים שנכתבו לכבוד רבי שמעון.. למה?????

 

[obyektiv]

מנהג לשיר אותו.
זה לא שיר זה פיוט קדוש

 

[basayona]

מנהג לשיר אותו.
זה לא שיר זה פיוט קדוש

ודאי שזה פיוט ואין להשוות חלילה .. אבל גם בשדי הפיוט אנו ניתקלים באותה תופעה..


לעניות דעתי בסוף הדרך כניראה ההסבר הוא משהוא רוחני- רבי נחמן מדבר על היכל הניגון. יש ניגונים שנימצאים שם ויש שיורדים וזקוקים להיגאל מהקליפות ויש שזוכים ישר למדרגה עליונה כמו בר יוחאי..

 

[דוד מרדכי]

כולנו אנשים שונים וכל אחד מדבר אליו משהו אחר. שיר מצליח הוא שיר שנגע במשהו שהוא בכל זאת מכנה משותף בין כמה שיותר אנשים. הנוסחא היא לכאורה שיר שהוא מספיק יפה מלודית אך לא עובר את הרמה שגם אנשים לא מוזיקליים כלל יוכלו להנות ממנו. השיר צריך להיות מחובר מאד למילים שלו, באופן ההפוך משיר ממוסחר: קודם באו המילים ומההתרגשות יצא למלחין הלחן באופן אוטומטי, כשגם אל המילים הוא היגיע לא על ידי חיפוש משהו מעניין ביוצרות או בספר התהילים כדי שיהיה לו על מה לעשות שיר, אלא להיפך: החיים והצרות הובילו אותו לספר התהילים ו/או אל הפסנתר/גיטרה- או תחושת קדושת השבת לזמירותיה וכדומה, ואז נחה לה ההשראה והשיר התנגן לו מעצמו.
ועדיין: הרבה עשו כן ולא עלתה בידם, אלא יבקש רחמים...

 

[נוי]

הלחנים הטובים באמת הם אלו שנוגעים עמוק בנשמה, ומקורם ממקום טוב.
המעניין הוא, שיש שירים נהדרים באמת (לא כמו השיר הפראי: "משיח") שנעלמו להם,למשל מלחניו הנפלאים של יגאל צאליק (פרחי לונדון) אבל הנה זכו לתחיה חדשה לדוג':"מראה כהן".
ואם תשב להלחין לחן מדהים מתוך מטרה שיישאר בן אלמוות, כנראה שלא תצליח. כי הענווה ולב נשבר, או הומה נראים לי כתנאי בסיסי ללחן טוב.

 

[cello]

בהתייחס ללחנים, לא למילים- אני מסכימה עם הניסוח- 'הגאונות שבפשטות'
וגם אם הדוגמאות- קרליבך, בר יוחאי. ואפשר לצרף עוד דוגמאות- 'הנה אנכי', שלום עליכם וכו'
זה מה שעושה את זה לטוב כל כך.
לדעתי ברב המקרים המילים הם הפחות משמעותיות בעסק. אפשר לומר שהמילים הגרילו בפיס מנגינה יפה. (זה המצב היום...)

 

[שיר770]

ככל שהמקור של השיר גבוה יותר, ז"א, המלחין הוא בעל נשמה גבוהה- אז הניגון ימשיך להתנגן דורות שלמים.
הניגון נובע מנקודה מאוד פנימית של המלחין, ולכן- אם המלחין הוא בעל נפש גבוהה אז הניגון ינגע בנקודה יותר עמוקה אצל השומע. וישפיע בהתאם... (ולהבדיל- להפך...)
ידוע שהיכל הנגינה הוא היכל גבוה ביותר, וכדי להלחין ניגון בעל חוזק- חייבים נשמה גבוהה.
דוגמאות- לא חסר- ניגונים. למשל, ניגוני חב"ד ממשיכים להתנגן אפי' לאחר 200 שנה... וזה לא קשור לרמת הביצוע של המנגינה- כי הניגונים לא לוו במנגינה ובביצועים מדהימים כדוגמת פריד... אלא שירה בפה בלבד. מכאן- שניגון איכותי באמת- נובע מלחן של נשמה גבוהה, בלי שום קשר לביצוע הניגון.

 

[דוד מרדכי]

למשל, ניגוני חב"ד ממשיכים להתנגן אפי' לאחר 200 שנה... וזה לא קשור לרמת הביצוע של המנגינה- כי הניגונים לא לוו במנגינה ובביצועים מדהימים כדוגמת פריד...

אם כבר הזכרת, אז נכון שבחב"ד כבר 200 שנה שרים את זה, אבל מי שחשף ליטוואקעס כמוני לשירים הנפלאים האלה הוא רק פריד.

 

[בי]

כל דבר תלוי במזל! (אפילו ספר תורה שבהיכל)
לדעתי זה ההסבר!

 

[אביה]

אני תוהה זה זמן רב מה נותן לשיר או לפזמון חיי נצח?? ואין הכוונה ללהיטים שעולים לאויר מושמעים עד שהאוזן מתעייפת ויורדים כלעומת שבאו. הכוונה לשירים- יצירות שנישארים שנים רבות

אחת השאלות!

אבל נראה לי שצריך להפריד בין מוזיקה פופולארית, למוזיקה אומנותית

רוב היצירות שורדות בגלל הרמה האומנותית, השאר-בגלל המקום הסמלי שהם ממלאות.

במוזיקה פופולארית- נראה לי שזה תלוי במה שהציבור צמא אליו, לכן זה כל כך דינאמי.

והשיר משיח זו דוגמא מצויינת לגרסה הנ"ל -השיר הזה לא ירד כי נס ליחו, ולא שרד כי הוא כזה מוצלח, הוא פשוט מילא חלל ציבורי עד שהגיע השיר שיחליף אותו. לא ככה?

 

[A JERBI]

לדעתי אלו שירים שגם הילד בן השנתיים וגם אביו וסבו יהנו מהשיר כדוגמת "כי הירבת טובות אלי.." (מספיק שילד אחד ינגן לעצמו את השיר פתאום תקום לה מקהלה) גם קליט גם מנגינה זורמת והכי המילים שנוגעות לכל יהודי.
לעומת "רק תפילה" שבהתחלה התלהבו אך בגלל שלא התחברו למילים הלא ברורות הוא מתחיל (כך אני חושבת) להגנז לו אי שם.